חם שטוח וצפוף - חלק 5

תקופת האבן לא נגמרה כי האבנים אזלו לנו, אלא כי המציאו שיטות טובות יותר.

אז אנחנו צריכים אלקטרונים שופעים, נקיים, אמינים זולים. ואנחנו צריכים אותם דחוף. ואנחנו צריכים אותם ככאלה שיוכלו לתת פתרון מערכתי ולא רק תוספת למערכת הקיימת. עם כל הרעש הירוק - איך עדיין לא הגענו לשם?

א. כי קשה להגיע לפריצת דרך מדעית בתחום שגם ככה מחכך את הגבולות העכשוויים של הפיזיקה/כימיה/תרמודינמיקה/ננוטכנולוגיה/ביולוגיה וצריך להרחיב את הגבולות האלה עוד יותר.
ב. לא ניסינו מספיק. לא ניסינו באמת.


אנחנו צריכים שיפור מהיר של השיטות הנקיות הקיימות (רוח, סולארי, תרמי) ואנחנו צריכים פריצת דרך.

מי שיכול לעשות את כל זה זה השוק החופשי, שרק הוא יכול להריץ לא מעבדה אחת אלא 10,000 במקביל. אבל השוק החופשי הוא לא באמת חופשי. הוא לא שדה בר, אלא גינה שדורשת תיכנון נבון ושימוש בדישון של מיסים, תקנות, תמריצים ואמצעי הרתעה כדי להגיע לתוצאות הרצויות.

נכון להיום גינת האנרגיה ממש לא מתוכננת להניב חידושים של כוח נקי. היא מדושנת בכספי תמיכה לדלקים זולים ומלוכלכים מנפט פחם או מקסימום מגז טבעי. האינטרסים רודני הנפט הם שעיצבו את הגינה כדי שתהלום את צרכיהם וקשה מאוד למשהו חדש לצמוח שם.

אסטרטגיה לאומית מתוכננת בקפידה לחדשנות ולמסחור של אנרגיה ע"י מדיניות, תמריצי מס, אמצעי הרתעה ותקנות שידרבנו כל מקור מבטיח לאלקטרונים נקיים ולקידום מהיר יותר של הטכנולוגיות הנקיות שכבר יש לנו על גרף הלמידה וההתייעלות. רק מערכת יכולה ליצור מערכת חדשה. אנחנו רוצים שהממשלה תקבע מדיניות נכונה למס, לפיקוח, לחינוך, שתממן את המחקר שירחיב את גבולות המדעים, וכך תכשיר את הקרקע לפריצת דרך. הטלת מיסים על מה שאיננו רוצים וסיבסוד מה שאנחנו כן רוצים.

מחירים וחדשנות

הקפיטליזם בארה"ב מתפתח ומחדש, אבל לא תעשיות האנרגיה. תעשיות האנרגיה חשובות כל כך שהן מקבלות סיוע ממשלתי. אבל הסיוע הזה מקבע אותן ולא מדרבן אותן להתקדם וליצור חידושים והתיעלות. כל עוד הנפט יותר זול ממוצרי אנרגיה מתחרים, אין שום לחץ להשקיע באנרגיה חלופית. הדרך היחידה לשנות את זה היא לעצב את השוק כך שטכנולוגיות כוח נקי יוכלו לקרוא תיגר על ענקיות הדלקים המלוכלכים השולטים. השוק מגיב רק לאיתותי מחיר.

איתותי המחיר - מחיר הנפט מול מחיר האנרגיה המתחדשת - יקבע הכל.

אף אחד לא ירצה לשלם מכיסו על חדשנות באנרגיה נקיה אם היא יקרה מהפתרונות הנוכחיים. אבל אם הממשלה אומרת שמעכשיו נשלם את העלות האמיתית של האנרגיה המלכלכת כולל עלות פליטת הפחמן והזיהום (כלומר הטלת מס על בנזין ועל פחמן) אולי עלות האנרגיה הנקיה תהיה זולה יותר ואנשים יבחרו בה. כשמאסה של אנשים תשתמש בטכנולוגיה, יקרה מה שתמיד קורה: ככל שיותר אנשים משתמשים עלות היחידה יורדת, הטכנולוגיה משתפרת ומתייעלת והדורות הבאים (כמו הדורות של הסלולארי) תחרותיים עוד יותר.

תנודות המחיר של הנפט משבשות את התהליך. כשהמחיר יקר שווה להשקיע בטכנווגיות חלופיות, וכשהמחיר נמוך לא שווה. איזה משקיכ ישים את הכסף שלו על טכנולוגיה שאולי יש ואולי אין לה שוק? קביעת מחיר רצפה לחבית נפט/ליטר דלק יכול להיות צעד מדרבן מהבחינה הזאת. גם תקן שהממשלה קובעת שאחוז מסויים מאספקת האנרגיה חייב להיות מטכנולוגיות נקיות מבטיח ביקוש עתידי ויעודד משקיעים לפתח טכנולוגיות.

המוצרים שאנו קונים היום מתומחרים לפי עלויות עבודה, חומרים, הובלה ורווח רצוי. יש התעלמות מוחלטת מעלויות ההשפעות החיצוניות של המוצר: זיהום אויר, הרעלת נהרות וקרקעות, וזיהום כתוצאה משימוש בחשמל מלוכלך. אי הכללה של העלויות האלה במחיר המוצר היא שקר. אנחנו משקרים את עמצנו אבל הטבע לא מתרשם והתוצאות כבר כאן. את הכשל הזה יכולה רק הממשלה לתקן ע"י התערבות ועיצוב שוק- והטלת מס על פליטת פחמן.


איתותי מחיר נוספים על אלה שהוזכרו:
- מנגנון קביעת מכסה וסחר בפחמן: הקצאת פליטת פחמן לכל חברה, ואם היא פועלת ביעילות היא יכולה למכור את עודפי ההקצאה שלה למישהו אחר. כך מבטיחים ודאות לסביבה ונותנים לממשלה גמישות. מצד שני יש הרבה ביקורת על המנגנון הזה (תראו את הסרטו אצל the story of stuff) הוא לא שקוף, הוא מזמין תיחמונים, הוא משחק את המשחק הישן של תעתועי זרזות ידיים בתחבלנות פיננסית, והוא מנסה להסוות איפה אנחנו באמת נמצאים ולא מקדם שינוי תפיסתי.

- שיטת "אגרה-החזר": מי שקונה רכב בזבזן ישלם אגרה, מי שקונה רכב יעיל יקבל החזר. זה, ביחד עם מיסוי על בנזין יכול להפחית צריכת דלק וכל היתרונות הנובעים מזה (ככתוב בחלק 1).

בכל מעבר ממערכת אחת לשניה הצעד הראשון תמיד יקר וקשה יותר מהסטטוס קוו הקיים. במצבנו היום - כל שנת המתנה תעשה את המחיר יקר יותר . איתות מחיר יביא להנעה של התהליך. אבל המנהיגים שלנו מפחדים להנהיג ולעשות את הצעד הראשון. הנאום שפרידמן הכין למועמד שיוביל מהלך כזה כבר מוכן ומופיע בספר...

בירוקרטים מהפכנים
תקנים ותקנות הם עסק משעמם. אבל הם מגרש המשחקים האמיתי כדי לעודד את הפריסה וההמצאה של אנרגיה נקיה, כדי לשפר יעילות אנרגטית של בתים, של מכשירים, של כלי רכב ומערכות תאורה, חימום וקירור, ולעצב את חברות החשמל לכיוון של אנטרנט אנרגיה.

זיהום הוא פשוט בזבוז. חברות שיפסיקו את הבזבוז ישתמשו במשאבים שלהם בצורה יותר יעילה ולכן יהיו יותר תחרותיות. לכן תקנות פיקוח יקדמו את את הסביבה והן את התעשייה. כשנקבעים תקנים השדולות ועורכי הדין עוזבים והמהנדסים מתחילים לעבוד. כל שינוי של אחוז לפה או לשם בתקינה יכול לחסוך המון הן לצרכנים והן לזיהום (ופרימן מביא כמה סיפורים מדהימים בעניין).

ליצרנים נוח להישאר במוכר שלהם, הם נאבקים בתקנים חדשים, מפריזים בהערכת העלויות שהתקנות יכפו עליהם וממעיטים בערך החידושים שהן יעודדו. קשה להם לראות איך החמרת התקנים מקדמת אותם בתחרות עם שווקים אחרים .בדר"כ יש בסופו של דבר חידוש שלא נצפה מראש וכולם מרוויחים.

יעילות אנרגטית (שהממשלה יכולה לקדם ע"י העלאה הדרגתית של התקנים) היא הדרך המהירה היעילה והזולה ליצירת כוח נקי - כוח שלא צריך לייצר אותו כי הביקוש אליו ירד. כשהתחזת היא לצמיחה בביקוש החשמל, יעילות אנרגטית יכולה לאזן את המשוואה.


תקינה לבניה ירוקה גם היא נדבך חשוב. היא תביא לחשיבה יצירתית בעיצוב והנדסה של מבנים למניעת בזבוז ולצמצום השימוש באנרגיה.לא שזה קל: צריך להשקיע הרבה יותר בתכנון, לחשוב על קשרי הגומלין בין מערכות הבניין השונות, שימוש בחום המופק ממערכת אחת כדי להפעיל מערכת אחרת, לקחת מטרות מנוגדות ולשלב אותן. ועוד. אבל דברים מדהימים קורים כשלוקחים אחריות על יצירת הבלתי אפשרי.

התפיסה היום היא שחברות החשמל מרוויחות ככל משתמשים יותר בחשמל. אם רוצים שהם ימכרו צמצום צריכה צריך להפוך את ההתיעלות האנרגטית למשהו שיעשיר את חברות החשמל. ופה נכנסת התקינה. שיטת "הפרדה פלוס" שהונהגה בקליפורניה עושה בדיוק את זה: חברת החשמל יוזמת פעולות של יעילות אנרגטית, מוכיחה בסוף השנה כמה חסכה בייצור ע"י ההתייעלות והרווח של הכוח שלא יוצר מוחזר לה בחציו ע"י רשויות הפיקוח כשחציו השני רווח של הצרכן. זו דוגא לשיטה שעובדת.
יש לתת תמריצים לחברות החשמל לקידום התייעלת אנרגטית. כך שחברת החשמל תרוויח יותר כשהצרכן יחסוך יותר. תמריצים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, תמריצים למי שיראה הפחתת פחמן, תמריצים לצי שיעודד לקוחות להתקין חשמל סולארי בבתים, תמריצים על תרומה לתכנון חוקים טובים יותר ליעילות אנרגטית רמה הלאומית.

החתיכה האחרונה בפאזל היא מעבר לרכבים היברידיים, ובשאיפה לרכבים חשמליים לגמרי. זה אפשרי בלי צורך להקים עוד תחנות כוח כיוון שהמכוניות ייטענו בשעות הלילה. יהיה צורך בתקנים אחידים לשקעים, למטענים, לסוללות, כדי שהכח יוכל להתחבר לרשת אחת.

איך נזהה שהאיתותים התחילו לפעול? כשחברות אנרגיה יתחרו על ההזדמנות לייעל את האופן שבו אתם צורכים אנרגיה, כשמגרשי חניה ישלמו לכם כדי שתחנו בהם והם יוכלו למכור לכם וח סולארי מהגג שלהם, כשהחשמל יעלה יותר, אבל החשבון שלם יתכווץ, כש"ירוק" יעלם כי הוא הפך לנורמה.

חם שטוח וצפוף - חלק 4

המקום שאליו אנחנו צריכים לחתור, שלכיוונו צריכות להיות כל ההטבות הממשלתיות וכל הדירבונים הוא המקום של "אינטרנט האנרגיה" ומציאת המקור לאנרגיה נקיה.

מה זה אינטרנט האנרגיה?
נכון להיות רשת החשמל שלנו היא חד צדדית וטיפשה: אנחנו צורכים חשמל מהשקע בקיר ומשלמים חשבון בסוף החודש. לא משנה אם צרכנו בשעת שיא או שפל, אם היינו יעילים או לא. חברת החשמל מחשבת את סך כל ההוצאות שלה + השקעות + רווח, מחלקת בכמה ביקוש צפוי ולפי זה פחות או יותר נקבע המחיר לקילוואט-שעה. יש לחברות החשמל אינטרס לעודד צריכה כי לקדם את ההתפתחות שלהם.
יש כאן מין מזנון צרוך אנרגיה ככל יכולתך בתשלום קבוע, ולכולם נוח כי אף אחד לא מסתכל מה קורה במטבח.. ומה שקורה במטבח זה שהמחיר שאנחנו משלמים הוא לא המחיר האמיתי: לא משלמים את עלויות הזיהום, את עלויות התחממות כדור הארץ, את עלויות מחלות האסטמה, אובדן המגוון הביולוגי ועוד ועוד.
עוד זווית לעניין הזה היא שחברות החשמל מחויבות לענות על הביקוש תמיד. ופעם פעמיים בעונה (גלי חום בקיץ למשל) יכולות להיות דרישות שיא. על מנת לענות על הביקוש הדי חד פעמי הזה, החברות חייבות להחזיק תשתית בסטנד ביי שתדע לספק את הדרישה.
אז יש לנו מכונה אדירה שמרושתת בכל פינה ומגיעה לכל מקום, אבל היא עובדת על עידוד צריכה ואי התייחסות לזמני שיא ושפל והיא פועלת מהמפעל עד למונה ולא מעבר לזה.

החזון שפרידמן מציע בספר - "אינטרנט האנרגיה" - מדבר על רשת חשמל חכמה, דו-כיוונית שמעודדת יעילות אנרגטית, ובכך חוסכת משאבים לכולם מאפשרת השקעת משאבים לשימוש באנרגיה נקיה.
יש בספר תיאור עתידי מלבב ומעורר השראה. הייתי שמחה הייתי להעלות אותו כמו שהוא (אולי אבקש רשות מההוצאה). בגדול הרעיון הוא כזה: בכל מכשיר חשמלי קיים שבב שמדבר עם מערכת החשמל. בכל בית מותקנת "קופסא שחורה" שמנהלת את כל נושא האנרגיה. חברת החשמל לא מעבירה ברשת רק חשמל, אלא גם את העלויות האמיתיות שלו: עכשיו יש נפילה בצריכה = החשמל יותר זול, עכשיו יש עליה בצריכה = החשמל יותר יקר. המערכת החכמה בבית יודעת לנהל כל מכשיר לפי סדרי עדיפויות. אפשר להגדיר לכל מכשיר באיזה עלויות מותר לו לפעול ולעכב הפעלה שלו בתעריפים היקרים. למשל - לדחות הפעלת מכונת כביסה לאמצע הלילה. וכל העסק מתנהל ע"י המכשירים עצמם בהתאם להגדרות או חבילות השימוש שהוגדרו להם.
התוצאה של הדבר הזה, הוא השטחה של הגרפים הקיצוניים של צריכת החשמל - פריסה של השימוש בחשמל בצורה יעילה, כך שגם הצרכן משלם פחות, וגם חברת החשמל משלמת פחות על החזקת עתודות לשעת שיא שרוב הזמן מתבזבזות, יכולה להתקיים יותר צמיחה עם פחות תחנות כוח, יותר יעילות אנרגטית ויותר אנרגיה מתחדשת.
חברות חדשות שסוחרות בפליטות פחמן מציעות שירותי התיייעלות אנרגטית לבתים. מי שמייצר אנרגיה (סולארי למשל) או שמאפשר איחסון אנרגיה משעת שפל לשעת שיא (בבטריה של המכונית החשמלית למשל) מקבל תשלום על כך, וזה פתח לעסקים מעניינים כמו חניונים סולאריים למשל. תקנות הבניה מאשרות בנין ציבורי רק אם הוא יוכיח צריכה של 0 אנרגיה ע"י מכירה של חשמל בחזרה, או ע"י שימושים כפולים במשאבים - למשל מטבח בית הספר משמש את פיצה דומינוס אחה"צ ובערב. (הידעתם שייצור המלט העולמי, החום שנדרש כדי לקלות את הגיר והפחמן הדו חמצני הנפלט תוך כדי כך, פולט לאטמוספרה פחמן דו חמצני בכמות ששווה לזה שפולטות כל נמכוניות בעולם?! מכאן החשיבות המטורפת בבניה יעילה אנרגטית).

הטכנולוגיות לקיום אינטרנט אנרגיה נמצאות בניסויים במעבדות והדבר הזה יכול לקרות.
שילוב של מודל אינטרנט האנרגיה עם פריצת דרך בתחום של הפקת אנרגיה נקיה תהיה מהפכה אמיתי שאנחנו זקוקים לה נואשות.

גגות מגניב!

גלובלוג פרסמו ידיעה משמחת על התייעלות אנרגטית בארה"ב. הממשל שם יוצא ביוזמה לביצוע גגות קרים בבנייני ממשלה. הפוסט מסביר שגגות קרים הם גגות שנצבעו בצבע או בציפוי מיוחד על מנת להחזיר את חום השמש.הדבר מצמצם את עלויות הקירור .וכו' (תקראו לבד).

נשמע מוכר והגיוני, ידוע שעדיף לצבוע את הגג בלבן, אבל אם יש ציפוי מיוחד שעוזר עוד יותר, אני רוצה לדעת מהו. ביקשתי מידע על הטכניקה המסתורית, והפנו אותי לחפש ברשת.

חיפשתי. שמחתי למצוא המון תוצאות ועוד בעברית !

אבל... (ופה אנחנו עוברים לנושא אחר - לא בניה ירוקה אלא אתיקה בתכני רשת) אותו המאמר מופיע פה, פה, פה, גם פה, לא נשלל מקומו פה, הנה הוא פה, וגם פה!

קצת לא נעים, הייתי אומרת. מעניין מה המקור ואם הוא הרשה לכולם להעתיק...

ונחזור לחומר המסתורי:

פה מופיעה הידיעה עם תיאור מתסכל שהאמריקאים הוציאו מכתב עם הנחיות מפורטות (איזה?). פה מופיעה אותה ידיעה ויש הפניה למחקר (באנגלית, וארוך נורא! ואיפה אומרים מה החומר?). ופה (וגם פה) אותו דבר עם הפניה למחקר, ושאלה (ללא תשובה) מה ניתן לעשות בארץ...

והכי קטע זה שכשמחפשים בגוגל תוצאות מתורגמות לcool roofs, מקבלים הרבה "מגניב הגג" או "גגות מגניב". וגם דברים כמו:

מגניב הגגות הם גגות המורכב מחומרים מאוד יעיל משקפים יום ראשון האנרגיה של מהגג לפני השטח. חומרים מגניב המדרון גגות נמוך בהירים בעיקר בצבע לבן, למרות לבן בצבעים שאינם מתחילים להיות זמין עבור יישומים גג משופע. מגניב גגות צריכים גם להיות emissivity גבוה, המאפשר להם לפלוט אנרגיה אינפרא אדום. למרבה הצער מתכות חשופות ציפויים מתכתיים נוטים להיות emissivity נמוכים אינם נחשבים חומרים מגניב.

ואם זה לא מגניב, אז מה כן?

אולי צריך לדבר עם אנשי איטום על מה מדובר, ואני סתם עושה סיפור.

כרגע כל מה שיש לי זה שהחומר אמור להיות לבן, שיש יריעות, ויש ציפויים, שיש שם איזה פיגמנטים מיוחדים, שלוחות מתכת וצבעים מתכתיים לא טובים.

דברים לעשות עם בדים משומשים

כרגיל, רוב הרעיונות שאני מוצאת מיושמים על בדים חדשים ומנצנצים, אבל אין שום מניעה להשתמש בבדים משומשים.

זה לא המקור של הרעיון (יש הכוונה בתוך הפוסט) , אבל הביצוע כה מקסים: ליפוף בד על מסגרת, ובובות ציפור. רוצה כזה.

הכלאה של סוודרים לפריט חדש וחמוד

פרח בד מתוק עם הדרכה מפורטת

כריות ינשופים

בובות. ועוד בובות. ועוד. ועוד. אוקיי - עוד. מי יעשה לי? (אני הכי אוהבת את העקומות המוזרות)

רעיונות מה לעשות עם טישירט. הכי מוצלח: דוגמא חדשה לחולצה ע"י חיתוכים.

מה לעשות מבגדים ישנים? בגדים חדשים, כמובן. ורצוי שמלות מדהימות לילדות מגניבות. (נתתי קישור אחד, אבל כל האתר שם מלא בדוגמאות. אזהרה למתוסכלות: רצוי להתעלם מהתמונות של היוצרת, שהיא גם מוכשרת וגם יפה וגם מצליחה - איך ישנים בלילה אחרי דבר כזה?). הנה עוד הצצה. ועוד אחד אחרון, ולכו לחטט שם בעצמכם...

רעיונות לשאריות בדים: בובות ציפורים? אולי עכברונים? מה לגבי קישוט לכרית?

הרבה דוגמאות לשטיחים קלועים (אם חלק ייראו מוכרים זה כי זה באותה טכניקה של סריגת סלים רק מרצועות בד).

ועוד שטיח - הפעם מאלה השעירים - הנה עוד אחד

תותים, כן. אפילו מודרך.

תיק מטישירט. ועוד (ממש יפים). ועוד.

הפוגה למיצג אמנותי מבגדים. ונמשיך -

כרטיס ברכה תפור

סל שהוא גם שמיכה לפיקניק

לא לגמרי הבנתי מה העניין עם הליבוד - הפיכת צמר / סוודר ישן ללבד ויצירה ממנו. אבל יש אינסוף דברים שעושים מהלבד הזה. פה יש כמה הדגמות לתוצרים.

תיק מחויט ללפטופ

שדרוג בגדים (ותציצו באופן כללי בבלוג, מוכשרת זאתי, משהו).

תחליף לסקוטשברייט! הנה עוד אחד.

ציפוי להדום. 

עוד דברים עם בדים מלופפים.

ליצירתיים הידד.