tag:blogger.com,1999:blog-5737499923739622820.post8082854115492540530..comments2023-07-13T19:03:43.450+03:00Comments on קיימות כדרך חיים: ביי ביי גלוטן חיטהחמוטל לורנסhttp://www.blogger.com/profile/10900332274263557462noreply@blogger.comBlogger2125tag:blogger.com,1999:blog-5737499923739622820.post-13907301603806838612014-11-09T10:00:33.562+02:002014-11-09T10:00:33.562+02:00אין על דקל נור. במיוחד טרי. זה לאכול זהב טהור. (אב...אין על דקל נור. במיוחד טרי. זה לאכול זהב טהור. (אבא עם מטע דקל נור.... הממממ..... יש פרוטקציות?)חמוטל לורנסhttps://www.blogger.com/profile/10900332274263557462noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-5737499923739622820.post-59976126798520237472014-11-07T12:00:40.076+02:002014-11-07T12:00:40.076+02:00כל הכבוד. אני משתעשעת מדי פעם במחשבה להוציא את החי...כל הכבוד. אני משתעשעת מדי פעם במחשבה להוציא את החיטה מחיי, אבל לא מגיעה לשלב המימוש. אולי אקרא את הספר...<br /><br />אבל הדבר שהכי קפץ לי לעין מכל מה שכתבת - דקל נור! צדיקה! אני לא מבינה איך אנשים לא סוגדים לזן הזה (לאבא שלי יש מטע תמרים, חצי מהעצים הם של דקל נור, והוא כבר כמה שנים מתלבט אם לעקור אותם ולטעת מג'ול במקומם, כי אין כל כך ביקוש לדקל נור. הזוי לטעמי.)<br />ארבלhttp://recycler.blogia.co.ilnoreply@blogger.com