יממה כדי לאסור את השימוש ברעל שמחסל דבורים

מעתיקה לכאן מה שפורסם באוואז
---------------------------------------------------
בשקט בשקט, ביליוני דבורים בכל העולם מתות, והתופעה מאיימת על היבול החקלאי ועל המזון שלנו. אבל בעוד 24 שעות האיחוד האירופי עשוי לאסור על רוב חומרי ההדברה הרעילים, ולהתוות את הדרך לאיסור עולמי שיציל את הדבורים מהכחדה.

ארבע מדינות באיחוד האירופי כבר אוסרות על השימוש ברעלים האלו, וחלק מאוכלוסית הדבורים כבר החלה להשתקם. לפני כמה ימים, הרשות האירופאית לפיקוח על בטיחות במזון, הודיעה לראשונה כי חלק מחומרי ההדברה קטלניים עבור הדבורים. בעקבות זאת, מומחים משפטיים ופוליטיקאים אירופאים קוראים לאיסור מיידי על השימוש באותם חומרים. אבל תאגיד באייר ויצרני ענק אחרים של חומרי הדברה מפעילים לחץ נגדי כבד על קובעי המדיניות. אם נצליח לגייס נחיל ענק של מחאה ציבורית, נוכל לגרום לנציבות האירופית להעדיף את הבריאות ואת הסביבה שלנו על פני רווחי התאגידים.

אנחנו יודעים שהקול שלנו משפיע! בשנה שעברה, עצומה שלנו עם 1.2 מיליון חתימות, שכנעה את רשויות ארצות הברית לפתוח דיון רשמי על השימוש בחומרי הדברה - עכשיו, אם נצליח להגיע ל-2 מיליון חתימות, נוכל לשכנע את האיחוד האירופי להפטר מהרעלים המסוכנים האלו ולסלול את הדרך לאיסור עולמי. חתמו על העצומה הדחופה והפיצו לכולן/ם - צוות אוואז יגיש את העצומה שלנו בשיתוף חברי הפרלמנט האירופי, במסגרת הדיונים המכריעים השבוע בבריסל:

http://www.avaaz.org/he/hours_to_save_the_bees/?tASSVdb

הדבורים עושות יותר מלהפיק דבש. הן חיוניות לחיים על פני כדור-הארץ, האן אחראיות על האבקה של 90% מהצמחים ומהיבולים בכל שנה - ששווה בערך 40 ביליון דולר ולמעלה משליש מאספקת המזון במדינות רבות. בלי פעולה מיידית להצלת הדבורים, רבים מהפירות, הירקות והאגוזים שאנחנו אוהבים עלולים להיעלם מהמדפים.

בשנים האחרונות נצפתה הידלדלות דרמטית ומטרידה של אוכלוסית הדבורים בכל העולם - חלק ממני הדבורים כבר נכחדו וכמה מהמינים בארצות-הברית מונים היום 4% ממספרם הקודם. המדענים חקרו את הסיבות לתופעה, ועכשיו הרשות האירופית לבטיחות במזון טוענת שחומרי הדברה כימיים רעילים בשם נאוניסוטינויד כנראה אחראים לתמותת הדבורים. צרפת, איטליה, סלובניה ואפילו גרמניה, שם ממוקם תאגיד באייר - היצרן העיקרי של חומרים אלו, אסרו על השימוש באחד מחומרי ההדברה הקטלניים האלו. אבל תאגיד באייר ממשיך לייצא את הרעל שלו לרחבי העולם.

עכשיו אנחנו מתקרבים לנקודת הכרעה. חלק מחברי הפרלמנט האירופי מגבירים את הלחץ על הנציבות האירופית ועל ממשלות כדי לקדם חקיקה חדשה שתאסור עח השימוש בחומרי ההדברה הקטלניים, ואנחנו יכולים לספק להם את התמיכה הציבורית שהם זקוקים לה כדי לנצח את הלובי החזק של יצרני חומרי ההדברה. חתמו על העצומה הדחופה למנהיגי אירופה, ואח"כ הפיצו לכמה שיותר א/נשים:

http://www.avaaz.org/he/hours_to_save_the_bees/?tASSVdb

היצורים והדברים שמאפשרים את החיים על פני כדור הארץ, כמו גם אלו שממלאים את העולם ביופי, חשופים לאיומים רבים. קהילת אוואז פועלת יחד כדי להגן על כולם - גדולים וקטנים. בין אם מדובר במאבק נגד ציד הלוויתנים, ובין אם בהצלתן של הדבורים, היצורים הזעירים שכל-כך הרבה תלוי בגורלן, אנחנו נמשיך לפעל יחד למען העולם שבו אנחנו שואפים לחיות.

בתקווה,

לואיז, ארי, אליס, איאן, ריקן, דיוויד, אלפיה וכל צוות אוואז

מקורות

חומרי הדברה מסכנים את הדבורים (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1675625

חומר הדברה נפוץ הוא הגורם להיעלמות הדבורים (הידען)
http://www.hayadan.org.il/common-pesticide-imidacloprid-linked-to-bee-colony-collapse-070412/

ניסיון לעצור שימוש בחומרי הדברה כדי להציל את הדבורים (אינדיפנדט, אנגלית)
http://www.independent.co.uk/environment/nature/death-knell-for-nerve-agent-pesticides-in-move-to-save-bees-8454443.html

מחקרים מאשימים את תאגיד באייר בהעלמות הדבורים (Christian Science Monitor, באנגלית)
http://www.csmonitor.com/Science/2012/0406/Studies-fault-Bayer-in-bee-die-off

על סדנת תנועות ומחולות מקודשים

בהמשך למה שכתבתי כאן בקיץ, עם הרבה התלהבות ומעט פירוט, רציתי לספר קצת יותר על התנועות.

הגעתי למסלול הזה במקרה לגמרי (בעקבות מודעה באינטרנט) וכיוון שאני עשויה להיות המקרה של מישהו אחר, החלטתי לכתוב על מה שחוויתי שם קצת יותר ולשלח את לחמי...

כאמור, בעקבות המודעה ההיא, הלכתי לערב היכרות עם התנועות והמחולות המקודשים. אחריו הגעתי לסדנא של יומיים במאי, וחוויתי מעט מזה בכמה שעות נוספות במסגרת סמינר אחר באוקטובר.
בעקבות ההתנסות בתנועות נכנסתי כתלמידה אל 'בית הספר למודעות עצמית למען התפתחותו ההרמונית של האדם' שהתנועות הן חלק מהמכלול שמוצע שם, וזה הדבר הכי משמעותי שיכולתי לעשות בשביל עצמי. זה דורש עבודה רבה, זה תובעני, זה עולה די הרבה (במושגים שלי בכל אופן), זה מבלבל ומתסכל, ועדיין - הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות לעצמי. by far.

אז התנועות: שתי שורות של גברים ונשים לבושים בלבן נכנסות אל חדר. הבקשה לבוא בלבן נראתה לי מוזרה בהתחלה, אבל הלבן עושה ניקיון בעינים, מוריד גירויים מיותרים, ומשאיר אותך כאן ועכשיו, בתוך בועה, מנותק מהמציאות היומיומית.

מתחילים. המורה מדגימה תנועות (בעיקר של הידיים בהתחלה), וצריך לחקות את התנועה בדייקנות, הן מבחינת המנח והן מבחינת הקצב. התנועות לא מסובכות בכלל, אבל הרצף, הקצב, העמידה כחלק מקבוצה, הדריכות, ההתמודדות עם הלא מוכר - מאתגרות. זה מה שקורה בהסתכלות מבחוץ.

ומה בפנים? אוהו. מהר מאוד טסות המחשבות. טסים הרגשות. וכיוון שבאמת לא קרה שום דבר שיכול להסיח דעת - ראיתי מאוד ברור דברים שאני מעדיפה לשקר לעצמי בנוגע אליהם, או שאני עיוורת לגביהם. ראיתי את  הרצון להצליח ולהיות טובה בזה, את הלחץ וההלקאה העצמית כשלא הצלחתי, את החשש ממה חושבים עלי. ראיתי איך אני מתנהגת כשאני מתרגלת משהו שכבר הבנתי, ואיך כשמפילים עלי משהו חדש. ראיתי שאני חושבת על עצמי שאני במיקום מסויים, אבל המיקום שלי בכלל לא שם. ראיתי את המוגבלות של תשומת הלב שלי. ועוד ועוד.

ואז עוצרים. יושבים במעגל וחולקים. מגוון הדברים שאנשים חווים בתרגול, והדברים שהם רואים על עצמם לפעמים שונים מאוד ממני ("הייתי מאוד מרוצה מעצמי שאני עושה את התנועות נהדר, ואז ראיתי שבעצם אני לא כל כך מדייק" - מרוצה מעצמי?? לא מכירה כזה...), ולפעמים נותנים זוויות ורזולוציות שמגדירות לי דברים בתוכי שלא היו לי מילים בשבילם.

 כ"חפשנית" למודת תיאוריות ופסיכולוגים אני נוטה לפתור הכל בדיבורים. הכל עובר דרך מסננת המחשבה. יש לי כבר את הסיפור שלי על עצמי, גם אם הוא לא באמת נכון. צריך מאמץ גדול כדי לגלות את האמת שמתחת לכל המסיכות. וחוסר היכולת הזה מביא אותי לחפש פתרונות מבחוץ - שמישהו ייראה אותי, יגיד לי מה הבעיה שלי. כי את עצמי סיבכתי כבר לגמרי.
הכלי של התנועות שונה לחלוטין. יש כאן מעט מאוד דיבורים. אתה פשוט עושה הכל על אמת. חווה בזמן אמת. אין אפשרות לספר סיפורים. אתה עושה מה שאתה יכול עכשיו. אתה חושב מה שאתה יכול עכשיו. ואתה מרגיש מה שאתה יכול עכשיו. ואז אתה מסתכל על עצמך, ומקבל תובנות פנימיות על איפה אתה נמצא עכשיו.

כאן המקום להכניס פואנטה שיווקית - "זה ישנה את חייך" "טעם החיים" "הזדמנות חד פעמית" "היה מודע מייד - שאל אותי כיצד" ועוד כל מיני משפטים עם המון סימני קריאה - אבל האמת היא שזה צעד ראשון, הצצה לאפשרות לעלות על מסלול שמשתמש בחיי היומיום שלנו כמחנה אימונים לשיפור, התקדמות ומשמעות.
אישית אני ממליצה בחום ואשמח לראות פנים נוספות בקבוצה שלנו, מעבר לכך - לכל אחד יש את הזמן והמקום המתאים לו. מוזמנים!

בפברואר אמורה להתקיים סדנת סוף שבוע נוספת, ולקראתה, וגם על מנת לקבל טיפה מושג על בית הספר ומה שעומד מאחוריו יתקיים ערב מבוא ביום ראשון 3.2.
פרטים נוספים, עדויות, תמונות ווובינר - בקישור כאן

אאוריקה

במהלך פרוייקט בניית הבית בשנתיים האחרונות, הלכה וצמחה בי ההכרה שעם סיום העיסוק בבניית התפאורה, אצטרך סוף סוף להתחיל לעשות סדר בחיים עצמם.

תקופת הבניה היתה מלחיצה כשלעצמה, ובאופן מטריד וחסר כל התחשבות, החיים המשיכו במקביל - תובעניים וסוחפים. כל הזמן אמרנו - זאת תקופה כזאת, זה ייגמר, אבל האמת היא שזה אף פעם לא נגמר, והתקופות האלה משתנות אמנם, אבל תמיד יש משהו. אז הכיוון הוא כנראה לא לחכות שישתפר מבחוץ, אלא לעבוד על להשתפר מבפנים, ואז כל התקופות האלה והאחרות ייראו אחרת.

תוכנית מעולה, אין ספק, אבל שאלת השאלות - איך בעצם עושים את זה.

אני גולשת על השוליים של העיסוק במודעות כל הזמן, אבל אף פעם לא הצלחתי למצוא לי דרך. באתי מבית דתי ומעמיק במקומות של מוסר ורוח, אבל (סליחה אמא) לא מצאתי את דרכי שם. אז הייתי מין תיירת רוחנית - הרבה הרבה קריאה בכל מיני מחוזות שונים ומשונים, ניסיון תיקשור פה, טיפול בהילינג שם, וניסיון לראות מה מדבר אלי מכל דבר שאני פוגשת.

כשעברנו לבית לפני 4 חודשים, נתקלתי במקרה במודעה על ערב היכרות לתנועות ומחולות מקודשים. זה סיקרן אותי כי בשנים האחרונות גיליתי כמה אני מופעלת מהגוף (חוג מחול אירובי שממש התמכרתי אליו, הליכות בוקר שגורמות לי להתנהג אחרת לחלוטין). אז סיקרן אותי החיבור בין תנועה לקודש, והלכתי להתנסות. בעקבות זה הלכתי לסדנא של יומיים עם התנועות, ובעקבות זה להרצאה, ובסופו של דבר הגעתי לקבוצת לימוד של בית הספר למודעות.

אז מה אני יכולה לספר על ההתנסות שלי? קודם כל שלראשונה מזה הרבה זמן אני מרגישה טוב. ברור לי שהדרך הולכת להיות ארוכה, דרך חיים, אבל יש בי שמחה גדולה על זה שבכלל יש דרך. דרך שמדברת אלי. יש מסלול והוא ברור. והוא מחובר לחיים עצמם. ויש רשת ביטחון של קבוצה. ויש מאמן. בשבילי כל זה לא פחות ממדהים. מדהים אמיתי - לא מדהים של יצאה לך עוגה מדהימה..

ממרומי חודש פעוט בתוך המערכת הזאת, אני לא יכולה להתיימר להעביר את הרעיונות עצמם, כי אני לגמרי בהתחלה, ומפקפקת עד כמה ההבנה שלי מדוייקת.

אבל קצת בכל זאת, מהזוית שלי.

סדנת התנועות טילטלה אותי לגמרי. נכון במדיטציה אמורים להשקיט את המחשבות, וכשהן עולות אז רק לצפות בהן מהצד? אף פעם לא הצלחתי בזה. אבל כשעשיתי את התנועות, והתמודדתי עם השינויים, הקצב, הקואורדינציה, הנוכחות של קבוצה - ישר טסו לי לראש מחשבות, וכיוון שהכל מסביב היה מבודד מכל הקשר אחר, יכולתי לראות מאוד בבהירות את המחשבות מהצד. כיף זה לא היה... אבל מאוד משמעותי. בסופם של היומיים יצאתי מותשת רגשית וגם פיזית, אבל זקופה ושקטה.

ואז ההרצאה. נכון מידי פעם עולות תובנות על החיים ועל איך שדברים עובדים? במשך שעתיים הופצצתי בכמויות של תובנות שמספיקות לשנה... הרגשתי שדברים מתחברים לי לרסיסי מחשבות שהיו לי מידי פעם, לדברים שהאמנתי אבל לא ידעתי לנסח במילים. משיקולי עריכה אני לא יכולה להגיד שוב מדהים, אבל תכל'ס - מדהים.

הגעתי לקבוצה, ופגשתי אנשים שהחליטו להפסיק לשקר. שרוצים לצאת מהשינה ולהתעורר. וקיבלו על עצמם מחוייבות לעשות את זה ביחד. וגם אני שם, מלאת תודה על ההזדמנות שקיבלתי.

וזהו - זאת התחלה.

והקשר לקיימות? (אם יורשה לי לפרש את הסטיקר שקיבלתי לאחרונה מ"בידיים":) להציל את הפלנטה = להציל את עצמנו. איך נוכל להציל משהו אם אנחנו לא נוכחים? איך נציל את עצמנו ללא היכרות עצמית?

מאחלת לכולם איזון ושקט פנימי, בהירות מחשבה, אחדות ויציבות.

אל תתעסקו איתה

יצירה ממוחזרת - עכשיו בתמונות

העליתי עד היום כמה וכמה פוסטים עם קישורים לרעיונות יצירה עם חומרים ממוחזרים - אם זה שאריות בד, בקבוקי פלסטיק, גלילי ניר טואלט, נייר, שקיות או רהיטים ישנים.
הפוסטים מיעטו בתמונות עקב הפרוצדורה המעצבנת בכתיבת הבלוג, וכל ההקלקות האלה אולי (די בטוח) מפחיתות מהנוחות. בשביל להעיק על כולם סופית, לא תמיד חילקתי את הפוסטים לפי חומרי המיחזור, כך שלמי שמחפש רעיון ספציפי זה קצת סירבל את הדרך.

אז בזכות נעמה, שתזכה לשנים ארוכות, פתחתי חשבון בפינטרסט!

מכירים לוח שעם שמצמידים אליו תמונות? הרעיון של האתר הוא שכל אחד יכול להכין לעצמו לוחות בכל נושא שהוא. בהתקנה סופר פשוטה בדפדפן מוסיפים כפתור שמאפשר לשייך תוך כדי גלישה רגילה באינטרנט כל תמונה שמופיעה בכל אתר לאיזה לוח שתרצה בפינטרסט. כשנכנסים לפינטרסט אפשר לראות דברים שאחרים העלו לפי נושא, לעקוב אחרי משתמש ספציפי שאהבתם את הטעם שלו, או לעקוב אחרי לוחות ספציפיים.
מומלץ בהחלט ללקטני ולקטניות אינטרנט.

אבל גם מי שראה בפיסקה הקודמת שחור בעיניים, יכול פשוט ללחוץ על הקישור הבא, ולהגיע ללוחות שלי בפינטרסט. ש לוח יצירה במיחזור פלסטיק, זכוכית, נייר, בד, משטחי עץ, חומרים טבעיים, ורהיטים. (בלי קשר לבלוג, אבל סתם לכיף - גם לוח על גינון ולוח עיצוב בית).

התחלתי להכניס לשם גם קישורים מפוסטים קודמים שהעליתי, ומהיום את רוב הקישורים שלי בנושאי יצירה במיחזור / שימוש שני / אפסייקל אכניס לשם.
גם הרבה יותר נוח, גם יתעדכן בתדירות (הרבה) יותר גבוהה מאשר בבלוג, ואפילו יש rss, שככה יהיה לי טוב. שווה לעקוב.

טוב כמה את מדברת, תני קישור.
הנה: