השראה ויצירה מחומרים משומשים

משרד שלם מקרטון, כולל קירות, שולחן, ארונות.

עבודות אמנות יפות עם הסליל מהקסטה.

מחזיק למחברת ועפרונות (פרוייקט תפירה, שיהיה ירוק אם יהיה מבדים משומשים)

מטריה ותיק מאריזות צ'יפס.

כך תהפכו את שקית הנייר מהחנות לתיק ממש.

אם אין נייר נצייר על קסטות ישנות!

פסלים? ממספריים?

חוכמת הקישקע / אליס סורוקי

לפני חצי שנה +, פגשתי את דויד קפאח (גגלו אותו, איש מרתק, שמח ומלא בידע על צמחי מרפא, רפואה אלטרנטיבית וכו') להתייעצות על כל מיני בעיות בריאותיות. קודם כל, היה נורא כיף, כי הוא איש מקסים.

וחוץ מזה, ולרגל זה התכנסנו כאן היום, הוא המליץ לי על הספר חוכמת הקישקע, שאכן רצתי וקניתי מייד, צייתנית שכמותי.

מחברת הספר היא ביתו של הגורו הראשון של התזונה האורגנית בשנות השישים, שפנה לכיוון הזה אחרי שהחלים מסרטן בעקבות שינוי תזונתי. 

למרות כל האורגניות, מיצי הירקות והנבט חיטה ושאר זוועות בריאותיות, האיש מת מסרטן במערכת העיכול בגיל 60.

הבת שלו נגנבה מזה לגמרי, והחליטה לחקור את נושא העיכול מכל זווית אפשרית - מדעית מערבית, פילוסופיה מזרחית, שיאצו, תרבויות עתיקות, מה שאתם רוצים (או לא). 

בכל אופן, בספר היא משתפת את הקורא בידע שאליו היא הגיעה והידע הזה מרתק.

קודם כל, מערכת העיכול היא מערכת מורכבת, שרק לקרוא תיאור של התהליכים שעוברים שם כבר מכניס אותך לאיזשהי תפיסה יותר מכבדת לכל הנושא. מערכת העיכול היא בעצם מסננת לכל הגורמים שנכנסים לגוף, ומשפיעה על מערכת החיסון ועל המון מערכות נוספות בגוף. מערכת העצבים בבטן היא השניה בגודלה אחרי המוח, ויש אפילו החלטות עצמאיות ש"מוח הבטן" מקבל בלי קשר למוח.

שנית, התובנה כי מערכת העיכול מעכלת לא רק מזון אלא גם חוויות ורגשות, היא תובנה מעניינת ומועילה. טראומות שתקועות, תחושות בטן ככלי לתקשורת עם הרגשות שלך. מאוד מעניין. 

(בסופו של דבר, אגב, המחברת הגיעה למסקנה שהסרטן של אביה היה קשור ללחץ והתפיסות השליליות שלו, שכל מיץ נבט החיטה שבעולם לא יכול לתקן.)

בנוסף להבנות והתפיסה המעניינת יש גם רשימה מעשית ויעילה של טיפים, ותוכנית ניקוי.

בקיצור - מומלץ.

מים אפורים - מה הפתרון?

מים אפורים זה נושא מאוד שנוי במחלוקת.

מצד אחד - חוסר ההגיון של לזרוק מי שתיה שעברו שימוש מינימלי לביוב נראה חלם בהתגלמותו.

מצד שני - גם אם המים עברו רק שימוש קטן הרי שהם כבר מזוהמים מבחינה כימית (סבונים למיניהם, מלחים) ומבחינה פתוגנית (נוכחות חיידקים). 

אז עם כל הכבוד לתחושות שלנו, יש סיכון, שאני כחובבנית לא יכולה להעריך אותו, וחוסר אחריות להזרים מים כאלה לאדמה.

בפורום איכות הסביבה בתפוז היה בשבוע האחרון עוד דיון בעניין, והיו כמה הודעות שסיכמו את ההתנגדות לנושא. הנה אחת מהן, למשל. 

סיכום ההתנגדות, פחות או יותר:

1. כאמור מים אפורים הם מים מזוהמים שדורשים טיהור ולא כל אחד יכול לבצע את הדבר הזה - אם מחוסר ידע, אם מחוסר תחזוקה. כמו כן יש בעיה לבצע מעקב וניטור של מתקנים ברמה ביתית. הסיכון - זיהום הקרקע ומי התהום בצורה בלתי מבוקרת. 
   
2. המערכת הארצית של הטיפול בביוב מחזירה אחוזים גבוהים של קולחין לקרקע, אם לחקלאות ואם סתם בהמטרה. כלומר, המים שאנחנו שולחים לביוב לא הולכים לעזאזל אלא עוברים טיהור ומושבים לשימוש בצורה מסודרת ומפוקחת. (או לפחות אמורים לעשות את זה, בהנחה שהמערכות עובדות בצורה אופטימלית. גם אם זה לא בדיוק כך, עדיין עדיף טיפול מרוכז בבעיות מאשר פיצול להמון מערכות קטנות ולא מפוקחות).
   
3. אם הרבה אנשים יעברו לשימוש במים אפורים ולא יזרימו אותם בביוב תהיה בעיה בהזרמת המוצקים במערכת הביוב (אנחנו חווינו את זה ברמה הביתית, לא מוצלח....).
   
4. המערכות הביתיות הן לא אופציה זולה במיוחד, ובהתחשב בשאר הטיעונים יש ספק למה בכלל לטרוח ולהשקיע כשהפתרון המערכתי כנראה יותר מוצלח.
   

אני נוטה להסכים (וואו, כאילו, מי אני....) עם הטענות ומחפשת במקביל פתרון חלופי, כי בכל זאת כואב הלב על השימוש החד פעמי במים. 

אני חושבת:

1. ברמה המערכתית מערכות מים אפורים ואגנים ירוקים יכולים להיות פתרון ביישובים שמנותקים מביוב מרכזי ואלמלא זה סתם יזרקו את הביוב שלהם בלי טיפול. במקומות אחרים - עדיף להשקיע את האנרגיה בייעול המט"שים באופן מרוכז ולא להתפצל להמון מערכות ביתיות קטנות ולא מפוקחות.
2. ברמה הביתית כן לעשות שימוש שני במים האפורים, אבל במערכת סגורה שחוזרת לבסוף לביוב ולא לקרקע:
   

• שימוש במים האפורים לשטיפת אסלות (ברור שגם עם זה יש בעיות וחייבים לוודא שהמים האפורים לא מתערבבים עם מי השתיה, וגם עלולה להיות בעיה עם רסס המים בשירותים שעלול להפיץ חיידקים). אני יודעת שיש מערכות מסחריות של מים אפורים שמציעות דבר כזה.
  
• שימוש במים האפורים לגינון של צמחי מים במיכלים אטומים, שמשורשרים זה לזה והניקוז שלהם הולך לביוב. גם להעשיר את המראה של הגינה, ולהנות מצמחי המים (החל מקנים למיניהם והמשך בפרחי מים) ולא רק גינון מדברי, וגם לא להסתכן בהזרמת מים לא מטוהרים לאדמה, על כל ההשלכות של זה.
  

דינה אור - ניצחון ההומור

את דינה אור ראיתי בהופעה לפני איזה שנתיים. איזה כיף היה. בידור אינטיליגנטי, על הזוגיות, הילדים - החיים. מוצ'ק. 

בהופעה היא הזכירה את העובדה שיש לה ספר, ורשמתי לפני להגיע אליו בהזדמנות.

להזדמנות אצלי צריך לחכות כנראה הרבה זמן - אבל זה השתלם.

הספר שלה כיפי ומחכים. היא מספרת את הסיפור שלה ואת מה שהיא למדה בדרך - השימוש בהומור ככוח מרפא ממש. הכל מתובל היטב, וכתוב כמו שהיא מדברת, הרבה חיוכים בין התובנות. אם יום אחד נצחק על זה - למה לא עכשיו?.

אני מאוד התחברתי לספר, שהזכיר לי שבארגז הכלים הסבוך שלי יש גם את הכלי של ההומור, ושכדאי לי מידי פעם לנער ממנו את האבק.... 

בובל'ה.

מערכות מים אפורים

לנו בבית יש מערכת שיונתן בנה לבד לפני כמה שנים. עם הזמן לומדים יותר, ויש מה לעשות שיפורים, אז אנחנו תמיד דוחפים אף מה קיים בשוק. המערכת כשלעצמה זה לא עניין כל כך מורכב, אבל כן יש עניין עם הפילטור כי בסה"כ משתמשים במים מזוהמים - גם כימית וגם מבחינת פתוגנים. בנוסף, גם לפתרון הכי נקי יש צורך בתחזוקה, וזה לא מובן מאליו לכל אחד. וגם כדאי לזכור שרצוי לעבור לדטרגנטים פחות אכזריים, ולא כל אחד שש להיפרד ממנת האקונומיקה שלו.

מבחינתי הפתרון שהכי מוצא חן בעיני היום הוא שימוש באגנים ירוקים - כלומר צמחי מים - לטיהור המים. המחשבה התחילה כשראיתי שזה אחד הפתרונות המוצעים כפילטר בדרך למים נקיים להשקיה, ואח"כ חשבתי שאולי זה יכול להיות הגינון בפני עצמו - לתכנן צמחיית מים שמשתמשת במים האפורים ואפילו לא לבנות יותר מידי על המשך השימוש במים. במקום גדר חיה של שיחים, אפשר לעשות שורת מיכלים שמכילה צמחיית קנים ירוקה ומרשרשת. מחשבה.

הנה שיעורי בית שעשיתי בנושא:

כללי:

דיון מעניין (כולל מישהו שהעלה נתונים על חברות בתחום)

מאמר - האם שימוש במים אפורים בבית זה דבר נכון? התשובה מורכבת.

עוד דיון עם מידע בנושא

חברות - יש כל מיני, חלקן מציעות מתקנים פשוטים עם פילטרציה מינימלית, וחלקן יותר רציניות.

המטהר

מי קשת

אד-רום (אין להם אתר ממש מסודר, פעם העליתי מצגת שלהם)

עפרה צמחי מים (מערכות יותר גדולות, לא ממש לשימוש ביתי)

עפרה הידרוס (פתרונות לבריכות שחיה)

יש גם את אקוסיסטמס, שאין להם אתר פעיל, אך קיבלתי מהם אישור להעלות חומרי הסבר ששלחו אלי בזמנו. הם מציעים גם פתרון של הפניית המים לאסלות:

מעתיקה לכאן את הטקסט שהם שלחו:

הסבר הכנת תשתית

מערכת אקו גארדן אוספת את מי הרחצה (אמבטיות, מקלחות, כיורי הרחצה ומי המזגנים) שלאחר שימושם נקראים, מים אפורים בהירים.

הכנת תשתית מיחזור מים אפורים בהירים:
הפרדת צנרת מים אפורים בהירים מצנרות מים שחורים ( אסלות וכיורי מטבח) המים היוצאים ממכונת הכביסה אינם נכנסים למערכת אקו גארדן.
כל מי הרחצה ירוכזו לנקודה אחת בחצר הבית.
חשוב – גובה הצינור המרכז את המים האפורים יהיה 15-20 ס"מ מתחת לגובה פני השטח הסופיים.
הצינור המרכז את המים האפורים יהיה באזור המיועד למערכת (לדוגמא, אם המערכת תותקן בצידו המערבי של הבית, אז צינור המים האפורים ייצא בצד מערב).
צינור המים האפורים יחובר למיכל הפרדה (RB 60/80) כ-20 ס"מ מתחת לפני הקרקע הסופיים.
בחלקו התחתון של מיכל ההפרדה – לפחות 30 ס"מ מתחת לצינור חיבור המים האפורים, ייצא צינור, שיחובר לבריכת הביוב. צינור זה משמש לניקוז עודפי המים ולניקוי תקופתי של מיכל ההפרדה.
שני צינורות 25 מ"מ פלאסון דרג 6 יגיעו מהגג אל אזור המערכת. (צינורות אלו מיועדים להעביר את המים אל מיכלי ההדחה בשירותים).
מהגג יש להוריד צינורות 20 מ"מ אל האסלות שיחוברו אל מי רשת עד ליום התקנת המערכת וחיבורה אל מיכלי ההדחה בשירותים (מי רשת אלו ישמשו כגיבוי מים לאחר מכן).
במרחק שלא יעלה על 3 מטרים ממיקום המערכת, תמוקם קופסת חשמל 17/35. מתוך הקופסא ייצאו שני צינורות חשמל 16 מ"מ אל המערכת.
אל קופסת החשמל יש להעביר קו " 3 פעם 1.5 " .
מקופסת החשמל 17/35 יעלה אל הגג צינור חשמל 16 מ"מ (הולכת פיקוד).ראה שרטוט "הכנת תשתית קרקע"
אל קופסת החשמל יש להעביר קו טלפון.
השטח בגינה לו אנו זקוקים להתקנת המערכת בגינה הוא 3 מ"ר.
שטח של 1 מ"ר יוקצה למיכל האגירה (500 ליטרים) על הגג. מומלץ למקם את המיכל ליד דוד השמש, ששם יש כבר נקודת מים.
על הגג יש להתקין קופסת חשמל 17/35 בגובה של 105 ס"מ מגובה רצפת הגג ולהעביר קו "3 פעם 1.5 "
נשמח לענות על כל שאלה

בברכה,

ברק כרמי

מנהל ביצוע אקו סיסטמס בע"מ

050-7828826