יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

ארגז כלים ירוק - צמצום צריכת נייר במשרד




איך לצמצם את צריכת הנייר במשרד

כמה עובדות על נייר

  • 42% מכריתת עצים הוא עבור נייר.
  • יערות "תופסים" 50% מכמות הפחמן באויר, שבלי העבודה שלהם היה מזהם את האויר. הם מעין פילטר לניקוי האויר שאנחנו נושמים.
  • חצי משטחי היערות בעולם הושמדו, ו80% ממה שעוד קיים גם הוא בסכנה.
  • נייר תופס 25% מסה"כ הפסולת שהולך להטמנה. 
  • צריכת הנייר העולמית עולה. כבר היום מדובר על כמיליון טון ביום.
צריכת נייר אחראית תורמת לצמצום פסולת, שימור יערות (הן מבחינת תפקידם כפילטר עולמי והן שימור מגוון צמחי), וחיסכון בזיהום מים ואויר.

אחת הדרכים הטובות לעשות את זה היא צריכה של נייר ממוחזר: כל טון של נייר שעובר שימוש חוזר או מיחזור מונע יותר מטון של פליטות מזהמות של פחמן דו חמצני, חוסך 3 קוב נפח פסולת במטמנות, חוסך אנרגיה ברמה שיכולה להאיר בית ממוצע למשך 6 חודשים, ומשאיר 17 עצים בחיים, עסוקים בלטהר את האויר שלנו.

נייר ממוחזר לעומת נייר חדש:

  • מיוצר ב44% אנרגיה פחות
  • פולט 38% פחות גזי חממה במהלך הייצור
  • 41% פחות פליטת חלקיקים
  • 50% פחות צריכת מים
  • 49% פחות פסולת מוצקה
  • 100% פחות עץ
ואני רק מזכירה את עיקרון היסוד, לפני שרצים למחזר ולקנות עוד ועוד - הבסיס הוא כבוד למשאב הזה. אם לא חייבים - לא משתמשים. refuse, reduce  באים לפני recycle.
צמצום של צריכה מקטין את כמות החומר במעגל החיים של הנייר - הכמות שמופקת, נאספת, מיוצרת, משונעת, ממוחזרת (או ממלאת את המטמנות).
עובד משרד ממוצע משתמש ב10000 דפים בשנה. זה כמובן משתנה בהתאם לגודל ואופי החברה, אבל ברור לגמרי שיש הרבה מקום לחיסכון בתחום הזה ע"י שינוי הרגלים, ובחירות מודעות יותר.

למשל -

  • שימוש בנייר ממוחזר. גם בנייר ממחוזר משתמשים בכמות מסויימת של חומר חדש, כי החומר המשומש נשחק, אבל זה עדיין יותר טוב מנייר חדש. כדאי לשים לב לבחור נייר עם אחוז גבוה ככל האפשר של חומר משומש. 
  • בלי לשנות כלום בכמות שאתה משתמש בה אפשר לבחור נייר דק וקל יותר. אם אתם רגילים להשתמש בנייר של 100 גר ועוברים ל80 גר זה מצמצם 20% צריכת נייר. אם עוברים מנייר של 80 גר לנייר של 70 גר, זה מצמצם צריכת נייר ב14%.  הוקוס פוקוס!
  • קנו נייר שמיוצר לא מעץ אלא מקנביס. נייר כזה הוא באיכות הרבה יותר גבוהה מנייר עץ, ודורש רבע משטח האדמה שדרוש ליצור כמות מקבילה של נייר מעץ.
  • השתמשו בנייר שאינו מולבן, וכך תחסכו זיהום ארוך טווח של חומרים רעילים מאוד שמשתחררים לסביבה בזמן יצור הנייר המולבן. אם אין ניירות לא מולבנים באיזורכםף העדיפו במידת האפשר נייר שמסומן כ TCF או PCF, זה אומר שהשתמשו שם בכימיקלים טיפה פחות אגרסיבים.
  • לניגוב ידיים העדיפו מגבות מבד על פני מגבות נייר. אם זה לא אפשרי, העדיפו נייר עם אחוז גבוה של חומר ממוחזר.
  • כוונו את המדפסת שלכם להדפיס על שני הצדדים. או השתמשו בנייר שכבר הודפס מהצד השני. במכשירי פקס למשל זה בכלל לא משנה כי ממילא מעבירים רק צד אחד. אפשר גם להשתמש בנייר משומש כדפי ממו, דפי טיוטה, סיכומי פגישות בתוך המשרד.
  • עברו לאפשרויות אלקטרוניות במקום להדפיס. שימוש בטלפון, אימייל, הקרנת מצגות במקום חלוקת חוברות, ניוזלטר אינטרנטי, משאבי רשת, שימוש בתוכנות הנה"ח לחשבוניות, גיבוי על דיסקים, הפקדות דרך האינטרנט, חוזים.
  • אם אין אפשרות לשיתוף קבצים אלקטרוני, הדפיסו עותק אחד והעבירו לסבב הערות אצל כולם, במקום עותק נפרד לכל אחד.
  • הביאו את המחשב הנייד לפגישות והשתמשו במקרן, או טוש ולוח מחיק, במקום להדפיס חומרים. הציעו לקבל חומר כקובץ במקום, או עותק מודפס רק למי שיבקש במיוחד.
  • הקטנה של גודל הפונט וגודל השוליים במסמך יכולה להכניס 25% יותר טקסט בדף אחד.
  • בהעדפות של חלון ההדפסה אפשר להכניס 2 עמודים על דף אחד.
  • אם אתם צריכים רק חלק מהדפים במסמך, הדפיסו רק אותם ולא את כל המסמך.
  • בכתיבה באנגלית הפונטים arial וtimes new roman הכי יעילים ותופסים פחות מקום. אין לי נתונים לגבי עברית, אבל אם מודעים לזה שיכול להיות הבדל בגלל הבחירה בפונט, שווה לעשות ניסיונות ולראות איזה פונט תופס פחות מקום, ולכן מצמצם את כמות הנייר המודפסת.
  • קל לעשות שימוש חוזר במעטפות ע"י שימוש במדבקה. אם זה לא מסתדר לכם בדואר רשמי, בטוח שאפשר לעשות את זה לשימושים פנימיים במשרד (אפילו בלי מדבקות).
  • מנוי לעיתון - אם חייבים עותק מודפס - קנו אחד לכל המשרד. אם לא חייבים - עשו מנוי למהדורות האינטרנטיות.
  • שלמו חשבונות באינטרנט, ללא ניירת. אם כל האמריקאים היו עושים את זה היו נחסכים 18.5 מיליון עצים בשנה.
  • הסירו עצמכם מרשימות תפוצה של דפי זהב, פרסומים ושאר דברי דואר לא הכרחיים. 
  • הוסיפו שורה בחתימה של האימיילים של כל המשרד שמבקשת לא להדפיס את האימייל או הקבצים המצורפים.
  • בחרו מדפסות שמשתמשות בחומרים פחות מסוכנים.
  • קנו נייר מחברות שמצהירות על מחויבות לסביבה.
רעיון - כרטיסי ברכה הם אולי לא הדרך להגיד תודה או יום הולדת שמח, אבל אפשר למצוא כרטיסי ברכה מנייר צמחי הכוללים זרעים, וכששותלים אותם בעציץ, יצא מהם פרח. 

יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

ארגז כלים ירוק - טיפים לארגונים

בשנה האחרונה אני מתעסקת יותר בנושאים של התפתחות אישית ומודעות, ועקב עניינים זוטרים כמו זמן, פרנסה ומשפחה לא מגיעה כל כך לנושאי קיימות פרופר.
חבר שלח אלי קישור לאתר מעניין, ואולי זאת הזדמנות דרך הכתיבה גם להדגיש לעצמי כל מיני נושאים פרקטיים, ואולי גם לתווך לאחרים שמתעניינים.
green toolbox הוא מדריך לארגונים וחברות - איך לשלב פרקטיקות של קיימות בכל הרמות בעסק. ניתן להוריד שם קובץ לקריאה, או לקנות עותק מודפס ב5 יורו, למי שמתעצל אפילו ללחוץ על קישורים: הנה>>

וניתן לקרוא פה, בעברית, את מה שאני מסכמת משם... (לא סיכום מילה במילה. אני קוראת שם ועפה עם המחשבות שלי במקביל, תסבלו בשקט).
שנתחיל?

קיימות

 יש עניין גובר בנושאים של צריכה מקיימת; הכרה בדחיפות הטיפול בנושאים גלובליים וצורך בפעולה ; הבנה שלרכישות, לפעולות ולבחירות שלנו יש תוצאות והשפעות שלא בטוח שאנחנו רוצים.
קיימות מדברת על מערך כולל וסינרגי שקושר בין איכות סביבה, חברה וכלכלה. הניסיון ללמוד את הקשרים האלה ולהבין את המשמעויות של הפעולות שלנו דרך 3 הפריזמות האלה*, יכול לצמצם את התוצאות השליליות, ולקדם התפתחות הרמונית ומאוזנת שתועיל לכולם.

קידום ההבנה הזאת בחברות וארגונים מכניס את הערכים האלה גם לארגון עצמו, וגם ליחידים שעובדים בו ולקהילות בהן הוא נמצא.

אם אתם חברה או ארגון וזה מעניין אתכם - יש כאן פוטנציאל לקבל מידע, כלים והשראה.

עקרונות מנחים

  1. למד להסתדר עם פחות. הסדר הוא refuse, reduce, reuse, recycle. לא לקנות מה שלא חייבים. אם חייבים - למצוא דרכים של שימוש חוזר - השאלה, החלפה, תיקון, קניה יד שניה. וכמובן שמיחזור עדיף על פני לזרוק סתם, אבל הוא אחרון ברשימה.
  2.  צמצם את ההשפעה על הסביבה. שים לב לצריכה של אנרגיה, מים, כימיקלים, וצור פחות פסולת.
  3. השתמש בחלופות ירוקות. העדף מוצר טבעי, ניתן לשימוש חוזר, מתוצרת מקומית, אורגני, יעיל מבחינת אנרגיה ומים, ולא מזהם.
  4. למד יותר בעצמך, והשפע על אחרים להשתמש בעקרונות המנחים.

בשביל מה זה טוב כל הקיימות הזאת?

  • לקנות פחות, יותר שימוש חוזר, חיסכון באנרגיה וכו' - חוסך כסף.
  • לצרוך פחות כימיקלים, לאכול פחות מוצרי בשר, ללכת, לרכב על אופנים, להיחשף לאויר צח מקטינים סיכון למחלות אלרגיות וסטרס. 
  • לוקח 21 יום לייצר הרגל חדש, אח"כ כבר לא מרגישים את ההשקעה הנוספת בלהפוך ל"ירוק".
  • זה לא "הכל או כלום" גם אם אתה עושה רק חלק מההצעות - זה הרבה יותר טוב מלא לעשות כלום.
  • כל עוד נתייחס לטבע כמשאב ולא כערך בפני עצמו - נמשיך לייצר בעיות סביבתיות.
  • התרבות שלנו משדרת לנו שאם יש לך פחות אתה שוה פחות, סוג של קורבן. אבל להחליט לחיות יותר פשוט, יותר זול, פחות בלחץ, ולהשתתף פחות במשחק הצרכני יכול להיות דווקא משחרר.
  • הבעיות הגלובליות נראות עצומות. המקום הכי טוב להתחיל בו הוא לקחת אחריות על הפעולות של עצמך. להתמקד במה שאתה יכול לעשות ולא במה שאתה לא יכול.
  • הקיימות מציעה לא רק דרכים שימושיות, אלא פילוסופיה כוללת אינטלקטואלית, חברתית ואפילו רוחנית. זה יכול לפתוח אותך לעולם חדש (לי זה קרה!).

בהמשך: משרד, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, התניידות, אוכל, ניהול פסולת, מצאי, ועוד ועוד (אחלו לי בהצלחה שאמשיך לסכם ולא אשבר באמצע...)
פורסם עד כה: מבואצמצום צריכת נייר במשרדצמצום צריכת מים במשרדחיסכון באנרגיה במשרדבניין ירוקאיכות אויר בתוך המשרדרכשפרסומים ומתנותניהול פיננסינסיעותאוכל,
--------------------------------------------------
the story of stuff הוא מקום מצויין ללמוד את העניין הזה. 20 דקות של סרטון ואתם בעניינים, ואפילו יש כתוביות בעברית.

יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

הסיפור של הפתרונות

לפני 5 שנים יצא הסרט the story of stuff שהציג בצורה מאירת עיניים את הבעיות של תרבות הייצור והצריכה שלנו שמתעלמת מכמה דברים מהותיים.
מאז הסרט הפך לפרוייקט, יצאו סרטים נוספים: הסיפור על קוסמטיקה, על בקבוקי מים ועוד. הפרוייקט הפך לתנועה שמנסה למצוא פתרונות (מוזמנים להצטרף אליהם באתר או בפייסבוק). וחדש דנדש יצא עכשיו הסיפור של הפתרונות.
בתוך האפשרות להשפיע על הנעשה, אני מוצאת את עצמי מתבלבלת מפתרונות גדולים (לא רואה את עצמי למשל במשרד ממשלתי) אין לי תפיסה של סדרי הגודל האלה. אז הנטיה הטבעית שלי היא לעשות כמה שאני יכולה בבחירות שלי ובקטן, ולקוות שזה ישפיע על המעגלים שלידי, וכן הלאה. אבל תמיד יש לי ספק לגבי האימפקט שיש לעשיה בקטן. אז החבר'ה כאן מציעים נדבך אמצע שמעורר אותי לחשיבה. הם אומרים שקטן ועוד קטן ועוד קטן שנכוונים כולם למטרה אחת, יכולים להתאחד ולהגיע לסה"כ השפעה יותר משמעותית. מעניין.
עוד אין תרגום, אז סיכמתי, אבל מומלץ בהחלט לצפות.


איפה הפוקוס שלנו?
אנחנו כל הזמן משתפרים במהיר יותר, זול יותר, חדש יותר,
אבל מתעלמים מבטוח יותר, בריא יותר, הוגן יותר.
אנחנו משתפרים יותר ויותר, אבל במשחק הלא נכון.
בכלכלה כמו בכל משחק, מה שמנחה אותנו הוא מה מוגדר כניצחון בחוברת ההוראות. כדי להגיע למטרה של המשחק הכלכלי צריך: יותר. יותר הוצאת כסף, יותר כבישים, יותר קניונים, יותר stuff. לזה הכלכלה קוראת צמיחה. אם מחברים את כל הכסף הזה מקבלים מספר: התוצר הלאומי הגולמי, שככל שהוא גבוה יותר - אנחנו מנצחים במשחק. אלפי חוקים ותקנות מעוצבים כדי להגדיל את המספר הזה.
יש הבדל גדול בין כסף שמושקע בבתי ספר מול בתי כלא, תחנות רוח מול תחנות כוח פחמיות, תחבורה ציבורית יעילה מול תחבורה פרטית מזהמת. אבל במשחק ה"יותר" - הם נספרים באותה צורה.
אי אפשר לשנות משחק כזה ע"י שינוי של שחקן אחד, או חוק אחד. הבעיה היא עצם המטרה. וזה מה שאנחנו צריכים לשנות.
מה היה קורה אם היינו משנים את "יותר" ל"יותר טוב"?
חינוך טוב יותר, מערכת בריאות טובה יותר, מוצרים טובים יותר, סיכוי יותר טוב לשרוד על הכוכב הזה. זה מה שכולנו רוצים, לא? אז לא זאת צריכה להיות המטרה שלנו?
אי אפשר לשנות את הכל מייד, אבל הפוקוס צריך להיות על פתרונות שמשנים את המשחק.
אז איך מבדילים בין פתרונות שמשנים את המשחק, לבין פתרונות שממשיכים לשחק את אותו משחק?
דוגמא: ניסיונות לפתרון של בעיית פסולת הפלסטיק. פתרון 'משחק ישן' - פיקדון על בקבוקי מיחזור, מצמצם את הבעיה במידה מסויימת, אבל מעודד אותך להמשיך לצרוך. פתרון 'משחק חדש' - החרמת שקיות פלסטיק, קשה יותר, אבל מביא להעמקה טובה יותר, מאבק אזרחי בחברות הכימיקלים וכו'. האם צמצום צריכה של כמה מיליוני שקיות פלסטיק ישנה משהו? בפני עצמו לא, אבל יחד עם עוד פתרונות משני משחק, סולל את הדרך למטרה הטובה יותר. קהילות יכולות להעתיק ולהגדיל פרויקטים שהצליחו במקומות אחרים, המעורבות האזרחית גדלה, וכשהם נתקלים בהתנגדות של תאגידים אינטרסנטים הם חוברים אחד לשני ויכולים לנצח גם את הגדולים. פיקדון אף פעם לא יעשה את זה, אבל אלפי קמפיינים אזרחיים - כן.
אז הסימנים לפיתרון משנה משחק יהיו - (g) נותן לאנשים יותר כוח מאשר לתאגידים (o) פותח לאנשים את העיניים שאושר לא מגיע למקנות יותר דברים אלא מקהילה, בריאות ומשמעות, (a) לוקח בחשבון את כל עלויות המוצר, כולל ההשפעה על האנשים והפלנטה (l) מצמצם את הפער העצום בין אלה שאין להם לבין אלה שמבזבזים יותר מהחלק שלהם.
פתרונות כאלה, או שיכולים להפוך להיות כאלה צצים בל מקום: קואופרטיבים, פתרונות מיחזור ושיתוף.
פתרונות משני משחק כאלה יכולים לעבוד אם נשמור על פוקוס לעבר המטרה של יותר טוב. אם לא, אנחנו עלולים לבזבז יותר מידי על פתרונות לדברים הלא נכונים. פתרונות לא רק לחלקים מהמשחק, אלא למטרה עצמה.

the story of solutions באתר the story of stuff