‏הצגת רשומות עם תוויות גינון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גינון. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 14 בינואר 2014

ארגז כלים ירוק - בניני משרדים ירוקים יותר, וחלופות





בניה ירוקה מנסה לבנות תוך שימוש בתהליכים שהם יותר אחראים מבחינה סביבתית, ויעילים מבחינת שימוש במשאבים לאורך כל חיי הבנין – מבחירת אתר הבניה, הנדסה, תיפעול, תחזוקה, חידוש והריסה.
בנינים ירוקים מתוכננים כך שיקטינו את ההשפעה של הבנין על הסביבה הטבעית ועל בריאות האנשים ע"י שימוש יעיל באנרגיה, מים ושאר משאבים, הגנה על בריאות האנשים השוהים בבנין (והגברת הפרודוקטיביות שלהם), צמצום פסולת, זיהום והרעלת הסביבה.

בחירה בבנין חדש

אם יש לכם אפשרות לבחור בנין, יועצים של בניה ירוקה יכולים לעזור לכם. יש כל מיני הסמכות ותקנים של בניה ירוקה במדינות שונות, שפסגת השאיפות של כולם היא מה שנקרה בנין של אפס-אנרגיה (לא צורך אנרגיה מרשת החשמל), או אפס-פחמן (לא מייצר  פליטות פחמן לאטמוספרה). מחיר הבניה של בנין כל כך יעיל אנרגטית הוא גבוה יותר מבניה רגילה. עם זאת, מספר מחקרים הראו שהבנינים האלה כן משתלמים לאורך זמן, בשל החיסכון בצריכת חשמל. בנין כזה גם ניתן להשכיר או למכור בסופו של דבר במחיר יותר גבוה.

התאמה של בניין קיים

  • אם רוצים לייעל את צריכת האנרגיה של בניין קיים, ניתן לפנות ליועצים המתמחים בכך בארץ. הם בודקים את תפקוד הבניין כמו שהוא, מגלים איפה הנקודות בהן הבנין מאבד אנרגיה ונותנים המלצות ממוקדים לפתרונות.
  • אם אין לכם משאבים לרכישת ייעוץ מקצועי, ישנן דרכים של עשה זאת בעצמך לאיטום ובידוד. אפשר להשתמש במצלמת אינפרה אדום כדי לגלות נקודות של איבוד חום, ובעיות עודף לחות.
  • בחרו בחומרי בידוד ידידותיים לסביבה, בעלי אחוז גבוה של חומרים ממוחזרים, וודאו שאין בהם רכיבים רעילים. חומרים לדוגמא: סיבי כותנה טבעיים (ממוחזרים משאריות ייצור של בגדים), המפ, סיבי עץ ועוד.
  • חדירה של לחות לבניין יכולה להביא להיווצרות עובש שיכול לגרום לבעיות בריאותיות לנוכחים בבנין. 
  • הקפידו בבחירת הדלתות והחלונות שלכם. חלונות האלומיניום שהם הבחירה הנפוצה יותר בארץ, הם הגרועים ביותר מבחינת בידוד (חדירה של חום הן מהזכוכית והן מהפרופיל, וגם כשמשתמשים בזכוכית בידודית עדיין הפרופיל עצמו הוא גשר קור משמעותי), ניתן למצוא חלונות מחומרים פולימרים (UPVC או VINYL WINDOW) שמבודדים משמעותית יותר טוב, אך להביא בחשבון שתהליך הייצור שלהם דורש הרבה יותר אנרגיה וזיהום מחלונות עץ, שהן כנראה אפשרות טובה יותר. ישנם גם כל מיני סוגים של ציפויים לחלונות שמסננים קרינה ותורמים לבידוד. מומלץ לבצע מחקר שוק על האפשרויות השונות, יש כל מיני אפשרויות לשילובים.
  • גגות רעפים: ישנם רעפים שהם יותר יעילים אנרגטית - מחזירים 25-65% מקרינת השמש. אפשר גם להתקין רעפים סולריים ולייצר חשמל לשימוש בבנין. פתרונות זולים יותר יהיו לצבוע את הרעפים בצבע בהיר, ו/או לשתול צמחיה. בידוד טוב של הגג גם הוא יעזור לכם לחבב יותר את חשבון החימום/קירור שלכם.
  • גגות שטוחים: בידוד מעולה, צביעה בלבן, צמחיה על הגג. שווה לבדוק את שיטת הגג ההפוך. אם יש לכם שטח גג רציני - בדקו כדאיות של התקנת מערכת חשמל סולארי.
  • שתלו עצים מסביב לבנין: הם מגנים מרוח, הם עושים צל על הפתחים והקירות (שבתורם מתחממים פחות ולכן נדרשת פחות אנרגיה לקרר בפנים). עצים נשירים יעשו את זה בקיץ, ובחורף יאפשרו לשמש לעבור ולחמם. היפ היפ!

שתפו שתפו

  • מרחב עבודה משותף יכול להביא לניצול יותר יעיל של השטח והמשאבים. יש מקומות שמשכירים שטחי עבודה במשרדים קיימים, כולל חדרי ישיבות. גם אם אתם מחפשים מקום, וגם אם יש לכם מקום פנוי במשרד שברשותכם - שיתוף יכול להיות רעיון טוב גם לסביבה וגם לארנק שלכם. [על רעיון ההאב שמעתם? הם עושים בדיוק את זה, ועוד יותר - מספקים שירותי תמיכה עסקיים, הרצאות, קורסים והזדמנות לעבוד בחברותה והפריה הדדית ליזמים. בעולם פועלים כ-25 ועוד 50 בהקמה. בארץ יש את האב תל אביב, ירושלים, רעננה].
  • בבחירה של מיקום המשרד - ודאו שיש גישה לתחבורה ציבורית נוחה, ושהבניין מונגש לנכים.
  • יכול להיות רעיון נחמד לשתול גינה קהילתית בבניין (בשטח פנוי או בתוך מיכלים). ירקות שלא דורשים בישול, תבלינים לתה, יכולים להיקטף ולהיאכל מייד. זה נשמע אולי סתם קישקוש, אבל מי שעשה גינה כזאת מעיד שזה מועיל לאוירה, לרוגע ולגיבוש צוות - וכל זה בהשקעה מינימלית. 
למי שרוצה להתעמק בבניה ירוקה, יש בבלוג מספר פוסטים שהעלתי בנושא תחת תגית בניה ירוקה.

יום ראשון, 18 באפריל 2010

אגנים ירוקים

ארנון גורן הוא מהנדס מים וביוב, עוסק בתכנון של מתקני טיהור שפכים. שמעתי את השם שלו כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות מיונתן שעובד איתו, ופעם אחת גם נפגשנו. איש נעים במיוחד, ומה שיותר רלוונטי לעניינינו - מהאנשים ששמחים לשתף ידע ולא לשמור את כל הקלפים קרוב לחזה. כשיונתן העביר לי חוברת הדרכה שארנון כתב על בניית אגנים ירוקים שאלתי את ארנון אם מעניין אותו להפיץ את זה הלאה והוא שמח לשתף פעולה (עד כדי כך שהוא שוקל לפתוח בלוג בעצמו ולהעלות תכנים מקצועיים שלו! יש!). אז מכאן זה במילים של ארנון, והקובץ מצורף לשימוש כל המעוניין, והלוואי שאגנים ירוקים יהיו פיתרון שתופס תאוצה בארץ. 

---------------

 התחממות כדור ארץ, מיעוט הגשמים בארצנו וזיהום מקורות המים, מביאים למסקנה שיש ללכת עד כמה שניתן לתכנון  של טיהור שפכים בשיטות הצורכות אנרגיה מועטה ככל שניתן, ועל ידי כך עוזרים למניעת פליטת גזי החממה לאטמוספרה בתחנות הכוח.

מערכת איסוף טיפול והשבת מים אפורים  (Greywater) לשימוש מיידי בבית ובגינה, הינה בעלת פוטנציאל גדול היכול לשמש מנוף לחסכון משמעותי של כ 50% בכמות מי השתייה לצריכה ביתית, חסכון אשר ברמה כל ארצית, יכול לפתור את בעיית המחסור במים שפירים באזורנו.

הצמחייה הגדלה על המצע באגן הירוק, תורמת למאזן החמצן העולמי וגם משמשת בית גידול לחרקים ציפורים ובעלי חיים שונים המוסיפים למגוון הביולוגי הנמצא תחת השפעה שלילית ע"י הפיתוח הטכנולוגי.

משרדנו נמצא בחזית של תכנון אגנים ירוקים. ניסיוננו בתכנון אגנים ירוקים, משתרע על כ' 20 שנה וכולל תכנון של 9 מתקני אגן ירוק בחב' Water  Severn Trent שבאנגליה.
STW בנתה כ' 135 מתקנים מסוג זה, כדי לטהר את הקולחים לרמת איכות הגבוהה של  BOD/TSS= 5/5  לשם הזרמה לנחלים העשירים בדגה.
בישראל הקמנו מתקנים כאלה, כגון מתקן לטיהור נחל אלכסנדר, מתקנים ברשות הפלשתינאית, וכעשרה מתקנים לטיפול במים אפורים.

מטרת הכנת המדריך הינה לאפשר לכל אדם, ואף שאינו בעל מקצוע, את היכולת ללמוד את הנושא החיוני הזה ולהגיע עד להקמת מערכת הפרדת זרמים ואיסוף, מתקן הטיפול  ופיזור הקולחים המטופלים ליעדיהם השונים בגינה ובבית.



יום שישי, 29 בינואר 2010

גן עדן בפתח הבית - קריאה חוזרת לפני בניה

אני בשלבים של מחשבות על הבית העתידי, ניתוח התנאים במגרש, ונתינת צורה לצרכים והדרישות השונות.

זה די מתקדם לי בראש וגם על הנייר, אבל לפני שאני רצה לאדריכלות, רציתי להזכיר לעצמי את ההתייחסויות הפרמקאלצ'ריות לבית-גן. אז חזרתי לגן עדן בפתח הבית, ואני רושמת לי דגשים שצצו לי בהקשר הזה בקריאה חוזרת.

תכנון מערכת שמנצלת רובד אחרי רובד של חלל וזמן, ומארג של מרכיבים שונים שמתחברים זה עם זה. אין מצב שיא שמתכווננים אליו, אלא המערכת כל הזמן משתנה.

עקרונות: מקומיות, שיתוף פעולה עם הטבע - מיזעור ההתערבות בתהליך הטבעי ע"מ להגיע לתנובה במינימום השקעה, הקשרים - תכנון מיקום כל מרכיב כך שיהיו לו לפחות 3 תפקידים שונים, חיסכון באנרגיה - דלק, כוח, זמן, חומרים וכסף, עשיה בקטן לניסוי לפני שמתנפלים על פרויקט גדול, הסתייעות בצמחים ובעלי חיים.

אני קוראת בצער על מחקר והתבוננות בשטח לפני הכשרתו כדי ללמוד ממנו את התנהגות המערכת הטבעית, וכל זה לא רלוונטי לי בכלל - המגרש והשכונה שלנו תוכננו והוכשרו ביד גסה, ההר נחתך, שוטח, מולא ואין כל זכר לאיך המקום נראה לפני כן ומה היכולות שלו. אין לי מושג אם האדמה במגרש היא אדמה מקומית או מילוי חצץ, מה העומק שלה וכו'. שום יכולת להסתכל על הצמחים ולפיהם להסיק מסקנות. כוכבית: צריך להזמין יועץ קרקע רציני.

עיקרון הקצוות - בקצה המערכת, יש מפגשים ואינראקציה בין גופים שונים, שם היבולים הכי פוריים. מעשי: לזהות מפגשי קצוות ולעודד את קיומם, לחלק כל שטח לנישות קטנות - שבילים וערוגות. במקום צורה ריבועית וקוים ישרים - קוים מפותלים. שבילים, טרסות, מבנים, מחסומי רוח, גדר, גדות בריכה, וכו'

עיקרון המיקום היחסי - משחק של מעגלים מעגלים הקשורים זה אל זה (עץ מאכיל יונה, יונה מזבלת עץ) ע"מ ליצור יעילות בין המרכיבים השונים: בית, גינה, ערימת קומפוסט, מחסן, בריכת מים, בוסתן, גדר חיה. מקרבים מרכיבים שמזינים זה את זה, מרחיקים מרכיבים הפוגעים זה בזה. משימה: להכין רשימת מרכיבים בשטח (בית, קיר חשוף, מכונת כביסה, שביל, חלון פונה לשמש וכו'), לרשום ליד כל מרכיב מה צרכיו ומה התוצרת המתקבלת ממנו, וליצור הקשרים (איפה לא יוכל להיות, איך משמש אחרים, איפה המרכיב המתחרה בו וכו').

מיקרו אקלים - מעבר לאקלים האזורי יש אקלימים קטנים בצמוד לבית: לאורך הקיר, מתחת לסוכה, מעבר לגדר, ויש לזהות אותם ולנצל אותם. - צורת הנוף: מפנה המדרון, זוית המדרון, תנועת אויר קר וחם, תבנית הרוח, - גופי מים: החזרת קרני שמש מגופי מים לזירוז הבשלת יבול, מעבר אויר על גוף מים כמזגן, - מבנים: חסימת קרינה, רוח, מבנה כהה קולט חום ביום ופולט בלילה, - צמחיה: יצירת צל, צינון ביום וחימום בלילה, אידוי שיוצר לחות מקומית סביב צמחים, סינון רוח, בידוד ומניעת איבוד חום בשתילה צמודה לבית או כחיפוי לאדמה, - אדמה: בעומק משמרת טמפ יציבה של 20 מעלות. משימה: לשרטט מפה של הגינה עם כל המרכיבים השונים, להוסיף על כך את כיוון הרוח וכיוון השמש, ולסמן נישות - איפה הכי נעים לשבת בבוקר קריר, אחה"צ חם, מה הצד שהכי נפגע מרוח, פינות מוצלות, פינות חשופות לשמש, פינות שהופכות לשלוליות בגשם, חדרים שחם או קר בהם. ולפי זה לתכנן.

* גידול מטפסים על גג, קירות ופרגולות כהגנה מקרינה, תוספת בידוד והגנה מרוח (ואובדן חום כתוצאה מכך).
* כל גדר צריכה לאפשר מעבר מסוים של רוח, כדי שהרוח לא תוסט בעוצמה למקום אחר.
* עם הרוח ניתן להזרים לבית ריחות נעימים מצמחי בושם השתולים בדרכה.
* אדמה חשופה מאבדת לחות ברוח, מה שמחייב השקיה תכופה יותר. חשוב לחפות.

קציר טל: שיחים/עצים בודדים בגובה חצי מטר עד מטר, במיוחד עם עלים קטנים. ערימת אבנים גדולות עם חללי אויר ביניהן בבקוטר מטר מסביב לצמח או מעל תעלת השקיה. גדרות מתכת. בור חממה. גידור ביריעות פלסטיק. קבירת שקית ליד השורשים. הכנת בור שתילה שבוע מראש מחופים בעשבים, זרעי חיטה ואבנים קטנות. חיפוי.

שילוב חקלאות בעל - שמבוססת על גשם וטל בלבד - מתמקדת בגידולים רב שנתיים מקומיים: שיחים ועצי פרי.
טיהור מים אפורים
אגירת משקעים - כמות המשקעים באנגליה הירוקה ובארץ די דומה. ההבדל הוא בפיזור הגשמים - שם כל השנה, ואצלנו מרוכז בעונה קצרה ואח"כ יובש. השקעה באגירת מי הגשם לשימוש לאורך כל השנה. אגירה בקרקע עצמה: אדמה מהודקת לא אוגרת מים, אבל אחרי שיקום וחיפוי היא יכולה לשמור מים, swales, לימאנים, טראסות, סכרים, מיכל אגירה מברזל/בטון, פלסטיק. באר: נחפרת עד לשכבת מי תהום. בור מים: חצוב בסלע או חפור באדמה ומדופן בטיח למניעת נזילות. לפני כניסת מים לבור יש לעכבם בבור שיקוע. בורות שתילה: בור של 3 מ' מדופן באבנים או יריעת פלסטיק מחורר, בתוכו אדמה מעורבת בקומפוסט.
כמה מים ניתן לאגור: ממוצע הגשמים באזור כפול שטח הגג.
הנושא הזה הוא אחד הנושאים שהכי העסיקו אותי במהלך הקריאה. המגרש שלנו ממוקם בהמשך למדרון מהרחוב ואני מניחה שיהיה ניתן ללכוד מי נגר מהרחוב. אבל הבעיה היא אגירת המים. יש צורך באיגום גדול כדי שהוא יהיה משמעותי. אז איפה שמים את כל המים? לבנות בור מים זה נראה לי כמו לבנות חדר מדופן בבטון (כוכבית: אם נצטרך לבנות מבנה לחניה - כי המגרש נמוך במטר וחצי ממפלס הרחוב - אולי ניתן להעמיק קצת ולבנות את זה כבור מים. כמה עולה?). והעניין עם האגירה בקרקע מאוד תלוי בהרכב האדמה. נראה לי שהאדמה אצלנו גירית ומחלחלת, כך שמים שיופנו אליה לא יאגמו אלא יעברו הלאה (כוכבית: האם שתילה של עצים גדולים בשטח זה תהיה שימושית כי יהיו להם שורשים עמוקים שינצו את המים?). אולי יש ליצור שוחה, לדפן בחרסית שתעצור את המים, ולסגור? (כוכבית: לבדיקת יועץ קרקע + עלויות). אותה התלבטות לגבי אגירת מי מרזבים - איפה אוגמים? טליה מציעה מערכת של צינור בנפח 4 קוב ניצב לקיר הבית, וכשהוא מתמלא עוב למיכל של 16 קוב ועוד 2 מכלים של 8. איפה שמים את כל העניין הזה?

אדמה טובה. מכילה מים ולחות, לא בסיסית או חומצית מידי, עשירה בחומר אורגני, מאוכלסת יצורים חיים רבי תועלת, מאווררת, ומכילה מינרלים. פתוחה, רכה, מכוסה, מושרשת.
שוב אני קוראת בריפרוף, כי אצלנו האדמה עניה ודורשת ריפוי והעשרה. בטח ובטח במגרש שעורטל ומולא מחדש. אז נעבור לעניין ריפוי האדמה.
ריפוי:
חיפוי בכל חומר אורגני זמין: שטיחים ישנים, קרטונים, עיתונים, שמיכות, בגדים, עלים, קש, זבל בעלי חיים, דשא קצוץ, נייר גרוס.
קטניות: מעשירים את האדמה בחנקן. נחשבית צמחים חלוצים. בעשבים משתמשים כזבל ירוק - זורעים צפוף וקוצרים לפני הפריחה ומשאירים על הקרקע כחיפוי. (חילבה, פול, תורמוס, אפונה, אספסת בחורף, עדשים, חומוס, כוסמת בקיץ, וגם חיטה, שעורה, ירבוז, דוחן, כרוב וחרדל). עצים ושיחים - דואגים לשלב במערכת (שיטה, צאלון, מכנף, רותם, אחירותם).
יבול כיסוי: חיפוי חי שמתחח, מדשן, מונע עשביה, מגן מטמפ. (דלעות, בטטות, עטלש, צנונית, תורמוס, ארטישוק ירושלמי).
מלכודות סחף.קומפוסט.
"מתכון" חיפוי (לגן ירק חיפוי מלא, לבוסתן נקודתי סביב העצים): סימון ערוגות ושביל גישה בשטח של 2 מ"ר. המטרה ליצור ערוגות שנוח להגיע אליהן. לא מעשבים אלא קוצרים או פשוט מחפים מעל העשב. מזבלים קומפוסט מוכן לפניהחיפוי. מרטיבים את כל השכבות היטב. שכבה א: יריעות כיסוי (קרטון, שטיח, עיתון, ניירת, כל מה שיתפרק בסוף), שכבה ב: זבל אורגני רטוב 3-8 ס"מ, שכבה ג: זבל אורגני יבש 10-30 ס"מ (קש, עלים, שבבים, חצץ). שתילה - מפנים לצדדים את כל השכבות, מחוררים את השכבה התחתונה, שותלים, מהדקים, וסוגרים את השכבות. זריעה - יוצרים חריץ בקרטון, מפזרים אדמה לחה וזורעים. לחילופין יוצרים ערוגה מוגבהת מעל לחפוי.תחזוקה - הקרטון צריך להיות לח תמיד. בעונה הבאה מחפים מעל. לאחר 3-7 שנים לא יהיה בכך צורך יותר כי צמחי הגן עצמם ירקבו לקרקע וישמשו חיפוי טבעי.

מדשאה=לא.
אלטרנטיבות: אחו - עשבוני חד שנתי, רב שנתי, דגניים וגיאופיטים, עשבי מאכל, פרחי בר. נותנים לצמוח בר, וקוצרים בסוף האביב. (כוכבית: מה קורה בקיץ?)
מדשאה ניידת - עשבי זבל ירוק כל פעם בחלקה אחרת בגינה. (תלתן, בקיה, אספסת, חרדל)

הרגלי אנרגיה חסכוניים: חימום בית בקמין עצים, מאוורר ולא מזגן, העדפת חימום בגז על פני חשמל, דוד שמש, חממה צמודה לבית ללכוד חום בחורף, צמחים על פרגולות לקירור בקיץ. בחורף לבשל על מקור החום, בקיץ לבשל בתנור שמש, להעדיף מזון חי או בישול קצר. לוודא קנית מוצרי חשמל חסכונים, אזור עבודה ליד חלון גדול כדי לא להדליק אור ביום,.

תכנון לפי אזורים: 0-הבית ודייריו, 1 - גן ירק, 2 - בוסתן, 3 - פרנסה, 4 - עצים מקומיים, 5 - אזור בר. כשהקרוב יותר דורש תחזוקה ונוכחות צמודה יותר ופחות התערבות ככל שמתרחקים.

בית-גן הם יחידה אחת. דרכים לשילוב: דלת גדולה בסלון. פרגולה מצלה על הגינה הסמוכה לבית ליצירת חצר פנימית שתזרים אויר צנן בקיץ. בחורף סוגרים והופכים לחממה שתלכוד חום. גינה באזור 1 תגונן בצפיפות בצמחי תועלת. סולמיות ומטפסים על קירות הבית לויסות חום. מסטח פונה לגינה - נגישות לתבלינים וירקות. מקלחת גן (מדליק!!) בצמוד לבית בתוך החממה - אדים והזרמת מים השקיה. מים אפורים למיכל תת קרקעי ושומרים על ום האדמה. שבילים מרוצפים ונגישים לפינות הגן השונות. פינות ישיבה סמוך לדלת, פינת משחק נוחה לילדים בטווח השגחה. חדר מעבר קטן בין הגינה לבית - לבגדי עבודה ונעלים מלוכלכות, עם כיור, ואחסון.
מסה טרמית - גוף שאוגר טמפרטורה במהירות ומשחרר באיטיות. יכול להיות אבנים, ספסל אבן, רצפת בטון, בריכת מים - הממוקמים בתוך הבית חשופים לחלון הפונה לשמש במשך היום ולתנועת אויר קר בלילה.
בידוד.
צמחיה בתוך הבית. מפחיתה איבוד אנרגיה, מטהרת את האויר. מומלץ 15-20 צמחים ולרכזם בקבוצת צפופות. (חיזרן, דרצנה, חבצלות, קיסוס אנגלי, ירקה, כריזנטמות, גרברה, פילדנדרון.
צמחיה מחוץ לבית. בצד הפונה לשמש - נשירים. על הגג באדניות או סולמיות. בחצר פנימית הצללה במטפסים ומערכת השקיה שזורמת מתחת לשבילי חצץ.
הזרמת אויר. חלונות קטנים בכיוון הרוח. רצוי להמעיט בחלונות גדולים.
מבני עזר: חממה הצמודה לבית בצד דרום לחימום בחורף (ומה קורה בקיץ? לא טוב), בריכה בצד הפונה לשמש תקרין אור וחום אל תקרת הבית בחורף, ולא בקיץ (בגלל זוית השמש), מטבח קיצי בחצר למניעת חימום הבית בקיץ מהבישולים, שבילים/דרכים/חניה - כמה שיותר צר כדי למנוע אגירת חום או לצבוע בלבן, לחפות ולהצל.

ועוד - המון חומר על גן ירק המתוכנן בצמידות לבית לתחזוקה קלה. שיקולים נוספים למיקום גן ירק: מוגן מרוח חזקה, תחת רשת צל, מתאים לשחל"פ. המון חומר על בוסתן. על שילוב בע"ח בגינה - מומלץ באזור 2. ועוד ועוד. יופי של ספר.

הרבה חומר למחשבה.

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

רק בכוח הם מבינים! אבל בסוף מבינים!

יונתן מקבל כל מיני מגזינים שנושקים לתחום העבודה שלו. ביניהם מגזין "גנים ירוקים".

בשנה האחרונה הנושא החם הוא הנושא של עליית המחירים של המים, היטל הבצורת וכל סל ה"הרעות" שהפילו על הציבור כדי לאנוס אותו לחסוך במים.

יש המון ביקורת, והיא מוצדקת בוודאי בחלקה - שמדובר במחדל של הרשויות שבמקום להכין פתרונות של התפלה וכו' מפילות את המשבר על האזרחים.

אבל בלי קשר לכל זה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכמו שנוכחות המזגנים השכיחה מהאדריכלים את תפקידם לתכנן בית שמגן מהאקלים, כך גם נוכחות המים בברז השכיחה מרוב האנשים שאנחנו מדינה על סף המדבר. 
ובהקשר לגינון, נכון שחזר בשנים האחרונות בטרנד של גינון בסגנון ישראלי, אבל עדיין יש גינות טרופיות מטורפות, וגם מי שיש לו גן "ישראלי" יכול להרים גינה גלילית באזור מדבר יהודה, שזה סוג של אבסורד. חסרה המודעות והקשר לסביבה האמיתית שלנו.

אבל, הנה הנה, עם הביקורת ועם הרטינות שהורסים את הענף, פתאום רואים כתבות חדשות: כתבות על משטחי ריצוף, על צמחים חוסכי מים, על סוקולנטים, על ניתוב מי נגר ומזגנים לגינה וכו'. 

ראיתי את זה וצהלתי. נכון שהמודעות מגיעה מהמקום הלא נכון, אבל היא מגיעה! הידד! 
דיבורים שבכלל לא נשמעו בשנים האחרונות הופכים להיות סטטוס קוו בלית ברירה. 
יופי, יופי, יופי.

ומכאן אני מסיקה גזירה שווה על נושאים ירוקים אחרים: 
ייקחו כסף על שקיות ניילון - פתאום יחזרו לסלים.
יגדילו מיסים על מכוניות גדולות ומזהמות - והג'יפים ייעלמו (הא! אני כנראה מגזימה כאן...).
יעלו את ההיטל הטמנה - והרשויות פתאום יתחילו למחזר.
וכו' וכו' 

שוב, זה לא אידיאלי, אבל, הי, זה עובד.

יום שלישי, 27 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 7: גינון מדברי

רן פאוקר, חייכן ומלא ידע, מנהל כבר 50 שנה את הגינון של קיבוץ ניר עוז. הם התחילו משממה, והגיעו לגן פורח, ועם זאת מקפידים לבדוק כל הזמן את הגבולות של הצמחים ולחסוך במים ככל האפשר. כיום 50% משטחי הגינון לא מקבלים תוספת השקיה.
בשונה מהגזירות של ייבוש גינות, רן מאמין בגינות ובצורך לתכנן אותן כמו שצריך כך שלא יהיו איום על משק המים.
גן יכול להוריד טמפ' סביבה ב3-5 מעלות.
אז רן דיבר על גינון, על השקיה, על ניצול מי נגר עליון ומי מרזבים שמנצלים אותם ע"י הולכה/אגירה שלהם, על חשיבות ההיכרות עם הרכב הקרקע, עם כמות המשקעים המקומית, ורמת ההתאדות כדי לתכנן את הגינון וההשקיה בחכמה.

בסופו של דבר, רן עבר על המצגת שקופית שקופית והסביר, אז באיזשהו שלב הפסקתי לסכם, והחלטתי פשוט להעלות את המצגת...
רן מסביר פנים ושמח לייעץ, בסוף המצגת יש את האימייל שלו, ויש גם הרבה חומר באתר של נקודה ירוקה, כולל "עשרת הדברות לגנן האקולוגי", ורשימת צמחים מומלצים וחוסכי מים שבדקו בקיבוץ לאורך השנים.
Gan


View more presentations or upload your own.

יום שני, 5 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 5: עקרונות לניצול משאבי מים במרחב המגורים

העביר את ההרצאה אורי מורן, איש נעים בצורה יוצאת דופן, משלב איכויות של איש שטח עם ידע אקדמי, עדין, צנוע, ידען - מרשים מאוד. הוא לא הציג את עצמו וכששאלתי בסוף היה קצת נבוך לספר שיש לו חברה לייעוץ ופיתוח בתחום מים אפורים, אגנים ירוקים וכאלה. שירה הסגירה שהוא מהנדס מים, וכיוון שאני חוקרת די עלובה נישאר עם המידע הזה... יש לו טלפון לכל המעוניין: 0503044454

אז מהם משאבי המים במרחב המגורים?
  • נגר עילי
  • איסוף מי גשם
  • מי רשת - ברז
  • מים אפורים - כיורים, אמבטיות
  • מים שחורים - אסלות
  • מי מזגן
  • מים קנויים - מבוקבקים
  • מי נקז - מחממה, מעציצים
לכל משאב מים יש איכות משלו: 
איכות תברואית (כמה חיידקים/וירוסים/מחוללי מחלה קיימים בו),
ואיכות כימית (מליחות, ph, שאריות חומרים שונים: זרחן, פוספטים, וכו')
לשימושים שונים יש סבילות שונה לאיכויות השונות של המים.

מחזור המים בטבע: התמונה המפורסמת מכיתה ג' - מים מתאדם ממאגרי מים, הופכים לעננים, יורדים כגשם, מחלחלים באדמה, זורמים לים וחוזר חלילה. 
בכל שלב המים יכולים להיות מושפעים מזיהום - בגשם מזיהום האויר, על הקרקע - מזרימה ע"ג כבישים מזוהמים, קרקעות מזוהמות. אבל בשלב ההתאדות יש תהליך של טיהור, והמים מתנקים.

למולקולת המים יש הרכב כימי מיוחד של מימנים האחוזים בקשרים חזקים עם החמצן. הרכב זה מביא לתכונות מיוחדות: מים אוגרים חום (יותר מחומרים אחרים), ממיסים בתוכם חומרים אחרים.

ישנה עבודה מפורסמת של ד"ר אימוטו, שעשה ניסיונות מגונים במים במקומות שונים בעולם וגילה שבכל מקום המים מתגבשים בצורה שונה. בבמקומות מזוהמים לגבישים נוצרה צורה פרועה, ומקומות נקיים - גבישים נקיים. היה גם קשר בין אוירה חיובית (גבישים מסודרים) ושלילית (גבישים פרועים).

מים חיים - מתקן שעושה פעולה של מיגנוט על המים, מביא לבריאות, תוצאות טובות בחקלאות ועוד.

כל הנאמר עד כה בא כדי להדגיש שהיחס למים צריך להיות שונה, ומתוך כבוד, רצינות ואחריות לחומר מיוחד. 
(תוספת שלי: לא לשפוט מים רק מעיניים כלכליות, כמה זה עולה ואם חיסכון במים משתלם כלכלית, אלא כמשאב שצריך להתייחס אליו ככלכלה בפני עצמו. כלומר גם אם זה לא חוסך כלכלית לנצל מים אפורים להשקיה, ממבט של מים כמשאב יקר עקרונית הרי שזה הדבר הכי מכבד).

מערכות אקולוגיות אקווטיות עשירות במגוון מינים יותר מכל מערכת יבשתית אחרת: יש בהן חיים במים, ביבשה ודו חי המגשר ביניהם. מערכות קולטות שינויים.
הביצה - גוף מים עשיר: אור כמקור אנרגיה, קרקע, מים, גזים מומסים במים - חמצן, יחסים בין קרקע למים, צמחיה - שמכניסה חמצן וקולטת אור, בעלי חיים - מפלנקטון ועד דגים ודו חיים, בקטריות מאלפי סוגים כשלכל קבוצה תחום סבילות קטן בו היא יכולה להתקיים.

מצב המים בעולם - אחוז המים השפירים (מים שניתן לשתות אותם ללא התפלה) שניתן לעשות בו שימוש מתוך כלל גופי המים הוא 0.7%. עם זיהום מקורות מים ובמקביל גידול האוכלוסיה - האחוז הזה קטן עוד יותר.

יחסי קרקע ומים
הצומח הוא הצרכן העיקרי של המים.
השכבה העליונה של הקרקע הכי עשירה בחומר אורגני ויש בה תאחיזה גבוהה של מים (20-30 ס"מ הראשונים).
הקרקע מורכבת מחלקיקים. כשמגיעים מים בעקבות גשם/שיטפון המים מושכים למטה בכוח הכבידה, וחלקיקי הקרקע מבצעים ספיחה חשמלית של המים אליהם. ככל הגרגר הקרקע יותר קטן שטח הפנים שלו ביחס לנפח יותר גדול, כך נוצר משיכה גדולה יותר והספיחה חזקה יותר.
גרגר גדול - חול, קוטר 0.2-2 מ"מ - מחלחל מים
גרגר קטן - חרסית, קוטר פחות מ0.002 מ"מ - סופח מים.

ניתן ע"י החלפות של קרקע להביא לשמירה של מים, נתונים לחישוב: התאדות, עומק המאגר, כמות הצמחיה. עומק שורשים של דשא 1-1.5 מ', עומק שורשים של שיחים ועצים 6-17 מ'.

איסוף מי נגר, מי גשמים - תכנון
  • בדיקת שיפועים במגרש
  • בדיקת סוג הקרקע - כושר חלחול, בדיקה בקידוח - למפות ולהביא בחשבון מה יש בשכבות מתחת ולא רק בקרקע העליונה.
  • יצירת סוויל (עמק פנימי של אדמה שומרת מים מדופן בחרסית שאליו מתועלים המים)
  • יצירת מגלש שיפנה מים עודפים (משטפון למשל) אל מחוץ למגרש
  • כיון מרזבים מושכל לקום שישתמש במים בגינה
  • להביא בחשבון תחזוקה שוטפת שתידרש בסוויל, בבור חילחול.
  • הפניית מרפסות ומשטחים מרוצפים לכיון "עמקים" של גינון.
איסוף מי גשם
10 מ"מ גשם על גג בית של 100 מ"ר יביאו קוב מים. במקום לתת למים לחלחל למי תהום ואז לשאוב אותם כדי להשקות, ניתן להשתמש במים להשקיה עוד לפני שהם מחלחלים הלאה.
בתוך המאגר נוצרת סביבת חיים. ככל שגורמים של אור, חומר אורגני ובקטריות יתגברו - הסביבה תשגשג וזה לא דבר שאנחנו רוצים במאגר מים. חשוב להגן על מאגר המים מכניסה של חומר אורגני. לכן חשוב שכל כניסה למיכל תעבור סל איסוף של לכלוך. כדאי לעשות מיכל שיקוע לפני הכניסה למאגר - המים מושהים, החלקיקים שוקעים וכמה שפחות לכלוך ייכנס למאגר. אפשרויות שימוש במי גשמים:
  • מיכל אגירה - רצוי שהמיכל יהיה תת קרקעי. 
  • סוויל - יוצרים בור, מדפנים אותו בחרסית או בבבד אוטם, וממלאים בחצץ גדול. חישוב כמה ליטר מים נאגרים יהיה לפי שטח המאגר כפול עומק  כפול 40% (כי ממלאים את הבור בחצץ אז רק כ40% זה מים) כפול 1000
  • תעלה - לנתב את המים כך שהמסלול בו הם עוברים יהיה ירוק
  • רעיון נוסף הוא לא להשקיה אלא להשבת מים לאסלה.
גורמי זיהום במים אפורים
גם במים שנראים צלולים לעין יכולים להיות גורמים חיים (אצות, פלנקטון) ופתוגניים.
מים אפורים הם מים דורשים טיפול ע"מ שיהיו בריאים לבני אדם מבחינה תברואית. (לשם פרופורציה: הדרישה למי שתיה שיהיו בהם 0 קוליפורמים ל100 מ"ל, במי השקיה איכותיים עד 2, ומי השקיה לגידולים עמידים יכול להיות מזוהמים יותר. במים אפורים יש כמות של מאות ואלפים.)
מבחינה כימית לגידולים יש רגישות לנתרן, לזרחן ובורון. אלה הם חומרים פעילי שטח שחיונים בחומרי ניקוי כדי להפריד את הלכלוך מהמשטח. גם אם החומרים האלה מגיעים ממקורות טבעיים - זה עדיין לא טוב לגידולים ומזהם את האקויפר.

תהליכי ניקוי - טיהור המים
על מנת שכן יהיה ניתן להשתמש במים האפורים יש כמה שיטות טיהור ורצוי להשתמש במשולב בשיקוע, סינון ואגנים ירוקים.
  1. שיקוע. מיכל לשיקוע פיזי - מה שכבד שוקע, מה שקל צף, ואנחנו לוקחים את המים מהשכבה האמצעית. רצוי שהמיכל יהיה רחב. מיכל שיקוע לפני אגן ירק רצוי לתכנן זמן שהיה של 24 שעות.
  2. מערכת טיהור ביולוגית - בריכת חימצון. מים עם אצות שעושות את פוטוסינתזה, קולטות חומרים מזהמים:פולטות חמצן וכך מנקות מים שעמדו כך במשך 30 יום - ינוקו.
  3. סינון. סינון בעזרת אבנים בגדלים שונים. גס - בינוני - דק. על גבי האבנים שבמגע עם המים נוצרת מערכת ביולוגית: אור, חום, בקטריות. שומרים את המיכל במקום מוצל. על כל אבן נוצר קרום ביולוגי. יש משמעות לסוג האבן ששמים מבחינת יכולת הספיחה והבקטריות, למשל אם כל הסינון הוא על אבן גיר זה יכול לשנות את החומציות. עדיף להשתמש בגרניט, בזלת, חול קוורץ של 1-2 מ"מ, חצץ, טוף - חומרים שלא מתפרקים. הבקטריות מנקות את המים וגם את המסנן. ניתן לקנות את הבקטריות, אבל הן פשוט מגיעת לבד ברגע שיש חומר אורגני זמין.
  4. צמחי מים - אגנים ירוקים. צמחי מים מאפשרים ירידה של חמצן אטמוספרי דרך צינורות ההובלה אל תוך מערכת השורשים (צמח רגיל ירקב במים כי אין לו חמצן זמין). כך נוצר אזור עשיר בחמצן באזור בית השורשים, שמאפשר התפתחות של בקטריות שאוכלות את החומר האורגני. הבקטריות מפרקות תרכובות גדולות לתרכובות יותר ויותר פשוטות אותן הצמחים צורכים והמים מתנקים. הרצון הוא ליצור שטח פנים גדול ככל האפשר שבו יש חשיפה של שורשים+בקטרית לחומרים מזהמים. ככל שהשטח יהיה יותר גדול והחשיפה לאורך יותר זמן - כך הניקוי יהיה יותר יעיל. מקור ההשראה לתהליך - מהביצות.
גודל המערכת צריך להתאים לספיקת השיא שיוצאת מהבית + מקדמי סיכון. כלומר כמה מים ביחידת זמן עוברים במערכת. אם ספיקה של בית ליום היא חצי קוב, נעשה מקדם ביטחון ונתכנן על קוב.
כיוון שמדובר במים מזוהמים דואגים שיהיה מגלש חזרה לביוב לעודפים.

כלור - מחטא מים, כלומר הורג את כל מה שנמצא במים.עלול ליצור תרכובות סרטניות, מסוכן ולא מאוד בריא. כלור לא פועל על מים עכורים, צריך להכניס אותו על מים צלולים בסוף התהליך כדי שלא יהרוג את כל הבקטריות.

שיטת האגנים הירוקים נמצאת בשימוש בעולם מאז שנות ה60.
הטיפול במים משתלב אסתטית בגינון.
25-30% מהמים אובדים בתהליך בעקבות התאדות ושימוש של הצמחים.
בעיית יתושים לא קיימת כי המים לא חשופים אלא עוברים מתחת לפני החצץ. (יש שיטות זרימה שונות - זרימה תת מצעית נותנת את התוצאות הכי טובות לטיהור המים, אבל יש גם זרימה גוליה ושרימה משולב מעל ומתחת לפני החצץ.)
לפרופורציות: בימי המצור בירושלים חישוב כמות המים המינימלית לקיום ליום היתה 10 ליטר לנפש. היום אנחנו משתמשים בממוצע של 160 ליטר לנפש, זה לפני הוצאות גינון שמעלות את זה ל230 ליטר לנפש ליום.
הפרדת הצנרת למים אפורים רצוי לעשות בזמן הבניה לפני יציקת הרצפה.
מערכות מים אפורים מותרות ע"י משרד הבריאות היום לשטחים ציבוריים וגם זאת לאחר אישורים. כרגע אין כוונה לאשר מערכות מים אפורים לשטחים פרטיים.  נושא של שימוש בים אפורים להדחת אסלות מחייב אמצעים למניעת חיבורים צולבים עם מערכות מי שיה: סימון ברור של הצנרת, הברגה הפוכה, שילוט, צביעת המים, הזרמת עודפים למערכת הביוב.

יום שני, 3 בנובמבר 2008

טיפים יומיומיים - מים

  • משתמשים בכפתור להורדת חצי מכמות המים בשרותים
  • סיגרו את הברז בזמן ציחצוח השינים. בכל דקה זורמים כ 5 ליטרים לביוב. זה מסתכם במשפחה של ארבעה 60 ליטר לציחצוח. בשנה 110 אמבטיות
  • הפעילו את מדיח הכלים רק כשהוא מלא. מהלך נקיון אחד פחות בשבוע חוסך 1000 ליטר מים בשנה
  • בחרו לגינה צמחיה מקומית וחסכנית במים. העדיפו בוסתן עצים על פני דשא.
  • דאג לניקוז של גופי מים עומדים כמו שלוליות, מיכלי מים פתוחים וכדו`. גופי מים כאלו עלולים להפוך למדגרות של יתושים. תקן דליפות של מים בגינה, זה לא רק יחסוך מים זה גם יקטין את הסיכוי לדגירה של חרקים. מי שמחזיק בריכת נוי יכול להוסיף דגים טורפי יתושים ובכך להפחית את מספרם דרסטית.
  • הפנה מי ניקוז ממרזבים כיכרות חניות ומשטחי חניה למיניהם לאזורים מגוננים (גינה,גומה של עץ). זה מסייע בהעשרת מי תהום, סינון ספיחה ופירוק של מזהמים ובליה של קרקע.
  • השקה את גינתך רק לפי הצורך, לפעמים משקים גם עצים שאינם זקוקים להשקיה מתוך הרגל. עדיף לפצל מערכות השקיה בגינה, על מנת לתת לכל סוג של צמח את ההשקיה המתאימה לו ולא יותר. צמצם שטח מדשאה למינימום. דשא נחשב לצרכן גדול של מי השקיה. מומלץ להקפיד על דשא באורך של 5 ס"מ על מנת להקטין את איבוד המים שלו.
    השקה צמחים בשעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות. בשעה זו האובדן של מים לאידוי הוא הקטן ביותר.
  • התקן מיכל הדחה דו כמותי.
  • רחץ את המכונית באמצעות דלי ולא צינור.
  • להשקות את הגינות עם מי מהבית (דלי שממלאים עד שהמים החמים מגיעים, שטיםה אחרונה של מכונת סביסה, דליי מים משטיפת הבית ועוד ועוד
  • תנתבו את המרזבים לכוון הגינה
  • תקנו נזילות מיידית. 10 טיפות בדקה = 2000 ליטר בשנה
  • חפו קרקע בגינה להקטנת אידוי המים מהאדמה.
  • לפתוח זרם חלש כשמתאפשר
  • לאגור את המים הקרים של תחילת המקלחת
  • לעשות מקלחת במקום אמבטיה
  • לאחר שהשתכשכנו בבריכה בחצר – להשתמש במים
  • לסגור את הברז כשמסתבנים או כשחופפים ראש

יום שלישי, 28 באוקטובר 2008

בונים ירוק

חיפשתי מידע על חברת ואורגניק שמציעה טכנולוגיה חדשה וחוסכת מים לגידול צמחים. יש להם אתר באנגלית, אבל במהלך החיפושים מצאתי הרבה יותר מזה - אתר בונים ירוק נותן במה לכל העוסקים בקידום נושאי בניה ירוקה: חדשות ירוקות ופרסומים על חומרי בניה, טכנולוגיות, טיפים והרבה נושאים הקשורים לבניה ירוקה. כמה כותרות לדוגמא: צביעה מבודדת, מערכות טיהור אקולוגיות, הסתיים קורס ראשון של מומחים לבניה ירוקה ועוד ועוד.

גינה חסכנית במים

מדי פעם מתגלגלים לידי מגזינים מקצועיים בכל מיני תחומים, ואני מוצאת שם כתבות מעניינות. אחד מאלה הוא גנים ירוקים, שלכאורה יש לו אתר אינטרנט אבל בפועל האתר מתייחס רק לתערוכה שלהם ולא מביא את התוכן הקיים במגזין. חלק מהדברים אפשר למצוא במקורות אחרים ברשת.
למשל הודעה לעיתונות משרד החקלאות יכשיר גננים קהילתיים להקמת גינות שכונתיות, הכוללת כמה טיפים לגינה חסכנית במים (הטיפים בהמשך הכתבה במסמך וורד).

עוד כתבה בגיליון ההוא (יולי 2008) "האם מייבשים את הגינון בארץ" לא ניתן למצוא ברשת, אבל לפי שמות של אנשים שדיברו בכתבה הגעתי למקומות מעניינים. מאמרים באתר הארגון לגננות ונוף, כולל: חשיבה ירוקה לטווח ארוך, תכנון ע"פ הקצאת מים שנתית לגן, חיסכון במים בבית ובגן הנוי, גידול מדשאה חסכונית במים, ועוד ועוד, הרבה טיפים מעשיים.

ולמה אני חושבת שזה רלוונטי ל"common knowledge" הירוק? הרי לא לכל אחד יש גינה, וגם מי שיש לו הרבה פעמים נותן אותה לקבלן גינון גם בגינון פרטי וגם בגינון ציבורי. אבל אי אפשר לדעת מה יודע איש המקצוע שלך ולפי איזו פילוסופיה הוא עובד, ולדעתי כדאי לדעת נקודות יסוד כדי לפחות לשאול את השאלות הנכונות למציאת איש המקצוע המתאים, או לבלבל את השכל לאיש המקצוע הנבחר, או כדי לנג'ז לרשות המקומית עם עצות מעשיות בנוגע לגינון.

נקודה ירוקה

בשם של רן פאוקר נתקלתי לפני כמה שנים בפורום גינון של תפוז. רן הוא מקיבוץ ניר עוז, שבו עורכים ניסיונות בגינון אקולוגי לטווח ארוך על שטחי הגינון הציבורי של הקיבוץ. יש לי עוד תוכניות להגיע לבקר שם, אבל גם המידע ברשת מעשיר. כאן באתר המשרד להגנת הסביבה - מתאר את הפרוייקט, וכאן האתר של נקודה ירוקה, עם מידע ומאמרים מעניינים בנושא: עשרת הדיברות לגינון אקולוגי, הכשרת קרקע למדשאה ולגן, השקיה ומליחות, הדברה, צמחי בר ועוד ועוד.