הבעיות שנוצרו בתקופת האנרגיה-אקלים החדשה נראות בלתי פתירות. אבל אפשר להסתכל עליהן כעל הזדמנות כבירה. הגזע האנושי לא יכול להמשיך ככה. עם הזמן, וכנראה די בקרוב, נצטרך לשלם את המחיר האמיתי של הדברים. ואם עד עכשיו דחינו את העלויות האלה למועד עתידי לא ידוע, היום אנחנו כבר בקצה: א. עברנו את נקודת המפנה, אין עוד שדות ירוקים לזרוק בהם זבל, אין עוד אוקיינוסים לדיג יתר וכו'. ב. העלויות מתחילות להיות מדידות ונראות לעין, ובעולם שטוח כולם רואים מה כולם עושים וכל אחד יצטרך לקחת אחריות.
המשמעות היא ש"ירוק" זה כבר לא אופנה, בחירה, שיגעון אלא הדרך הנכונה לעשות דברים, צורך ואסטרטגיה שמטרתה ניצחון.
מדובר בשינוי בסדר גודל של המהפכה התעשייתית, שישפיע על כל מערך הכוחות העולמי, על צורת העבודה, ועל היבטי החיים היומיומיים של כולם.
היכולת לפתח כוח נקי, טכנולוגיות יעילות אנרגטית, מזון בריא, מים נקיים, תהפוך להיות אמת המידה העיקרית למעמדה של מדינה. כל מה שמדינה תעשה כדי להיעשות ירוקה יעשה אותה גם יותר חזקה, יותר בריאה, יותר בטוחה, יותר חדשנית, יותר תחרותית, יותר מוערכת.
יש בזה שני היבטים ולא משנה איזה מהם מדגישים: אחד הוא הפתרון לבעיות שבהם כדור הארץ נתון, ואחד הוא החיזוק של המדינה ע"י התמקדות בפתרון הזה.
גם אם יסתבר בסוף שהכל טעות ושינוי האקלים הוא תרמית או שיגעון - עדיין נצא מורווחים מטכנולוגיות בריאות יותר, מאויר ומים נקיים יותר, מוצרים יעילים יותר, חשבונות חשמל נמוכים יותר, אנשים בריאים יותר, פחות מלחמות על משאבי טבע, והגנה על מורשת הנוף, החי והצומח שלנו. לעומת זאת אם נאמין שמדובר בתרמית ובסוף אנחנו נטעה? מה מצפה לנו אז? בצורות, שטפונות, סכסוכים על משאבים, המוני פליטים, מחסור, קושי, מגבלות בלתי אפשריות, והמין האנושי כניסוי ביולוגי כושל.
מאז המהפכה התעשייתית ועליית הקפיטליזם העולמי מונעת הכלכלה העולמים על "מערכת הדלקים המלוכלכים". מערכת זו(שלא בדיוק תוכננה, אלא פשוט התפתחה) התבססה על (1)דלקי מאובנים שהיו זולים, מצוים בשפע ומלוכלכים, (2) שימוש בזבזני בדלקים האלה במשך שנים רבות כאילו לא יאזלו לעולם, ו(3) ניצול בלתי מרוסן של משאבי הטבע האחרים - אויר, מים, קרקע, נהרות, יערות ושטחי מדגה, כאילו גם הם אינסופיים. זו מערכת שפועלת בצורה יעילה ומושרשת היטב. הבעיה היחידה היא שאי אפשר להמשיך ככה.
עד היום ניסינו לפתור את הבעיות שיצרה המערכת הזו למקוטעין, כל פעם בעיה אחרת, אבל הדברים קשורים זה לזה בצורה מערכתית כך שתוך כדי הניסיון שלך לפתור את הבעיה אתה בעצם גם תורם לה מכיוון אחר.
הכלל הראשון של מערכות הוא שכל הדברים קשורים זה לזה. הכלל השני הוא שיש גבול עד כמה ניתן לייעל חלקים יחידים במערכת קיימת, ולכן יש צורך במערכת חדשה שתגרום לכך שהכל יתחיל להשתפר.
כשאין מערכת אין פתרון. אנחנו צריכים מערכת חדשה שתאפשר
(1) יצירת אלקטרונים נקיים
(2) שיפור של היעילות הכוללת שלנו בניצול אנרגיה ומשאבים
(3) קידום השימור
(המשך יבוא)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה