‏הצגת רשומות עם תוויות אנחנו בונים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אנחנו בונים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 בספטמבר 2014

בונים בית. שנתיים אחרי.

היו לנו המון התלבטויות לפני הבניה - בניה קלה, בניה אלטרנטיבית (בוץ, מכולות), מה לעשות?
בסוף בנינו קונבנציונלי, עם קירות איטונג וחיפוי טיח. השיקול הכספי גבר. מה לעשות, יצא שמחיר של קבלן פלשתינאי היה נמוך בלפחות 200000 משל החברות המסודרות. וכיוון שבאנו לפרוייקט ממילא גבוליים בתקציב, ניסינו למצוא פתרונות בתוך המסגרת הרגילה. 



כמה ירוק יצא הבית? מה למדנו תוך כדי ואולי היינו עושים אחרת?

מבחינת התכנון -

למרות שאנחנו אוהבים את הצניעות של מפלס אחד, עשינו 2 קומות: חלל ציבורי+ממ”ד למטה, חלל פרטי למעלה. השיקול הירוק הוא שככה יש פחות שטח גג, שהוא נקודת תורפה בידודית, וקומת הקרקע מבודדת יותר. בנוסף, במשך רוב היום דואגים לחימום/קירור רק של הקומה התחתונה ולא של כל הבית. המזגנים בקומה העליונה עבדו בכל השנתיים האלה פעמים ספורות.
ההחלטה מוכיחה את עצמה מבחינת אורח החיים שלנו, ומבחינה זו שנשאר יותר שטח חצר. 
על מיני דברים שדאגנו שיעצבן לעלות ולרדת, ממש לא מפריעים. כל ניהול הכביסה הוא למעלה. וכשיש משהו שצריך לעבור קומה, הוא מונח ליד המדרגות ולוקחים בפעם הבאה שזזים.
כששלב הילדים ייגמר, ניתן יהיה לפצל לשתי דירות. 

היו החלטות תכנוניות מבחינת תרשים הזרימה של החיים בבית: דלת במטבח ליציאה מהירה לקומפוסט ולתרנגולות. חצר נוף בצד הרוח, וחצר שניה, מוגנת יחסית, בצד השני - שפעילה הרבה יותר, ולשמחתי עשינו נכון כששמנו שם את היציאה מפינת האוכל. עובד וכיפי.

משהו שעשינו לא נכון מבחינה ירוקה, אבל כן נכון מבחינת נפש האדם, זה שיש חלונות משמעותיים לכיוון מערב בגלל כיוון הנוף. רוח אצלנו היא ברמה הוריקנית מהכיוון הזה, והחלונות פשוט לא עומדים בזה. השנה הוספנו לכל החזית הזאת חלון כפול (כך שיש בכל חלון מערבי חלון -תריס - חלון). עוזר. מבחינת קרינת השמש: על החלון החיצוני עשינו ציפוי נגד קרינה וזה מוכיח את עצמו. פינת העבודה שלי היא בסלון, אז אני ממש מרגישה את ההבדל בטמפרטורה בקיץ כשמתקדמים לכיוון שעה 13:00-14:00, ואז הפתרון הוא פשוט סגירה של החלונות והתריסים שלא תהיה שמש ישירה. היתי לא מזמן בבית שיש בו תריסי רפפה מעפנים כאלה של פעם, שם אפשר לכוון את השלבים לזוית מתאימה, ואז זה חוסם שמש, ובכל זאת לא סוגרים הרמטית את הקשר עם החוץ. בדקתי בזמנו כל מיני תריסים ונציאניים חיצוניים כאלה, אבל זה לא ילך אצלנו בגלל הרוח. כנ״ל לגבי כל מיני סוככים שהיו יכולים לאחר את זמן כניסת השמש לחלון בכמה שעות. אז אפשר פרגולה (כמו סוכך - השמש עדיין תיכנס רק שעה יותר מאוחר), ואפשר עצים, אבל אז הלך הנוף. אז כרגע יש נוהל הורדת תריסים וזהו.



עשינו התאמות למים אפורים, ויש לנו אגן ירוק פעיל ונחמד. אנחנו יודעים שהוא מטהר כי פעם חפרנו קצת מהחצץ שבקצה והמים היו צלולים, עם ריח טוב, ותוך כמה ימים הופיעו פתאום שבלולונים שחורים כמו בנחלים. 
גילינו שצמח סוף הוא אגרסיבי בטירוף, מתרבה המון שלכאורה זה סבבה, אבל בעצם פוקק את כל הזרימה עם השורשים שלו. יונתן נאבק עכשיו בעקירה של כל הדבר הזה עכשיו, עבודה קשה. אז עדיף מראש לא.
עוד בעניין האגן הירוק - עשינו הכנות שניתן יהיה להעביר את המים מהאגן הירוק לגג ומשם לאסלות  (עוד לא פועל, מתישהו נגיע גם לזה).

מבחינת מזגנים, לא עשינו מיזוג מרכזי אלא מזגן קטן לכל חדר ושניים גדולים בחלל הציבורי, די מוכיח את עצמו בחשבונות חשמל ביחס לבית הקודם שגרנו בו. ואם כבר מדברים על מזגנים - לפני כמה חודשים הלך כרטיס (שעולה של 1600 ש״ח!) באחד המזגנים (שעבד במצטבר מאז שנכנסנו לבית אולי 10 פעמים) הטכנאי טען שזה יכול לקרות בגלל קפיצות חשמל (שיש פה המון), ושמומלץ לשים מגן שקע למזגן. אז תקשיבו לו, הוא יודע. והוא גם היה נורא נחמד וחתיך. ובסוף זה גם היה תחת אחריות.
בשונה מהמזגנים - מאווררי התקרה שיש בכל החדרים נתנו עבודה על בסיס קבוע. אני מחפשת גם אחד לסלון.

החצר מגוננת יחסית חוסך מים. שלד של עצי צל, עצי פרי ושיחים. היה ניסיון לעשות ערוגת ירקות, הצליח תקופה מסויימת אבל זה דורש תשומת לב אינטנסיבית שאין ברשותנו כרגע (הבנתי את זה כששבוע אחרי שבוע נתתי לחצילים להבשיל ולמות בלי שיזכו להגיע למטבח..). קניתי מלא פקעות בשנה הראשונה והיתה פריחה מתוקה, אבל רק חלקן החזיקו לשנה השניה, אז לא צריך טובות… הקהל מתחת לגובה 1.2 מ׳ בבית דרש דשא, אז הקצנו חלקה תחומה של 10 מ״ר לצורך העניין. יש שבילים ורחבות מרוצפים, משטח חצץ דק גדול במקום המדשאה (ההם מפנטזים שיהפוך לדשא סינטטי, ואני נלחמת בצמרמורות שזה עושה לי), ובין העצים והשיחים חיפוי גזם עץ. אדמה אוהבת חיפוי, אל תשאירו אותה ערומה. 



הריהוט ברובו המוחלט משומש - ספות יד 2, ריהוט קיים ששינה ייעוד ונצבע/שופץ, כסא רופא שיניים מסבא (אל תשאלו). ולא היתה בזה שום פשרה. ככה הכי כיף לנו. ריצוף, ארונות בגדים, ריהוט אמבטיות, מוצרי סניטריה - הסטנדרט הפשוט מהחנויות.

עם חרטות

חלונות אלומיניום - אם הייתי מתכוננת יותר טוב מראש אולי הייתי הולכת על פולימרי. החלונות הם כשל בידוד רציני, וממה שראיתי בשלב של השוואת מחירים בין בעלי מקצוע - המחירים של הפולימרי די דומים לאלומיניום הרגיל. אבל... הפרופיל של הפולימרי ברוחב 12 ס"מ (!!) ולכן חייבים להתכוונן לזה כבר בתכנון מבחינת גדלי פתחים.

פרט שהיה טיפשי לא להשקיע בו - בידוד כפול על הגג. הסטנדרט זה לשים קלקר של 4 ס"מ, וחשבנו להכפיל את זה.  תוך כדי הבניה התייעצנו עם המפקח והוא אמר שזה לא משמעותי אז ירדנו מזה, ועכשיו אני חושבת שזו היתה טעות. נראה לי שההשקעה הכספית הבאמת מינימלית הזאת היתה חוסכת חימום שנכנס מהגג, ונכנס יופי. (חשבנו לנסות לשים על הגג משטחים, או חצץ, או צמחיה, או לא יודעת מה כדי לייצר הצללה על הגג ולנסות לשפר את זה. אבל ברור שעדיף לפתור במקור).
חשוב גם לצבוע בלבן את הגג, גם כן פעולה פשוטה וזולה. אנחנו רואים את ההבדל בין הגג הצבוע לבן לבין מרפסת שמרוצפת באפור ואי אפשר לעמוד עליה יחפים בקיץ.



והמרפסת הזאת גם כן. למה לא התעקשתי על האינטואיציה שלי? אוף. כנ״ל - העליתי את השאלה למפקח לגבי הריצוף הכהה שיתחמם בשמש, וזה לא היה נראה לו חשוב. בפועל - אנחנו תולים כביסה במרפסת הזאת, ובקיץ יש שעות שאי אפשר ללכת שם יחפים! שלא לדבר על זה שהמרפסת היא הגג של הסלון, וגם בה יש בידוד רק של 4 ס״מ. מ א ו ד משמעותי. אז מנסים לחשוב על פתרון - פרגולה: יקר ויעזור רק לטווח מסויים של שעות. להחליף ריצוף: יקר ובלגן. לפרוס שטיח משרדי זול לבן: אולי עוד יקרה. לרצף מעל זה: בעייתי עם גובה מפלס הכניסה לקומה. נראה מה יהיה.

בזמן התכנון שאלתי את האדריכל לגבי פרט של הצללה על החלונות (משהו כזה או כזה+בצדדים). הוא היה נגד וויתרתי, אבל נראה לי שזה לא היה פוגם בכלל בעיצוב וחבל שלא עשינו. היה עוזר. בטח שבחלונות הדרומיים, בטח בקומה השניה שלא מקבלת פרגולה להצללה (יכול להיות שהוא אמר לי משהו על זה שזה תופס המון חום ומזרים לתוך הבית. אולי הוא בכל זאת צדק. לא יודעת שווה בדיקה בכל מקרה).

עוד בעיה שלא הצלחנו לפתור לגמרי זה האקוסטיקה של חדר מדרגות. יש קצת הד, וזה מעצבן. שוב, יש פתרונות (ספוגים אקוסטיים וכד׳), אבל למי יש כוח להתעסק עם זה כשנגמרת הבניה. אז אם מתוכנן חדר מדרגות תביאו את זה בחשבון ותארגנו פתרון תוך כדי בניה.

יום חמישי, 3 ביוני 2010

בית קטן

היה ברור לי שמכל הרשימה שלי על הצרכים בבית - על משהו נצטרך להתפשר.
לא תיארתי לעצמי שזה יהיה על נושא הגודל.

אני נורא מתפתלת סביב זה. הסקיצה שהאדריכל הכין היא פונקציונלית ואין בה הגזמה טוטאלית - החדרים לא גדולים, אין המון בזבוז של שטחי מעבר, הכל נראה בסדר - אבל איכשהו זה יוצא 165 מטר בנוי (נכון שהקירות עם חיפוי אבן עבים - 37 ס"מ - והמטראז' נטו יורד). ואני רציתי לעצור ב- 100 מטר!
אני מדברת עם אנשים ואומרים לי - כמה כבר תחסכי, אין כזה הבדל, אם לא תבני את התוכנית ככה תצטערי אח"כ. התמחור מושפע יותר מכמות אינסטלציה/מטבח/שירותים/אלומיניום, ופחות אם יש עוד מטראז' "טיפש" של חדר. אלישע אמר לי שאני סתם מפחדת לצאת בורגנית מצויה ולכן ההתנגדות שלי.
שואלים למה בעצם כל כך חשוב לי ה(חוסר) גודל. אז אני אנסה לסדר לעצמי את המחשבות בעניין הזה.

  • כל מטר בניה משולם כמה פעמים: בניה, אגרות, תחזוקה, חימום/קירור, ארנונה. כסף זה אנרגיה, הוצאת כסף על משהו שאתה לא ממש צריך זה בעיה.
  • כל מטר בניה צריך לנקות אח"כ! (וכבר שמעתי את הטיעון שיותר קל לנקות שטח גדול, איכשהו זה נשמע לי לסמן את המטרה מסביב לחץ).
  • כזוג גרנו בדירות קטנות בעיר. היה אחלה. עכשיו אנחנו גרים עם ילדים ב120 מטר (ברוטו). וזה בסדר. כן, יש כמה פונקציות שיכולות להיות פחות על המילימטר, אבל זה בסדר. דירה של 120 מטר בעיר נחשבת דירה ענקית, למה שמעבר לבית קרקע יעלה את הסטנדרט? 
  • כל קופסא שיתנו לאנשים תתמלא בסופו של דבר. אם תהיה לך קופסא קטנה פשוט תקפיד שיהיו לך פחות דברים. 
  • משכנתא זה לא דבר בר קיימא. זה לא הגיוני השיעבוד הזה לאורך כל כך הרבה זמן. כל חיסכון וקיצוץ ראוי בעיני בעניין הזה. ואני מרגישה לא נוח עם הגישה של אם כבר בונים אז לעשות את זה כמו שצריך. כמו שמי צריך? למה צריך?
  • האתגר של בית קטן הוא הרבה יותר יצירתי מבית רגיל או גדול.
  • וכן, בתשובה לאלישע, יש משהו נ ו ר א בורגני בבית לא קטן. כשאני מסתכלת על תמונות של בתים, כשאני מבקרת בבתים, יש לי תחושה לא נוחה במרחב גדול. תחושה של חוסר צניעות, של בזבוז. 
פרויקט family stuff ביקש מאנשים בתרבויות לא מערביות להוציא את החפצים שלהם וצילם אותם אל מול הבית שלהם. אני רואה את זה ונגנבת מסגנון החיים הבזבזני שלנו. אני מרגישה את זה במיוחד עם הציוד של הילדים - ואנחנו לא אנשים שקונים כל שניה משהו. כמה צריך כדי להיות שמח? אני מתגעגעת לפשטות (גם יואב ויס מתגעגע) הצרכנות העודפת לא מביאה אותנו לשום מקום. ובית גדול זה הביטוי האולטימטיבי לתרבות הזאת.
בre-nest פרסמו כתבה a return to reason? והציגו נתונים שמצביעים שלאחר שהמטראז' הממוצע למשפחה בארה"ב גדל בהתמדה בעשורים האחרונים (1950 - 90 מ"ר, 1970 - 138 מ"ר, 1990 - 191 מ"ר, 2004 - 216 מ"ר) יש לראשונה ירידה וחזרה לאיזור הממוצע של 1990. מה אני רוצה להגיד בזה? שכנראה פעם הסתדרו עם פחות, ואני מתחברת לצניעות הזאת.
אותו renest גם פרסם את הספר big book of small cool spaces, ומעלה המון דוגמאות לדירות כאלה, לטריקים ועניינים. מגניב אותי הרבה יותר מאשר דירות ענק מעוצבות.
ועוד לא אמרתי כלום על פתרונות אדירים ויצירתיים להפליא כמו הרהיטים חוסכי המקום, או הדירה הפצפונת עם הקירות הזזים. (זה משהו שחייבים לראות אז תסתכלו על שני הקישורים האחרונים).

אז? אז. לא יודעת.

יום שישי, 9 באפריל 2010

בונים בית. יהיה גם ירוק? (3) אז מה אנחנו רוצים בכלל?

באדיבות הפוליטיקה הישראלית, העולמית והגלקטית אנחנו מוקפאים ולא יכולים להתקדם...
לא חשוב: ממילא אנחנו עוד מתבשלים לאן פנינו. אנחנו בשלבי בדיקת אדריכלים, אבל כבר מבוססים במחשבות על צרכים, חלומות וסתירות.

הראיתי לחברה שרטוטים ומחשבות עצמאיים שאני מתקשקשת איתם, והיא שאלה: אז מה בעצם אתם רוצים שיהיה ירוק בבית שלכם? זאת באמת שאלה ראויה כי לא כל דבר וכל שיקול מדברים אלינו באותה מידה.

אם נתחיל מהמאמר הזה כנקודת מוצא שמסכמת עקרונות בסיסיים של בניה ירוקה, אפשר יהיה לנסח רשימת צרכים שרלוונטים לנו. אז מה אנחנו רוצים?
  1. תכנון אקלימי: העמדה על המגרש. התייחסות להפניה, פתחים, הצללות על קירות הבית. התייחסות גם לנושא הרוח המיוחד אצלנו (האם לתכנן 2 חצרות - חיצונית הפונה לנוף וחשופה לרוח, ופנימית מוגנת רוח?).
  2. בידוד: מפרט קירות, רצפה, תקרה, גג - יעיל. התייחסות מיוחדת לגשרי קור, לחלונות, לתריסים. מכל הדברים-כאן יש לי הכי פחות ידע.
  3. אוורור: תכנון שיביא לתנועת אויר בבית. ישפר איכות תרמית בקיץ.
  4. אור טבעי: כמה שיותר טריקים תכנוניים להחדרת אור טבעי במשך היום.
  5. קטן: אנחנו רוצים בית קטן. שלא יעלה על ה100 מ"ר. גם מסיבות תקציביות בשלב הבניה, גם כי אנחנו לא רוצים שטחי ענק שצריך לתחזק לחמם ולקרר בשוטף, וגם מסיבות של תפיסת עולם משפחתית: אנחנו רוצים חלל ציבורי משפחתי שעוברים בו, שחיים בו, שעובדים ונפגשים בו. אם משפחה היא מחנה אימונים ליחסים בחיים, אנחנו רוצים נקודות מפגש. פרטיות תהיה לילדים בדירה שיישכרו אחרי הצבא. עד אז שיתאמנו בלהתחשב אחד בשני ובלחיות ביחד. לא רוצים בית גדול שאפשר להעלם בו. בשביל מרחב נצא החוצה לחצי הדונם ונשב על הערסל וכו'.
  6. מערכות תומכות: הפרדת מים אפורים ובניית אגנים ירוקים לטיהורם למי השקיה. דוד שמש. (בדיקה של) משיכת מים מדוד שמש למדיח (אם יהיה) ולמכונת כביסה. בחירת אביזרים חוסכי מים (אסלות, ברזים). שקעים עם מתג. הכנה למזגנים (נעבור שם קיץ וחורף ואז נחליט אם הצליח לנו ביעילות האנרגטית ואם צריך גיבוי מזגנים). יונתן מפנטז על צינור שעובר בקרקע ומשחרר לבית אויר קר. משאבת חום - לבדוק מה המשמעות, אולי לבצע הכנה.
  7. חוץ: תכנון ניתוב כל המים שיוצאים מהבית לשימוש בגינה – מזגן, נגר מרזבים, שטיפת רצפה, מים אפורים. (בדיקה שאלת האיגום, בדיקת קרקע) . שטח ברור לפחי מיחזור, ערימת קומפוסט.
  8. כללי: תכנון אקוסטי - שלא נרעיש לשכנים, ושניחשף למינימום רעשים מהסביבה. תכנון פינת בישול/מדורה/קמין בחוץ כך שלא יפריע ריח/עשן לשכנים.
  9. תמיכה בתחזוקה מינימלית כשיקול בבחירת חומרים (ריצוף שלא מראה כל פיפס לכלוך, שיש כנ"ל).
  10. בדיקת קרקע חשובה מבחינת תכנון הגינון. אין לנו כוונה לגנן את כל החצר, אלא לעשות שימוש במשטחי חצץ דק, ביניהם שבילים מרוצפים ברמה כזאת או אחרת. גינון: בערוגות יעודיות, בצמחי מים שיהיו ממילא באגנים הירוקים (אני רוצה לתכנן אותם כך שהם חלק מהנוף בגינה ולא רק בתפיסה של מפעל שמספק לי מים), ועצים. בערוגות או שנשים אדמת מילוי, או שנשחק בפרמקאלצ'ר ונשביח את האדמה המקומית לאט לאט. אבל העצים, מעבר לבור שנחפור ונרפד לכל אחד אמורים להסתדר עם האדמה שיש מתחת, וחשוב לי לדעת מהי. עוד שאלה לגבי הקרקע היא אם היא יודעת לאגום מים.
  11. תקציב - למשך 20 שנה או יותר, בכל חודש, אנחנו צריכים לשלם הרבה על העניין הזה. אז התחת שלי גם כה משתעבד, אבל מבחינתי זה טיעון כדי לחסוך ולא כדי להוסיף. כל 100 ש"ח פחות בהחזר החודשי למשכנתא זה חוג לילד, או משהו שהרבה יותר מענין אותי מאשר מרצפת כזאת או אחרת. אני יודעת שבקלות רבה אפשר להיסחף, כי כשמדברים בסכומים בסדרי גודל של מאות אלפים, אז פתאום עשרות אלפים נראים כמו החלטה קטנה. לא רוצה את זה. רוצה להתקמצן על השקל. שיעלה הכי זול. לשלם רק על מה שמהותי ממש ולא על המסביב. אתגר.

דברים שפחות רלוונטיים לנו:

  1. צמצום פגיעה בנוף. נקודה כואבת, אבל too late. יונתן משווה את הקבלן המפתח לאורקים משר הטבעות. היה הר. לא היה נוח למתכננים - נאכל ההר ויאללה להמשיך הלאה. אני קצת מגזימה אולי, אבל בכל אופן האדמה במגרש שלנו נפרדה מזמן מהמרחב הטבעי שהיה לה פעם.
  2. חומרים מיוחדים. לא יודעת מאיפה להביא את הכוח להתעסק עם רזולוציות של בדיקת מחזור החיים של כל חומר, מאיפה הגיע העץ, אם חומר הבידוד מתמחזר, בטון מיוחד, וכו'. מה גם שסביר להניח שהחומרים הלא-סטנדרטיים עולים יותר והתקציב אצלינו הוא issue מהותי.

ורשימת צרכים ומחשבות כללית, בלי קשר לירוק:

  • שירותים: אוורור, שלא תהיה זליגת ריח לתוך הבית. פרטיות (כניסה מוצנעת, בידוד אקוסטי, שלא יהיה מיטה של מישהו מעבר לקיר), מקום לספרים ומגזינים
  • מטבח: אוורור, שלא תהיה זליגת ריח לתוך הבית. לא פתוח לגמרי לחלל ציבורי, להסוות כיורים ואזורי עבודה שנשארים מבולגנים. מקום לספרי בישול. מרווח מינימלי בין כיור לסוף השיש שלא יכאב הגב, כנ"ל לכיריים. פתרון איחסון לפסולת אורגנית שלא יהיה מטרד ריח. שני כיורים – בשרי חלבי. התייחסות לגובה מיקרוגל. מקום למחשב נייד. שיש שלא רואים עליו לכלוך. ארון ללחם. כיור שפונה לפינת אוכל ומוסתר בקיר, שמי ששוטף כלים יוכל להיות בקשר עין עם החלל הציבורי ולא עם הגב. חלון ליד כיריים – גובה חלון לפחות 10 ס"מ מעל גובה האש שלא יסיט את הלהבה כשיש רוח.
  • חלל ציבורי: מוזיקה - מיקום וחיווט למחשב ומערכת שמשרתת גם מטבח, גם סלון. נקודת שירות באזור הכניסה: טעינת פלאפונים, אחסון כסף קטן, מפתחות, קרם הגנה, קרם ידיים. נקודת הדלקת נרות. קיר תמונות משפחה.
  • פינת עבודה: לילדים – שיעורי בית, ציוד בית ספר, מחשב. פינה נפרדת לחמוטל לעבודה (מחשב, מסמכים, שאני לא מרשה שיגעו). רואים סרטים במחשב, אז צריך פינת ישיבה נוחה כמו מול טלויזיה. פינת העבודה כחלר מהחלל הציבורי ולא מבודדת.
  • צרכי איחסון: כניסה- תיקים, נעלים, מעילים, כובעים, כיפות. ציוד בריכה. ציוד פיקניק. תיקים לנסיעה. ציוד אופנוע. מצעים. מגבות. תרופות. טואלטיקה: שמפואים, סבונים, הגיינה נשית, נייר טואלט
    צעצועים. תיוק ניירת בית - קלסרים וניירת מפוזרת לפני תיוק. ספריה: ספרים ואלבומים. כלי פסח. חומרי יצירה. יצירות. כלים ח"פ. כלי תפירה. מגב, דלי, מטאטא, שואב אבק. ספרי לימוד, בגדים לא במידה, ציוד תינוק – מחסן חוץ / בוידעם?. ערכות מגן. נוסטלגיה – ארגזי זיכרון. אוכל חיות. כביסה נקיה לפני קיפול (שלא יהיה ערימת כביסה על המיטה). כביסה מלוכלכת לפני המכונה (שלא יהיה ערימת כביסה במקלחת). דיסקים, מכשיר mp, אוזניות,
  • חוץ: כיור (כולל מים חמים) לשטיפה גסה, ברז שאפשר לחבר צינור. אחסון נעליים מלוכלכות. מקום לאופניים. מקום מוגן לעגלת תינוק. נקודת הכנת קומפוסט . פחי מיחזור גדולים (נייר, בקבוקים, פי'צפקעס, פיקדון). מחסן נגיש לאיחסון שמעטס, אופניים, קסדות, ציוד גינון, כלי עבודה, מקרר "ב"/מקפיא. פינות ישיבה. נדנדות/סולמות טיפוס/ערסל ילדים. לול תרנגולות (משולב עם הבוסתן). תכנון שלד של גינון: בוסתן, ערוגת ירקות. יש לי חלום על מקלחת בחוץ. פינת בישול בחוץ (הידד לחביתות על הגזייה וארוחת ערב בחצר!). מקום לתנור שמש (שאבנה יום אחד). תכנון והכנת שטח שיהיה ל"צימר"/סטודיו בחצר. תכנון נקודות חשמל חוץ: למים אפורים, לפינות ישיבה, ל"צימר" הנ"ל, לשביל כניסה.
  • אמבטיה: 2 חדרים: אחד אמבטיה אחד מקלחת, שני שירותים בבית. מתחם כביסה: מכונות, חומרי ניקוי, מדפי "מכבסה", שולחן גיהוץ. אוורור. אפשר תקרה מונמכת ולהשתמש כאיחסון בוידעם.

סביר להניח שחלק מהדברים ירדו מהפרק עקב סתירות בין צרכים וצורך בסדרי עדיפויות, וכמו כן שיתווספו דברים. אבל יש כאן בסיס די מוצק של המחשבות שלנו. אדריכל אומלל - הנה הנודניקים באים!

יום שבת, 28 בנובמבר 2009

בונים בית. יהיה גם ירוק? (2)

דילמות בין צרכים סותרים. מעניין אם נצליח לשלב את כולם.
1. הפניית הבית לדרום לניצול השמש בחורף.
2. הפניית הבית כך שיחסום רוח חזקה מכיוון צפון-מערב מערב (הערכה לא בדוקה, עוד לא בדקנו את כיון הרוח בצורה רצינית).
3. חלונות לנוף מהחלל הציבורי של הבית - לכיוון דרום, דרום-מערב.
4. קשר חוץ פנים בחלל הציבורי גם לכיוון הנוף, וגם לכיוון החצר הפנימית, המוגנת מרוח.

מחשבות על קשר חוץ פנים -
הבית יהיה במימדים של דירה ולא וילה, והיתרון שלו זה החצר. אנחנו רוצים כשנמצאים במטבח, בסלון, בפינת אוכל (אולי אם נצליח להכניס גם פינת עבודה לחלל הציבורי) - להרגיש את החוץ.
שלב הפנטזיה - קיר שלם שהוא חלון (משהו כזה?), פרופיל בלגי שמחולק ריבועים ריבועים (כמו בסלון של מוניקה בחברים). יתרון - מאוד יפה, מאוד מכניס נוף, מכניס תאורה טבעית. חיסרון - בידוד תרמי נמוך, מחיר יקר מאוד.

ואז התחלנו לחשוב על חלונות בכלל. מחקרים מראים שאיבוד האנרגיה דרך הפתחים הוא 37% מסך איבוד האנרגיה דרך המעטפת, וזאת על אף ששטח החלונות הוא רק כ- 4% משטח המעטפת, כך שאכן ההחלטה על חלונות היא משמעותית לענין היעילות האנרגטית של הבית.

כאן מצאנו דיון קטן על הנושא של בידוד חלונות. כאן יש מאמר על בידוד תרמי באופן כללי, כאן מאמר די מקיף על חלונות ודלתות. וגם בקורס משנה שעברה דיברנו על זה.

שורה תחתונה לגבי חומרי החלון: צריך שכל הרכיבים - זכוכית, פרופיל, חיבור לקיר, ארגז תריס - יהיו מבודדים ככל האפשר.
חלונות חשובים גם מבחינת החדרת אור טבעי ואוורור טבעי, כך שהתכנון של הפתחים בבית הוא אחד האלמנטים המשמעותיים בבניה ירוקה.

(שיעורי בית - לבדוק פרופיל פולימרי כמחליף יעיל תרמית לפרופיל אלומיניום. )

יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

בונים בית. יהיה גם ירוק? (1)

קנינו מגרש לבניה, ואנחנו בדרך לתכנן בית. מזל טוב לנו.

יש לנו כאן אתגר משולב - מצד אחד קנינו מגרש ולא בית מוכן כדי לחסוך עלויות כי התקציב שלנו יותר ממוגבל. מצד שני קנינו מגרש כי איזה בעסה להשקיע את הכסף שתרוויח ב30 השנים הקרובות בבית שלא עברה בו שמץ של מחשבה על האקלים והמקום שבו הוא עומד. מצד שלישי - איך שאומרים "ירוק" העניינים מתייקרים בטירוף, וגם ככה אנחנו מגבילים את עצמנו למטראז' של דירה כדי לא להסתבך עם התקציב.

עוד לא ממש התחלנו ללמוד את הנושא, קודם נסגור קצוות על ההלוואה למגרש (אינשאללה השבוע) ואז נתחיל תכנון.

אבל התחלתי ריחרוחים, וכיוון שהבלוג הזה הוא קודם כל מקום תיוק בשבילי, אני שומרת את הקישורים והמחשבות שהתפזרו לי בשלב זה.

מחשבה 1: יורט בחצר. אם הבית יהיה 80 מ"ר, סביר להניח שבקושי יכלול את הפונקציות הבסיסיות, וחדר אורחים/משחק וכד' הוא לגמרי מותרות. אז מה בנוגע לאוהל בחצר? אבותי המונגולים בוודאי יהיו גאים בי אם אקים יורט בחצר. אז החברה כאן מכינים יורטים. אוי, כמה מגניב. וגם דומים. וכאלה.

ובחיטוטיי אחר היורט הגעתי גם לכאן, אקו -דום, דום אדמה מהודק כמו שיותם ותמי בנו ברותם. מגניב, נראה כמו הבית של ברבאבא.... לא הטעם שלי בכלל, וגם לא נראה לי כל כך פשוט לקבל היתר בניה ומשכנתא על זה.. אבל מעניין.

לינק לשמירה לעיון והתייעצויות - פורום בניה ירוקה. הידד! יש אנשים שמבינים בזה.

ממידע לא בדוק שמישהו אמר פעם - ברגע שאדריכל מגדיר את עצמו כירוק המחיר משליש את עצמו... חוץ מזה יש גיסה אדריכלית, אז זה מוזר בכלל ללכת למקום אחר.
אבל התכנון הוא בערך המקום היחידי שבו נוכל להשקיע בבית, לחומרים מיוחדים בטח לא יהיה לנו כסף. אז אולי צריך לתכנן לפי הקומון-נולג' שיש לנו, ואז לפנות ליועץ ירוק שיעבור על התוכניות ויקדם אותנו? מה השלב הנכון? קודם תוכניות ואז יועץ? אולי קודם יעץ שיראה את המגרש וייתן עקרונות יסוד לתכנון?

שיעורי בית - לחפש בעלי מקצוע ותימחור לעניין הזה.
התחלה - מאמר באתר של יועצים ומתכננים כאלה (עם עוסקים גם בבניה לא קונבנציונלית וגם כן). אולי צריך לחטט בפורום הנ"ל כדי לצוד עוד בעלי מקצוע כאלה? אולי לדבר עם האדריכלית שהעבירה את הקורס בניה ירוקה במגילות?

נושא נוסף לבדיקה - בניה טרומית / קלה. יש משפחה שבנתה ככה, ויש כמה משפחות שבשלבי תכנון כרגע בכפר.
יתרונות: מהיר, נקי, סגירת תשלום עם חוזה עד מפתח בלי בלת"מים. חסרונות: כנראה יותר יקר מבניה קונבנציונלית, מה ערך שוק של יד שניה? לא מוריד מערך הבית?
בגדול הבנתי שיש כמה חברות: אוסטק שמיר - יקרים בטירוף, מבדד - זולים יחסית, ובאמצע מבחינת
המחיר - זיו אלון בתי עץ.
זה (בניה קלה באלומיניום) משהו שרלוונטי? ומה עם החברה האלה (גדיש מעוז)?

שיעורי בית - לדבר עם האנשים שבונים בשיטה הזאת בכפר, ללמוד מהם איזה שיעורי בית עשו.

דברים שנתקלתי בהם בפורום הנ"ל -
מידע על בידוד/מסה טרמית וחומרים. טוב, זה לא נותן קישור להודעה ספציפית, אז אני אעתיק.
----------
האם יש לכם עצות בנוגע לסוג הבלוקים, הטיח, הגג (שטוח, ללא רעפים) והפתחים אשר ישמרו את הבית חם בחורף וקריר בקיץ?

מיש: טיפים על קצה המזלג : יצירת פתחים מבוקרים לכוון מערב (כדי לקבל את הבריזה) ופתחים נגדיים כדי לאפשר רוח מפולשת (פרצים). יצירת הצללות מעל חלונות דרומיים להגנה מפני שמש קייצית גבוהה... וכן הלאה. יעוץ ספציפי תלוי במגרש ובבית הספציפי - איזור האקלים, משטר הרוחות המקומי, כווני המגרש והבית, טופוגרפיה וכן הלאה. אם אתה מעוניין באינפורמציה נוספת אתה מוזמן לשלוח לי מייל (ברצועה האפורה מעל ההודעה דו"אל לכותב) ואשלח לך במייל חוזר.

פנסטר: על קצה המזלג: יעילות אנרגטית היא שילוב של בידוד תרמי ושל מסה תרמית. בחלונות רק הבידוד קובע כי זה אלמנט קל. את הבידוד מודדים לפי ערך u שהתקן הישראלי 5068 קורא לו היעברות תרמית כוללת. היחידות הם וט למ"ר * קלווין. חלונות פולימרים עם זכוכית כפולה עם low-e יהיו בעלי ערך u של 1.1-1.4. לעומת זאת חלונות אלומיניום עם זכוכית זהה יהיו בעלי ערך u של 3-7 (זה מאוד משתנה כי זה תלוי באחוז שטח האלומיניום). גג שטוח מומלץ לבצע בשיטת גג הפוך. על תקרת הבטון - ולא משנה מה המילוי בצלעות - מבצעים שיפועים בעזרת קלקר, יוצקים מדה, עליו איטום ביריעות, עליו בידוד פוליסטירן 5 ס"מ, בד גיאוטכני וחצץ. בלוקים איטונג מבודד אבל מסה תרמית אפקטיבית קטנה, או בלוק שחור ופוליסטירן מחפה אותו ואת הבטון למניעת גשרים תרמיים.
ערך גבוה של u הוא הולכה תרמית טובה. ערך נמוך הוא הולכה קטנה. אתה צריך לשאוף לפיכך לערך u נמוך ככל שניתן. טבלה יש בתקן 1045 ויש לי באיזה מקום טבלה מסכמת. סוג התקרה צריך להיקבע רק משיקולים של המהנדס. התרומה לבידוד של תקרת צלעות אינה מספקת ממילא, ונעשית מיותרת לאחר שמבדודית את הגג. איטונג עדיף מבחינת בידוד כי יותר מבודד מכל השאר, אבל לא עדיף מבחינת העובדה שהוא בעל קיבולת תרמית נמוכה יותר.

danny: תקן 1045 בידוד תרמי במבני מגורים מרכז את דרישות התקן המינימליות לפי אזורי אקלים, אכן יש חשיבות רבה לכמה גורמים : 1. טיפול נכון בגג - ממליץ על מערכת גג 3-10 ס"מ קלקר (לפי אזור האקלים) בצפיפות גבוה p - 30. 2. טיפול בגשרי קור - העמודים והקורות בבית העשויים מבטון מהווים גשרי קור יש לטפל בגשרי הקור בעזרת קלקר אדקס בשיטת הבנייה בבלוק 22 או בבלוקי איטונג 5 ס"מ בשיטת בנייה בבלוק 25. 3. בלוקי בנייה - איטונג הינו הבלוק המבודד ביותר ! בנוגע למסה תרמית הוא עדיין נותן תוצאות מצויינות ביחס לפתרונות אחרים, נימדד ביחידות הניקראות ttc שמשמעותם כמות הזמן שלוקח לבלוק לפלוט את האנרגיה שצבר, בלוק איטונג מגיע לנתונים של קרוב ל-30 שעות, מספיק בהחלט לכל איזור מגורים.

--------------

איפה אפשר ללמוד בניה ירוקה באזור ירושלים?

gerson: טל בשן בסטף ומספר משרדים מקומיים, מיש, אסף שליט, גרשון ועוד...

(* הערה לעצמי - לבדוק איתם לגבי ייעוץ?)

------------------