חם שטוח וצפוף - חלק 2

הבעיות שנוצרו בתקופת האנרגיה-אקלים החדשה נראות בלתי פתירות. אבל אפשר להסתכל עליהן כעל הזדמנות כבירה. הגזע האנושי לא יכול להמשיך ככה. עם הזמן, וכנראה די בקרוב, נצטרך לשלם את המחיר האמיתי של הדברים. ואם עד עכשיו דחינו את העלויות האלה למועד עתידי לא ידוע, היום אנחנו כבר בקצה: א. עברנו את נקודת המפנה, אין עוד שדות ירוקים לזרוק בהם זבל, אין עוד אוקיינוסים לדיג יתר וכו'. ב. העלויות מתחילות להיות מדידות ונראות לעין, ובעולם שטוח כולם רואים מה כולם עושים וכל אחד יצטרך לקחת אחריות.

המשמעות היא ש"ירוק" זה כבר לא אופנה, בחירה, שיגעון אלא הדרך הנכונה לעשות דברים, צורך ואסטרטגיה שמטרתה ניצחון.
מדובר בשינוי בסדר גודל של המהפכה התעשייתית, שישפיע על כל מערך הכוחות העולמי, על צורת העבודה, ועל היבטי החיים היומיומיים של כולם.

היכולת לפתח כוח נקי, טכנולוגיות יעילות אנרגטית, מזון בריא, מים נקיים, תהפוך להיות אמת המידה העיקרית למעמדה של מדינה. כל מה שמדינה תעשה כדי להיעשות ירוקה יעשה אותה גם יותר חזקה, יותר בריאה, יותר בטוחה, יותר חדשנית, יותר תחרותית, יותר מוערכת.

יש בזה שני היבטים ולא משנה איזה מהם מדגישים: אחד הוא הפתרון לבעיות שבהם כדור הארץ נתון, ואחד הוא החיזוק של המדינה ע"י התמקדות בפתרון הזה.

גם אם יסתבר בסוף שהכל טעות ושינוי האקלים הוא תרמית או שיגעון - עדיין נצא מורווחים מטכנולוגיות בריאות יותר, מאויר ומים נקיים יותר, מוצרים יעילים יותר, חשבונות חשמל נמוכים יותר, אנשים בריאים יותר, פחות מלחמות על משאבי טבע, והגנה על מורשת הנוף, החי והצומח שלנו. לעומת זאת אם נאמין שמדובר בתרמית ובסוף אנחנו נטעה? מה מצפה לנו אז? בצורות, שטפונות, סכסוכים על משאבים, המוני פליטים, מחסור, קושי, מגבלות בלתי אפשריות, והמין האנושי כניסוי ביולוגי כושל.


מאז המהפכה התעשייתית ועליית הקפיטליזם העולמי מונעת הכלכלה העולמים על "מערכת הדלקים המלוכלכים". מערכת זו(שלא בדיוק תוכננה, אלא פשוט התפתחה) התבססה על (1)דלקי מאובנים שהיו זולים, מצוים בשפע ומלוכלכים, (2) שימוש בזבזני בדלקים האלה במשך שנים רבות כאילו לא יאזלו לעולם, ו(3) ניצול בלתי מרוסן של משאבי הטבע האחרים - אויר, מים, קרקע, נהרות, יערות ושטחי מדגה, כאילו גם הם אינסופיים. זו מערכת שפועלת בצורה יעילה ומושרשת היטב. הבעיה היחידה היא שאי אפשר להמשיך ככה.

עד היום ניסינו לפתור את הבעיות שיצרה המערכת הזו למקוטעין, כל פעם בעיה אחרת, אבל הדברים קשורים זה לזה בצורה מערכתית כך שתוך כדי הניסיון שלך לפתור את הבעיה אתה בעצם גם תורם לה מכיוון אחר.

הכלל הראשון של מערכות הוא שכל הדברים קשורים זה לזה. הכלל השני הוא שיש גבול עד כמה ניתן לייעל חלקים יחידים במערכת קיימת, ולכן יש צורך במערכת חדשה שתגרום לכך שהכל יתחיל להשתפר.

כשאין מערכת אין פתרון. אנחנו צריכים מערכת חדשה שתאפשר
(1) יצירת אלקטרונים נקיים
(2) שיפור של היעילות הכוללת שלנו בניצול אנרגיה ומשאבים
(3) קידום השימור

(המשך יבוא)

בית קטן

היה ברור לי שמכל הרשימה שלי על הצרכים בבית - על משהו נצטרך להתפשר.

לא תיארתי לעצמי שזה יהיה על נושא הגודל.

אני נורא מתפתלת סביב זה. הסקיצה שהאדריכל הכין היא פונקציונלית ואין בה הגזמה טוטאלית - החדרים לא גדולים, אין המון בזבוז של שטחי מעבר, הכל נראה בסדר - אבל איכשהו זה יוצא 165 מטר בנוי (נכון שהקירות עם חיפוי אבן עבים - 37 ס"מ - והמטראז' נטו יורד). ואני רציתי לעצור ב- 100 מטר!

אני מדברת עם אנשים ואומרים לי - כמה כבר תחסכי, אין כזה הבדל, אם לא תבני את התוכנית ככה תצטערי אח"כ. התמחור מושפע יותר מכמות אינסטלציה/מטבח/שירותים/אלומיניום, ופחות אם יש עוד מטראז' "טיפש" של חדר. אלישע אמר לי שאני סתם מפחדת לצאת בורגנית מצויה ולכן ההתנגדות שלי.

שואלים למה בעצם כל כך חשוב לי ה(חוסר) גודל. אז אני אנסה לסדר לעצמי את המחשבות בעניין הזה.

• כל מטר בניה משולם כמה פעמים: בניה, אגרות, תחזוקה, חימום/קירור, ארנונה. כסף זה אנרגיה, הוצאת כסף על משהו שאתה לא ממש צריך זה בעיה.
• כל מטר בניה צריך לנקות אח"כ! (וכבר שמעתי את הטיעון שיותר קל לנקות שטח גדול, איכשהו זה נשמע לי לסמן את המטרה מסביב לחץ).
  
• כזוג גרנו בדירות קטנות בעיר. היה אחלה. עכשיו אנחנו גרים עם ילדים ב120 מטר (ברוטו). וזה בסדר. כן, יש כמה פונקציות שיכולות להיות פחות על המילימטר, אבל זה בסדר. דירה של 120 מטר בעיר נחשבת דירה ענקית, למה שמעבר לבית קרקע יעלה את הסטנדרט? 
  
• כל קופסא שיתנו לאנשים תתמלא בסופו של דבר. אם תהיה לך קופסא קטנה פשוט תקפיד שיהיו לך פחות דברים. 
  
• משכנתא זה לא דבר בר קיימא. זה לא הגיוני השיעבוד הזה לאורך כל כך הרבה זמן. כל חיסכון וקיצוץ ראוי בעיני בעניין הזה. ואני מרגישה לא נוח עם הגישה של אם כבר בונים אז לעשות את זה כמו שצריך. כמו שמי צריך? למה צריך?
  
• האתגר של בית קטן הוא הרבה יותר יצירתי מבית רגיל או גדול.
  
• וכן, בתשובה לאלישע, יש משהו נ ו ר א בורגני בבית לא קטן. כשאני מסתכלת על תמונות של בתים, כשאני מבקרת בבתים, יש לי תחושה לא נוחה במרחב גדול. תחושה של חוסר צניעות, של בזבוז. 

פרויקט family stuff ביקש מאנשים בתרבויות לא מערביות להוציא את החפצים שלהם וצילם אותם אל מול הבית שלהם. אני רואה את זה ונגנבת מסגנון החיים הבזבזני שלנו. אני מרגישה את זה במיוחד עם הציוד של הילדים - ואנחנו לא אנשים שקונים כל שניה משהו. כמה צריך כדי להיות שמח? אני מתגעגעת לפשטות (גם יואב ויס מתגעגע) הצרכנות העודפת לא מביאה אותנו לשום מקום. ובית גדול זה הביטוי האולטימטיבי לתרבות הזאת.

בre-nest פרסמו כתבה a return to reason? והציגו נתונים שמצביעים שלאחר שהמטראז' הממוצע למשפחה בארה"ב גדל בהתמדה בעשורים האחרונים (1950 - 90 מ"ר, 1970 - 138 מ"ר, 1990 - 191 מ"ר, 2004 - 216 מ"ר) יש לראשונה ירידה וחזרה לאיזור הממוצע של 1990. מה אני רוצה להגיד בזה? שכנראה פעם הסתדרו עם פחות, ואני מתחברת לצניעות הזאת.

אותו renest גם פרסם את הספר big book of small cool spaces, ומעלה המון דוגמאות לדירות כאלה, לטריקים ועניינים. מגניב אותי הרבה יותר מאשר דירות ענק מעוצבות.

ועוד לא אמרתי כלום על פתרונות אדירים ויצירתיים להפליא כמו הרהיטים חוסכי המקום, או הדירה הפצפונת עם הקירות הזזים. (זה משהו שחייבים לראות אז תסתכלו על שני הקישורים האחרונים).

אז? אז. לא יודעת.

חם, שטוח וצפוף - חלק 1

הנטיה הטבעית שלי היא להתעלם מהתהליכים הגדולים שרחוקים ממני, ולהתמקד במה שאני יכולה לעשות מלמטה, במו עצמי. זה גם מסיבות פרקטיות, וגם כדי לרסן קצת את החרדה הטבעית שלי. אבל מידי פעם צריך לראות גם את התמונה הגדולה ולו רק כדי לגזור ממנה את הפינה הקטנה שלי.


הספר "חם שטוח וצפוף" של תומס פרידמן, בעל טור עניני חוץ בניו יורק טיימס, נותן מבט כולל על התהליכים שסובבים אותנו. מסביר למה אנחנו צריכים חשיבה חדשה לגמרי, לתקופה החדשה לגמרי שאנחנו בפתח שלה.

פוקח עיניים, מנוסח בצורה בהירה ומטריד עד מאוד.



החלק הראשון של הספר מתאר את הבעיות שיש לנו.
המקום שבו אנחנו נמצאים: חם, שטוח וצפוף.

כל תפיסות הפוסט-משהו לא רלוונטיות. היום שלושה תהליכים נפרדים מתלכדים ויוצרים תקופה חדשה לגמרי.

צפוף - אוכלוסיית העולם גדלה במהירות. ב1800 היתה לונדון העיר הגדולה בעולם, עם מיליון תושבים. היום יש יותר מ300 ערים כאלה, ו14 ערי ענק של 10 מיליון, כשעד 2015 צופים שיהיו 26 ערי ענק אלה. עד אמצע המאה האומדנים האופטימים ביותר צופים גידול מ6.7 מיליארד ל9 מיליארד - 40-45%, רוב הצמיחה כנראה באיזורים שפחות מסוגלות לשאת אותה, מה שיזין אי יציבות וקיצוניות.

שטוח - מגרש המשחקים הכלכלי שוטח כך שיותר אנשים יכולים לשחק בכלכלה הגלובלית דרך המחשבים, האינטרנט, והפצת תוכן אישי. משווקים מקומיים הפכנו לשוק עולמי, כשכל אחד יכול למכור, לקנות ולשתף פעולה במשחק הקפיטליסטי. מיליונים מתקדמים אל המעמד הבינוני, ושואפים לממש את החלום האמריקאי: בית, מכונית, מוצרי חשמל, משחק הצרכנות הגדול. כך שכל מה שאנחנו מכירים לגבי צריכת משאבי טבע, צריכת אנרגיה, וזבל יצטבר בקנה מידה ענק.

חם - עם המהפכה התעשייתית התחיל מעבר מכוח ידני, כלי עבודה ובעלי חיים, לשימוש בדלקי מאובנים הפולטים פחמן דו חמצני לצרכי מאור, חום, עבודה מכאנית, כוח הנעה וחשמל שנותן את כל הנ"ל. התהליך המשיך למהפכה בתחבורה, ומעבר לשימוש במכוניות. התיעוש קידם את העיור, העיור הוליד את הפירוור, וכך צמחה תרבות המכוניות והכבישים שהתחילה באמריקה ואומצה כמודל במדינות רבות. שימוש מואץ בכלי תחבורה. בירוא יערות. גידול בקנה מידה ענק של בעלי חיים. שימוש במטמנות פסולת מוצקה. כל אלה פולטים גזי חממה, ומביאים לעיבוי ה"שמיכה" של גזי החממה שבאטמוספרה, כך שהטמפרטורה בעולם הולכת ועולה. ההבדל בין עידן חם לעידן קרח הוא 5-6 מעלות בטמפרטורה העולמית הממוצעת. נכון להיום היתה עליה של 0.8 מעלות צלזיוס.

ההתלכדות של חם שטוח וצפוף דוחפת 5 בעיות גדולות אל מעבר לנקודת המפנה:

• היצע וביקוש של אנרגיה ומשאבי טבע.


• רודנות נפט.


• שינוי אקלים.


• דלות אנרגיה.


• אובדן המגוון הביולוגי.

היצע וביקוש אנרגיה: כששטוח פגש צפוף הרבה יותר אנשים משפרים את רמת חייהם, הרבה יותר מהר. השאיפה של תושבי מדינות מתפתחות לאמץ את המודל האמריקני על יסוד של אנרגיה מזהמת, מגמדת את המאמצים לחסוך בנורות חשמל או את ההישג של 2% אנרגיה שמופקת משמש ורוח. אנחנו יותר מידי בני אדם ומשתמשים ביותר מידי דברים. כל היבטי תרבות השפע (בניה, צרכנות, תחבורה, טיסות תיירות) גדלים בסדרי גודל עם הצטרפות השווקים החדשים בהודו, סין, רוסיה , דרום אמריקה, ויגדלו אף יותר כשיתעשרו יותר. הצמיחה המהירה מחלצת מיליונים מעוני, והם עוברים מחיי כפר לחיי מעמד ביניים עירוניים. מיליונים נוספים עומדים אחריהם בתור, ואחריהם עוד וכולם מחכים לתורם. ההשפעה על האנרגיה, על המזון ועל משאבי הטבע מדהימה. הביקוש לאנרגיה ומשאבי טבע עולה בהתמדה. הדלק לכל זה כבר לא זול ובלתי מזיק כפי שחשבו בעבר. הדלק יותר ויותר יקר, יותר ויותר רעיל מבחינה פוליטית, אקלימית ואקולוגית. חצינו קו. הביקוש לדלק ומחצבים - פלדה, אלומיוניום וכו' - עולה, המחיר עולה, ההיצע יורד, פחות משתלם לגדל שטחי מזון והם הופכים לשטחי גידול דלק צמחי, מוצרי המכולת מתייקרים. יותר אנשים אוכלים בשר. שנים של סיבסודים עימעמו את האפקט, אבל היום כל הבלמים נפרצו והתמונה מתבהרת. המודל לפיתוח הוא עדיין המודל מבזבז המשאבים המוכר. גם באמריקה המירוץ לא נעצר: הבתים גדולים יותר ויותר, הגאדג'טים רבים יותר, האנרגיה הנצרכת גדולה מידי. ובעולם שטוח לא ניתן להעתיק את השיטה הזאת בקנה המידה של סין והודו בלי להסב לכדור הארץ נזק בל יתוקן.

רודנות נפט: התמכרותנו לנפט משנה את המערכת הבינלאומית: עוזרת לחזק את זן האיסלאם הקיצוני, הבלתי סובלני, האנטי מודרני, האנטי מערבי ביותר שמופץ ע"י הסעודים בכל העולם. מסייעת לממן את סיכולן של מגמות דמוקרטיות ברוסיה, באמריקה הלטינית ועוד - ככל שמחיר הנפט יורד מואץ קצב החירות במדינות הנפט, וההיפך. אין צורך לטרוח בבניית משק, השכלת אזרחים, יצרניות, יעילות. יש נפט באדמה ויש מי שמשלם עליו הון. גורמת להתנפלות עולמית על הנפט המוציאה ממדינות את הגרוע ביותר - העלמת עין מדיכוי נשים, או משותפות עם משטרים רצחניים, העיקר שימשיכו לשלוח לנו נפט. מממנת את צבאות הטרור של אויבינו שמועברים בצינורות "צדקה" מתוחכמים.
ההתמכרות שלנו לנפט עושה את כדור הארץ חם יותר, את רודני הנפט חזקים יותר, את האויר מזוהם יותר, את העניים עניים יותר, את המדינות הדמוקרטיות חלשות יותר, ואת הטרוריסטים הקיצונים עשירים יותר. רק אם נוכל להקטין את הביקוש העולמי לגז ונפט נוכל לנשום לרווחה.


שינוי אקלים: העליה בטמפרטורה המוצעת מביאה להשתוללות של האקלים. פחמן דו חמצני נשאר באטמוספרה למשך כמה אלפי שנים, כך שהתוצאות רק ילכו ויצטברו ככל שעוד ועוד פחמן דו חמצני יוזרם. אנחנו נכנסים לתקופה שהשפעתנו על האקלים ועל המערכות הטבעיות של הארץ יכולות להיעשות בלתי הפיכות ובלתי ניתנות לטיפול. זה לא התחממות ממוצעת חמודה, שיהיה טיפה יותר חם. זה התחרפנות גלובלית, הקצנה של תופעות קיצוניות: שטפונות, בצורות, הוריקן, הפשרת קרח, עלה במפלס מי הים - והכל בקנה מידה מקראי - שישפיעו על אפשרות המחיה בהמון מקומות יישוב. זה יכול לקרות בהדרגה, וזה יכול לקפוץ פתאום, כך שלא נוכל להשלות את עצמנו שיש עוד זמן. האתגר של תקופתנו הוא לטפל במה שהוא בלתי נמנע, ולהימנע ממה שיהיה בלתי ניתן לטיפול. לא משנה עד כמה המצב גרוע, והוא גרוע, הוא יכול להיות גרוע יותר וגרוע פחות. יש הבדל בין עליה של מעלה אחת לחמש, יש הבדל בין עליה של 60 ס"מ בגובה פני הים או 3 מטרים. זה עלול להרוג עשרה מיליון וזה מאה מיליון.


דלות אנרגיה: נגישות לחשמל היא בעלת חשיבות מכרעת להשתתפות במשחק.ל 1.6 מיליארד אין גישה לחשמל ובעקבות זה לטכנולוגיה, והם נשארים מאחור. זה משפיע על השכלה, על תקשורת, על מים נקיים, על בריאות, על שיתוף פעולה בינלאומי, על חדשנות. זה כבר לא מותרות. זו היכולת להסתגל או לא להסתגל לשינוי אקלים. זה מגביל את היכולת לשגשג במקום שלך ומעודד הגירה נוספת לערים. זה מתכון לחוסר יציבות, דיכוי של האנשים הכי פגיעים, וחוסר יכולת למצות את הפוטנציאל שלהם לטובת כולנו.


מגוון ביולוגי: ההשטחה והצפיפות של העולם דוחפת את הפיתוח הכלכלי, המסחר, בניית הכבישים, שימוש במשאבי טבע, דייג יתר, זחילה אורבנית, בקצב המכלה שטחים פתוחים, שוניות אלמוגים, יערות טרופיים, מערער מערכות אקולוגיות, עושק נהרות ומכחיד מינים בכל רחבי כדור הארץ בקצב חסר תקדים. חצי מהיערות הטרופים נעלמו לבלי שוב. 90% מהדגים הטורפים נעלמו. 20% מהאלמוגים אינם ועוד 20% בסכנה. מינים נעלמים בקצב מהיר פי אלף מן הרגיל. מה משמעות העובדה שבני האדם גורמים לתהליך בטבע להתרחש בקצב מהיר פי אלף?כמה תרופות טבעיות, חומרים תעשיתיים, תובנות ביולוגיות, כמה יופי צרוף, וכמה חלקים מרשת מורכבת של חיים שאנו בקושי מבינים אובדים לנו יום יום? דמיינו עולם בלי מגוון ביולוגי, ערום מצמחים ובעלי חיים. מבחינה ביולוגית יהיה כמעט בלתי אפשרי לחיות בו: מערכות אקולוגיות טבעיות מספקות מים מתוקים, מסננות מזהמים מהנחלים, מעשירות את הקרקע, מספקות שטחי רביה לדגה, מונעות סחיפה של הקרקע, חוצצות בין יישובי אדם לסערות ואסונות טבע, מגנות על חרקים המאביקים יבולים, סופגות פחמן דו חמצני מהאטמוספרה. המגוון הביולוגי עוזר לנו לחיות, עוזר לנו להסתגל לשינויים, מספק את חומרי הגלם הדרושים לנו על מנת להסתגל לשינויים. על כוכב לכת מת אי אפשר לקבל אקלים בריא וציויליזציה בריאה. האקלים שלנו מושפע ישירות מבריאותן של המערכות הטבעיות שלנו.
אנחנו המבול. אנחנו האסטרואיד. היכחדויות הן בלתי הפיכות. אנו המין היחיד ברשת החיים ששום צמח או בעל חיים אינו תלוי בו להישרדותו - אבל אנחנו תלויים ברשת החיים הזאת להישרדות שלנו. אנחנו זקוקים לרשת ההישרדות, והיא משגשגת רק כשהמערכת כולה פועלת בהרמוניה. ככל שנשמיד יותר מהמערכות הטבעיות, כך נצטרך למלא את מקומן ולנסות לווסת הכל בעצמנו. יש לנו סיכוי לעשות זאת יותר טוב מהטבע? אין כבר אחר כך. אחר כך הוא כשהדברים לא יהיו עוד, כשלעולם לא נוכל לשוב ולעשותם. אחר כך זה מאוחר מידי.


מה שלום הדיכאון שלכם?
אני הולכת לקרוא את החלק השני...

מעצבים התעוררו

יש תיסכול מסוים בניסיון להיות צרכן מודע סביבתית, והרבה פעמים זה תובעני מידי, דורש מאמץ, והאפשרויות מוגבלות.


אני עומדת מול ערימות הזבל שאנחנו מייצרים, מול המוצרים החד פעמיים (99% ממה שאנחנו קונים בשנה נזרק לפח), מול האירוניה שיותר זול לקנות חדש מאשר לתקן, מול הרצון לחסוך במים וחשמל בלי להיות אובססיביים, ותוהה איפה המתכננים? המון מהבעיות שאנחנו מנסים נואשות לפתור לאחר מעשה, יכולות להימנע מלהיווצר בכלל עם תכנון נכון.




מצד שני כשרואים מה אפשר לעשות כשהראש מכוונן לפתרון בעיות - זה מעורר הערצה ממש.

והמעצבים למיניהם, בעיקר מעצבי מוצר, הם דמות מפתח בסיפור.
(ויקטור פרוסטיג חושב מחשבות בכיוון כאן: לעצב עולם טוב יותר).


בואו תראו עבודות של מעצבים, וגם מהנדסים, מפתחים, ממציאי טכנולוגיות וחומרים (אבל הכל נושק לעיצוב):

• הצעה חדשה לבקבוקי קוקה קולה. תופסים פחות מקום בהובלה ובאיחסון, מתכווצים ביותר מחצי בסיום השימוש וחוסכים נפח. חשיבה מקורית ומעולה.
  
• אריזה לנעלים של פומה, עם חשיבה מחדש על הקופסא, על ניירות הטישו המיותרים וכו'. יופי.
  
• מדף ספרים שהאריזה היא גם המוצר (באמצע הדף), הנה גם אהיל עם אותו קונספט
  
• מכונת כביסה ידנית בטכנולוגיה מסקרנת (כולל קיווצ'וץ' עם הרגל).
• שירותים וכיור ביחידה אחת, נוחה וחכמה - מי הכיור הולכים ישירות לניאגרה. כבר כתבתי עלזה, וזו עדיין מתנה מועדפת לבית החדש (אם יהיה).
• מדפסת שיודעת למחוק דפים ישנים ולהדפיס עליהם שוב
• מכוניות חשמליות למיניהן - למשל זאת או זאת, וגם תחנות טעינה סולאריות למכוניות כאלה

מוצרים חוסכי מים במקלחת
תחליף אופניים, או בכלל רכבים עירוניים חלופיים כמו זה למשל

מנורת קריאה שפועלת מכוח של אופניים

מנורה ונורת led

עוד נורות led
מתקן איסוף גשם, ועוד אחד
יריעות "בד" חדש
כסאות מפלסטיק ממוחזר
גורס נייר ידני
מטחנת קפה ידנית
תחליף לבטון
זכוכית קולטת ושומרת אנרגיית שמש
רהיטים מקרטון
בקבוק שמסנן מים תוך כדי ששותים אותם
בקבוק מתמחזר ומתכלה לחלב (ונוזלים בכלל), עוד אריזת קרטון למים
אריזה מצמצמת נפח כתחליף לבקבוק/קרטון שתיה
אסלות חסכוניות במים, כמו זאת למשל, או כמו שירותי הוואקום שסיפרתי עליהם לא מזמן
מטען למכשירים סלולריים או גאדג'טים למיניהם, מפיק אנרגיה ממים? אין לי מושג, לא הבנתי כלום....
קולב קרטון
כסא תינוק קרטון
לבנה מנקזת מים
מנורה סולארית במחיר שווה לכל נפש
טורבינת רוח מקורית שתופסת רוח מכל כיוון
פאנלים סולאריים מעוצבים
פאנלים סולריים צבעוניים
חווה ביתית לגידול מזון לצריכה עצמית (פרוייקט טכנולוגי עם מחשבה עתידית)
מדרכה מזכוכית משומשת
ניסיונות למצוא חומר חלופי לשקיות
סל ניירות מקרטון, וקופסאות קרטון כתחליף לשקית בפח (אהבתי את הסלוגן שלהם: saving the planet with style)


לאגף ה"אפ-סייקלינג" אקדיש פוסט נפרד.
בסדר, גם לעיצוב גרפי אקדיש פוסט נפרד.
ועל אדריכלות ירוקה דיברתי בלי סוף, אז לא אמשיך...

עוד יצירה / שימוש שני ברשת

אהיל מכוסות קפה

פסיפס קיר מזכוכיות משומשות

תיקים מפלריגים ושימשונית של כרזות רחוב

עציץ מספר ישן

גרביים לכיסאות

ענן וטיפות, קישוט חמוד ביותר

כיסוי מבד למתגים

תמונה מחיתוך צלליות.

פרצופי בגדים מקופלים

קערות מתקליטים

קישוט דגים לעיפרון. חמוד וקל.

שקיות פלסטיק סרוגות, ושקיות בד מחוררות. קצת מוזר

ארון מדליק שהמגרות שלו הן קופסאות פלסטיק סטנדרטיות מהשוק

ריפוד בשתי וערב לרהיטים (נראה לי שכבר הבאתי את זה פעם, אבל לא נורא)

פיסול בחוטי חשמל

דברים מוזרים קורים לרהיטים עם חתיכות עיתונים

אירגונית על הקיר מקולב ושקיות בד

שידרוג צלחות קיימות

מה קרה לעציצים האלה? נחש מבד בלע אותם?

אהילי טפוור, כורסא מתלפפת

ארונית ממזוודה ישנה

להנביט זרעים בגליל נייר טואלט, או אולי בתוך ספרים ישנים

קערת פירות משרשרת אופניים

קישוט לקרוקס - כפתורים ופציפקעס. תכל'ס עם קצת מחשבה ואיסוף מקדים, כל יצירות הסקראפ למיניהן יכולות להיות מחומרים משומשים.

קישוט ענפים בכדורי לבד. לא מתנסח לי משהו, אבל תסתכלו.

וילון משקופיות

מתלים כל כך יפים מקרשים משומשים

פרגנו לחתול שלכם עכבר צעצוע

אהיל סרוג

רהיטי קרטון כמו מסרט מצויר

חיות משדרות ספרים

שרפרף ומסגרת למראה מעיתונים (בסוף הדף)

איך לצבוע בקבוקים פשוטים שיהיו דקורטיביים

פרפרים מקסימים על הקיר מפחיות בירה

אהיל מספרים ישנים (נראה כמו דפי זהב)

אהיל מדיסקים שבורים

חיות חמודות שיחזיקו לכם את הספרים

איך "לקצור" צמר מסוודר ישן ולהפוך לחדש. חלק 1 2 3

קעריות קטנות לפיצ'יפקעס מבקבוקי פלסטיק