גן עדן בפתח הבית - קריאה חוזרת לפני בניה

אני בשלבים של מחשבות על הבית העתידי, ניתוח התנאים במגרש, ונתינת צורה לצרכים והדרישות השונות.

זה די מתקדם לי בראש וגם על הנייר, אבל לפני שאני רצה לאדריכלות, רציתי להזכיר לעצמי את ההתייחסויות הפרמקאלצ'ריות לבית-גן. אז חזרתי לגן עדן בפתח הבית, ואני רושמת לי דגשים שצצו לי בהקשר הזה בקריאה חוזרת.

תכנון מערכת שמנצלת רובד אחרי רובד של חלל וזמן, ומארג של מרכיבים שונים שמתחברים זה עם זה. אין מצב שיא שמתכווננים אליו, אלא המערכת כל הזמן משתנה.

עקרונות: מקומיות, שיתוף פעולה עם הטבע - מיזעור ההתערבות בתהליך הטבעי ע"מ להגיע לתנובה במינימום השקעה, הקשרים - תכנון מיקום כל מרכיב כך שיהיו לו לפחות 3 תפקידים שונים, חיסכון באנרגיה - דלק, כוח, זמן, חומרים וכסף, עשיה בקטן לניסוי לפני שמתנפלים על פרויקט גדול, הסתייעות בצמחים ובעלי חיים.

אני קוראת בצער על מחקר והתבוננות בשטח לפני הכשרתו כדי ללמוד ממנו את התנהגות המערכת הטבעית, וכל זה לא רלוונטי לי בכלל - המגרש והשכונה שלנו תוכננו והוכשרו ביד גסה, ההר נחתך, שוטח, מולא ואין כל זכר לאיך המקום נראה לפני כן ומה היכולות שלו. אין לי מושג אם האדמה במגרש היא אדמה מקומית או מילוי חצץ, מה העומק שלה וכו'. שום יכולת להסתכל על הצמחים ולפיהם להסיק מסקנות. כוכבית: צריך להזמין יועץ קרקע רציני.

עיקרון הקצוות - בקצה המערכת, יש מפגשים ואינראקציה בין גופים שונים, שם היבולים הכי פוריים. מעשי: לזהות מפגשי קצוות ולעודד את קיומם, לחלק כל שטח לנישות קטנות - שבילים וערוגות. במקום צורה ריבועית וקוים ישרים - קוים מפותלים. שבילים, טרסות, מבנים, מחסומי רוח, גדר, גדות בריכה, וכו'

עיקרון המיקום היחסי - משחק של מעגלים מעגלים הקשורים זה אל זה (עץ מאכיל יונה, יונה מזבלת עץ) ע"מ ליצור יעילות בין המרכיבים השונים: בית, גינה, ערימת קומפוסט, מחסן, בריכת מים, בוסתן, גדר חיה. מקרבים מרכיבים שמזינים זה את זה, מרחיקים מרכיבים הפוגעים זה בזה. משימה: להכין רשימת מרכיבים בשטח (בית, קיר חשוף, מכונת כביסה, שביל, חלון פונה לשמש וכו'), לרשום ליד כל מרכיב מה צרכיו ומה התוצרת המתקבלת ממנו, וליצור הקשרים (איפה לא יוכל להיות, איך משמש אחרים, איפה המרכיב המתחרה בו וכו').

מיקרו אקלים - מעבר לאקלים האזורי יש אקלימים קטנים בצמוד לבית: לאורך הקיר, מתחת לסוכה, מעבר לגדר, ויש לזהות אותם ולנצל אותם. - צורת הנוף: מפנה המדרון, זוית המדרון, תנועת אויר קר וחם, תבנית הרוח, - גופי מים: החזרת קרני שמש מגופי מים לזירוז הבשלת יבול, מעבר אויר על גוף מים כמזגן, - מבנים: חסימת קרינה, רוח, מבנה כהה קולט חום ביום ופולט בלילה, - צמחיה: יצירת צל, צינון ביום וחימום בלילה, אידוי שיוצר לחות מקומית סביב צמחים, סינון רוח, בידוד ומניעת איבוד חום בשתילה צמודה לבית או כחיפוי לאדמה, - אדמה: בעומק משמרת טמפ יציבה של 20 מעלות. משימה: לשרטט מפה של הגינה עם כל המרכיבים השונים, להוסיף על כך את כיוון הרוח וכיוון השמש, ולסמן נישות - איפה הכי נעים לשבת בבוקר קריר, אחה"צ חם, מה הצד שהכי נפגע מרוח, פינות מוצלות, פינות חשופות לשמש, פינות שהופכות לשלוליות בגשם, חדרים שחם או קר בהם. ולפי זה לתכנן.

* גידול מטפסים על גג, קירות ופרגולות כהגנה מקרינה, תוספת בידוד והגנה מרוח (ואובדן חום כתוצאה מכך).
* כל גדר צריכה לאפשר מעבר מסוים של רוח, כדי שהרוח לא תוסט בעוצמה למקום אחר.
* עם הרוח ניתן להזרים לבית ריחות נעימים מצמחי בושם השתולים בדרכה.
* אדמה חשופה מאבדת לחות ברוח, מה שמחייב השקיה תכופה יותר. חשוב לחפות.

קציר טל: שיחים/עצים בודדים בגובה חצי מטר עד מטר, במיוחד עם עלים קטנים. ערימת אבנים גדולות עם חללי אויר ביניהן בבקוטר מטר מסביב לצמח או מעל תעלת השקיה. גדרות מתכת. בור חממה. גידור ביריעות פלסטיק. קבירת שקית ליד השורשים. הכנת בור שתילה שבוע מראש מחופים בעשבים, זרעי חיטה ואבנים קטנות. חיפוי.

שילוב חקלאות בעל - שמבוססת על גשם וטל בלבד - מתמקדת בגידולים רב שנתיים מקומיים: שיחים ועצי פרי.
טיהור מים אפורים
אגירת משקעים - כמות המשקעים באנגליה הירוקה ובארץ די דומה. ההבדל הוא בפיזור הגשמים - שם כל השנה, ואצלנו מרוכז בעונה קצרה ואח"כ יובש. השקעה באגירת מי הגשם לשימוש לאורך כל השנה. אגירה בקרקע עצמה: אדמה מהודקת לא אוגרת מים, אבל אחרי שיקום וחיפוי היא יכולה לשמור מים, swales, לימאנים, טראסות, סכרים, מיכל אגירה מברזל/בטון, פלסטיק. באר: נחפרת עד לשכבת מי תהום. בור מים: חצוב בסלע או חפור באדמה ומדופן בטיח למניעת נזילות. לפני כניסת מים לבור יש לעכבם בבור שיקוע. בורות שתילה: בור של 3 מ' מדופן באבנים או יריעת פלסטיק מחורר, בתוכו אדמה מעורבת בקומפוסט.
כמה מים ניתן לאגור: ממוצע הגשמים באזור כפול שטח הגג.
הנושא הזה הוא אחד הנושאים שהכי העסיקו אותי במהלך הקריאה. המגרש שלנו ממוקם בהמשך למדרון מהרחוב ואני מניחה שיהיה ניתן ללכוד מי נגר מהרחוב. אבל הבעיה היא אגירת המים. יש צורך באיגום גדול כדי שהוא יהיה משמעותי. אז איפה שמים את כל המים? לבנות בור מים זה נראה לי כמו לבנות חדר מדופן בבטון (כוכבית: אם נצטרך לבנות מבנה לחניה - כי המגרש נמוך במטר וחצי ממפלס הרחוב - אולי ניתן להעמיק קצת ולבנות את זה כבור מים. כמה עולה?). והעניין עם האגירה בקרקע מאוד תלוי בהרכב האדמה. נראה לי שהאדמה אצלנו גירית ומחלחלת, כך שמים שיופנו אליה לא יאגמו אלא יעברו הלאה (כוכבית: האם שתילה של עצים גדולים בשטח זה תהיה שימושית כי יהיו להם שורשים עמוקים שינצו את המים?). אולי יש ליצור שוחה, לדפן בחרסית שתעצור את המים, ולסגור? (כוכבית: לבדיקת יועץ קרקע + עלויות). אותה התלבטות לגבי אגירת מי מרזבים - איפה אוגמים? טליה מציעה מערכת של צינור בנפח 4 קוב ניצב לקיר הבית, וכשהוא מתמלא עוב למיכל של 16 קוב ועוד 2 מכלים של 8. איפה שמים את כל העניין הזה?

אדמה טובה. מכילה מים ולחות, לא בסיסית או חומצית מידי, עשירה בחומר אורגני, מאוכלסת יצורים חיים רבי תועלת, מאווררת, ומכילה מינרלים. פתוחה, רכה, מכוסה, מושרשת.
שוב אני קוראת בריפרוף, כי אצלנו האדמה עניה ודורשת ריפוי והעשרה. בטח ובטח במגרש שעורטל ומולא מחדש. אז נעבור לעניין ריפוי האדמה.
ריפוי:
חיפוי בכל חומר אורגני זמין: שטיחים ישנים, קרטונים, עיתונים, שמיכות, בגדים, עלים, קש, זבל בעלי חיים, דשא קצוץ, נייר גרוס.
קטניות: מעשירים את האדמה בחנקן. נחשבית צמחים חלוצים. בעשבים משתמשים כזבל ירוק - זורעים צפוף וקוצרים לפני הפריחה ומשאירים על הקרקע כחיפוי. (חילבה, פול, תורמוס, אפונה, אספסת בחורף, עדשים, חומוס, כוסמת בקיץ, וגם חיטה, שעורה, ירבוז, דוחן, כרוב וחרדל). עצים ושיחים - דואגים לשלב במערכת (שיטה, צאלון, מכנף, רותם, אחירותם).
יבול כיסוי: חיפוי חי שמתחח, מדשן, מונע עשביה, מגן מטמפ. (דלעות, בטטות, עטלש, צנונית, תורמוס, ארטישוק ירושלמי).
מלכודות סחף.קומפוסט.
"מתכון" חיפוי (לגן ירק חיפוי מלא, לבוסתן נקודתי סביב העצים): סימון ערוגות ושביל גישה בשטח של 2 מ"ר. המטרה ליצור ערוגות שנוח להגיע אליהן. לא מעשבים אלא קוצרים או פשוט מחפים מעל העשב. מזבלים קומפוסט מוכן לפניהחיפוי. מרטיבים את כל השכבות היטב. שכבה א: יריעות כיסוי (קרטון, שטיח, עיתון, ניירת, כל מה שיתפרק בסוף), שכבה ב: זבל אורגני רטוב 3-8 ס"מ, שכבה ג: זבל אורגני יבש 10-30 ס"מ (קש, עלים, שבבים, חצץ). שתילה - מפנים לצדדים את כל השכבות, מחוררים את השכבה התחתונה, שותלים, מהדקים, וסוגרים את השכבות. זריעה - יוצרים חריץ בקרטון, מפזרים אדמה לחה וזורעים. לחילופין יוצרים ערוגה מוגבהת מעל לחפוי.תחזוקה - הקרטון צריך להיות לח תמיד. בעונה הבאה מחפים מעל. לאחר 3-7 שנים לא יהיה בכך צורך יותר כי צמחי הגן עצמם ירקבו לקרקע וישמשו חיפוי טבעי.

מדשאה=לא.
אלטרנטיבות: אחו - עשבוני חד שנתי, רב שנתי, דגניים וגיאופיטים, עשבי מאכל, פרחי בר. נותנים לצמוח בר, וקוצרים בסוף האביב. (כוכבית: מה קורה בקיץ?)
מדשאה ניידת - עשבי זבל ירוק כל פעם בחלקה אחרת בגינה. (תלתן, בקיה, אספסת, חרדל)

הרגלי אנרגיה חסכוניים: חימום בית בקמין עצים, מאוורר ולא מזגן, העדפת חימום בגז על פני חשמל, דוד שמש, חממה צמודה לבית ללכוד חום בחורף, צמחים על פרגולות לקירור בקיץ. בחורף לבשל על מקור החום, בקיץ לבשל בתנור שמש, להעדיף מזון חי או בישול קצר. לוודא קנית מוצרי חשמל חסכונים, אזור עבודה ליד חלון גדול כדי לא להדליק אור ביום,.

תכנון לפי אזורים: 0-הבית ודייריו, 1 - גן ירק, 2 - בוסתן, 3 - פרנסה, 4 - עצים מקומיים, 5 - אזור בר. כשהקרוב יותר דורש תחזוקה ונוכחות צמודה יותר ופחות התערבות ככל שמתרחקים.

בית-גן הם יחידה אחת. דרכים לשילוב: דלת גדולה בסלון. פרגולה מצלה על הגינה הסמוכה לבית ליצירת חצר פנימית שתזרים אויר צנן בקיץ. בחורף סוגרים והופכים לחממה שתלכוד חום. גינה באזור 1 תגונן בצפיפות בצמחי תועלת. סולמיות ומטפסים על קירות הבית לויסות חום. מסטח פונה לגינה - נגישות לתבלינים וירקות. מקלחת גן (מדליק!!) בצמוד לבית בתוך החממה - אדים והזרמת מים השקיה. מים אפורים למיכל תת קרקעי ושומרים על ום האדמה. שבילים מרוצפים ונגישים לפינות הגן השונות. פינות ישיבה סמוך לדלת, פינת משחק נוחה לילדים בטווח השגחה. חדר מעבר קטן בין הגינה לבית - לבגדי עבודה ונעלים מלוכלכות, עם כיור, ואחסון.
מסה טרמית - גוף שאוגר טמפרטורה במהירות ומשחרר באיטיות. יכול להיות אבנים, ספסל אבן, רצפת בטון, בריכת מים - הממוקמים בתוך הבית חשופים לחלון הפונה לשמש במשך היום ולתנועת אויר קר בלילה.
בידוד.
צמחיה בתוך הבית. מפחיתה איבוד אנרגיה, מטהרת את האויר. מומלץ 15-20 צמחים ולרכזם בקבוצת צפופות. (חיזרן, דרצנה, חבצלות, קיסוס אנגלי, ירקה, כריזנטמות, גרברה, פילדנדרון.
צמחיה מחוץ לבית. בצד הפונה לשמש - נשירים. על הגג באדניות או סולמיות. בחצר פנימית הצללה במטפסים ומערכת השקיה שזורמת מתחת לשבילי חצץ.
הזרמת אויר. חלונות קטנים בכיוון הרוח. רצוי להמעיט בחלונות גדולים.
מבני עזר: חממה הצמודה לבית בצד דרום לחימום בחורף (ומה קורה בקיץ? לא טוב), בריכה בצד הפונה לשמש תקרין אור וחום אל תקרת הבית בחורף, ולא בקיץ (בגלל זוית השמש), מטבח קיצי בחצר למניעת חימום הבית בקיץ מהבישולים, שבילים/דרכים/חניה - כמה שיותר צר כדי למנוע אגירת חום או לצבוע בלבן, לחפות ולהצל.

ועוד - המון חומר על גן ירק המתוכנן בצמידות לבית לתחזוקה קלה. שיקולים נוספים למיקום גן ירק: מוגן מרוח חזקה, תחת רשת צל, מתאים לשחל"פ. המון חומר על בוסתן. על שילוב בע"ח בגינה - מומלץ באזור 2. ועוד ועוד. יופי של ספר.

הרבה חומר למחשבה.

שימוש חוזר בחומרים - יצירה וכו'

כרגיל - חלק ליישום ביתי עם הילדים, וחלק להשראה.

מתלה לפלאפון ומטען מבקבוק שמפו.

קישוט לעץ כריסמס (טוב, לא הכי שימושי לנו, אבל אולי יוליד משהו) מזכוכית שחוקה מחוף הים.

תמונה רקומה על גזע עץ (נו, תסתכלו. זה תיאור מעפן).

שרפרף מנייר/קרטון

תכשיטים מריצ'רצ'ים

שרשרת פונפונים מפליס

חץ וקשת מעפרונות גומיות ועט

חיות נייר - כאן כלוח שנה, אבל הטכניקה נראית לי פשוטה ליישום בכל וריאציה.

מנורות ספרים

אהיל משאריות צעצועים, ותכשיטים גם, והנה עוד אחד

עיצוב בכבל של המנורה

תכשיטים מעפרונות צבעוניים

שעונים מגלגלי סרטים, ושעון מגלגל אופניים

מיטת תינוק מקרטון, וחדר מקרטון, ומכוניות (ועוד ועוד) מקרטון, אהיל, שרפרף, כורסא מקרטון.

מחזיקי ספרים מתקליטים

תיקים, ארנקים ועוד, מפנימיות של צמיגים. מעוצב להפליא, מעצבת ישראלית.

נעלים משאריות אלקטרוניות

קישוט קיר מגלילי ניר טואלט

שלט לדלת מכפתורי מקלדת

אגרטל לדלת - סריגה ופלסטיק

מכונית מפחיות

שמלה מספר טלפונים

פסלי פרות ממכוניות משומשות

כורסת קפיצים

טבעות מקשיות

מגדל מגלילי נייר

סלי תירס מנייר

בובות חיות משקיות

בונים בית. יהיה גם ירוק? (2)

דילמות בין צרכים סותרים. מעניין אם נצליח לשלב את כולם.
1. הפניית הבית לדרום לניצול השמש בחורף.
2. הפניית הבית כך שיחסום רוח חזקה מכיוון צפון-מערב מערב (הערכה לא בדוקה, עוד לא בדקנו את כיון הרוח בצורה רצינית).
3. חלונות לנוף מהחלל הציבורי של הבית - לכיוון דרום, דרום-מערב.
4. קשר חוץ פנים בחלל הציבורי גם לכיוון הנוף, וגם לכיוון החצר הפנימית, המוגנת מרוח.

מחשבות על קשר חוץ פנים -
הבית יהיה במימדים של דירה ולא וילה, והיתרון שלו זה החצר. אנחנו רוצים כשנמצאים במטבח, בסלון, בפינת אוכל (אולי אם נצליח להכניס גם פינת עבודה לחלל הציבורי) - להרגיש את החוץ.
שלב הפנטזיה - קיר שלם שהוא חלון (משהו כזה?), פרופיל בלגי שמחולק ריבועים ריבועים (כמו בסלון של מוניקה בחברים). יתרון - מאוד יפה, מאוד מכניס נוף, מכניס תאורה טבעית. חיסרון - בידוד תרמי נמוך, מחיר יקר מאוד.

ואז התחלנו לחשוב על חלונות בכלל. מחקרים מראים שאיבוד האנרגיה דרך הפתחים הוא 37% מסך איבוד האנרגיה דרך המעטפת, וזאת על אף ששטח החלונות הוא רק כ- 4% משטח המעטפת, כך שאכן ההחלטה על חלונות היא משמעותית לענין היעילות האנרגטית של הבית.

כאן מצאנו דיון קטן על הנושא של בידוד חלונות. כאן יש מאמר על בידוד תרמי באופן כללי, כאן מאמר די מקיף על חלונות ודלתות. וגם בקורס משנה שעברה דיברנו על זה.

שורה תחתונה לגבי חומרי החלון: צריך שכל הרכיבים - זכוכית, פרופיל, חיבור לקיר, ארגז תריס - יהיו מבודדים ככל האפשר.
חלונות חשובים גם מבחינת החדרת אור טבעי ואוורור טבעי, כך שהתכנון של הפתחים בבית הוא אחד האלמנטים המשמעותיים בבניה ירוקה.

(שיעורי בית - לבדוק פרופיל פולימרי כמחליף יעיל תרמית לפרופיל אלומיניום. )

בונים בית. יהיה גם ירוק? (1)

קנינו מגרש לבניה, ואנחנו בדרך לתכנן בית. מזל טוב לנו.

יש לנו כאן אתגר משולב - מצד אחד קנינו מגרש ולא בית מוכן כדי לחסוך עלויות כי התקציב שלנו יותר ממוגבל. מצד שני קנינו מגרש כי איזה בעסה להשקיע את הכסף שתרוויח ב30 השנים הקרובות בבית שלא עברה בו שמץ של מחשבה על האקלים והמקום שבו הוא עומד. מצד שלישי - איך שאומרים "ירוק" העניינים מתייקרים בטירוף, וגם ככה אנחנו מגבילים את עצמנו למטראז' של דירה כדי לא להסתבך עם התקציב.

עוד לא ממש התחלנו ללמוד את הנושא, קודם נסגור קצוות על ההלוואה למגרש (אינשאללה השבוע) ואז נתחיל תכנון.

אבל התחלתי ריחרוחים, וכיוון שהבלוג הזה הוא קודם כל מקום תיוק בשבילי, אני שומרת את הקישורים והמחשבות שהתפזרו לי בשלב זה.

מחשבה 1: יורט בחצר. אם הבית יהיה 80 מ"ר, סביר להניח שבקושי יכלול את הפונקציות הבסיסיות, וחדר אורחים/משחק וכד' הוא לגמרי מותרות. אז מה בנוגע לאוהל בחצר? אבותי המונגולים בוודאי יהיו גאים בי אם אקים יורט בחצר. אז החברה כאן מכינים יורטים. אוי, כמה מגניב. וגם דומים. וכאלה.

ובחיטוטיי אחר היורט הגעתי גם לכאן, אקו -דום, דום אדמה מהודק כמו שיותם ותמי בנו ברותם. מגניב, נראה כמו הבית של ברבאבא.... לא הטעם שלי בכלל, וגם לא נראה לי כל כך פשוט לקבל היתר בניה ומשכנתא על זה.. אבל מעניין.

לינק לשמירה לעיון והתייעצויות - פורום בניה ירוקה. הידד! יש אנשים שמבינים בזה.

ממידע לא בדוק שמישהו אמר פעם - ברגע שאדריכל מגדיר את עצמו כירוק המחיר משליש את עצמו... חוץ מזה יש גיסה אדריכלית, אז זה מוזר בכלל ללכת למקום אחר.
אבל התכנון הוא בערך המקום היחידי שבו נוכל להשקיע בבית, לחומרים מיוחדים בטח לא יהיה לנו כסף. אז אולי צריך לתכנן לפי הקומון-נולג' שיש לנו, ואז לפנות ליועץ ירוק שיעבור על התוכניות ויקדם אותנו? מה השלב הנכון? קודם תוכניות ואז יועץ? אולי קודם יעץ שיראה את המגרש וייתן עקרונות יסוד לתכנון?

שיעורי בית - לחפש בעלי מקצוע ותימחור לעניין הזה.
התחלה - מאמר באתר של יועצים ומתכננים כאלה (עם עוסקים גם בבניה לא קונבנציונלית וגם כן). אולי צריך לחטט בפורום הנ"ל כדי לצוד עוד בעלי מקצוע כאלה? אולי לדבר עם האדריכלית שהעבירה את הקורס בניה ירוקה במגילות?

נושא נוסף לבדיקה - בניה טרומית / קלה. יש משפחה שבנתה ככה, ויש כמה משפחות שבשלבי תכנון כרגע בכפר.
יתרונות: מהיר, נקי, סגירת תשלום עם חוזה עד מפתח בלי בלת"מים. חסרונות: כנראה יותר יקר מבניה קונבנציונלית, מה ערך שוק של יד שניה? לא מוריד מערך הבית?
בגדול הבנתי שיש כמה חברות: אוסטק שמיר - יקרים בטירוף, מבדד - זולים יחסית, ובאמצע מבחינת
המחיר - זיו אלון בתי עץ.
זה (בניה קלה באלומיניום) משהו שרלוונטי? ומה עם החברה האלה (גדיש מעוז)?

שיעורי בית - לדבר עם האנשים שבונים בשיטה הזאת בכפר, ללמוד מהם איזה שיעורי בית עשו.

דברים שנתקלתי בהם בפורום הנ"ל -
מידע על בידוד/מסה טרמית וחומרים. טוב, זה לא נותן קישור להודעה ספציפית, אז אני אעתיק.
----------
האם יש לכם עצות בנוגע לסוג הבלוקים, הטיח, הגג (שטוח, ללא רעפים) והפתחים אשר ישמרו את הבית חם בחורף וקריר בקיץ?

מיש: טיפים על קצה המזלג : יצירת פתחים מבוקרים לכוון מערב (כדי לקבל את הבריזה) ופתחים נגדיים כדי לאפשר רוח מפולשת (פרצים). יצירת הצללות מעל חלונות דרומיים להגנה מפני שמש קייצית גבוהה... וכן הלאה. יעוץ ספציפי תלוי במגרש ובבית הספציפי - איזור האקלים, משטר הרוחות המקומי, כווני המגרש והבית, טופוגרפיה וכן הלאה. אם אתה מעוניין באינפורמציה נוספת אתה מוזמן לשלוח לי מייל (ברצועה האפורה מעל ההודעה דו"אל לכותב) ואשלח לך במייל חוזר.

פנסטר: על קצה המזלג: יעילות אנרגטית היא שילוב של בידוד תרמי ושל מסה תרמית. בחלונות רק הבידוד קובע כי זה אלמנט קל. את הבידוד מודדים לפי ערך u שהתקן הישראלי 5068 קורא לו היעברות תרמית כוללת. היחידות הם וט למ"ר * קלווין. חלונות פולימרים עם זכוכית כפולה עם low-e יהיו בעלי ערך u של 1.1-1.4. לעומת זאת חלונות אלומיניום עם זכוכית זהה יהיו בעלי ערך u של 3-7 (זה מאוד משתנה כי זה תלוי באחוז שטח האלומיניום). גג שטוח מומלץ לבצע בשיטת גג הפוך. על תקרת הבטון - ולא משנה מה המילוי בצלעות - מבצעים שיפועים בעזרת קלקר, יוצקים מדה, עליו איטום ביריעות, עליו בידוד פוליסטירן 5 ס"מ, בד גיאוטכני וחצץ. בלוקים איטונג מבודד אבל מסה תרמית אפקטיבית קטנה, או בלוק שחור ופוליסטירן מחפה אותו ואת הבטון למניעת גשרים תרמיים.
ערך גבוה של u הוא הולכה תרמית טובה. ערך נמוך הוא הולכה קטנה. אתה צריך לשאוף לפיכך לערך u נמוך ככל שניתן. טבלה יש בתקן 1045 ויש לי באיזה מקום טבלה מסכמת. סוג התקרה צריך להיקבע רק משיקולים של המהנדס. התרומה לבידוד של תקרת צלעות אינה מספקת ממילא, ונעשית מיותרת לאחר שמבדודית את הגג. איטונג עדיף מבחינת בידוד כי יותר מבודד מכל השאר, אבל לא עדיף מבחינת העובדה שהוא בעל קיבולת תרמית נמוכה יותר.

danny: תקן 1045 בידוד תרמי במבני מגורים מרכז את דרישות התקן המינימליות לפי אזורי אקלים, אכן יש חשיבות רבה לכמה גורמים : 1. טיפול נכון בגג - ממליץ על מערכת גג 3-10 ס"מ קלקר (לפי אזור האקלים) בצפיפות גבוה p - 30. 2. טיפול בגשרי קור - העמודים והקורות בבית העשויים מבטון מהווים גשרי קור יש לטפל בגשרי הקור בעזרת קלקר אדקס בשיטת הבנייה בבלוק 22 או בבלוקי איטונג 5 ס"מ בשיטת בנייה בבלוק 25. 3. בלוקי בנייה - איטונג הינו הבלוק המבודד ביותר ! בנוגע למסה תרמית הוא עדיין נותן תוצאות מצויינות ביחס לפתרונות אחרים, נימדד ביחידות הניקראות ttc שמשמעותם כמות הזמן שלוקח לבלוק לפלוט את האנרגיה שצבר, בלוק איטונג מגיע לנתונים של קרוב ל-30 שעות, מספיק בהחלט לכל איזור מגורים.

--------------

איפה אפשר ללמוד בניה ירוקה באזור ירושלים?

gerson: טל בשן בסטף ומספר משרדים מקומיים, מיש, אסף שליט, גרשון ועוד...

(* הערה לעצמי - לבדוק איתם לגבי ייעוץ?)

------------------

רק בכוח הם מבינים! אבל בסוף מבינים!

יונתן מקבל כל מיני מגזינים שנושקים לתחום העבודה שלו. ביניהם מגזין "גנים ירוקים".

בשנה האחרונה הנושא החם הוא הנושא של עליית המחירים של המים, היטל הבצורת וכל סל ה"הרעות" שהפילו על הציבור כדי לאנוס אותו לחסוך במים.

יש המון ביקורת, והיא מוצדקת בוודאי בחלקה - שמדובר במחדל של הרשויות שבמקום להכין פתרונות של התפלה וכו' מפילות את המשבר על האזרחים.

אבל בלי קשר לכל זה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכמו שנוכחות המזגנים השכיחה מהאדריכלים את תפקידם לתכנן בית שמגן מהאקלים, כך גם נוכחות המים בברז השכיחה מרוב האנשים שאנחנו מדינה על סף המדבר. 

ובהקשר לגינון, נכון שחזר בשנים האחרונות בטרנד של גינון בסגנון ישראלי, אבל עדיין יש גינות טרופיות מטורפות, וגם מי שיש לו גן "ישראלי" יכול להרים גינה גלילית באזור מדבר יהודה, שזה סוג של אבסורד. חסרה המודעות והקשר לסביבה האמיתית שלנו.

אבל, הנה הנה, עם הביקורת ועם הרטינות שהורסים את הענף, פתאום רואים כתבות חדשות: כתבות על משטחי ריצוף, על צמחים חוסכי מים, על סוקולנטים, על ניתוב מי נגר ומזגנים לגינה וכו'. 

ראיתי את זה וצהלתי. נכון שהמודעות מגיעה מהמקום הלא נכון, אבל היא מגיעה! הידד! 

דיבורים שבכלל לא נשמעו בשנים האחרונות הופכים להיות סטטוס קוו בלית ברירה. 

יופי, יופי, יופי.

ומכאן אני מסיקה גזירה שווה על נושאים ירוקים אחרים: 

ייקחו כסף על שקיות ניילון - פתאום יחזרו לסלים.

יגדילו מיסים על מכוניות גדולות ומזהמות - והג'יפים ייעלמו (הא! אני כנראה מגזימה כאן...).

יעלו את ההיטל הטמנה - והרשויות פתאום יתחילו למחזר.

וכו' וכו' 

שוב, זה לא אידיאלי, אבל, הי, זה עובד.