יום שבת, 31 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 7: שיקולים כלכליים בבניה ירוקה

ירון ארנון מגיע מתחום הבנקאות, הקים בזמנו את אגף כלכלה במשרד לאיכות הסביבה, עסק בקידום בניה ירוקה, כיום גזבר המועצה בהר אדר, בחור מעשי שבא מהכיוון היישומי. 
איש נחמד ושופע טיפים, (מה קורה? כל מי שנוגע בירוק נחמד? כנראה שזאת תפיסת עולם שאומרת משהו על מי שמחזיק בה) הרצאה מעניינת ומלאה במידע מציאותי מניסיונות היישום בשטח.

מה מצפים מבניה ירוקה?
  • חיסכון כספי - השקעה בתכנון כדי לחסוך בתפעול
  • מיזעור פגיעה בטבע המקומי
  • חיסכון במשאבי טבע
  • מיזעור פגיעה בשכנים - נזק אסטטי, אקוסטי, שלא לדבר על זיהום, כשהשכנים זה גם השכנים האנושיים וגם לא.
  • מתן דוגמא אישית והמחשה מעשית של ערכים לילדינו. תועלת היא לא רק במובן כספי (למשל חופש מועיל לנו, למרות שכלכלית הוא לא), ותועלת חינוכית צריכה להית מובאת בחשבון. אם הבניה שקופה ומוטמעת המערכת החינוכית יש בה ערך חינוכי.

תיאום ציפיות: מה בונים? איפה בונים? למי בונים? התחשבות באופי הקהל המשתמש במבנה.

  • בית פרטי צמוד קרקע - גודל, סגנון, תקציב, מיקום
  • בית ספר, גן ילדים, מועדון נוער - מיקום, אופן שימוש, תחזוקה. התפלגות פעילות לפי שעות ביממה, חודשי השנה (אם אין לימודים בקיץ אולי אין צורך להשקיע במערכות קירור, אם המבנה ריק בערב אין מי שיפתח חלונות לאוורור ואי אפשר לסמוך על זה כטכנולוגיה לקירור, אין מי שיפעיל מערכות, ילדים נכנסים ויוצאים מהכתה, דלת נפתחת ונסגרת כל הזמן, אין משמעות לשמירת חום/קור כי ממילא זה יברח מהדלת). תחזוקה - או לתכנן מערכות אוטומטיות לחלוטין + איבטוח שלהן, או מערכות שלא דורשות כל תחזוקה.
  • מה רמת אנשי המקצוע שצפויים לבצע את הפרוייקט בפועל? מה היכולת שלהם ומה ההקפדה שלה הם מסוגלים - פרמטר משמעותי בבחירת טכניקת הבניה.

תכנון אדריכלי והנדסי

  • מיפוי כלל האילוצים, הצרכים והרצונות.
  • בניית סדר עדיפויות
  • לא להתבייש לשאול המון שאלות ולדרוש תשובות מניחות את הדעת.
  • דרושה עבודת צוות משותפת של יועץ אקלים, איסטלציה, אדריכל, חשמל - ולא באופן טורי. לבחור צוות מתאים: מי שלא פתוח לנושא יתכנן סתם לפי מפרט שקיים אצלו - יכול לדפוק פרוייקט. צריך צוות שרוצה להתעדכן, פתוח לרעיונות.
  • להגדיר לצוות את המטרות באופו ברור
  • מי שגר במקום יכיר הכי טוב את התנאים שם, לא להתבייש לחקור ולקבל תשובות משכנעות

מערכות עזר למבנה

  • מערכות קירור/חימום/אוורור - סוג המערכת והספקה צריכים להיגזר מהמטלות שלה, והן תלויות בתכנון ובחומרי הבניה, וכמובן במיקום.

  • הפרדת מים אפורים וטיפול במים. כיום שימוש במים אפורים לא מאושר ע"י משרד הבריאות בבתים פרטיים. אבל במוסדות ציבור - בתי ספר, יכול להיות ממש כלכלי לאגור מי שטיפת ידיים ומי מרזבים ומזגנים, ואיתם להשקות/להפנות לשטיפת אסלות.
  • השלב הזה הוא אחד היקרים ומשמעותיים לאורך זמן.
  • תאים פוטו וולטאיים - ירון תופס את מערכות הקיימות היום כעניין כלכלי. יש את הנתונים כמה זה עולה, מה משמעות הלוואה לצורך הקמה, וכמה מרוויחים. אם זה מתאים לכם כאפיק כלכלי סבבה, אבל זה לא קשור לבניה ירוקה. החשמל הסולארי מיוצר במשך היום וחוזר לחברת חשמל ולא לשימוש שלנו בבית. עם זאת, יש לשקול את הטכנולוגיה הזאת באתר שמנותק מרשת החשמל (למשל תאורה של גן ציבורי וכד')
  • ישנן טכנולוגיות שמשתמשות בחום באופן ישיר לצורך חימום וקירור. שיטת קירור בספיגה, מיזוג אויר סולארי, משאבות חום.
  • תכנון והפעלת הגיון פשוט. ירון נתן דוגמא למקווה שתכננו בו מערכת משולבת ויקרה להחריד של חימום מים בכמה מקומות, וכשפיצלו את העניין לצרכים נפרדים הצליחו להגיע לפתרונות בעלות של חצי מהסכום הראשוני.

תכנון אביזרים בהתאם לצורך
  • חסכמים
  • קומפוסטרים, תכנון מיקום לערימת קומפוסט בחצר, פתרון לפח קמפוסט במטבח
  • תאי אשפה - כשמפרידים אשפה זה תופס נפח גדול, וצריך לתכנן פתרון איחסון רלוונטי, אחרת כל המטבח המעוצב שלנו מלא שקיות נייר, בקבוקים, ושקית קומפוסט מגעילה על השיש
  • קולטי שמש
  • תאים פוטו וולטאים
  • טורבינות רוח
  • סוגי תאורה - אנשים אוהבים הרבה אור, ולא תמיד מתכננים את התאורה לפי הצורך. אפשרלחסוך נקודות חשמל מיותרות, ולחסוך בתפעול. (דוגמא: מטבח שתוכנן עם תאורה עילית חזקה במרכז, ובפועל הסתבר שכשעומדים ליד השיש מטילים צל ולא רואים מה עושים בכלל. המלצה נורות לד מציעות תאורה ממוקדת מאוד - טוב לשימוש למנורת קריאה בחדר שינה)
ניהול ובקרה - מערכות מתוחכמות שדואגות שלא נעשה שטויות

  • מחשב השקיה (רצוי שיראה גם כמות מים ולא רק זמן השקיה, זאת בקרה טובה על תקלות ונזילות במערכת)
  • חיישני נוכחות (הם לא מצריכים חיווט ומשדרים על התדר של השלט של המזגן. ניתנים להוספה במקומות קיימים. בטכניון הורידו צריכת חשמל ב25% בעקבות שימוש בחיישני נוכחות)
  • שעוני שבת (על הבוילר באופן קבוע, למשל)
  • טרמוסטטים (והקדשת מחשבה לטמפרטורה הרצויה)
  • לוח חשמל חכם (נותן פירוט של חשבון החשמל פר צריכה של כל קו במבנה. חשוב במוסדות - ניתן לנתח מאיפה מגיעים הסכומים שבחשבון, ולאתר למשל את זה שיושב כל היום עם מזגן וחלון פתוח...)
סגנון חיים - מבחינת תחזוקת המבנה והמערכות
  • מה מידת שיתוף הפעולה היומיומי של הדיירים?
  • לאורך כמה זמן יתמידו, במידה ונדרשת התעסקות שוטפת בתחזוקת ה"ירוק".
  • לשקול משמעות של בנין "אוטומטי" מול בנין שך "אפס תחזוקה"
טיפים מהניסיון של ירון בבניית ביתו הפרטי
  • ממליץ בחום על צינור תאורה, מכניס אור יום לחדר ומאוורר ע"י יניקת אויר החוצה. אצלו בבית זה פועל היטב, בחדר מדרגות וחדר שירותים. 
  • חימום תת רצפתי חשמלי - מסתבר שבהתקנה לא נכונה, שזה כנראה מה שקרה אצלו, המערכת יוצרת שדה אלקטרו מגנטי (אפילו יותר חזק מלעמוד תחת קו מתח גבוה..). בסופו של דבר קמין עצים עם ארובה שעוברת דרך הקומה השניה פתר את החימום של כל הבית בלי בעיה.
  • בניה בקלקר - הבית בנוי מבלוקים של קלקר שבמרכז יש חלל בו יוצקים בטון (אם הבנתי נכון). לעדותו של ירון הבית הוא בעצם כמו צידנית...
  • ממליץ להקפיד על זיגוג. ירון עשה את החלונות עם זכוכית טריפלקס (כמו במכוניות - זכוכית בין שכבות פילם) מתוך השיקול שלא רצו סורגים. בדיעבד יש בריחת אנרגיה מהחלונות (חלון מעל מיטה של ילד מכניס קור בלילה), ועדיף היה לשלב את הטריפלקס עם בידודית. הפתרון שלו היה סגירת תריסים בלילות קרים (כשהתריס עם בידוד).
  • טיפ נוסף - להקפיד על בידוד לארגז התריס. הרבה פעמים זו נקודה שלא מקפידים עליה, ואז יש לא רק גשר קור במקום הזה, אלא ממש שאיבה של אויר החוצה.

יום שישי, 30 בינואר 2009

בניה ירוקה - מפגש עם אסי שלום, חברת אבן דרך נגב

משפחת בן דור הזמינה את תשבי כפר אדומים לפגישה עם אסי שלום, בנושא בניה ירוקה. ברור שהתייצבנו.
אסי הוא בכלל ארכיאולוג, שמשנת 89 התחיל להעסק בתחום של שימור ושחזור אתרים ברשות העתיקות. העבודה כללה ניסיון להבין את הבניה המקומית הן מבחינת התכנון האדריכלי והן מבחינת החומרים (אדמה עץ, אבן, ומליטה על בסיס סיד מקומי). הם למדו מהניסיון שהיה באירופה - שפעם שחזרו אתרים עם חומרים מודרניים ואז ראו שהתוצאות לא טובות כי החומרים לא מתחברים ועברו לשימור בטכנולוגיות המקוריות.
כשאסי הגיע לתכנון ביתו שלו, היה לו ברור שהוא רוצה לעבוד בהתייחסות לשיטות העתיקות באיזור. הרי האנשים שחיו כאן לפני 2000 שנה לא היו שונים מאיתנו בצרכים שלהם, והתמודדו עם אותו אקלים, רק בלי התרונות הטכנולוגיים שמאפשרים לנו "לעקוף" את מגבלות האקלים. אז איך הם התמודדו עם חיים ללא מזגן? הם התיחסו לסביבה שלהם ולמדו לנצל אותה לטובתם. אסי תכנן את ביתו בתוכנית העתיקה של בית ארבעת המרחבים, תוך התייחסות לכיווני שמש, רוח ונוף, ומחשבה על הפניית מי גשם לאיזורים בהם ינוצלו. מבחינת החומרים, הזדמנה לו האפשרות לקנות בלבני אדמה, בעקבות פרוייקט שכשל לבניית מלון כזה בנגב. אז החומר נקנה, ונותר רק ללמוד איך לבנות איתו...
התקן הישראלי דואג מבחינת רעידות אדמה לכך שהתקרה לא תקרוס. לכן מקפידים על עמודים נושאים. הבית נבנה עם רצפה וממ"ד מבטון, קונסטרוקצית ותקרה עץ, וקירות לבני אדמה, ועבר את כל האישורים הדרושים.
ההתעניינות בבניה המיוחדת הביאה את אסי לחפש דרכים להעביר את הידע לעוד אנשים. הוא למד את הנושא יותר, בדק מה קורה במדינות אחרות (לא מדינות נחשלות, אלא טקסס, אוסטרליה, ניו זילנד) והביא לארץ גם מכונה לייצור לבני אדמה וגם את תקן הבניה באדמה, שהוכנס גם לתקן הישראלי. התקן הישראלי מאשר היום בניה בטכנולוגיה הזאת לגובה של קומה אחת.
החברה - "אבן דרך נגב" - מציעה שירותים של בניה ירוקה. אם זה בניה בלבני אדמה, או בניה בטכנולוגיות אחרות, הם מציעים שירות של תכנון שמשלב את הצרכים, ההנדסה, תכנון של מערכות שונות בבית, והכל בראיה הוליסטית שלא מפרידה בין האדם לסביבתו. מבחינת מחיר הם מדברים על מחיר שדומה לסטנדרט הידוע של 1000$ למטר, אולי 10-20% יותר תלוי במערכות שישולבו בפנים. כיום הם מציעים פתרון עד מפתח, כיוון שרוצים לקחת אחריות על הבניה המיוחדת שלא כל אחד ידע ליישם אותה בצורה הנכונה.
קיר לבני אדמה עובד על העיקרון של מסה טרמית. מתחיל לפעול מעובי של 35 ס"מ. הקיר העבה סופג בלילה קור מבחוץ, מכיל אותו ולא מעביר אותו הלאה פנימה, וביום משחרר אותו החוצה, כנ"ל לגבי החום ביום, וכנ"ל לגבי חום/קור מהצד הפנימי של המבנה. השינוי בטמפרטורה קורה ב12 הס"מ החיצוניים של הקיר. המסה הטרמית נמדדת במשקל החומר, ולבני אדמה עונות על הצורך הזה. (שוב, תלוי בהרכב שלהן - פעם השתמשו בלבנים שהכילו יותר מידי אבן בתוכן וזה פעל פחות טוב.). בחומרי בניה סטנדרטים קשה הגיע למסה טרמית אפקטיבית שתבצע את הפעולה, חום/קור נכנסים דרך הקיר לתוך הבית, ולכן הפתרון שם הוא בבידוד - שחוסם את המעבר של הקור/חום דרך החומר.
טיפים נוספים:
  • חלל טכני מאוורר של 8- ס"מ מתחת לבית, שבו תעבור כל הצנרת והחשמל.
  • איזכור של רצפה שאיטונג מציעים שמבודדת גם מאיזור הרצפה.
  • תקרה כפולה בגג - מעל לגג הבנוי כרגיל עם שיפועים וכו', נבנה קירוי קל נוסף במרחק של כ-40 ס"מ. מונע קרינה ישירה על הגג, ומתוכנן מבחינת כיווני האויר כך שיאוורר. גם אם יכלא חום - עדיין זה יהיה פחות מחום של קרינה ישירה. חוסך אנרגיה.
  • הכנה לפוטו וולטאי (בשאיפה שהטכנולוגיה תשתפר ותהיה כלכלית יותר)
  • הכנה למים אפורים

אסי ענה בשמחה על שאלות, והזמין לבוא לראות את הבית שלו.

אני מצרפת כאן את המצגת, ואת המכתב שמציג את החברה שלו, לתועלת כולם.

סביר להניח שבעתיד התפיסה (התכנונית לפחות, גם אם לא מבחינת השימוש בלבני האדמה) תהפוך לנחלת הכלל, גם בגלל משבר האנרגיה והמשבר הסביבתי, וגם כי זה באמת קומון סנס לתכנן בהתאם למגבלות הסביבה שלך ולא להתעלם מהן כי עם קצת חשמל אפשר לעקוף אותן... בכל אופן כפיים על ההתארגנות החלוצית, בתקווה שבקרוב יהיו המון חברות כאלה שידעו לשלב תכנון חכם עם בניה חכמה ולאפשר לנו לחסוך המון אנרגיה באופן פאסיבי, ולחיות בתיאום יותר גדול עם הסביבה שלנו. אמן, כן יהי רצון.

Asi


View more presentations or upload your own.


מיזם "בנייה אקולוגית ירוקה" של חברת אבן דרך נגב
רקע:
רבים נוטים לקשר את המונח "בנייה ירוקה" להיבטים אסתטיים המתייחסים לצמחייה הסובבת את הבית או לגינה מטופחת המקבלת פני דייריו. יש אף שרואים במונח זה סוג של בנייה אלטרנטיבית. בפועל מעידה "הבנייה הירוקה" על נקודת ממשק בין נושאים תכנוניים ומבניים לבין נושאים סביבתיים: יחידת מגורים שלמה המתחשבת במרב השיקולים והנתונים הסביבתיים על מנת להגיע ליצירה ידידותית הן לסביבה והן לאדם. היא מתבססת על חכמת עבר ומוסיפה לה נדבכים מתקדמים בתחום הבנייה, כמו הידע והטכנולוגיה. באמצעות שילוב המרכיבים ממלא כאחד הבית הנבנה בשיטת "הבנייה הירוקה" את צורכיהם הפיסיים, הרגשיים והרוחניים של דייריו.
מהות המיזם:
ראשיתו של תכנון מבנה מודרני הוא בהיסטוריה האדריכלית ובאקלים של אזור המגורים. על פי נקודת מוצא זו מתחיל תהליך ההתכנון באיתור ובהבנה של מאפייני הבנייה הבולטים בעברו של האזור, אותם מאפיינים המהווים למעשה ביטוי להכרח בניצול אופטימלי של התנאים במרחב בהיעדר חשמל, מים זורמים ועוד. בנוסף נדרש הבית המודרני להשתלב בתוך התמונה הטופוגרפית הסובבת אותו.
כדי להגיע לתוצר הרצוי, על פיו הבית הוא גם יחידה שימושית ואסתטית וגם יחידה המשולבת בסביבתו הטבעית, מתייחס התכנון האקולוגי לתחומים כגון:
* תרבות ואיכות בנייה גבוהה, ללא פשרות, החל מתכנון אדריכלי אופטימאלי, רמת עבודה, וגימור.
* מקורות האנרגיה – הצד הדרומי לניצול זמין של שמש; הצדדים עם רוחות לאוורור ערב ולילה, מקור הקור בחורף; צדדים להצללה ומעבר רוח קרירה במהלך היום.
* חומרי הבנייה - שאיפה לשימוש בחומרים טבעיים כגון אדמה ועץ; חומרים ידידותיים לסביבה עם פחות רעלים ואופי תעשייתי; חומרים מודרניים, פרי פיתוח ושילוב בין רמה טכנולוגית גבוהה וחכמה לבין יכולת יישום, עמידות וכדאיות כלכלית, כשהקו המנחה הינו היגיון סביבתי.
* מערכות אקולוגיות – שילוב בבנייה או הכנה למערכות אקולוגיות כגון: מערכת גג כפול ומאוורר; חלל טכני מאוורר מתחת לרצפת הבית; מערכת קירור/חימום אקולוגית; מערכת לייצור חשמל סולארי; מערכת לניצול מים אפורים; מרפסות שמש לחימום פאסיבי; מערכת תאורה חסכונית.
* שילוב בין טופוגרפיה ואקולוגיה – השפעות מיקום הטופוגרפיה הסביבתית הקרובה והרחוקה מהאתר על אזור הבנייה; מיקום צמחייה ועצים קיימים ליצירת ביו-אקלים רצוי; משטר רוחות, כיוון, חוזק ותזמון.
* אלמנטים שנוצרו על ידי האדם – הפחתת השפעתם על הבית המתוכנן; רעש מצירי תנועה ראשיים ומשניים, מגני ילדים ושטחים ציבוריים; חסימות של נוף, רוח, שמש וגישה מבתים סמוכים; מעבר תשתיות קיים ומתוכנן.
* יעדי מיקום ופיתוח הבית – כיוון ומבטים לנוף, לגני נוי וצמחיה, לשמש ולאוורור; הוספת אלמנטים לחסימת רוחות חזקות וקרות, אבק, הפחתת רעשים.
* המיקום הסופי כפשרה חכמה – לאחר התייחסות לכל המרכיבים נקבעים תכנון ומיקום הבית תוך התייחסות לאזורים מוצללים ומוגנים, עצים וצמחיה להצללה, להורדת רעשים ואבק, וגישה אופטימאלית אל הבית- ראשית ומשנית.
התוצאה:
מאחורי המיזם הייחודי לבנייה ירוקה עומדים שני תושבי מדרשת בן גוריון ברמת נגב, אסי שלום ונהוראי ביטון. השניים עוסקים כעשרים שנה בשימור ושחזור אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים מהחשובים בארץ. ביחד, הקימו את חברת אבן דרך נגב המשלבת את צבירת והבנת הידע מהעולם הקדום, שעה שחשמל, מים זורמים ובטון לא היו זמינים לאדם עם הישגי הטכנולוגיה ואילוצי וחוקי הבנייה והפיתוח של ימינו. כיום, עובדת החברה עם התו תקן לבנייה ירוקה של מכון התקנים הישראלי כבסיס ואישור ליישום תקן אמריקאי לבנייה מלבני אדמה, דחוסות ומיוצבות. בכך מיסדו את פעילותם כחברה עסקית לכל דבר ועניין. כיום שוקדת החברה על תכנון ובנייה של שכונה אקולוגית בשדה בוקר ובהרחבות במגוון של יישובים וקיבוצים בנגב ובגליל.
חברת אבן דרך נגב מציע את שירותיה החל מהתכנון הראשוני של תא השטח, בתפיסה ירוקה מלאה, מהבית הבודד ועד לשכונת מגורים שלמה. זאת בשיתוף היחידה לאדריכלות מדברית/אקולוגית של אוניברסיטת בן גוריון ועם הקומץ הקטן של אדריכלים המובילים בתחום הבנייה הירוקה.
שירותי הבנייה, אם בלבני אדמה דחוסות ואם בחומרי בנייה אקולוגיים - מתקדמים, ניתנים עד מפתח. כאמור, בליווי הבונה מתחילת התכנון ועד הכניסה לבית.
כן נמצאת החברה בהסכם של שיתוף פעולה עם חברת בנייה גדולה, מהמובילות והמבוססות בארץ, בעלת רישיון בנייה בסיווג ג/5 –בלתי מוגבל. הסכם זה מאפשר להתמודד עם אתגרי בנייה ומיזמים של הרחבות ושכונות אשר מעוניינים לחרוט על דגלם וליישם, הלכה למעשה, את כל יתרונות הבנייה הירוקה על כל מרכיביה.
אנו עומדים לרשותכם בכל פנייה, או השלמת מידע אשר יעזור לקדם נושא חשוב זה.
נשמח לקבוע מועד להצגת והמחשת המידע המפורט כאן.
בברכה,
אסי שלום – נהוראי ביטון
אבן דרך נגב
אסי – 0524-260732
נהוראי – 0524-260722
shalom.asi@gmail.com
nehorayb@gmail.com
http://www.siteconservation.com/

יום שלישי, 27 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 7: גינון מדברי

רן פאוקר, חייכן ומלא ידע, מנהל כבר 50 שנה את הגינון של קיבוץ ניר עוז. הם התחילו משממה, והגיעו לגן פורח, ועם זאת מקפידים לבדוק כל הזמן את הגבולות של הצמחים ולחסוך במים ככל האפשר. כיום 50% משטחי הגינון לא מקבלים תוספת השקיה.
בשונה מהגזירות של ייבוש גינות, רן מאמין בגינות ובצורך לתכנן אותן כמו שצריך כך שלא יהיו איום על משק המים.
גן יכול להוריד טמפ' סביבה ב3-5 מעלות.
אז רן דיבר על גינון, על השקיה, על ניצול מי נגר עליון ומי מרזבים שמנצלים אותם ע"י הולכה/אגירה שלהם, על חשיבות ההיכרות עם הרכב הקרקע, עם כמות המשקעים המקומית, ורמת ההתאדות כדי לתכנן את הגינון וההשקיה בחכמה.

בסופו של דבר, רן עבר על המצגת שקופית שקופית והסביר, אז באיזשהו שלב הפסקתי לסכם, והחלטתי פשוט להעלות את המצגת...
רן מסביר פנים ושמח לייעץ, בסוף המצגת יש את האימייל שלו, ויש גם הרבה חומר באתר של נקודה ירוקה, כולל "עשרת הדברות לגנן האקולוגי", ורשימת צמחים מומלצים וחוסכי מים שבדקו בקיבוץ לאורך השנים.
Gan


View more presentations or upload your own.

יום שבת, 17 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 6: סיור בלוטן

בוקר טוב לכל המאזינים ולכם המתעמלים - היכון. 
בסוף חנוכה נסענו לקיבוץ לוטן לסדנת בניה בבוץ.

התחלנו את הבוקר עם איתמר. בחור חביב וצנוע, יודע על מה הוא מדבר, שלח אותנו ישר לגיגיות לשחק בבוץ.

אז ככה, חבר'ה: שמים בגיגית חצי דלי מים עם דלי אדמה, מערבבים היטב שהכל יירטב ונותנים לזה לשבת לספוח את המים ולהמיס את הרגבים. כמה זמן? 8 דקות קוסמיות.. ועכשיו, הסברים:

כל אדמה מורכבת מגרגרים הגדלים שונים.
גרגרים גדולים - חול - מתפורר כשמתייבש, גרגרים לא מחזיקים מבנה.
גרגרים קטנים - חרסית - יוצרים מטען חשמלי חזק שמושך הרבה מים. בוצי ודביק, מתנפח במים, נסדק בייבוש. כשיש באדמה גושים/רגבים זה מעיד על כך שיש כוח שמחזיק את הגרגרים למרות כוחות שפועלים עליהם - רוח, שמש.

בבניה בבוץ רוצים להגיע לחומר מאוזן - ערבוב של תכונות החול והחרסית: החרסית תוחזק ע"י הול וכך יהיה לנו חומר יציב שלא נסדק ולא מתפורר.

קש/סיבים - כמו הברזל בבטון: מחזק את החומר, מחזיק את הבוץ, מוסיף גמישות וחוזק, מאזן - מוריד ריכוז של חרסית (מתחרה עם החול על החרסית).

כלל אצבע - להשתמש בחומרים שיש לנו בשפע בסביבה שלנו - אם זה קש, שאריות אוכל של פרות, גללי חמורים, שאריות נייר או כל חומר אחר.

טוב, הבוץ כבר נח לו ואפשר לחזור לגיגית.


מוסיפים שלושת רבעי דלי חול ושלושת רבעי דלי קש ולשים עד שיתאחד. מרטיבית תבנית עץ במים, מניחם מעל לוח דיקט בגודל תואם, דוחסים את התערובת היטב פנימה כך שלא יווצרו חללים ובועות אויר באמצע, ומרימים את התבנית. מניחים לייבוש בצל.

מקור האדמה - אדמה עילית מלאה בחומרים אורגנים, שטובים לחקלאות ולא תורמים ליציבות החומר. לכן נעדיף להשאיר אותה לשימוש האופטימלי שלה, ונשתמש באדמה מעומק ביניים (למשל אדמה שהוצאה בחפירה של יסודות וכד').

בדיקת אדמה - כדי להגיע ל"מתכון" האופטימלי עבור האדמה המקומית שלנו, יש לבצע מחקר קטן. מה שנעשה בעצם זה ליצור תערובות בהרכבים שונים (כשכל החומרים מקומיים - האדמה, החול, הסיבים, המים) לרשום את המינונים ולאחר ייבוש לראות איזה תערובת נותנת לנו את התוצאה האידיאלית. היחסים יוגדרו כך - חומר אחר:סיבים:חול:אדמה כשאחנו עובדים כל הזמן עם יחידת נפח זהה, ועם חומרים יבשים. מבחינת מים - בתערובת הראשונה מודדים כמה מים צריך להוסיף כדי להגיע למרקם "חומוס" בוצי, ולפי כמות זו עושים גם עם שאר התערובות. מינון קש יהיה בדרך כלל: חול ועוד אדמה לחלק לשתיים.

מחלקים משטח/לוח גדול למרובעים של 20/20 ס"מ, בכל ריבוע שמים דגימה מתערובת מסויימת ולידה רושמים את המינונים. מומלץ גם לעשות יומן מעקב למקרה שהרישום ידהה בשמש. התערובת הראשונה שנעשה תהיה רק של האדמה המקומית עם מים, כלומר 1:0:0:0, לפי נוסחת היחסים מקודם. ולאחר מכן נשחק עם זה בקפיצות של חצי-אחד בכל אחד מהחומרים. את התערובת נמרח בשכבה בעובי 2 ס"מ, וחצי ממנה נלחץ עם מסטרינה כדי לראות איך החומר מתנהג תחת לחץ. את התוצאות אפשר לשפוט רק כשזה יבש לחלוטין - 3ימים עד 3 שבועות, תלוי באקלים. אם יצאו שתי תערובות שנותנות תוצאות טובות באותה מידה, נעדיף את זו עם החומרים שיותר זמינים לנו.

פתרון בעיות: אדמה חרסיתית מידי ניתן לאזן ע"י הוספה של חול, או הוספה של סיבים, או הוספה של מעט מלח. אדמה חולית מידי ניתן לאזן ע"י הפחתה של סיבים, או הוספה של דבק קמח (מים חמים עם קמח).

עם החומר הזה ניתן לעבוד גם בהכנת לבני בוץ, גם כחומר שמטייח קיר העשוי מצמיגים או קש או כל דבר אחר. לבני בוץ טובלים בדלי מים לפני שמניחים אותן אחת על השניה, ומתמשים בתערובת בוץ טריה ביניהן. בטיוח העבודה תהיה בשכבות, כי אם נשים מאסה של חומר הוא ייפול. אז עובדים שכבה דקה, משאירים חיספוס של שטח הפנים (ע"י שריטה עם האצבעות למשל) ומחכים לייבוש. בתחילת העבודה על השכבה הבאה מרטיבים קצת את הקודמת ואז ממשיכים עם עוד שכבה. לשכבה אחרונה ולגימורים עובדים עם חומר חלק יותר - בהכנת התערובת מסננים את האדמה, סיבים שנוסיף יהיו קצוצים דק או שנוותר עליהם לגמרי, עובדים עם שכבה דקה, ובסוף העבודה מחליקים עם ספוג טבול במים.

איטום - לאחר סיום המבנה "צובעים אותו בשמן צמחי. זה אוטם נגד מים ומוסיף יציבות. עושים 4 שכבות - הראשונה רק שמן, השניה 25% טרפנטין, השלישית 50% טרפנטין והאחרונה 75% טרפנטין. הטרפנטין מדלל את השמן וגורם לו להכינס יותר לעומק. יש לחדש את שכבת השמן כל שנתיים בערך.

באיזור האקו כיף יש עוד דברים מעניינים לראות - מתקני שעשועים בנויים מבוץ, גינון אורגני, שירותי קומפוסט, קומפוסט, תנור סולארי - אין לנו זמן בכלל, כי אנחנו רצים לארוחת צהריים, אבל לצלם אפשר:

אחרי הארוחה, פוגש אותנו אלכס, להסבר קצר על הקיבוץ וסיור. הוא מדבר על חזון הקיבוץ - קהילה, יהדות מתקדמת, ציונות, אקולוגיה - עם המון להט ואנרגיה, ממש כיף לשמוע שיש כאלה אנשים! 
הוא מעודד אותנו לא לפחד ופשוט לנסות לעשות ולהתנסות בדברים, מזכיר לנו את העיקרון של נעלים טובות וכובע טוב - הפרדה ברצפה בין הקיר לבין הקרקע למניעת רטיבות, וגג מחפה כלפי חוץ למניעת מגע ישיר עם גשם. מראה מצגת עם דוגמאות לבניה ירוקה בכל העולם. גם בניה אלטרנטיבית כמו שהם מנסים בלוטן, אבל לא רק. 
בסיור בקיבוץ אנחנו מתרשמים מאשקוביות שחיפו אותן נורא יפה בטיח בוץ (יפה, אבל לא בדיוק שימושי - הרי הצורך העיקרי במקום כל כך חם הוא בבידוד ולא בעוד מאסה טרמית), ממרכז המיחזור שלהם - הם מתגאים באחוזי מיחזור גבוהים (לא זוכרת את המספר בדיוק), מאיגלו שנבנה על בסיס באלות קש וצופה בטיח אדמה, דירונת חדר כזרת עגלגלה וחיננית עם אפקט אקוסטי מפתיע - אתה שומע את מי שבקצה החדר ממול כאילו הוא מדבר מאחוריך.

החברים בלוטן מסבירי פנים ונחמדים נורא. יש להם כל מיני סדנאות וקורסים, הלוואי עלי אם היה לי זמן... יופי של סיור.







יום שני, 5 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 5: עקרונות לניצול משאבי מים במרחב המגורים

העביר את ההרצאה אורי מורן, איש נעים בצורה יוצאת דופן, משלב איכויות של איש שטח עם ידע אקדמי, עדין, צנוע, ידען - מרשים מאוד. הוא לא הציג את עצמו וכששאלתי בסוף היה קצת נבוך לספר שיש לו חברה לייעוץ ופיתוח בתחום מים אפורים, אגנים ירוקים וכאלה. שירה הסגירה שהוא מהנדס מים, וכיוון שאני חוקרת די עלובה נישאר עם המידע הזה... יש לו טלפון לכל המעוניין: 0503044454

אז מהם משאבי המים במרחב המגורים?
  • נגר עילי
  • איסוף מי גשם
  • מי רשת - ברז
  • מים אפורים - כיורים, אמבטיות
  • מים שחורים - אסלות
  • מי מזגן
  • מים קנויים - מבוקבקים
  • מי נקז - מחממה, מעציצים
לכל משאב מים יש איכות משלו: 
איכות תברואית (כמה חיידקים/וירוסים/מחוללי מחלה קיימים בו),
ואיכות כימית (מליחות, ph, שאריות חומרים שונים: זרחן, פוספטים, וכו')
לשימושים שונים יש סבילות שונה לאיכויות השונות של המים.

מחזור המים בטבע: התמונה המפורסמת מכיתה ג' - מים מתאדם ממאגרי מים, הופכים לעננים, יורדים כגשם, מחלחלים באדמה, זורמים לים וחוזר חלילה. 
בכל שלב המים יכולים להיות מושפעים מזיהום - בגשם מזיהום האויר, על הקרקע - מזרימה ע"ג כבישים מזוהמים, קרקעות מזוהמות. אבל בשלב ההתאדות יש תהליך של טיהור, והמים מתנקים.

למולקולת המים יש הרכב כימי מיוחד של מימנים האחוזים בקשרים חזקים עם החמצן. הרכב זה מביא לתכונות מיוחדות: מים אוגרים חום (יותר מחומרים אחרים), ממיסים בתוכם חומרים אחרים.

ישנה עבודה מפורסמת של ד"ר אימוטו, שעשה ניסיונות מגונים במים במקומות שונים בעולם וגילה שבכל מקום המים מתגבשים בצורה שונה. בבמקומות מזוהמים לגבישים נוצרה צורה פרועה, ומקומות נקיים - גבישים נקיים. היה גם קשר בין אוירה חיובית (גבישים מסודרים) ושלילית (גבישים פרועים).

מים חיים - מתקן שעושה פעולה של מיגנוט על המים, מביא לבריאות, תוצאות טובות בחקלאות ועוד.

כל הנאמר עד כה בא כדי להדגיש שהיחס למים צריך להיות שונה, ומתוך כבוד, רצינות ואחריות לחומר מיוחד. 
(תוספת שלי: לא לשפוט מים רק מעיניים כלכליות, כמה זה עולה ואם חיסכון במים משתלם כלכלית, אלא כמשאב שצריך להתייחס אליו ככלכלה בפני עצמו. כלומר גם אם זה לא חוסך כלכלית לנצל מים אפורים להשקיה, ממבט של מים כמשאב יקר עקרונית הרי שזה הדבר הכי מכבד).

מערכות אקולוגיות אקווטיות עשירות במגוון מינים יותר מכל מערכת יבשתית אחרת: יש בהן חיים במים, ביבשה ודו חי המגשר ביניהם. מערכות קולטות שינויים.
הביצה - גוף מים עשיר: אור כמקור אנרגיה, קרקע, מים, גזים מומסים במים - חמצן, יחסים בין קרקע למים, צמחיה - שמכניסה חמצן וקולטת אור, בעלי חיים - מפלנקטון ועד דגים ודו חיים, בקטריות מאלפי סוגים כשלכל קבוצה תחום סבילות קטן בו היא יכולה להתקיים.

מצב המים בעולם - אחוז המים השפירים (מים שניתן לשתות אותם ללא התפלה) שניתן לעשות בו שימוש מתוך כלל גופי המים הוא 0.7%. עם זיהום מקורות מים ובמקביל גידול האוכלוסיה - האחוז הזה קטן עוד יותר.

יחסי קרקע ומים
הצומח הוא הצרכן העיקרי של המים.
השכבה העליונה של הקרקע הכי עשירה בחומר אורגני ויש בה תאחיזה גבוהה של מים (20-30 ס"מ הראשונים).
הקרקע מורכבת מחלקיקים. כשמגיעים מים בעקבות גשם/שיטפון המים מושכים למטה בכוח הכבידה, וחלקיקי הקרקע מבצעים ספיחה חשמלית של המים אליהם. ככל הגרגר הקרקע יותר קטן שטח הפנים שלו ביחס לנפח יותר גדול, כך נוצר משיכה גדולה יותר והספיחה חזקה יותר.
גרגר גדול - חול, קוטר 0.2-2 מ"מ - מחלחל מים
גרגר קטן - חרסית, קוטר פחות מ0.002 מ"מ - סופח מים.

ניתן ע"י החלפות של קרקע להביא לשמירה של מים, נתונים לחישוב: התאדות, עומק המאגר, כמות הצמחיה. עומק שורשים של דשא 1-1.5 מ', עומק שורשים של שיחים ועצים 6-17 מ'.

איסוף מי נגר, מי גשמים - תכנון
  • בדיקת שיפועים במגרש
  • בדיקת סוג הקרקע - כושר חלחול, בדיקה בקידוח - למפות ולהביא בחשבון מה יש בשכבות מתחת ולא רק בקרקע העליונה.
  • יצירת סוויל (עמק פנימי של אדמה שומרת מים מדופן בחרסית שאליו מתועלים המים)
  • יצירת מגלש שיפנה מים עודפים (משטפון למשל) אל מחוץ למגרש
  • כיון מרזבים מושכל לקום שישתמש במים בגינה
  • להביא בחשבון תחזוקה שוטפת שתידרש בסוויל, בבור חילחול.
  • הפניית מרפסות ומשטחים מרוצפים לכיון "עמקים" של גינון.
איסוף מי גשם
10 מ"מ גשם על גג בית של 100 מ"ר יביאו קוב מים. במקום לתת למים לחלחל למי תהום ואז לשאוב אותם כדי להשקות, ניתן להשתמש במים להשקיה עוד לפני שהם מחלחלים הלאה.
בתוך המאגר נוצרת סביבת חיים. ככל שגורמים של אור, חומר אורגני ובקטריות יתגברו - הסביבה תשגשג וזה לא דבר שאנחנו רוצים במאגר מים. חשוב להגן על מאגר המים מכניסה של חומר אורגני. לכן חשוב שכל כניסה למיכל תעבור סל איסוף של לכלוך. כדאי לעשות מיכל שיקוע לפני הכניסה למאגר - המים מושהים, החלקיקים שוקעים וכמה שפחות לכלוך ייכנס למאגר. אפשרויות שימוש במי גשמים:
  • מיכל אגירה - רצוי שהמיכל יהיה תת קרקעי. 
  • סוויל - יוצרים בור, מדפנים אותו בחרסית או בבבד אוטם, וממלאים בחצץ גדול. חישוב כמה ליטר מים נאגרים יהיה לפי שטח המאגר כפול עומק  כפול 40% (כי ממלאים את הבור בחצץ אז רק כ40% זה מים) כפול 1000
  • תעלה - לנתב את המים כך שהמסלול בו הם עוברים יהיה ירוק
  • רעיון נוסף הוא לא להשקיה אלא להשבת מים לאסלה.
גורמי זיהום במים אפורים
גם במים שנראים צלולים לעין יכולים להיות גורמים חיים (אצות, פלנקטון) ופתוגניים.
מים אפורים הם מים דורשים טיפול ע"מ שיהיו בריאים לבני אדם מבחינה תברואית. (לשם פרופורציה: הדרישה למי שתיה שיהיו בהם 0 קוליפורמים ל100 מ"ל, במי השקיה איכותיים עד 2, ומי השקיה לגידולים עמידים יכול להיות מזוהמים יותר. במים אפורים יש כמות של מאות ואלפים.)
מבחינה כימית לגידולים יש רגישות לנתרן, לזרחן ובורון. אלה הם חומרים פעילי שטח שחיונים בחומרי ניקוי כדי להפריד את הלכלוך מהמשטח. גם אם החומרים האלה מגיעים ממקורות טבעיים - זה עדיין לא טוב לגידולים ומזהם את האקויפר.

תהליכי ניקוי - טיהור המים
על מנת שכן יהיה ניתן להשתמש במים האפורים יש כמה שיטות טיהור ורצוי להשתמש במשולב בשיקוע, סינון ואגנים ירוקים.
  1. שיקוע. מיכל לשיקוע פיזי - מה שכבד שוקע, מה שקל צף, ואנחנו לוקחים את המים מהשכבה האמצעית. רצוי שהמיכל יהיה רחב. מיכל שיקוע לפני אגן ירק רצוי לתכנן זמן שהיה של 24 שעות.
  2. מערכת טיהור ביולוגית - בריכת חימצון. מים עם אצות שעושות את פוטוסינתזה, קולטות חומרים מזהמים:פולטות חמצן וכך מנקות מים שעמדו כך במשך 30 יום - ינוקו.
  3. סינון. סינון בעזרת אבנים בגדלים שונים. גס - בינוני - דק. על גבי האבנים שבמגע עם המים נוצרת מערכת ביולוגית: אור, חום, בקטריות. שומרים את המיכל במקום מוצל. על כל אבן נוצר קרום ביולוגי. יש משמעות לסוג האבן ששמים מבחינת יכולת הספיחה והבקטריות, למשל אם כל הסינון הוא על אבן גיר זה יכול לשנות את החומציות. עדיף להשתמש בגרניט, בזלת, חול קוורץ של 1-2 מ"מ, חצץ, טוף - חומרים שלא מתפרקים. הבקטריות מנקות את המים וגם את המסנן. ניתן לקנות את הבקטריות, אבל הן פשוט מגיעת לבד ברגע שיש חומר אורגני זמין.
  4. צמחי מים - אגנים ירוקים. צמחי מים מאפשרים ירידה של חמצן אטמוספרי דרך צינורות ההובלה אל תוך מערכת השורשים (צמח רגיל ירקב במים כי אין לו חמצן זמין). כך נוצר אזור עשיר בחמצן באזור בית השורשים, שמאפשר התפתחות של בקטריות שאוכלות את החומר האורגני. הבקטריות מפרקות תרכובות גדולות לתרכובות יותר ויותר פשוטות אותן הצמחים צורכים והמים מתנקים. הרצון הוא ליצור שטח פנים גדול ככל האפשר שבו יש חשיפה של שורשים+בקטרית לחומרים מזהמים. ככל שהשטח יהיה יותר גדול והחשיפה לאורך יותר זמן - כך הניקוי יהיה יותר יעיל. מקור ההשראה לתהליך - מהביצות.
גודל המערכת צריך להתאים לספיקת השיא שיוצאת מהבית + מקדמי סיכון. כלומר כמה מים ביחידת זמן עוברים במערכת. אם ספיקה של בית ליום היא חצי קוב, נעשה מקדם ביטחון ונתכנן על קוב.
כיוון שמדובר במים מזוהמים דואגים שיהיה מגלש חזרה לביוב לעודפים.

כלור - מחטא מים, כלומר הורג את כל מה שנמצא במים.עלול ליצור תרכובות סרטניות, מסוכן ולא מאוד בריא. כלור לא פועל על מים עכורים, צריך להכניס אותו על מים צלולים בסוף התהליך כדי שלא יהרוג את כל הבקטריות.

שיטת האגנים הירוקים נמצאת בשימוש בעולם מאז שנות ה60.
הטיפול במים משתלב אסתטית בגינון.
25-30% מהמים אובדים בתהליך בעקבות התאדות ושימוש של הצמחים.
בעיית יתושים לא קיימת כי המים לא חשופים אלא עוברים מתחת לפני החצץ. (יש שיטות זרימה שונות - זרימה תת מצעית נותנת את התוצאות הכי טובות לטיהור המים, אבל יש גם זרימה גוליה ושרימה משולב מעל ומתחת לפני החצץ.)
לפרופורציות: בימי המצור בירושלים חישוב כמות המים המינימלית לקיום ליום היתה 10 ליטר לנפש. היום אנחנו משתמשים בממוצע של 160 ליטר לנפש, זה לפני הוצאות גינון שמעלות את זה ל230 ליטר לנפש ליום.
הפרדת הצנרת למים אפורים רצוי לעשות בזמן הבניה לפני יציקת הרצפה.
מערכות מים אפורים מותרות ע"י משרד הבריאות היום לשטחים ציבוריים וגם זאת לאחר אישורים. כרגע אין כוונה לאשר מערכות מים אפורים לשטחים פרטיים.  נושא של שימוש בים אפורים להדחת אסלות מחייב אמצעים למניעת חיבורים צולבים עם מערכות מי שיה: סימון ברור של הצנרת, הברגה הפוכה, שילוט, צביעת המים, הזרמת עודפים למערכת הביוב.

יום חמישי, 1 בינואר 2009

לקט יצירות

הגויים במתקפת רעיונות למתנות וקישוטי כריסמס ירוקים....

הדפסת שבלונה על בד - מראה חדש לבגד ישן? או הכנת צעיף מפליס יד שניה?
קישוט משקיות ניילון - טוב לכריסמס, בטח יהיה טוב בוריאציה כזאת או אחרת לסוכות...
לוח שנה תלת מימדי - מגניב ביותר, יש גם קובץ להורדה כנראה
תחפושות - כמה רעיונות לזקן... עם חומרים יד שניה - ואנחנו ירוקים
ופרחי הנייר ששמים על מתנות - למה לא להכין אותם ממגזינים ישנים?
עשו בעצמכם קופסה כזאת שמנערים ויורד שלג
חותמות תוצרת בית על מחק משומש
פרצופים מגלילי נייר טואלט. אם תצליחו לעשות כזה - כל הכבוד...
קישוט צנצנות זכוכית למשקיענים
בובות וקלמרים - מבדים יד שניה

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 4: תאורה/אוורור/חומרים

ושוב עימנו רחל מנקין בילסקי, במרתון משוגע לדחוס כמה שיותר בשעתיים....

תאורה
שימוש מושכל בתאורה טבעית ניתן לראות בתרבויות קדומות. התייחסות ותכנון איפה רוצים שיהיה מואר, איפה חשוך, איפה חלל ביניים למעבר הסתגלות בין חשוך למואר כדי שלא יהיה סונוור. תכנון של תאורה דרך חרך לפי זווית שמש - מה יואר ומתי.

דוגמאות: מקדש עמון במצרים, הפנטיאון ברומא, כנסיות גותיות שהשתמשו בפתחים צרים, וטרוביוס חקר את הנושא לעומק, שימוש בחצרות פנימיות ביוון העתיקה - מוצל אך מאפשר חדירת אור לבית.
שינויים החלו עם המהפכה התעשייתית שאפשרה בניית גרעין מבנה ושימוש נרחב בזכוכית, ועם המעבר לתאורת גז וחשמל.

קרינת אור - האור שנתפס בעין האנושית הוא רק חלק מספקטרום האור היוצא מהשמש. את קצוות הספקטרום - אינפרה אדום מצד אחד וuv מצד שני - אנחנו לא רואים.

מקצועני תאורה מגדירים כמה תאורה צריך לכל פעילות ולכל חלל. 
כמות האור שהמקור פולט נמדדת ב"לומן", כמות האור ע"ג המשטח נמדדת ב"לוקס".

קרן אור שנתקלת במשטח מוחזרת במשטח לבן ונבלעת במשטח שחור. למשטחים שונים ישנם מקדמי החזרה שונים של אור (לדוגמא: קרקע 20%, צמחיה 15%, קיר צבוע לבן 70%, זכוכית שקופה 6%, כביש אספלט 5%). החזרת האור משמעותית לנושא ספיגת החום ולנושא הסינוור. בהתחשב באיזור בו אנחנו מתכננים נתייחס להחזר הרצוי - האם אנחנו רוצים לבלוע אור ולקבל חימום, להשיג ערכים נייטרליים כדי לא להסתנוור וכד'

המטרה בתכנון המבנה היא להכניס כמה שיותר אור, עם שליטה בכמות החום. 
להגיע לנוחות ויזואלית.

  • כמותית: תאורה מדוייקת לצורך - לא יותר ולא פחות מידי.
  • איכותית: כשיש פחות/יותר מידי אור זה מביא לעיוות של הצבע, ויש לזה השפעה פיזיולוגית ופסיכולוגית.
  • תאורה הומוגנית: חשוב שלא יהיו מעברים חדים מאור לחושך בחלל אחד, אלא עדיף תאורה אחידה.
  • סינוור אורבני: החזרת קרינה דרך מבני שכנים מביאה לאי נוחות
  • כמה שמיים: חשוב לנו כאנשים לראות שמיים. בבניה אורבנית צפופה יכול להיווצר מצב שבו לא רואים שמיים, וזה מביא לאי נוחות.
החדרת אור לחלל
קרינה ישירה - מגיעה מהזוית בה השמש נמצאת.
קרינה מוחזרת - האור פוגע במשטח וחוזר ממנו.
קרינה מפוזרת - אור שעובר דרך עננים או חלון חלבי למשל, נעים ונכון לנו יותר לשהות בו.

פתרונות למעטפת הבניין:
בחירת השימוש בצמחיה
הצללה חלקית ברפפות
מעטפת כפולה(קיר שני שנועד להצל/ להזרים אויר חם, ארובת אוורור)

המקור הכי פשוט להחדרת אור טבעי לחלל: חלון.
גובה החלון, גודל החלון, מקדם החזרה של משטחי הפנים, עוצמת האור - כולם ישפיעו על התאורה:
  • ככל שהחלון ממוקם גבוה יותר יחדור פחות אור לשטח הקרוב לחלון, אך כמות האור שתגיע לתקרה תוקרן רחוק יותר לעומק החלל.
  • חלון יחיד יוצר אי אחידות. חלון נוסף בקיר ממול או בקיר צדדי יכניס אור נוסף ויאזן.
  • ככל שנכנסים לעומק החלל עוצמת האור הולכת ופוחתת. הדרך לפתור - ע"י חישוב של הפתחים בחדר (ישנן תוכנות למודלים והדמיות). ככל שמוסיפים עוד פתחים הפיזור של האור יהיה יותר טוב.
שיטות להחדרת אור לחלל:
  • אור עליון - חלון גבוה קרוב לתקרה.
  • אור מוחזר - בניה כך שקרינת השמש לא תחדור באופן ישיר לחלל
  • מדף תאורה - מדף הפונה כלפי המבנה או מחוצה, ומעליו ישנו חלון. הקרינה פוגעת במדף ומוחזרת פנימה לעומק החלל.
  • אור רפלקטיבי - שרוול אופטי - שימוש במראות (כמו עיקרון פריסקופ) כדי להחדיר אור. טכנולוגיה נוספת היא של שכבות זכוכית שבתווך שלהן יש טיובות שבהם עובר האור, כך שכשהוא מגיע לתוך המבנה הוא אור מוחזר ולא אור ישיר.
זיגוג הפתחים
קיים מגוון זכוכיות עם מקדמי הצללה ומקדמי מוליכות טרמית שונים.
זכוכית בידודית יעילה - שתי שכבות זכוכית (רצוי שיהיו בעובי שונה אחת מהשניה) ובתווך ואקום, עובי 12מ"מ ומעלה.
קיימות גם זכוכיות עם יריעות פילם שמקדמי ההצללה שלהם גבוהים יותר.

אוורור
תנועת אוויר. משב אויר משפר הגשה, גם אם אין שינוי טמפרטורה.

אנחנו רוצים תנועת אויר בבית, אבל לא רוח פרצים. הסעת רוח בבית יכולה להביא לשינוי של 5 מעלות. כדי להכניס רוח הביתה:
  • הפניית פתחים לכיוון הרוח הטבעי לאזור.
  • ריבוד טרמי: כדי ליצור תנועת אויר בתוך החלל משתמשים בעובדה שאויר חם עולה למעלה - כך ניתן ליצור יניקה בנקודה מסויימת ובעקבות כך תנועת אויר. יש חשיבות למיקום הפתחים: ככל שהפתח נמוך יאפשר כניסה שלאויר קר יותר, וממול פתח עליון יאפשר יציאה של איר חם - יש השפעה לגודל הפתחים ולגבהים. שהאויר יעבור בגובה הגוף, ע"מ שנרגיש את האפקט הנוצר. 
זרימת הרוח מושפעת מהטופוגרפיה המקומית (עמק, ואדי, מישור), הבדלים בין יום ולילה , העמדת מבנים, צורת המבנה.

מחסום רוח - עצם עומד לבכיוון הרוח יחסום אותה למרחק של פי 5 מגובהו, ואז תחזור הרוח לרדת. ניתן לנצל זאת לויסות רוח חזקה מידי, למשל.

שימוש בחצר פנימית - בערב פותחיל חלונות להכנסת אויר קריר, ביום סוגרים חלונות והבית נשאר צונן בזכות המסה הטרמית שקלטה את הקור.

ישנם כמה סוגי אוורור:
אוורור איכות - החלפת אויר משומש באויר צח
אוורור לקירור - החלפת אויר פנים חם באויר חיצוני קריר
אוורור נוחות - תנועת אויר לשיפור נוחות טרמית

בניה מסורתית מדברית מתמודדת עם החום ע"י בניה צפופה, בניינים שמחוברים אחד לשני, רחובות צרים ומוצלים, כיוונים פתוחים לכיווני הרוח השלטת.

ארובת אוורור (אלמנט מקובל בבניה מסורתית באיראן - למשל בyazd), כיפת אוורור, מגדל קרור - כולם פועלים פחות או יותר על עיקרון של החדרת אויר מכיוון רוח בארובה, פגישה של האויר עם גוף מים בחדר תחתון ויציאה של האויר החם מפתח עליון.

מערכת גיאו טרמית - מערכת מיזוג אויר שמנצלת את חום האדמה. מערכת דומה למזגן, לקירור וחימום, ע"י צנרת החלפת חום - משחררת חום לאדמה קרה.

חומרים
שיקולים בבחירת חומרים לבניה
  • מקור החומר - בהתייחסות לכל מחזור חיי החומר - תהליך ייצור/ כריה עלול להיות ממקור שמאוד פוגע בסביבה. אנרגיה שיוצאת על שינוע, על ייצור. לאן הולך כשמתפרק. המגמה היא שהחומרים בהם אנחנו משתמשים יוכלו לחזור לאדמה בלי לזהם, או שיכולים לעבור לשימוש מחדש/מיחזור. קיים בעולם תקן cradle to cradle.
  • מה קורה לחומרים בתוך המבנה - מדיף רעלים, מזיק לנשימה, פוגע באיכות פנים המבנה וכו'
מה עוד ניתן לעשות
ניתן להשיג חומרים יד שניה - עץ, טקסטיל, שטיחים.
במבוק - נחשב חומר רצוי כיוון שהוא מתחדש מאוד מהר. מוצרי במבוק - פרקט, דק, ריהוט.
לשקול חידוש רהיט ישן במקום קניה של חדש.
צבעים - עדיף על בסיס מים
שימוש בדבקים ללא רעלים
מודעות לגבי אבק, שטיחים
יש מדד voc שאומר מה כמות התרחיפים שהחומר פולט לחלל.
מדדים/תקנים בינלאומיים נוספים - מקור עצים fsc, איכות אויר פנימי - לשטיחים ולטקסטיל greenguard, ecomark.