תקופת האבן לא נגמרה כי האבנים אזלו לנו, אלא כי המציאו שיטות טובות יותר.
אז אנחנו צריכים אלקטרונים שופעים, נקיים, אמינים זולים. ואנחנו צריכים אותם דחוף. ואנחנו צריכים אותם ככאלה שיוכלו לתת פתרון מערכתי ולא רק תוספת למערכת הקיימת. עם כל הרעש הירוק - איך עדיין לא הגענו לשם?
א. כי קשה להגיע לפריצת דרך מדעית בתחום שגם ככה מחכך את הגבולות העכשוויים של הפיזיקה/כימיה/תרמודינמיקה/ננוטכנולוגיה/ביולוגיה וצריך להרחיב את הגבולות האלה עוד יותר.
ב. לא ניסינו מספיק. לא ניסינו באמת.
אנחנו צריכים שיפור מהיר של השיטות הנקיות הקיימות (רוח, סולארי, תרמי) ואנחנו צריכים פריצת דרך.
מי שיכול לעשות את כל זה זה השוק החופשי, שרק הוא יכול להריץ לא מעבדה אחת אלא 10,000 במקביל. אבל השוק החופשי הוא לא באמת חופשי. הוא לא שדה בר, אלא גינה שדורשת תיכנון נבון ושימוש בדישון של מיסים, תקנות, תמריצים ואמצעי הרתעה כדי להגיע לתוצאות הרצויות.
נכון להיום גינת האנרגיה ממש לא מתוכננת להניב חידושים של כוח נקי. היא מדושנת בכספי תמיכה לדלקים זולים ומלוכלכים מנפט פחם או מקסימום מגז טבעי. האינטרסים רודני הנפט הם שעיצבו את הגינה כדי שתהלום את צרכיהם וקשה מאוד למשהו חדש לצמוח שם.
אסטרטגיה לאומית מתוכננת בקפידה לחדשנות ולמסחור של אנרגיה ע"י מדיניות, תמריצי מס, אמצעי הרתעה ותקנות שידרבנו כל מקור מבטיח לאלקטרונים נקיים ולקידום מהיר יותר של הטכנולוגיות הנקיות שכבר יש לנו על גרף הלמידה וההתייעלות. רק מערכת יכולה ליצור מערכת חדשה. אנחנו רוצים שהממשלה תקבע מדיניות נכונה למס, לפיקוח, לחינוך, שתממן את המחקר שירחיב את גבולות המדעים, וכך תכשיר את הקרקע לפריצת דרך. הטלת מיסים על מה שאיננו רוצים וסיבסוד מה שאנחנו כן רוצים.
מחירים וחדשנות
הקפיטליזם בארה"ב מתפתח ומחדש, אבל לא תעשיות האנרגיה. תעשיות האנרגיה חשובות כל כך שהן מקבלות סיוע ממשלתי. אבל הסיוע הזה מקבע אותן ולא מדרבן אותן להתקדם וליצור חידושים והתיעלות. כל עוד הנפט יותר זול ממוצרי אנרגיה מתחרים, אין שום לחץ להשקיע באנרגיה חלופית. הדרך היחידה לשנות את זה היא לעצב את השוק כך שטכנולוגיות כוח נקי יוכלו לקרוא תיגר על ענקיות הדלקים המלוכלכים השולטים. השוק מגיב רק לאיתותי מחיר.
איתותי המחיר - מחיר הנפט מול מחיר האנרגיה המתחדשת - יקבע הכל.
אף אחד לא ירצה לשלם מכיסו על חדשנות באנרגיה נקיה אם היא יקרה מהפתרונות הנוכחיים. אבל אם הממשלה אומרת שמעכשיו נשלם את העלות האמיתית של האנרגיה המלכלכת כולל עלות פליטת הפחמן והזיהום (כלומר הטלת מס על בנזין ועל פחמן) אולי עלות האנרגיה הנקיה תהיה זולה יותר ואנשים יבחרו בה. כשמאסה של אנשים תשתמש בטכנולוגיה, יקרה מה שתמיד קורה: ככל שיותר אנשים משתמשים עלות היחידה יורדת, הטכנולוגיה משתפרת ומתייעלת והדורות הבאים (כמו הדורות של הסלולארי) תחרותיים עוד יותר.
תנודות המחיר של הנפט משבשות את התהליך. כשהמחיר יקר שווה להשקיע בטכנווגיות חלופיות, וכשהמחיר נמוך לא שווה. איזה משקיכ ישים את הכסף שלו על טכנולוגיה שאולי יש ואולי אין לה שוק? קביעת מחיר רצפה לחבית נפט/ליטר דלק יכול להיות צעד מדרבן מהבחינה הזאת. גם תקן שהממשלה קובעת שאחוז מסויים מאספקת האנרגיה חייב להיות מטכנולוגיות נקיות מבטיח ביקוש עתידי ויעודד משקיעים לפתח טכנולוגיות.
המוצרים שאנו קונים היום מתומחרים לפי עלויות עבודה, חומרים, הובלה ורווח רצוי. יש התעלמות מוחלטת מעלויות ההשפעות החיצוניות של המוצר: זיהום אויר, הרעלת נהרות וקרקעות, וזיהום כתוצאה משימוש בחשמל מלוכלך. אי הכללה של העלויות האלה במחיר המוצר היא שקר. אנחנו משקרים את עמצנו אבל הטבע לא מתרשם והתוצאות כבר כאן. את הכשל הזה יכולה רק הממשלה לתקן ע"י התערבות ועיצוב שוק- והטלת מס על פליטת פחמן.
איתותי מחיר נוספים על אלה שהוזכרו:
- מנגנון קביעת מכסה וסחר בפחמן: הקצאת פליטת פחמן לכל חברה, ואם היא פועלת ביעילות היא יכולה למכור את עודפי ההקצאה שלה למישהו אחר. כך מבטיחים ודאות לסביבה ונותנים לממשלה גמישות. מצד שני יש הרבה ביקורת על המנגנון הזה (תראו את הסרטו אצל the story of stuff) הוא לא שקוף, הוא מזמין תיחמונים, הוא משחק את המשחק הישן של תעתועי זרזות ידיים בתחבלנות פיננסית, והוא מנסה להסוות איפה אנחנו באמת נמצאים ולא מקדם שינוי תפיסתי.
- שיטת "אגרה-החזר": מי שקונה רכב בזבזן ישלם אגרה, מי שקונה רכב יעיל יקבל החזר. זה, ביחד עם מיסוי על בנזין יכול להפחית צריכת דלק וכל היתרונות הנובעים מזה (ככתוב בחלק 1).
בכל מעבר ממערכת אחת לשניה הצעד הראשון תמיד יקר וקשה יותר מהסטטוס קוו הקיים. במצבנו היום - כל שנת המתנה תעשה את המחיר יקר יותר . איתות מחיר יביא להנעה של התהליך. אבל המנהיגים שלנו מפחדים להנהיג ולעשות את הצעד הראשון. הנאום שפרידמן הכין למועמד שיוביל מהלך כזה כבר מוכן ומופיע בספר...
בירוקרטים מהפכנים
תקנים ותקנות הם עסק משעמם. אבל הם מגרש המשחקים האמיתי כדי לעודד את הפריסה וההמצאה של אנרגיה נקיה, כדי לשפר יעילות אנרגטית של בתים, של מכשירים, של כלי רכב ומערכות תאורה, חימום וקירור, ולעצב את חברות החשמל לכיוון של אנטרנט אנרגיה.
זיהום הוא פשוט בזבוז. חברות שיפסיקו את הבזבוז ישתמשו במשאבים שלהם בצורה יותר יעילה ולכן יהיו יותר תחרותיות. לכן תקנות פיקוח יקדמו את את הסביבה והן את התעשייה. כשנקבעים תקנים השדולות ועורכי הדין עוזבים והמהנדסים מתחילים לעבוד. כל שינוי של אחוז לפה או לשם בתקינה יכול לחסוך המון הן לצרכנים והן לזיהום (ופרימן מביא כמה סיפורים מדהימים בעניין).
ליצרנים נוח להישאר במוכר שלהם, הם נאבקים בתקנים חדשים, מפריזים בהערכת העלויות שהתקנות יכפו עליהם וממעיטים בערך החידושים שהן יעודדו. קשה להם לראות איך החמרת התקנים מקדמת אותם בתחרות עם שווקים אחרים .בדר"כ יש בסופו של דבר חידוש שלא נצפה מראש וכולם מרוויחים.
יעילות אנרגטית (שהממשלה יכולה לקדם ע"י העלאה הדרגתית של התקנים) היא הדרך המהירה היעילה והזולה ליצירת כוח נקי - כוח שלא צריך לייצר אותו כי הביקוש אליו ירד. כשהתחזת היא לצמיחה בביקוש החשמל, יעילות אנרגטית יכולה לאזן את המשוואה.
תקינה לבניה ירוקה גם היא נדבך חשוב. היא תביא לחשיבה יצירתית בעיצוב והנדסה של מבנים למניעת בזבוז ולצמצום השימוש באנרגיה.לא שזה קל: צריך להשקיע הרבה יותר בתכנון, לחשוב על קשרי הגומלין בין מערכות הבניין השונות, שימוש בחום המופק ממערכת אחת כדי להפעיל מערכת אחרת, לקחת מטרות מנוגדות ולשלב אותן. ועוד. אבל דברים מדהימים קורים כשלוקחים אחריות על יצירת הבלתי אפשרי.
התפיסה היום היא שחברות החשמל מרוויחות ככל משתמשים יותר בחשמל. אם רוצים שהם ימכרו צמצום צריכה צריך להפוך את ההתיעלות האנרגטית למשהו שיעשיר את חברות החשמל. ופה נכנסת התקינה. שיטת "הפרדה פלוס" שהונהגה בקליפורניה עושה בדיוק את זה: חברת החשמל יוזמת פעולות של יעילות אנרגטית, מוכיחה בסוף השנה כמה חסכה בייצור ע"י ההתייעלות והרווח של הכוח שלא יוצר מוחזר לה בחציו ע"י רשויות הפיקוח כשחציו השני רווח של הצרכן. זו דוגא לשיטה שעובדת.
יש לתת תמריצים לחברות החשמל לקידום התייעלת אנרגטית. כך שחברת החשמל תרוויח יותר כשהצרכן יחסוך יותר. תמריצים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, תמריצים למי שיראה הפחתת פחמן, תמריצים לצי שיעודד לקוחות להתקין חשמל סולארי בבתים, תמריצים על תרומה לתכנון חוקים טובים יותר ליעילות אנרגטית רמה הלאומית.
החתיכה האחרונה בפאזל היא מעבר לרכבים היברידיים, ובשאיפה לרכבים חשמליים לגמרי. זה אפשרי בלי צורך להקים עוד תחנות כוח כיוון שהמכוניות ייטענו בשעות הלילה. יהיה צורך בתקנים אחידים לשקעים, למטענים, לסוללות, כדי שהכח יוכל להתחבר לרשת אחת.
איך נזהה שהאיתותים התחילו לפעול? כשחברות אנרגיה יתחרו על ההזדמנות לייעל את האופן שבו אתם צורכים אנרגיה, כשמגרשי חניה ישלמו לכם כדי שתחנו בהם והם יוכלו למכור לכם וח סולארי מהגג שלהם, כשהחשמל יעלה יותר, אבל החשבון שלם יתכווץ, כש"ירוק" יעלם כי הוא הפך לנורמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה