רעיונות לליל הסדר

להעביר את הסדר בצורה משמעותית, אבל לא מייבשת זה חתיכת אתגר, ההגדה אולי היתה קומוניקטיבית ומסקרנת לאנשים לפני 1000 שנה, אבל היום להרבה מאיתנו מדובר בשבירת שיניים.
מצד שני - הסיפור של יציאת מצרים הוא סיפור מכונן בתרבות היהודית ובתרבות המערב בכלל: משפחה שהופכת לעם, עבדות וחירות, מנהיגות, אמונה, הודיה - המון ערכים סופר רלונטיים לחיים. השאלה איך מנגישים את התוכן הזה בצורה שמצליחה לגעת ולעניין. 
אכן שאלה.
יש המון רעיונות ברשת איך לעורר עניין, לערוך את השולחן, כל מיני תכנים, יצירות, משחקים, לעשות לבד, או לקנות - אז הנה כמה רעיונות יפים שפגשתי, רעיונות נוספים עולים בדף הפייסבוק שלי, ויש גם לוח בפינטרסט . ואם יש לכם המלצות נוספות, תכתבו לי ואשמח לשתף!

הגדות

ממש לא חייבים להיות עם ההגדות מהסוכן ביטוח, יש מלא הגדות מיוחדות. חלקן עם פירושים וטקסטים מעניינים נוספים, חלקן משעשעות או פשוט יפות. הנה כמה דוגמאות:

ההגדות המאוירות של אסופה - כל שנה יוצא עיצוב חדש. 
הגדת שירה חדשה
והיא שעמדה - הגדת נשים
והגדת לבתך - הגדת נשים
הגדה בהפרעה - מאוירת ומשעשעת
הגדה בנוסח אנגלמאיר - כבר די ותיקה, אחת האהובות עלינו בבית, פרועה לגמרי (אמא שלי קצת הזדעזעה)
הלילה הזה - מאויירת ע״י מישל קישקה, עם תוספת תוכן, הפעלות ופרשנות
למען הסדר הטוב - הגדה של שי פירון, תוכן, הפעלות ופרשנות
כולנו מסובין - מלאה ברעיונות ותוכן ברוח רעיונות תל״י (יש להם גם אתר עם רעיונות)
כתבה של בית אביחי עם ביקורת הגדות
לא הגדה, אבל תוספת תוכן, יהודה גזבר כותב שירים, סיפורים והגיגים
לא הגדה אבל תוספת תוכן, סימניות הסדר
הגדה בשפת סימנים

אביזרים ורעיונות לשולחן הסדר ובכלל

מקור: פינטרסט

לכו למגירת הצעצועים של הילדים ותתחילו לעוף עם עיצוב השולחן..  עוד רעיונות בפינטרסט , תציצו

קונפטי עשר המכות
עיצוב שולחן - כיסוי מצות מעוצב, שקית לאפיקומן, מגבת לנטילת ידיים ועוד
ועוד סט ממותג לשולחן הסדר
חבקים מעוצבים למפיות
כלים חד פעמיים מעוצבים חד גדיא
פלייסמנטים מגניבים
כרית הסבה לסדר
מסקינטייפ חמץ
סימוני חמץ/כשל״פ בעיצובים משעשעים עם רפרנסים אקטואליים
סימון חמץ לארונות, וקישוט לבקבוקי יין

יצירה עם הילדים ברוח החג

הגדה לפסח שלי יצירות, משחקים ולמידה 
פתקי ישיבה לאורחים

חוברת פעילות לילדים

פלייסמנט לצביעה

ראנר ענק לצביעה

ערכת הפעלה

משחקים ברוח פסח

חלקם משחקים רגילים שקיבלו עטיפה מעוצבת, חלקם עם יותר עומק: 

בינגו ליל הסדר
דיינו משחק עם סממנים מפסח, עם מערכת חוקים מיוחדת (בשונה מרביעיות/זיכרון הרגילים)
דומינו חד גדיא 
עושים סדר משחק חשיבה - הושבת דמויות ליד ״שולחן סדר״ בחוקיות מסוימת
סדרדוקו - סודוקו עם דמויות פסח
איפה המלך של עמותת אנוש (ניחוש איפה מוחבא אגוז בין 3 כוסות)
משחק רביעיות
עוד משחק רביעיות
משחק איקס עיגול אגוזים (מוצר חברתי)
משחק זיכרון
עוד משחק זיכרון
אחד חכם - משחק חשיבה
משחק להורדה באתר בית אבי חי
המשפחה שלנו מא-ת - משחק משפחתי מעורר שיח

בסדר עם כולם - משחק משפחתי מעורר שיח

ואחרון חביב - המשחק שפיתחתי ובזכותו/בגללו אני באובססיית חיפוש תכנים לליל הסדר ונבנה לי המאגר שהבאתי לכם פה (ובפייסבוק, ובפינטרסט - יש שם עוד רעיונות, תציצו). מוכנים?

טה-דה!!

״את פתח לו״: משחק לכל המשפחה המיועד לליל הסדר עצמו, כליווי להגדה. מוסיף עניין ומוטיבציה למהלך סדר הפסח, תוך שימוש בהנחיות שע״ג הקלפים, ואיסוף אגוזים קבוצתי למטרה משותפת - אפיקומן שווה... עם 110 קלפים בעלי תוכן מגוון ניתן להשתמש במשחק ליצירת הקצב והאוירה הרצויים סביב שולחן הסדר: לקדם קריאה בהגדה, להקליל במשימות משעשעות ומהירות או להתעמק ולהתפלפל במחשבה.

לא רוצה לחפור לכם יותר מידי, זה משחק מושקע ומלא הומור, שהמטרה שלו היא לעשות תיווך של ההגדה, ולחבר את התוכן לחיים שלנו, בצורה גמישה לפי המשתתפים.הפידבקים שהגיעו עליו מעולים, ואתם יכולים לקבל את כל הפרטים באתר:  https://www.atptachlo.com

חג שמח!!

חמוטל

מאמרים על יהדות וקיימות

במוסף שבת של מקור ראשון בשבוע שעבר היו שני מאמרים שהתייחסו לקשר בין יהדות לאיכות סביבה. אני מקווה שאלה ניצנים שמעידים על התעוררות, כי בעיני החיבור הזה כל כך טבעי ומובן מאליו, ויש פספוס ענקי בכך שלא נושאים את זה כדגל משמעותי של היהדות.

משום מה באתר של מקור ראשון לא מעלים בכלל תכנים של מוסף שבת, אז עשיתי חיפוש לפי שם המאמרים ומצאתי אותם בבלוג שלא הכרתי קודם שנקרא "קיימות יהודית", שהוא הבלוג של שמואל חן - שאחד המאמרים המדוברים שחיפשתי הוא בכלל ראיון איתו..... אז יצאתי לחפש אתונות ומצאתי יותר ממה שחשבתי שהיו בעדר... יפה, יפה.

והמאמרים: המפתח הוא מוסרי מאת הרב יעקב אריאל, והראיון עם שמואל חן (שרץ עם המפלגה הירוקה מימד, ונתן הסברים על החיבור שלו לנושא והלימוד שלו בנושא). בצד ימין של הבלוג שמואל מפנה למאמרים נוספים שלו ברשת בנושאי יהדות ואיכו"ס: חוק הפקדון לאור היהדות, השבת יום של חירות מקניות, דברי ימי הסביבה, האם גם אלוהים ירוק? ועוד .

(לתנועה הירוקה אגב, לא הצבעתי, כי מה לעשות ואני ימין בדעותי, והמחויבות שלהם לפתרון מדיני שמאלי בעייתית בעיני. אבל חבל שהם לא נכנסו. התרשמתי שהם חבורה של אנשים רציניים ומחוייבים, ובטח בין היחידים שיש להם איזשהו חזון וראייה ארוכת טווח לגבי המדינה).

הפרק השני של קריאת שמע (דברים יא יג-כא)

"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם--כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ. "

המממ... זה די אחד לאחד.

למי שיהדות מסובכת לו מידי, ונוצרת אצלו התנגדות למשוואה "קיום מצוות = גשם בעיתו וברכה", אני מציעה קריאה מעיניים סביבתיות:

תשמעו אל מצוותי - במובן של התנהגות אחראית ומוסרית בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו, בין אדם לסביבתו

לאהבה את ה' אלוהיכם - להעריך ולאהוב את העולם שבו אנחנו חיים, את החיים עצמם, ולקבל את הפרופורציה שלנו בעולם כחלק ממארג אדיר, ולא כשליטים נצלנים ומזלזלים כלפי המתנות שאנחנו מקבלים.

ונתתי מטר ארצכם, ונתתי עשב בשדך, ואכלת ושבעת - התוצאה ההגיונית של התנהגות אחראית, מכבדת ומקיימת.

הישמרו לכם פן יפתה לבבכם - מעניין כמה המונח פיתוי מתאים לתרבות הצריכה, שבעצם מפתה אותנו כל הזמן לרצות דברים שאנחנו לא באמת צריכים, מפתה אותנו בפרסומות, באוכל, בסקס, באלימות ומה לא, רק כדי שניסחף למעגל של צריכה ללא גבולות.

ועבדתם אלוהים אחרים והשתחויתם - טלויזיה? סלבריטאי ביצות מצויים?

וחרה אף... ועצר את השמיים... והאדמה לא תיתן את יבולה...ואבדתם - זה לא בדיוק איפה שאנחנו נמצאים עכשיו? הטבע יוצא מאיזון כתוצאה מההתנהגות הילדותית, האנוכית וחסרת האחריות שלנו שמביאה בחשבון רק את צרכינו המיידיים ולא חושבת מילימטר קדימה.

ושמתם את דברי אלה על לבבכם, ולימדתם את בניכם, בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך - לתשומת ליבכם בבקשה, וכיוון שאנחנו אנושיים וניתנים לפיתוי, הו, כל כך בקלות, אנחנו צריכים להשקיע מאמץ פעיל כדי לזכור את העיקרון הזה, לשמור על עצמנו ועל העולם.

למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה - תזכורת קלה לדורות הבאים, שהרי בלהט היצר המיידי אנחנו נוטים לשכוח את הקשר בין עוד שקית שאנחנו לוקחים בסופר (למשל) לבין איך ייראה העולם של הילדים והנכדים שלנו בעוד לא כל כך הרבה זמן.

תפיסה סביבתית ביהדות

כשחושבים על איכות הסביבה, יהדות היא לא האסוציאציה הראשונה שעולה. לא נהוג לשמוע שיעורים בענייני סביבה או לעלות את הנושא בדרשות שבת. אבל למרות שאין "מסכת סביבה", היהדות חדורה במודעות לסביבה, שכן נושא איכות הסביבה נובע מתפיסת עולם מוסרית של אחריות אישית של כל אדם על עצמו ועל הקשרים שלו עם העולם – התחשבות באנשים, בקהילה ובסביבה. אותה תפיסה מוסרית היא אבן פינה גם ביהדות.

מעט דוגמאות, ממגוון מקורות:

"זוהי דרכם של צדיקים ועושי מעשים טובים... הם אינם פוגעים לעולם אפילו לא בגרגר חרדל, וכל הרס שהם רואים מרגיז אותם" (ספר החינוך)

"כשנכרת עץ פרי, יוצא קול זעקה מקצה הארץ עד קצה, אך אינו נשמע" (פרקי דרבי אלעזר, ל"ד)

בפרשת השבוע לפני שבועיים הופיע איסור על השחתה – אפילו בתנאים קיצוניים של מלחמה:

"כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן - כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות... " (דברים כ')

והרמב"ם הרחיב:

"ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בניין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה - עובר ב"לא תשחית". (הלכות מלכים ו', יד)

התורה (במדבר לה) מורה לנו לשמר מסביב לערי הלוויים חגורה ירוקה ברוחב 1,000 אמות, ואלפיים אמות נוספות לצורכי חקלאות. הרמב"ם מסביר כי מצווה זו נוגעת לכל ערי ישראל, ולא רק לערי הלוויים.

בתלמוד מובא סיפור יפה, עם מוסר השכל שאפשר להסיק ממנו שלל מסקנות סביבתיות:
אמרו חכמים, לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים. מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים. פגש בו חסיד אחד. אמר לו מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?! הוא לא הבין למה התכוון החסיד, ולכן לגלג על דבריו. כעבור זמן, נצרך אותו אדם למכור את שדהו, והיה מהלך באותה רשות הרבים ונכשל באותן אבנים שהוא עצמו השליך. אמר לעצמו, "יפה אמר לי אותו חסיד, 'מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך...'"

"טוב פת חריבה ושלווה בה, מבית מלא זבחי ריב" (משלי פרק י"ז פסוק א) יכול להיקרא בהקשר של ימינו כהמלצה להימנעות מתרבות של צרכנות וחומרנות מופרזת.

היהדות דנה בפרטי פרטים בסיטואציות אפשריות ובדרכים הנאותות להתמודד עימן, וכשמחברים נקודה לנקודה מתגלה תמונה של מודעות סביבתית עמוקה שיש לנו הרבה מה ללמוד ממנה.

איכות הסביבה - לא רק עניין חומרי

aish.co.il הוא אתר בנושאי יהדות. בין השאר יש שם כמה מאמרים בנושאי סביבה.

המאמר מאת תמיר שחק, מעלה את התפיסה שזיהום זה לא רק דבר חומרי, אלא אפשר להתיחס כאל זיהום ברשות הרבים גם לגבי התעשרות על חשבון הציבור, מכירה של מוצרים מסוכנים לבריאות, שידול לצריכה עודפת שלא לטובת הקונה, פרסומות מטמטמות, תקשורת אלימה, ועוד. 

הסיכום שלו:

"לכל אדם יש את הזכות לגדול בסביבה בריאה ונקיה מבחינה חומרית ורוחנית כאחד, וכאשר אדם אחד נבנה על חשבון פגיעה בבריאותם הנפשית והגופנית של אנשים רבים, זה רע, ואנחנו כחברה חייבים למצוא דרכים להוקיע ולקנוס אנשים כאלה".

יונתן תמצת את המאמר פעם לדף מידע יישובי, אבל שינה קצת את הסיכום:

"לכל אדם, יש את הזכות לגדול בסביבה בריאה ונקיה מבחינה חומרית ורוחנית כאחת, וכאשר אדם אחד נבנה על חשבון פגיעה בבריאותם הנפשית והגופנית של אנשים רבים אחרים, זה רע.
כחברה אנחנו חייבים למצוא דרכים להוקיע ולקנוס אנשים כאלה במקום להעריץ אותם על תבונתם השיווקית ויכולתם "לעשות קופה". כפרטים, אנחנו חייבים לפתח ראיה ביקורתית על השיטה שבה אנחנו מתנהלים כדי שלא נתהלך בה כעיוורים ונוכל לבצע בחירות אמיתיות מתוך שיקול דעת."