יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

הסיפור של הפתרונות

לפני 5 שנים יצא הסרט the story of stuff שהציג בצורה מאירת עיניים את הבעיות של תרבות הייצור והצריכה שלנו שמתעלמת מכמה דברים מהותיים.
מאז הסרט הפך לפרוייקט, יצאו סרטים נוספים: הסיפור על קוסמטיקה, על בקבוקי מים ועוד. הפרוייקט הפך לתנועה שמנסה למצוא פתרונות (מוזמנים להצטרף אליהם באתר או בפייסבוק). וחדש דנדש יצא עכשיו הסיפור של הפתרונות.
בתוך האפשרות להשפיע על הנעשה, אני מוצאת את עצמי מתבלבלת מפתרונות גדולים (לא רואה את עצמי למשל במשרד ממשלתי) אין לי תפיסה של סדרי הגודל האלה. אז הנטיה הטבעית שלי היא לעשות כמה שאני יכולה בבחירות שלי ובקטן, ולקוות שזה ישפיע על המעגלים שלידי, וכן הלאה. אבל תמיד יש לי ספק לגבי האימפקט שיש לעשיה בקטן. אז החבר'ה כאן מציעים נדבך אמצע שמעורר אותי לחשיבה. הם אומרים שקטן ועוד קטן ועוד קטן שנכוונים כולם למטרה אחת, יכולים להתאחד ולהגיע לסה"כ השפעה יותר משמעותית. מעניין.
עוד אין תרגום, אז סיכמתי, אבל מומלץ בהחלט לצפות.


איפה הפוקוס שלנו?
אנחנו כל הזמן משתפרים במהיר יותר, זול יותר, חדש יותר,
אבל מתעלמים מבטוח יותר, בריא יותר, הוגן יותר.
אנחנו משתפרים יותר ויותר, אבל במשחק הלא נכון.
בכלכלה כמו בכל משחק, מה שמנחה אותנו הוא מה מוגדר כניצחון בחוברת ההוראות. כדי להגיע למטרה של המשחק הכלכלי צריך: יותר. יותר הוצאת כסף, יותר כבישים, יותר קניונים, יותר stuff. לזה הכלכלה קוראת צמיחה. אם מחברים את כל הכסף הזה מקבלים מספר: התוצר הלאומי הגולמי, שככל שהוא גבוה יותר - אנחנו מנצחים במשחק. אלפי חוקים ותקנות מעוצבים כדי להגדיל את המספר הזה.
יש הבדל גדול בין כסף שמושקע בבתי ספר מול בתי כלא, תחנות רוח מול תחנות כוח פחמיות, תחבורה ציבורית יעילה מול תחבורה פרטית מזהמת. אבל במשחק ה"יותר" - הם נספרים באותה צורה.
אי אפשר לשנות משחק כזה ע"י שינוי של שחקן אחד, או חוק אחד. הבעיה היא עצם המטרה. וזה מה שאנחנו צריכים לשנות.
מה היה קורה אם היינו משנים את "יותר" ל"יותר טוב"?
חינוך טוב יותר, מערכת בריאות טובה יותר, מוצרים טובים יותר, סיכוי יותר טוב לשרוד על הכוכב הזה. זה מה שכולנו רוצים, לא? אז לא זאת צריכה להיות המטרה שלנו?
אי אפשר לשנות את הכל מייד, אבל הפוקוס צריך להיות על פתרונות שמשנים את המשחק.
אז איך מבדילים בין פתרונות שמשנים את המשחק, לבין פתרונות שממשיכים לשחק את אותו משחק?
דוגמא: ניסיונות לפתרון של בעיית פסולת הפלסטיק. פתרון 'משחק ישן' - פיקדון על בקבוקי מיחזור, מצמצם את הבעיה במידה מסויימת, אבל מעודד אותך להמשיך לצרוך. פתרון 'משחק חדש' - החרמת שקיות פלסטיק, קשה יותר, אבל מביא להעמקה טובה יותר, מאבק אזרחי בחברות הכימיקלים וכו'. האם צמצום צריכה של כמה מיליוני שקיות פלסטיק ישנה משהו? בפני עצמו לא, אבל יחד עם עוד פתרונות משני משחק, סולל את הדרך למטרה הטובה יותר. קהילות יכולות להעתיק ולהגדיל פרויקטים שהצליחו במקומות אחרים, המעורבות האזרחית גדלה, וכשהם נתקלים בהתנגדות של תאגידים אינטרסנטים הם חוברים אחד לשני ויכולים לנצח גם את הגדולים. פיקדון אף פעם לא יעשה את זה, אבל אלפי קמפיינים אזרחיים - כן.
אז הסימנים לפיתרון משנה משחק יהיו - (g) נותן לאנשים יותר כוח מאשר לתאגידים (o) פותח לאנשים את העיניים שאושר לא מגיע למקנות יותר דברים אלא מקהילה, בריאות ומשמעות, (a) לוקח בחשבון את כל עלויות המוצר, כולל ההשפעה על האנשים והפלנטה (l) מצמצם את הפער העצום בין אלה שאין להם לבין אלה שמבזבזים יותר מהחלק שלהם.
פתרונות כאלה, או שיכולים להפוך להיות כאלה צצים בל מקום: קואופרטיבים, פתרונות מיחזור ושיתוף.
פתרונות משני משחק כאלה יכולים לעבוד אם נשמור על פוקוס לעבר המטרה של יותר טוב. אם לא, אנחנו עלולים לבזבז יותר מידי על פתרונות לדברים הלא נכונים. פתרונות לא רק לחלקים מהמשחק, אלא למטרה עצמה.

the story of solutions באתר the story of stuff

יום שבת, 8 ביוני 2013

עסקים חברתיים - קיימות דרך הפרנסה

יש לי רעיון. קצת מפוזר, לא ברור כמה מעשי, אבל רעיון, באיזורים הנושקים לסביבה-קהילה-פסולת-צריכה משותפת. הגדרתי לעצמי את השנה הקרובה כזמן לבדוק את הישימות של הרעיון. ובדיוק כשהייתי באיזורי המחשבה האלה, הגיע מייל על קורס ״טעימות״ בנושא עסקים חברתיים שמארגנים מינגה. הלכתי.
לקורס הגיעו 10 אנשים, כל אחד מרקע תעסוקתי שונה - הייטק, יזמות, גרפיקה, עמותות, סטודנטים - המשותף לכולם תחושה של משהו שחסר, משהו שלא עובד.  גם אנשי מינגה יצאו מתחושה כזאת ולכן הקימו את מינגה, מתוך המחשבה שהחברתי והכלכלי לא סותרים אחד את השני, אלא יכולים להשלים.
אז אם אנחנו רגילים למגזר הראשון- הציבורי, המגזר השני - הפרטי, המגזר השלישי - עמותות ומלכ״רים, עכשיו אנחנו מדברים על מגזר רביעי - עסקים חברתיים.
יש כל מיני הגדרות לנושא הזה, אבל בגדול, הרעיון הוא שהמיזם יעשה שימוש בכלים עסקיים כדי להשיג מטרות חברתיות, ובעצם יתנהל מהבסיס עם שתי שורות רווח -כלכלי וחברתי - והצלחתו תימדד בשתי שורות הרווח, שתיהן מגדירות את  הליבה של העסק, אחת לא יכולה להתקיים בלי השניה.
בעיני העסק החברתי הכי יפה זה כשהdna שלו ממש משתמש במגבלה והופך אותה ליתרון, ויש דוגמאות מקסימות לזה (תיכף), אבל בעצם יש טווח של רמת המעורבות החברתית בתוך העסק, כשכולם עושים בוודאי יותר טוב מחברה שאין בה שום דבר כזה. טווח כזה יתחיל מארגון עסקי שמקצה אחוז מסויים מתקציבו לאחריות תאגידית והחזרה לחברה, ימשיך בעסק שיש בו שיקול חברתי כלשהו (למשל העדפת העסקה לבעלי מוגבלויות), ימשיך ממה שהגדרנו כעסק חברתי =בעל שתי שורות רווח, ימשיך במיזמים מניבי הכנסה בתוך מלכ״ר, ויסתיים בארגונים חברתיים ללא כל כוונת רווח.  הסקאלה הזו מדגימה מעט את הקושי בהגדרה של עסק חברתי - מי נחשב כזה ומי לא, מה הפרמטרים לעסק חברתי וכו׳, ואכן החקיקה בארץ לגמרי בראשית דרכה. למה זה משנה בעצם? כי תרומות מוכרות למס יכולה לקבל רק עמותה, ולא עסק פרטי. ומצד שני עדיין אין משקיעים עסקיים רבים שעובדים בתחום העסקים החברתיים. ככה שמי שמקים עסק כזה וצריך מימון ראשוני, נמצא בעצם בין הכיסאות - בלי תורמים מצד אחד, ובלי קרנות ממשלתיות או פרטיות שמחפשות להשקיע בתחום. לכן עניין ההגדרה מצד הרשויות יכול לשנות הרבה למתן דחיפה בתחום. בבריטניה למשל, יש חקיקה בתחום מ2005, יש רגולציה, פיתוח של שוק הון חברתי. ואכן יש שם למעלה מ240000 עסקים חברתיים עם מחזור של מאה מיליארד פאונד.
טוב, הבטחתי דוגמאות, ואני מקווה שהן ידליקו לכם את העיניים כמו שהם הדליקו לי.
  • Callיכול. מרכז שירות טלפוני מכשיר עובדים בעלות די גבוהה, וכיוון שבדר״כ העובדים הם סטודנטים וכד׳ תחלופת העובדים גבוהה. באו callיכול, התאימו עמדות עבודה לבעלי מוגבלויות כמו כבדי ראיה או שמיעה, והתוצאה של זה היתה גם מתן עבודה בשכר הוגן לאנשים שלא מצאו מקום בשוק העבודה, גם קבלת עובדים נאמנים שלא עוזבים לאחר שנה, וגם חיסכון בעלויות ההכשרה הגבוהות, מה שעשה את כל העניין כלכלי. בינגו.
  • Aqa. עבודה של בקרת איכות QA, היא עבודה מונוטונית שחוזרת על עצמה. יש היבט של שחיקה של עובדים ושל היקף טעויות. AQA הם חברת השמה שמפנה אוטיסטים לעבודות QA. תוצאה: הפיכת מגבלה ליתרון. עובדים מעולים. תעסוקה לאוכלוסיה שיש לה בעיה למצוא עבודה. בינגו.
עסקים כאלה לא רק מבקשים מהצרכן להיות טוב לב (בוא תעדיף אותנו כי אנחנו מעסיקים בעלי מוגבלויות) אלא מנסים לתת ערך אמיתי לצרכן.
יש דוגמאות המבוססות על מודלים שונים, ניסיונות מעניינים מכל מיני זוויות, שהמשותף לכולם הוא הניסיון להכניס לתחום הפרנסה ערך אמיתי, עשיית טוב חברתי או סביבתי. העבודה תופסת את רוב הזמן הפנוי שלנו, ולהרבה אנשים לא נשאר זמן להתנדב או להתגייס בכל דרך אחרת למעגלים הרחבים יותר של הקהילה. המחשבה של ללכת לעבודה ולעשות טוב גם לעצמי וגם לאחרים מעוררת תקווה בעיני ואני מקווה שזה יתפוס בגדול.

דוגמאות בקצרה, מוזמנים לחפש עוד ולהעמיק -
  • הבנק של מוחמד יונס בבנגלדש - בנק חברתי הנותן הלוואות לפתיחת עסקים קטנים.
  • ליליות ועוד בתי קפה בארץ שמעסיקים נוער בסיכון
  • יקב טוליפ שמעסיק נערים בסיכון
  • מרכז נא לגעת ביפו - תערוכה, בית קפה של מוגבלי שמיעה, מסעדה של מוגבלי ראייה (אם עוד לא הייתם בלפחות אחד מאלה -רוצו, זאת חוויה מהממת חושים).
  • Big issue - הומלסים קונים עיתון בפאונד ומוכרים ב-2, והרווח אליהם.
  • קואופרטיב the people supermarket באנגליה צפו בסרטון ביוטיוב.
  • טרהסייקל שסיפרתי עליהם פה בעבר, המציאו מודל ייחודי לנושא סביבתי.
  • אפליקציה שסוקרת ברקוד של מוצר בסופר ויודעת לספר כמה הוא באמת בריא (לא זוכרת את השם המדוייק - food u cate? )
  • סיפור חוזר. עבודת ביניים לאנשים פגועי נפש לפני חזרה למעגל העבודה הרגיל - מכירת ספרים יד שניה בבתי קפה.
  • בשותף. ניסיון ירושלמי לקואופרטיב סופרמרקט. הלקוחות הם גם הבעלים, נותנים זמן עבודה שבועי ונהנים ממחירים זולים יותר ומאפשרות להכניס בחירות ערכיות לבחירת המוצרים -סחר הוגן, בריאותי, סביבתי.
  • דוגמאות נוספות לקואופרטיבים - קואופרטיב אנרגיות מתחדשות, קואופרטיב ביטוח באירופה, בנק rabo בהולנד, הבר קיימא בתל אביב ועוד.
  • עמותת מחשבה טובה שמפעילה כיתת מחשבים ניידת; פרוייקט אקוטק - נוער בסיכון אוסף מחשבים מחברות, משפץ ומעביר לקהילה; MTweb, מכשירים ומעסיקים אוכלוסיות מוחלשות בבניית אתרים. ועוד.
  • אוליוובר - מייצרים מפסולת זיתים חומרי הסקה, תחליפי פחמים ועוד.
  • בית מדרש לחרדים שעברו משבר נפשי.
 

יום שלישי, 5 בפברואר 2013

בידיים - מישהו עוד לא יודע עליהם?

אתר בידיים נמצא ברשימת הבלוגים המומלצים שלי (כאן מצד ימין) כבר כמה שנים, ובכל זאת נראה לי שצריך לכתוב עליו יותר.
מאתר של אדם אחד עם ידיים טובות, לב במקום הנכון ורצון לשתף, הוא נהיה חתיכת אתר רציני עם תוכן חדש כמה פעמים בשבוע, עם שותפים רבים לכתיבה ולמחקר, עם מאמרים, הדרכות (היפר מפורטות), סיקורים ואירועים גם מחוץ לרשת.
הסלוגן שלהם הוא "קחו את הקיימות בידיים", וזה בדיוק מה שהם עושים.
רשימה חלקית של נושאים מהחודשיים האחרונים: ביוגז, גינון בהדליה, תזונה, מים אפורים, לקטות, שימוש חוזר, שייק ירוק, צריכה שיתופית, צמחים מטהרי אויר.
אני עוקבת אחריהם בהשתאות ובהערכה. בזכותם התחלתי לשתות שייק ירוק בבוקר (או כמו שהילדים קוראים לזה "נזלת של טרולים"{לא קשור אבל הייתי חייבת..}), והם מאירים את עיני בהתמדה. לאחרונה הם גם הקימו סדנא - בית מלאכה קהילתי, ועל זה יש לי רק להגיד: למה?? למה אני לא גרה בטבעון?
בקיצור, לכו לחטט אצלם בעצמכם, תירשמו לRSS או לניוזלטר, זה תוכן שאני לא מכירה איכותי כמותו בעברית. 

יום חמישי, 31 בינואר 2013

יממה כדי לאסור את השימוש ברעל שמחסל דבורים

מעתיקה לכאן מה שפורסם באוואז
---------------------------------------------------
בשקט בשקט, ביליוני דבורים בכל העולם מתות, והתופעה מאיימת על היבול החקלאי ועל המזון שלנו. אבל בעוד 24 שעות האיחוד האירופי עשוי לאסור על רוב חומרי ההדברה הרעילים, ולהתוות את הדרך לאיסור עולמי שיציל את הדבורים מהכחדה.

ארבע מדינות באיחוד האירופי כבר אוסרות על השימוש ברעלים האלו, וחלק מאוכלוסית הדבורים כבר החלה להשתקם. לפני כמה ימים, הרשות האירופאית לפיקוח על בטיחות במזון, הודיעה לראשונה כי חלק מחומרי ההדברה קטלניים עבור הדבורים. בעקבות זאת, מומחים משפטיים ופוליטיקאים אירופאים קוראים לאיסור מיידי על השימוש באותם חומרים. אבל תאגיד באייר ויצרני ענק אחרים של חומרי הדברה מפעילים לחץ נגדי כבד על קובעי המדיניות. אם נצליח לגייס נחיל ענק של מחאה ציבורית, נוכל לגרום לנציבות האירופית להעדיף את הבריאות ואת הסביבה שלנו על פני רווחי התאגידים.

אנחנו יודעים שהקול שלנו משפיע! בשנה שעברה, עצומה שלנו עם 1.2 מיליון חתימות, שכנעה את רשויות ארצות הברית לפתוח דיון רשמי על השימוש בחומרי הדברה - עכשיו, אם נצליח להגיע ל-2 מיליון חתימות, נוכל לשכנע את האיחוד האירופי להפטר מהרעלים המסוכנים האלו ולסלול את הדרך לאיסור עולמי. חתמו על העצומה הדחופה והפיצו לכולן/ם - צוות אוואז יגיש את העצומה שלנו בשיתוף חברי הפרלמנט האירופי, במסגרת הדיונים המכריעים השבוע בבריסל:

http://www.avaaz.org/he/hours_to_save_the_bees/?tASSVdb

הדבורים עושות יותר מלהפיק דבש. הן חיוניות לחיים על פני כדור-הארץ, האן אחראיות על האבקה של 90% מהצמחים ומהיבולים בכל שנה - ששווה בערך 40 ביליון דולר ולמעלה משליש מאספקת המזון במדינות רבות. בלי פעולה מיידית להצלת הדבורים, רבים מהפירות, הירקות והאגוזים שאנחנו אוהבים עלולים להיעלם מהמדפים.

בשנים האחרונות נצפתה הידלדלות דרמטית ומטרידה של אוכלוסית הדבורים בכל העולם - חלק ממני הדבורים כבר נכחדו וכמה מהמינים בארצות-הברית מונים היום 4% ממספרם הקודם. המדענים חקרו את הסיבות לתופעה, ועכשיו הרשות האירופית לבטיחות במזון טוענת שחומרי הדברה כימיים רעילים בשם נאוניסוטינויד כנראה אחראים לתמותת הדבורים. צרפת, איטליה, סלובניה ואפילו גרמניה, שם ממוקם תאגיד באייר - היצרן העיקרי של חומרים אלו, אסרו על השימוש באחד מחומרי ההדברה הקטלניים האלו. אבל תאגיד באייר ממשיך לייצא את הרעל שלו לרחבי העולם.

עכשיו אנחנו מתקרבים לנקודת הכרעה. חלק מחברי הפרלמנט האירופי מגבירים את הלחץ על הנציבות האירופית ועל ממשלות כדי לקדם חקיקה חדשה שתאסור עח השימוש בחומרי ההדברה הקטלניים, ואנחנו יכולים לספק להם את התמיכה הציבורית שהם זקוקים לה כדי לנצח את הלובי החזק של יצרני חומרי ההדברה. חתמו על העצומה הדחופה למנהיגי אירופה, ואח"כ הפיצו לכמה שיותר א/נשים:

http://www.avaaz.org/he/hours_to_save_the_bees/?tASSVdb

היצורים והדברים שמאפשרים את החיים על פני כדור הארץ, כמו גם אלו שממלאים את העולם ביופי, חשופים לאיומים רבים. קהילת אוואז פועלת יחד כדי להגן על כולם - גדולים וקטנים. בין אם מדובר במאבק נגד ציד הלוויתנים, ובין אם בהצלתן של הדבורים, היצורים הזעירים שכל-כך הרבה תלוי בגורלן, אנחנו נמשיך לפעל יחד למען העולם שבו אנחנו שואפים לחיות.

בתקווה,

לואיז, ארי, אליס, איאן, ריקן, דיוויד, אלפיה וכל צוות אוואז

מקורות

חומרי הדברה מסכנים את הדבורים (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1675625

חומר הדברה נפוץ הוא הגורם להיעלמות הדבורים (הידען)
http://www.hayadan.org.il/common-pesticide-imidacloprid-linked-to-bee-colony-collapse-070412/

ניסיון לעצור שימוש בחומרי הדברה כדי להציל את הדבורים (אינדיפנדט, אנגלית)
http://www.independent.co.uk/environment/nature/death-knell-for-nerve-agent-pesticides-in-move-to-save-bees-8454443.html

מחקרים מאשימים את תאגיד באייר בהעלמות הדבורים (Christian Science Monitor, באנגלית)
http://www.csmonitor.com/Science/2012/0406/Studies-fault-Bayer-in-bee-die-off

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

על סדנת תנועות ומחולות מקודשים

בהמשך למה שכתבתי כאן בקיץ, עם הרבה התלהבות ומעט פירוט, רציתי לספר קצת יותר על התנועות.

הגעתי למסלול הזה במקרה לגמרי (בעקבות מודעה באינטרנט) וכיוון שאני עשויה להיות המקרה של מישהו אחר, החלטתי לכתוב על מה שחוויתי שם קצת יותר ולשלח את לחמי...

כאמור, בעקבות המודעה ההיא, הלכתי לערב היכרות עם התנועות והמחולות המקודשים. אחריו הגעתי לסדנא של יומיים במאי, וחוויתי מעט מזה בכמה שעות נוספות במסגרת סמינר אחר באוקטובר.
בעקבות ההתנסות בתנועות נכנסתי כתלמידה אל 'בית הספר למודעות עצמית למען התפתחותו ההרמונית של האדם' שהתנועות הן חלק מהמכלול שמוצע שם, וזה הדבר הכי משמעותי שיכולתי לעשות בשביל עצמי. זה דורש עבודה רבה, זה תובעני, זה עולה די הרבה (במושגים שלי בכל אופן), זה מבלבל ומתסכל, ועדיין - הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות לעצמי. by far.

אז התנועות: שתי שורות של גברים ונשים לבושים בלבן נכנסות אל חדר. הבקשה לבוא בלבן נראתה לי מוזרה בהתחלה, אבל הלבן עושה ניקיון בעינים, מוריד גירויים מיותרים, ומשאיר אותך כאן ועכשיו, בתוך בועה, מנותק מהמציאות היומיומית.

מתחילים. המורה מדגימה תנועות (בעיקר של הידיים בהתחלה), וצריך לחקות את התנועה בדייקנות, הן מבחינת המנח והן מבחינת הקצב. התנועות לא מסובכות בכלל, אבל הרצף, הקצב, העמידה כחלק מקבוצה, הדריכות, ההתמודדות עם הלא מוכר - מאתגרות. זה מה שקורה בהסתכלות מבחוץ.

ומה בפנים? אוהו. מהר מאוד טסות המחשבות. טסים הרגשות. וכיוון שבאמת לא קרה שום דבר שיכול להסיח דעת - ראיתי מאוד ברור דברים שאני מעדיפה לשקר לעצמי בנוגע אליהם, או שאני עיוורת לגביהם. ראיתי את  הרצון להצליח ולהיות טובה בזה, את הלחץ וההלקאה העצמית כשלא הצלחתי, את החשש ממה חושבים עלי. ראיתי איך אני מתנהגת כשאני מתרגלת משהו שכבר הבנתי, ואיך כשמפילים עלי משהו חדש. ראיתי שאני חושבת על עצמי שאני במיקום מסויים, אבל המיקום שלי בכלל לא שם. ראיתי את המוגבלות של תשומת הלב שלי. ועוד ועוד.

ואז עוצרים. יושבים במעגל וחולקים. מגוון הדברים שאנשים חווים בתרגול, והדברים שהם רואים על עצמם לפעמים שונים מאוד ממני ("הייתי מאוד מרוצה מעצמי שאני עושה את התנועות נהדר, ואז ראיתי שבעצם אני לא כל כך מדייק" - מרוצה מעצמי?? לא מכירה כזה...), ולפעמים נותנים זוויות ורזולוציות שמגדירות לי דברים בתוכי שלא היו לי מילים בשבילם.

 כ"חפשנית" למודת תיאוריות ופסיכולוגים אני נוטה לפתור הכל בדיבורים. הכל עובר דרך מסננת המחשבה. יש לי כבר את הסיפור שלי על עצמי, גם אם הוא לא באמת נכון. צריך מאמץ גדול כדי לגלות את האמת שמתחת לכל המסיכות. וחוסר היכולת הזה מביא אותי לחפש פתרונות מבחוץ - שמישהו ייראה אותי, יגיד לי מה הבעיה שלי. כי את עצמי סיבכתי כבר לגמרי.
הכלי של התנועות שונה לחלוטין. יש כאן מעט מאוד דיבורים. אתה פשוט עושה הכל על אמת. חווה בזמן אמת. אין אפשרות לספר סיפורים. אתה עושה מה שאתה יכול עכשיו. אתה חושב מה שאתה יכול עכשיו. ואתה מרגיש מה שאתה יכול עכשיו. ואז אתה מסתכל על עצמך, ומקבל תובנות פנימיות על איפה אתה נמצא עכשיו.

כאן המקום להכניס פואנטה שיווקית - "זה ישנה את חייך" "טעם החיים" "הזדמנות חד פעמית" "היה מודע מייד - שאל אותי כיצד" ועוד כל מיני משפטים עם המון סימני קריאה - אבל האמת היא שזה צעד ראשון, הצצה לאפשרות לעלות על מסלול שמשתמש בחיי היומיום שלנו כמחנה אימונים לשיפור, התקדמות ומשמעות.
אישית אני ממליצה בחום ואשמח לראות פנים נוספות בקבוצה שלנו, מעבר לכך - לכל אחד יש את הזמן והמקום המתאים לו. מוזמנים!

בפברואר אמורה להתקיים סדנת סוף שבוע נוספת, ולקראתה, וגם על מנת לקבל טיפה מושג על בית הספר ומה שעומד מאחוריו יתקיים ערב מבוא ביום ראשון 3.2.
פרטים נוספים, עדויות, תמונות ווובינר - בקישור כאן