בונים בית. שנתיים אחרי.

היו לנו המון התלבטויות לפני הבניה - בניה קלה, בניה אלטרנטיבית (בוץ, מכולות), מה לעשות?

בסוף בנינו קונבנציונלי, עם קירות איטונג וחיפוי טיח. השיקול הכספי גבר. מה לעשות, יצא שמחיר של קבלן פלשתינאי היה נמוך בלפחות 200000 משל החברות המסודרות. וכיוון שבאנו לפרוייקט ממילא גבוליים בתקציב, ניסינו למצוא פתרונות בתוך המסגרת הרגילה. 

כמה ירוק יצא הבית? מה למדנו תוך כדי ואולי היינו עושים אחרת?

מבחינת התכנון -

למרות שאנחנו אוהבים את הצניעות של מפלס אחד, עשינו 2 קומות: חלל ציבורי+ממ”ד למטה, חלל פרטי למעלה. השיקול הירוק הוא שככה יש פחות שטח גג, שהוא נקודת תורפה בידודית, וקומת הקרקע מבודדת יותר. בנוסף, במשך רוב היום דואגים לחימום/קירור רק של הקומה התחתונה ולא של כל הבית. המזגנים בקומה העליונה עבדו בכל השנתיים האלה פעמים ספורות.

ההחלטה מוכיחה את עצמה מבחינת אורח החיים שלנו, ומבחינה זו שנשאר יותר שטח חצר. 

על מיני דברים שדאגנו שיעצבן לעלות ולרדת, ממש לא מפריעים. כל ניהול הכביסה הוא למעלה. וכשיש משהו שצריך לעבור קומה, הוא מונח ליד המדרגות ולוקחים בפעם הבאה שזזים.

כששלב הילדים ייגמר, ניתן יהיה לפצל לשתי דירות. 

היו החלטות תכנוניות מבחינת תרשים הזרימה של החיים בבית: דלת במטבח ליציאה מהירה לקומפוסט ולתרנגולות. חצר נוף בצד הרוח, וחצר שניה, מוגנת יחסית, בצד השני - שפעילה הרבה יותר, ולשמחתי עשינו נכון כששמנו שם את היציאה מפינת האוכל. עובד וכיפי.

משהו שעשינו לא נכון מבחינה ירוקה, אבל כן נכון מבחינת נפש האדם, זה שיש חלונות משמעותיים לכיוון מערב בגלל כיוון הנוף. רוח אצלנו היא ברמה הוריקנית מהכיוון הזה, והחלונות פשוט לא עומדים בזה. השנה הוספנו לכל החזית הזאת חלון כפול (כך שיש בכל חלון מערבי חלון -תריס - חלון). עוזר. מבחינת קרינת השמש: על החלון החיצוני עשינו ציפוי נגד קרינה וזה מוכיח את עצמו. פינת העבודה שלי היא בסלון, אז אני ממש מרגישה את ההבדל בטמפרטורה בקיץ כשמתקדמים לכיוון שעה 13:00-14:00, ואז הפתרון הוא פשוט סגירה של החלונות והתריסים שלא תהיה שמש ישירה. היתי לא מזמן בבית שיש בו תריסי רפפה מעפנים כאלה של פעם, שם אפשר לכוון את השלבים לזוית מתאימה, ואז זה חוסם שמש, ובכל זאת לא סוגרים הרמטית את הקשר עם החוץ. בדקתי בזמנו כל מיני תריסים ונציאניים חיצוניים כאלה, אבל זה לא ילך אצלנו בגלל הרוח. כנ״ל לגבי כל מיני סוככים שהיו יכולים לאחר את זמן כניסת השמש לחלון בכמה שעות. אז אפשר פרגולה (כמו סוכך - השמש עדיין תיכנס רק שעה יותר מאוחר), ואפשר עצים, אבל אז הלך הנוף. אז כרגע יש נוהל הורדת תריסים וזהו.

עשינו התאמות למים אפורים, ויש לנו אגן ירוק פעיל ונחמד. אנחנו יודעים שהוא מטהר כי פעם חפרנו קצת מהחצץ שבקצה והמים היו צלולים, עם ריח טוב, ותוך כמה ימים הופיעו פתאום שבלולונים שחורים כמו בנחלים. 

גילינו שצמח סוף הוא אגרסיבי בטירוף, מתרבה המון שלכאורה זה סבבה, אבל בעצם פוקק את כל הזרימה עם השורשים שלו. יונתן נאבק עכשיו בעקירה של כל הדבר הזה עכשיו, עבודה קשה. אז עדיף מראש לא.

עוד בעניין האגן הירוק - עשינו הכנות שניתן יהיה להעביר את המים מהאגן הירוק לגג ומשם לאסלות  (עוד לא פועל, מתישהו נגיע גם לזה).

מבחינת מזגנים, לא עשינו מיזוג מרכזי אלא מזגן קטן לכל חדר ושניים גדולים בחלל הציבורי, די מוכיח את עצמו בחשבונות חשמל ביחס לבית הקודם שגרנו בו. ואם כבר מדברים על מזגנים - לפני כמה חודשים הלך כרטיס (שעולה של 1600 ש״ח!) באחד המזגנים (שעבד במצטבר מאז שנכנסנו לבית אולי 10 פעמים) הטכנאי טען שזה יכול לקרות בגלל קפיצות חשמל (שיש פה המון), ושמומלץ לשים מגן שקע למזגן. אז תקשיבו לו, הוא יודע. והוא גם היה נורא נחמד וחתיך. ובסוף זה גם היה תחת אחריות.
בשונה מהמזגנים - מאווררי התקרה שיש בכל החדרים נתנו עבודה על בסיס קבוע. אני מחפשת גם אחד לסלון.

החצר מגוננת יחסית חוסך מים. שלד של עצי צל, עצי פרי ושיחים. היה ניסיון לעשות ערוגת ירקות, הצליח תקופה מסויימת אבל זה דורש תשומת לב אינטנסיבית שאין ברשותנו כרגע (הבנתי את זה כששבוע אחרי שבוע נתתי לחצילים להבשיל ולמות בלי שיזכו להגיע למטבח..). קניתי מלא פקעות בשנה הראשונה והיתה פריחה מתוקה, אבל רק חלקן החזיקו לשנה השניה, אז לא צריך טובות… הקהל מתחת לגובה 1.2 מ׳ בבית דרש דשא, אז הקצנו חלקה תחומה של 10 מ״ר לצורך העניין. יש שבילים ורחבות מרוצפים, משטח חצץ דק גדול במקום המדשאה (ההם מפנטזים שיהפוך לדשא סינטטי, ואני נלחמת בצמרמורות שזה עושה לי), ובין העצים והשיחים חיפוי גזם עץ. אדמה אוהבת חיפוי, אל תשאירו אותה ערומה. 

הריהוט ברובו המוחלט משומש - ספות יד 2, ריהוט קיים ששינה ייעוד ונצבע/שופץ, כסא רופא שיניים מסבא (אל תשאלו). ולא היתה בזה שום פשרה. ככה הכי כיף לנו. ריצוף, ארונות בגדים, ריהוט אמבטיות, מוצרי סניטריה - הסטנדרט הפשוט מהחנויות.

עם חרטות

חלונות אלומיניום - אם הייתי מתכוננת יותר טוב מראש אולי הייתי הולכת על פולימרי. החלונות הם כשל בידוד רציני, וממה שראיתי בשלב של השוואת מחירים בין בעלי מקצוע - המחירים של הפולימרי די דומים לאלומיניום הרגיל. אבל... הפרופיל של הפולימרי ברוחב 12 ס"מ (!!) ולכן חייבים להתכוונן לזה כבר בתכנון מבחינת גדלי פתחים.

פרט שהיה טיפשי לא להשקיע בו - בידוד כפול על הגג. הסטנדרט זה לשים קלקר של 4 ס"מ, וחשבנו להכפיל את זה.  תוך כדי הבניה התייעצנו עם המפקח והוא אמר שזה לא משמעותי אז ירדנו מזה, ועכשיו אני חושבת שזו היתה טעות. נראה לי שההשקעה הכספית הבאמת מינימלית הזאת היתה חוסכת חימום שנכנס מהגג, ונכנס יופי. (חשבנו לנסות לשים על הגג משטחים, או חצץ, או צמחיה, או לא יודעת מה כדי לייצר הצללה על הגג ולנסות לשפר את זה. אבל ברור שעדיף לפתור במקור).

חשוב גם לצבוע בלבן את הגג, גם כן פעולה פשוטה וזולה. אנחנו רואים את ההבדל בין הגג הצבוע לבן לבין מרפסת שמרוצפת באפור ואי אפשר לעמוד עליה יחפים בקיץ.

והמרפסת הזאת גם כן. למה לא התעקשתי על האינטואיציה שלי? אוף. כנ״ל - העליתי את השאלה למפקח לגבי הריצוף הכהה שיתחמם בשמש, וזה לא היה נראה לו חשוב. בפועל - אנחנו תולים כביסה במרפסת הזאת, ובקיץ יש שעות שאי אפשר ללכת שם יחפים! שלא לדבר על זה שהמרפסת היא הגג של הסלון, וגם בה יש בידוד רק של 4 ס״מ. מ א ו ד משמעותי. אז מנסים לחשוב על פתרון - פרגולה: יקר ויעזור רק לטווח מסויים של שעות. להחליף ריצוף: יקר ובלגן. לפרוס שטיח משרדי זול לבן: אולי עוד יקרה. לרצף מעל זה: בעייתי עם גובה מפלס הכניסה לקומה. נראה מה יהיה.

בזמן התכנון שאלתי את האדריכל לגבי פרט של הצללה על החלונות (משהו כזה או כזה+בצדדים). הוא היה נגד וויתרתי, אבל נראה לי שזה לא היה פוגם בכלל בעיצוב וחבל שלא עשינו. היה עוזר. בטח שבחלונות הדרומיים, בטח בקומה השניה שלא מקבלת פרגולה להצללה (יכול להיות שהוא אמר לי משהו על זה שזה תופס המון חום ומזרים לתוך הבית. אולי הוא בכל זאת צדק. לא יודעת שווה בדיקה בכל מקרה).

עוד בעיה שלא הצלחנו לפתור לגמרי זה האקוסטיקה של חדר מדרגות. יש קצת הד, וזה מעצבן. שוב, יש פתרונות (ספוגים אקוסטיים וכד׳), אבל למי יש כוח להתעסק עם זה כשנגמרת הבניה. אז אם מתוכנן חדר מדרגות תביאו את זה בחשבון ותארגנו פתרון תוך כדי בניה.