יום שלישי, 28 באוקטובר 2008

מהשדה לצלחת בלי מתווכים

בזמנו קראתי בספר של אביב לביא ושירי כץ (המדריך הישראלי לאוכל אורגני) על השיטה הכה הגיונית, כה ירוקה וכה פשוטה של, לא יודעת איך לקרוא לזה - חקלאות קהילתית אולי? בכל אופן השיטה בה מישהו מגדל ירקות ומוכר אותם לשכנים.

זה במקום מישהו שמגדל ירקות, מביא אותם לבית אריזה, הם נכנסים למקרר, נוסעים חצי ארץ לשוק הסיטונאי, נקנים עבור רשת שיווק, נוסעים לשם, מחכים יפה במקרר, משלמים את המשכורות ושכר הדירה של הסופר ובסוף דרך החתחתים הזו מגיעים אלי.

אז מה יותר נורמלי? מה יותר חי? מה יותר בריא?

בקיצור, ניסיתי בזמנו לפנות לחוביזה, ולצערי הם היו מלאים. אבל גם לשמחתי, כי העסק פועל!
וכיוון שאני עובדת בפולסים של ענין, ועוד כמה גישושים לא צלחו, העניין התפוגג.
לפני כמה ימים מישהי שאלה בפורום איכות סביבה בתפוז על local food, וזה הזכיר לי את הענין. הביטוי הזה לא ממש מוכר לי, אבל ניחשתי שמדובר על צריכה מקומית, וגיגלתי קצת כדי להיות בטוחה. מקישור לקישור הגעתי אל חיים אחרים שמביאים המון מידע מעניין ושם מצאתי את גן השדה, וכבר עשינו הזמנה ליום חמישי. מבטיחה לדווח. (אהבתי את השימוש היעיל ברשת ככלי הזמנה, ורעי גם היה זמין באימייל, א-מחייה).

אין תגובות: