יום ללא קניות - מחר!

יום שישי האחרון של נובמבר - יום ללא קניות העולמי.

בתל אביב יש התארגנות ממש של כל מיני אירועים אלטרנטיביים לתרבות השופינג, וגם בירושלים יש בחצר סרגיי שוק חופשישי. 

הנה הסבר מאיר עיניים על היום הזה, וכדי להיכנס לראש אפשר לקרוא מה שניקו כתב. 

מחשבות עגומות על השיטה הכלכלית

כשבועת ההייטק התפוצצה לפני כמה שנים, יונתן ואני הרגשנו שזה כל כך נכון, כי כמביטים מהצד כל העסק נראה לנו פיקציה שמזינה את עצמה. עסקי אוויר.

במידה רבה כל ההתבססות על צרכנות מביאה לכלכלה מזוייפת בעצם, אני קונה דברים שאני לא באמת צריכה, היצרנים דואגים שהם יתקלקלו מספיק מהר כדי שאצטרך לקנות חדש, וכו' וכו'. 

על התוצאות של זה אף אחד לא חושב, וגם על הפיקציה שבזה אף אחד לא חושב.

אני לא מבינה גדולה בכלכלה, אבל הצמיחה הזאת שכל כך מחפשים אותה, היא על חשבון מישהו, לא? ולמה יש לי הרגשה שהמישהו הזה זה אני? והסביבה (שזה אומר - כולם)?

"אמת אחרת" הוא אתר שנותן הרגשה קצת קונספירטיבית...
לא יודעת כמה ברצינות להתייחס שם לכל דבר, אבל חלק מהדברים בהחלט מתחברים לי לתחושה הלא נוחה שיש לי עם השיטה הכלכלית בה אנחנו פועלים, או יותר נכון - בתוכה אנחנו נסחפים - בלי לעצור ולחשוב. תקראו לפחות את זה.

ובאותו הקשר, בערך, על חיי העבדות של העובד המודרני. כושי בלאנטיס. בחיי.

אני מודעת לכך שכל הנ"ל רק מעלה שאלות, ולא מציע תשובות. אבל גם זאת התחלה.

do the green thing

אתר בריטי שמנסה לעורר השראה בציבור להתקדם לחיים ירוקים יותר, בעזרת סרטונים, סיפורים וכו'.

הם מתמקדים ב-7 דברים:

walk the walk

תסתובבו עם פחות כוח מכונות ויותר עם הכוח של עצמכם - הליכה, אופניים. כך תראו יותר את העולם, תשרפו קלוריות של עצמכם ולא של דלק פוסילי.

stay grounded

דרך בטוחה להרוס חופשה היא להשתמש במטוס שפולט כמויות עצומות של co2 ועוד גזי חממה, ישר אל תוך האטמוספרה. טיילו בדרכים איטיות יותר, באוירה טובה יותר...

all consuming

לכל דבר שאנחנו קונים יש השפעה סביבתית, ולזרוק את זה לפני שמיצינו את השימוש בזה גורם להשפעה להיות גדולה יותר משהיא צריכה להיות. אז תפסיקו לבזבז ותתחילו להיות "צרכני-כל". השתמשו בעיפרון עד הקצה, היפכו את קצוות הלחם לפרורי לחם טעימים, או פודינג לחם.

easy on the meat

בשר יכול להיות טעים, אבל הדרך בה מגדלים פרות, חזירים, צאן ועופות מבזבזת כמויות גדולות של דלקים פוסילים, ויוצרת המון co2 - יותר ממה שתעשיית המכוניות מייצרת. אז תרגעו עם הבשר, אפילו לקצץ כמה מנות בשבוע יעשה את ההבדל.

human heat

אחת הדרכים למנוע מהפלנטה שלנו להתחמם היא לחמם פחות את הבתים שלנו. חימום מבזבז המון אנרגיה ומייצר המון co2, אז אם קר לכם - תלבשו משהו לפני שאתם מדליקים את הרדיאטור.

plug out

המטענים, הטלפונים שהשארתם מחוברים לחשמל ללא צורך, האור בחדר השני, המכשירים בסטנד-ביי. הם נראים תמימים, אבל הם ממשיכים לאכול את החשמל שלכם, וכך לייצר כמויות מיותרות של co2. נתקו אותם.

stick with what you got

הפלאפון האחרון הוא בפלטינום כתום, הלפטופ האחרון הוא רק בעובי 2 מ"מ. לחץ חברתי ולחץ מהפרסומות אומרים לכם שאתם אינכם שלמים בלי לקנות אותם. הבעיה היא שצרכנות עודפת מביאה לייצור עודף של co2, אז עדיף שתישארו עם מה שיש לכם ותהיו שמחים. 

have less - be more

הבלוג של דני סיאו - Daily Danny

דני סיאו מגדיר את עצמו מומחה למגורים ירוקים, ויש לו בלוג חמוד מאוד שבו נראה שהבחור עושה חיים משוגעים: קונה בתים, משפץ אותם, מחפש מציאות בשוקי פשפשים, מתעדכן בחנויות ירוקות ועוד ועוד. יש לו שתי ידיים טובות והוא אוהב לעשות דברים לבד. באחד הפוסטים הוא הראה גם את חדר העבודה שלו, בהחלט מעורר קנאה... אה, והוא גם כתב ספר, מופיע בכל מיני תוכניות רדיו, פיתח מזרן שינה ירוק ועוד ועוד. בקיצור בחור פורה, עם בלוג מעניין.

התכנסנו כאן לכבוד כמה רעיונות יצירה (craft), יצירתיים ומיוחדים, הנה הם לפניכם:

 מדף למגזינים מאוגדן (איך קוראים לדברים האלה?)

יציקה מחדש של צבעי קריאון ישנים. מקסים.

קופת חיסכון מבקבוק פלסטיק.

קולב מתכת מצופה חרוזים. (אפשר אולי עם חרוזי נייר של א.ארבל - רעיון 1,2)

קערה מדלעת מקושטת בפסיפס קטניות או חרוזים.

תחתית לסיר (מגן חום) לפקקי שעם.

משקולת מדיסקים.

צלחות צבועות. הופך להיות ירוק כשעושים את זה עם צלחות יד שניה.

דגמים שעשויים משאריות של סטארבאקס - קשיות, מכסים של כוסות וכו'.

ועוד כמה דברים שנתקלתי בהם לאחרונה - לא של דני, אבל ננצל"ש:

סלים מבד, כשבעצם כל עבודת תפירה שנעשית משאריות של בד, או חולצות ישנות, או בדים מחנות יד שניה - זה יצירה ירוקה.

יצירה סינית בנייר, בטכניקה של גלגול שלא מוכרת לי. אם מישהו יצליח לפענח איך הם עושים את זה.

פסלוני נייר פיליפיניים. הוראות להכנה כאן - מתוך פורום אמנות שימושית בתפוז.

סריגה בשקיות ניילון / מוטיב רמי לוי בחיי

אני לא זוכרת איפה מצאתי בפעם הראשונה את הכוהנת הגדולה של הסריגה בשקיות... קרוב לוודאי שבאחד הפורומים בתפוז. בכל אופן, הבלוג של א.ארבל הוציא ממני הרבה קריאות התפעלות והשראה. בחורה יצירתית ומעולה, שעושה המון דברים, וכדאי בהחלט להציץ עליה. יש לה גם אתר.

אז כשבראש שלי יושבים הדברים שראיתי אצלה, היה צום, נדמה לי תשעה באב, עם כלום לעשות ועם ילדים משועממים בבית, מכאן לשם קרה הדבר הזה:

סל שהוא בעצם צמה ארוכה של שקיות, שזה לא בעיה לעשות, שמחובר בסוף בתפירה ידנית - שזה כן בעיה לעשות, בכל אופן, לעשות ישר...

טוב. ההמשך היה כשנמאס לי לשבת על הכסא קש שהתייבש בשמש ועקץ בטוסיק, אז ריפדתי אותו באריגה מאולתרת.

כן. אני יודעת.

ואז יום אחד התפרסמה לה סדנת יצירה במיחזור בחברה להגנת הטבע בירושלים. ישר נרשמתי ואצתי רצתי לראות על מה מדובר. אז היתה קליעת ערסל בקשירות כשחומר הגלם הוא סדין ישן שגזרנו לרצועה. נו, שויין. היתה תפירת שקיות בד - בדים ישנים - לגזור - לתפור ביד. חידוש גדול אין פה. היתה סדנא שפיספסתי על קליעת מרבדים (בעסה), והיו שתי סדנאות להתעסקות עם שקיות. אחת - בטכניקה כזאת:

נחמד.

אבל הלהיט הגדול היה לגלות סוף סוף את הסוד של א. טוב, אני מגזימה קצת: א. דווקא מאוד נדיבה ונותנת המון מידע על איך לגזור את השקיות לדוגמא. אבל תמיד עדיף מראה עיניים + התנסות מעשית + מדריכה זמינה לבלבולי שכל. אז גזרנו שקיות סופר לרצועות, ומהן סרגנו בטכניקת קרושה סטנדרטית (כמו לסרוג כיפה, לכל מי שעברה במגזר), רק שבמקום מסרגה השתמשנו באצבעות. רבותי: מהפך:

יפה. מכאן נכנסתי לאמוק של בדיקה מה אפשר לעשות עם זה. ולהלן התוצאות. כשסורגים במסרגה קטנה (מס 5) יוצאת טקסטורה נהדרת ותוצאה שווה ממש. אבל זה לוקח המון זמן.

את הטכניקה של סריגת אצבעות אפשר ליישם גם על חומרי גלם ממוחזרים אחרים: למשל חולצות טריקו צבעוניות ב-3 ש"ח מחנות יד שניה, יכולות להפוך לשטיחונים נאים:

בכל אופן, גולת הכותרת של התקף הסריגה היתה לכבוד פורים שעבר, בדקתי מה קורה אם סורגים בשקיות בטכניקה של שתי מסרגות (מס 10 נדמה לי). ויישמתי את זה כתחפושת פורים:

ותשקוט הארץ 40 שנה, או לפחות עד הפרוייקט הבא...

עוד דברים ברשת

הסביבה - אתר מקיף ומכיל המון מידע, ששואף ליצור שינוי תודעתי שיביא לשינוי בשטח. הם מרכזים שם את החדשות מהמשרד להגנת הסביבה, מהמדורים הירוקים של ynet, nrg, גלובס, כלכליסט. הם מביאים ידיעות, ראיונות, מאמרים, מדריכים ועדכונים, בקיצור - מהר מהר למועדפים/קורא rss שלכם. והנה הם גם כאן בקישורים הקבועים מצד שמאל.

אקו-ויקי: אתר דמוי וויקיפדיה לעניינים סביבתיים. בעברית. בישראל. ציטוט: אלברט איינשטיין אמר "אינך יכול לפתור בעיה באמצעות אותו תהליך מחשבתי שיצר אותה". המשבר הסביבתי, כמו גם בעיות חברתיות שאנו רואים סביבנו - עוני, אלימות, דכאון מתפשט, אי שוויון ועוד, לא נובע רק מכשלים טכנולוגיים, אלא מהדרך בה החברה מעוצבת ומהדרך בה אנו חושבים על בעיות אלה. אקו ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות. יאללה בלאגן.

באתר קק"ל מתחבאים להם סרטוני וידאו קצרים של "חדשות בירוק", במגוון נושאים: שיקום נחל קישון, ייעור משקי, הדברה בעזרת צרעות, תיקי אוכל רב פעמיים, ביקור בקיבוץ לוטן, ועוד ועוד. נחמד.

מרשות מבטיחה לרשות מקיימת: חוברת - כאן קובץ פידיאף - עם דוגמאות מהארץ והעולם ליוזמות מקומיות לפיתוח בר קיימא. מעניין ומכיל שמות של אנשי קשר לכל פרוייקט.

דובל'ה מנסים להכניס תו ירוק למוצרים, ולקדם בעזרת הדמות דובל'ה חינוך לאיכות סביבה. יש להם סדנאות והצגות. ובאתר יש חלק שפונה לילדים עם סרטונים, דפי צביעה (מה ירוק בזה?), וכדומה.

the story of stuff

סרטון מעולה שבמעולים - 20 דקות - על הקשר בין צריכה לאיכות הסביבה.

כאן המקור, וכאן עם כתוביות לעברית, אבל באיכות נמוכה יותר.

חכמים בריבוע

אתר חדש שמנסה לקדם צרכנות אחראית.

דילמה: מצד אחד מטרה ראויה מאין כמותה, מצד שני - רשת הריבוע הכחול? הם לא, כאילו, חלק מהבעיה? בהיותם רשת סופרמרקטים גדולה? מה, אצלם לא שמים את הפיתויים הקטנים ליד הקופה? אצלם לא מפיצים את הריח של המאפיה בכל הסופר כדי להעלות מכירות? 

אז בלי להיפרד מהחשדנות, נציץ על האתר שאמור להעביר תכנים לנוער וילדים, בשיתוף עם מט"ח, ומשקף פעילות שמתקיימת בכמה בתי ספר.

יש שם "בית ירוק" בסיסי, ועוד כמה דפים שעדיין לא גיבשו תוכן משמעותי. מה שכן שווה בדיקה זה מאגר ההפעלות הלימודיות שלהם, בכל מיני נושאים: משפחה, שיווק ופרסום, אזרחות וצרכנות, סיפורו של מוצר וכו'. שימושי, לפחות בתור התחלה, למי שרוצה להעביר פעילות בנושאים האלה. 

בניה בקש

הרעיון מאוד מסקרן אותי, נתקלתי בו בכמה מקומות:
הארד קור לגמרי - בתי קש שנראים כמו בתים של הוביטים...

אבל בקש אפשר לבנות בתים רציניים לגמרי: אתר מלא מידע על בניה בקש, הם גם מעבירים קורסים, יש שם מאמרים, וידיואים, עדכונים שוטפים, מלא חומר.

ו- הפתעה הפתעה - העסק מגיע גם לארץ: שתי כתבות בעניין (1,2) באתר חיים אורגניים, עם הבטחה להמשך.

אמנות ויצירה מפסולת

אני מלקטת כאן כל מיני יצירות שמבוססות על פסולת, חלק סתם להשראה, לראות מאסה של חומרים, וחלק כרעיונות ליצירה שהיא בעצם שימוש שני.

• רובוט מקרטונים
• פיסול מפחיות
• מובייל מעלים
• מחברות ידידותיות לסביבה מניר משומש, כולל הוראות
• להכין ולכרוך מחברת אקורדיון, לא בדיוק ירוק אבל ניתן להשתמש בבדים, קרטון ונייר משומש, או רק לקחת את רעיון הכריכה.
• נחשים לאטימת הרווח שמתחת לדלת מגרביים או בד, כולל הוראות להורדה ובכלל אתר מגניב
• פיסול בעיתונים מגולגלים
• שימוש בטביעת אצבע כדי להוסיף עלים לשלד של עץ
• המון רעיונות ליצירה בחומרים ממוחזרים בפורום אמנות שימושית לילדים בתפוז
• אם משום מה תוקף אתכם הרצון לצור דגם של לווין, זה המקום.
• השראה לעבודת שתי וערב על רהיטים. אפשר להמיר לירוק ע"י שימוש בשקיות או בד משומש
• מנורות פתית שלג מנייר. אפשר להפוך לירוק ע"שימוש בנייר משומש.
• מנורות מגלילי נייר
• קישוטים מקסימים מגלילי נייר טואלט
• טבעות מנייר
• צביעה מגניבה של ארונות חשמל ברחוב

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה2 - מבוא: איל ביגר

איל ביגר הגדיר את עצמו בחיוך "ליצן סביבתי ידוע" ונתן סקירה קצת מבולגנת על איכות סביבה, על הפרוייקטים שהוא מתעסק איתם, ועל המקום של בניה ירוקה.

ההרצאה היתה המעניינת מאוד למרות - ואולי בגלל - כל השבילים הצדדיים שהלכנו בהם בדרך.

אנסה לסכם:

איל עוסק בתחום מכמה כיוונים:
1. ביו-דיזל : הפקת דיזל לרכב באמצעים ביתיים , מבוסס על שמני מאכל משומשים - פלאפל וכו'.
2. הסבת לול במושב למבנה ירוק: בניה בקש, אדמה
3. יוזמת האנרגיה הטובה: מיזם חברתי המקדם פרוייקטים לשימור אנרגיה, שימוש באנרגיה מתחדשת בדגש על הקהילה (עבודה עם אוכלוסיות פריפריה וכו'). את האנרגיה הנחסכת מוכרים לגופים שרוצים לאזן את האשראי הפחמני העודף שלהם.

פרויקטים לדוגמא:

• חלוקת נורות pl בבתי ספר בלוד, עם הסברים לשימוש להעלאת מודעות.
  
• תמיכה בהחלפת מערכת חימום מים מסולר לדוד שמש בבתים משותפים בשכונות עם יכולת כלכלית נמוכה.
  
• ייצור דלק משמנים והעברה של צי רכב עירוני לשימוש בדלק הזה .
  
• הפצה של "שלילו-וואטים" מכשיר שמראה בשמן אמת את צריכת החשמל - כולל משמעות בכסף ובגזי חממה. שימוש במכשיר הראה חיסכון של 20% אצל המשתמשים. עלות מכשיר 500 ש"ח.
  

בניה ירוקה:
פעולות קטנות בבתים קטנים משפיעים על מה שקורה בעולם.
אמנם קשה לקשר בין הדלקת הקומקום להשפעה על העולם - אבל זה כך.
הבתים שכבר נבנו, הנזק שנגרם בזמן בנייתם, האנרגיה שבוזבזה בתפעולם עד היום - את זה לא ניתן לשנות. אין מה לחלום על החלפת כל הבתים בבתים ירוקים. אין מספיק חומרי גלם ואנרגיה להחלפת אפילו רבע מהבתים בעולם.
המאסה הקריטית של שינוי תבוא משינוי בתפעול, משיפוץ ירוק, ומבניה חדשה שכן תיבנה בצורה ירוקה.

כשמדברים על בניה ירוקה הדימוי הוא של בית בוץ / יורט מונגולי. אך זה רחוק מכך .

זיהום סביבתי נובע משילוב של פיצוץ אוכלוסין
כפול
רמת החיים
כפול
התנהגות "השוק החופשי".
התנהגות "השוק החופשי" אינה קשורה ליעדים הראשונים של כלכלה שמשרתת את החברה. היום מדובר בזילות במשאבי הסביבה, אויר, מים אדמה.

40-60% מהזיהום הסביבתי נובע מבניינים.
נתוני המועצה הישראלית לבניה ירוקה: מבנים אחראים יותר מכל גורם בודד אחר לצריכה ולפסולת: 17% ממי השתיה, 25% מכריתת יערות, 33% גזי חממה, 30-40% צריכת אנרגיה, 40-50% צריכת חומרי גלם.

גידול בצריכת החשמל נובע בעיקר מבניינים.
95% מאספקת האנרגיה בעולם ממקור לא מתחדש
(פחם - מזהם ובעל יעילות אנרגטית נמוכה, גז טבעי - גזי חממה כמעט כמו פחם, פחות זיהום אויר, יקר יותר, אנרגיה גרעינים - אורניום מועשר הוא משאב יקר ולא זמין, לאחר השימוש הופך לפסולת)
6% חשמל מתחנות מים - אמנם אנרגיה מתחדשת אבל יש בעיות של הטיית נהרות וכו'
רק 2% מאנרגיה מתחדשת אמיתית - שמש, רוח, גלים

פרמטרים בריאותיים וסביבתיים שנבדקים (בשוודיה אם אני זוכרת נכון)
השפעות חיצוניות:
מזהמי אויר, קרינה אלקטרו מגנטית, רעש, צל, רוח, מגוון ביולוגי, יצרנות ביולוגית, מי
נגר
השפעות סביבתיות בפנים הבית:
איכות אויר (למשל שטיח שעבר ניקוי יבש מזהם את האויר), נוחות טרמית, רעש, אור יום, קרינה אלקטרומגנטית (למשל רשת אלחוטית)
השפעות בריאותיות:
אלרגיה (למשל מדבקים, צבעים, חומרי ניקוי), דלקות פרקים, סינדרום הבנין החולה, רעש והפרעות שינה וריכוז (למשל סדין אל גהץ מכיל פורמלין!, הבזק אור קוטע שינה, אור חשמלי מפריע למערכות הביולוגיות שלנו)

פליטת חומרים לאויר ולמים גורמים לשינוי אקלים, ריבוי ריכוז חומרים כימיים בטבע, גשם חומצי, חור באוזון, אוזון קרקעי, רעילות כימית לאדם ולסביבה.

יתרונות בניה ירוקה:
2.5 ימים הקדמת שחרור מאשפוז בבית חולים, 20% שיפור תוצאות במבחנים כתוצאה מהחדרת אור טבעי, 2-16% עליה בתפוקה, צמיחה בייצור, צמיחה במכירות בעקבות החדרת אור טבעי!

וגם - 50-90% הפחתת פסולת, 30-50% הפחתת צריכת מים, 35% הפחתת פליטת גזי חממה, 30% חיסכון באנרגיה.

דברים מעניינים שנאמרו בין לבין:
* עץ לבניה מכיל רעלים
* ייצור טון בטון מייצר טון גזי חממה - חצי מהאנרגיה הנדרשת לייצור, וחצי מריאקציה בין החומרים
* גרמניה מובילה בבניה ירוקה (פאסיב האוס, וגם בתים שמייצרים אנרגיה) ומודעות מערכתית: למשל בכבישים הבינעירוניים אין תאורה, אלא רק בצמתים ובאזורי מגורים.
* מדינת חלם: המדינה אישרה קידוח נפט בשמורת נחל צאלים במדבר יהודה בעיקבות הערכה בסבירות של 15% שימצא שם נפט בתפוקה של 6.5 מיליון חביות. כדי לאמת את ההשערה יש לבצע קידוח ניסיון - קידוח, סלילת כבישים, תנועת משאיות - הרס השמורה. והפואנטה: 6.5 מיליון חביות השוות לצריכה של חודש בישראל.
* בסקנדינביה אסור למכור מוצר עם אחריות של פחות משנתיים.
* באילת מחקרים חדשים מאשימים את הבניה על הים שחסמה את הרוח הצפונית בתמותת האלמוגים.

קוסמטיקה טבעית

לחברות הקוסמטיקה יש פרסומות מאוד יפות, וקופירייטרים ממש משכנעים. אבל כשמסתכלים על האותיות הקטנות ממה התכשירים עשויים אפשר לחטוף חום מכמות הכימיקלים.

הנה מידע ששוכב אצלי כמה שנים - לא זוכרת מאיפה המקור, אבל גם אם רק חצי מזה נכון, יש סיבה להיזהר ממוצרי הקוסמטיקה והטיפוח הקונבנציונליים:

• DEA, MEA, TEA
חומרים אלה גורמים לתגובות אלרגיות, מגרים את העיניים ומייבשים את השיער והעור. הם עלולים לגרום לסרטן, בעיקר בכליות ובכבד.

  


• 
Petrolatum, Mineral Oil, Paraffinum Liquidum
תוצר של נפט. ידוע גם כג'ל שמן מינרלי, וזלין נוזלי, ושמן תינוקות. 
הוא עלול לגרום רגישות לאור. מונע מן העור את השמנים הטבעיים שלו, ועל כן גורם בקיעים ויובש, והזדקנות בטרם-עת. הוא אף מונע סילוק רעלים ועלול לגרום לאקנה והפרעות אחרות.
  


• 

Imidazolidinyl urea, DMDM hydantoin
אלה חומרים משמרים יוצרי פורמלדהיד (formaldehyde).
עלולים לגרום כאבי פרקים, אלרגיות, דיכאון, כאבי-ראש, כאבים בחזה, תשישות כרונית, סחרחורות, נדודי-שינה ואסתמה. הם עלולים להחליש את מערכת החיסון ואף לגרום לסרטן. הם מצויים במוצרים לטיפוח העור, הגוף והשיער, דיאודורנטים ולכה לציפורניים.

  


• 
Isopropyl
חומר ממוסס רעיל המשנה את המבנה של כימיקלים אחרים. הוא מצוי בחומרי שטיפה.
לצביעת-שיער, קרם-גוף, קרם-ידיים, משחות אפטרשייב, בשמים. חומר זה עלול לגרום לבחילות, הקאות, כאבי-ראש, סומק, דיכאון. נוסף על כך הוא מייבש את העור והשיער, ויוצר בקיעים וסדקים בעור המעודדים צמיחת בקטריות.
  


• 

SLS - sodium lauryl sulphate
מצוי במוצרי שמפו, מרככי שיער, משחות שיניים, תחליבי גוף.
מסוכן במיוחד לילדים שברקמותיהם מתרכז באחוזים גבוהים. גורם לשינויים ברקמת העין ונשירת שיער ע"י ייבוש השורשים. דטרגנט חזק זה עלול לגרום גם פריחות בעור, קילוף בעור וכיבים בפה. כאשר הוא משולב עם מרכיבים אחרים, הוא עלול להביא להיווצרות ניטרואמינים, הידועים כמסרטנים. הוא חודר בקלות לעור ועלול להצטבר בלב, בריאות, בכבד ובמוח.
  


• 

PVP/VA copolymer
מרכיב על-בסיס נפט, המצוי בתרסיס לשיער.



• 
Padimate-O, הידוע גם כ Octyl dimethyl
מצוי בעיקר במסנני-שמש. בדומה ל- DEA, הוא מביא.
להיווצרותם של ניטרואמינים. קיימת הסברה כי האנרגיה הנספגת ע"י מסנן-השמש הופכת לרדיקלים חופשיים, העלולים דווקא להגביר את הסיכון לסרטן עור.

  


• 
Methyl, propyl, butyl, ethyl & paraben
חומרים אלה משמשים להארכת חיי-המדף של המוצר ומעכבים התפתחותם של חיידקים. רעילים ביותר. עלולים לגרום פריחות ותגובות אלרגיות נוספות.
  


• 

Prophylene Glycol
פרופילן גלוקול - נהוג להשתמש בו בתעשייה למניעת קיפאון במערכות קירור מנועים. עפ"י מחקרים הוא עלול לגרום לשיבוש בפעילות הכבד והכליות.
  


• 

SLES - Sodium Laureth Sulfate
סודיום לאוריט סולפט - בתעשיית הטכסטיל משמש להרטבת בדים והתפחתם. מזיק מאוד לבריאות.

  


• 
Kaolin
קאולין - גורם לייבוש העור ואף מפריע לפעילות הנשימה וחילוף החומרים של העור.

  


• 
Elastin
אלסטין - מזרז את תהליך הזדקנות העור.

  


• 
AHAS - Alpha hydrax Acids
חומצות אלפא הידרוקסיות - בטווח ארוך מזרז את הזדקנות העור.
  


• 

Bentonite
בנטוניט - גורם לייבוש העור ויוצר קרום דק המונע קליטת חמצן. בין הקרום לעור נלכדים רעלים ואף CO. 



  


• Collagen, Hyaluronic Acid קולגן, חומצה היאולרונית - בשני מרכיבים אלה הערך המולקולרי גבוה ולכן אינו נספג בעור אלא נשאר כמשקע עליו וגורם לנזק מצטבר.


  


• חומרים מבשמים
בדרך-כלל על בסיס נפט. עלולים לגרום כאבי-ראש, סחרחורות, פריחה, בעיות נשימה, הקאות, גירוי בעור ותסמונת MCS.

  


• 
צבעים סינתטיים
צבעים על-בסיס זפת מסומנים בדרך-כלל באותיות FD&C או D&C, ואחריהן מספר. ידועים כמסרטנים.


  


• טלק
 נמצא באבקות לתינוקות, לפנים ולגוף, וכן באמצעי-מניעה כגון קונדומים. מוכר כחומר מסרטן ומהווה גורם מרכזי לסרטן השחלות כאשר משתמשים בו באזור איברי-המין.
עלול להצטבר בריאות ולגרום להפרעות במערכת-הנשימה.

מהכיוון השני - אני לא אשתמש במוצר טבעי אם הוא לא יהיה יעיל ונעים לשימוש.

אז הנה המלצות למוצרים שניסיתי והיו לי טובים:

• קרמים לפנים של לבידו . חברה ישראלית!כבוד! אני משתמשת בקרמים הרגילים, לא אהבתי את הריח של הסדרה עם הרימונים. הקרמים מצוינים.



• דאודורנט של lush. קרם נעים, ריח טוב, ושורד גם שיעורי אירובי שאיתגרו דאודורנטים עתירי אלומיניום... מעולה. יש להם המון מוצרי טיפוח, תציצו באתר. מגרה לאללה. ואם הכל ברמה של הדאודורנט - וואי וואי וואי. מי יביא אותם לארץ?


• שמפו שיהב מהחנות טבע המלץ לי עליו ויצא מעולה. השמפו של חברת מ.ד.פארם, נראה אתכם מבינים משהו מהאתר שלהם.... הנה תמונה בכל מקרה.

וכאן קישורים לדברים שלא בדקתי ונראים מעניינים:

• קאיפו - קוסמטיקה. יש חנויות בגעש ואילת, ומוכרים אותם בבית מרקחת בתל אביב. הטקסט באתר שלהם צפוף ולא נוח לקריאה, אבל המוצרים מעניינים, והבנות במרמלדה גורמות לזה להישמע מעניין.



• סבונים של ד"ר ברונר. גם מהמלצות מרמלדה. (מצד שני, הם גם המליצו על סבון ירדן, שהוא אמנם טבעי, אבל אני לא אוהבת את הריח שלו והוא מ-י-ב-ש).



• לא בארץ, אבל שווה בדיקה: method מוכרים חומרי ניקוי לכל הבית כולל למי שגר בבית. אתר מגניב ושווה חיטוט.



• לא בארץ, אבל שווה בדיקה 2: original source הבריטים עם קוסמטיקה טבעית, וכמובן אתר מגניב

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה2 - מפגעים בזמן הבניה

אסף חרמון הציג מסמך של איגוד ערים יהודה המרכז הנחיות לקבלן למניעת מפגעים בזמן הבניה. אני לא יודעת מי אוכף את זה, אבל זה מהווה איזשהו בסיס למודעות לבעיות שעלולות לצוץ באתר בניה. אני מניחה שאם תהיה מודעות מצד תושבים והם יפעילו לחץ על הרשות המקומית - מועצה, עיריה, יישוב - מישהו אולי ישים לב לזה ויאכוף. מוכרחה לציין שכמישהי שגרה מול אתר בניה חלק ניכר מהסעיפים הוציאו ממני "הא!" עגום...

תקציר:
מפגעי אבק
דרישה להרטבה במים בזמן עבודות עפר וקידוחים
דרישה להרטבה/סלילה זמנית של דרכי עפר לאתר
דרישה לכיסוי משאיות המובילות עפר וחומרי בניה
דרישה לעצירת עבודה בימים בהם יש רוחות חזקות

מפגעי פסולת
איסוף פסולת בנין במכולה ופינוי מוסדר למקומות מורשים
עודפי עפר - רצוי להשתמש באתר, אם לא פינוי לאתרים מסודרים
גדר אטומה בגובה 2 מ' מסביב לאתר
ניקיון מדרכה וכביש מפסולת ואבק עד למרחק 25 מ' מהאתר

רעש
לא יחרוג מהתקנות למניעת מפגעים

זיהום קרקע ומים
איסור שפיכת דלק/שמן על הקרקע
עודפי בטון יפונו ולא ישפכו על הקרקע
תדלוק יתבצע מעל משטח ניקוז, ויבוצע ריקון למיכל סילוק
קרקע שהזדהמה בדלק/שמן תארז ותפונה לאתר סילוק
מבנים יבילים יחברו שפכים למערכת הביוב הקיימת
יש להציב שירותים ניידים לפועלים בלי הזרמת שפכים לסביבה

אשוב ואומר: "הא!" אבל ננסה להיות אופטימיים...

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה2 - ראדון

את הסקירה בנושא הראדון העביר אסף חרמון, רכז תכנון סביבתי באיגוד ערים מטה יהודה.

האזורים הרלוונטיים בארץ הידועים כבעלי ריכוז ראדון גבוה - ירושלים, ערד, ים המלח ויישובי מעלה אדומים וגוש אדומים.

הראדון הוא גז טבעי שנפלט מהאדמה בעקבות התפרקות רדיוקטיבית טבעית. הריכוז שלו נמדד במספר ההתפרקויות שלו לשניה ביחס למטר מעוקב. הראדון כבר יותר מהאויר, אבל הוא מתנהג כמו האויר - אם יש תנועה הוא יתפזר, ואם אין הוא ייתקע. באויר החופשי אין בעיה - זה מתפזר. הבעיה מתקיימת במבנים, וכיוון שבתרבות שלנו הבית אטום היטב ופחות מאוורר הריכוז יכול לעלות ולהגיע לריכוזים מסוכנים. הראדון נכנס לגוף בנשימה ומתפרק בתוך הגוף.

הראדון נפלט מהאדמה, עובר דרך הרצפה, ובמבנה לא מאוורר יכול להצטבר ולגרום לנזקים.
גם חומרי בניה כמו בטון ובלוקים פולטים ראדון ברמה מסויימת, תלוי במקור שלהם - מאיזה איזור באו. קיימת לכך תקינה כלשהי, אבל לא ברור מי בודק את העניין.

הפיתרון האולטימטיבי לבעיה הוא פשוט אוורור: פתיחת חלונות לאויר צח, ובמיזוג אויר שימוש באויר מבחוץ ולא מיחזור של אויר מבפנים.
פרט ראדון: פתרון פשוט ביותר - מעל לאדמה ומתחת לרצפה מכינים שכבה של חצץ (בעוביים שונים וסוגים שונים של חצץ - יש מפרט מדוייק לעניין) ומעבירים צינור תקשורת בלולאה סביב ההיקף של הבית. הקצה של הצינור עולה אל הגג ומשחרר שם את האויר שהצטבר בו (ויש גם אפשרות להפעיל מפוח ולשאוב באופן אקטיבי את האויר).
קיים גם מוצר שנקרא מזרן sgc - שעשוי מחומר שסופח את הגז מתחת לרצפה, גם הוא עם צינור שעולה לגג.

איגוד ערים יהודה מפעיל בשנים האחרונות במעלה אדומים, ויש גם התחלה של שיתוף פעולה עם מ.א.מגילות, מה שנקרא "נוהל ראדון" לבנינים חדשים. בשלב הגשת היתר בניה יש דרישה מהעיריה לתכנון פרט ראדון שצריך להיות מוגש עם תוכניות הבניה, ובשלב טופס 4 - מבצעים אטימה של הבית ובדיקה עם גלאי למשך 3 ימים כדי לבצע "ניחוש מלומד" על ריכוז הראדון במבנה.

בדיקה מסודרת של הראדון מבוצעת לטווח ארוך 3-6 חודשים בהם ממוקם גלאי פאסיבי בחדר. ניתן לעשות בדיקות כאלה דרך איגוד הערים (עלות של 150 ש"ח לגלאי) ובכך להגיע לאמינות גדולה יותר - כי אין קשר בין הקבלן לבין מבצע הבדיקה...

במבנים קיימים שמתגלה בהם בעיה, ניתן לבצע פתיחת חלון, או צינור ניקוז עם/בלי מפוח.

חלל כלוא מתחת לבית יכול להכיל ריכוז ראדון גבוה מאוד. אם החלל אטום היטב - אין בעיה. אם קיימת צנרת שנכנסתלבית, או פתחים לכיוון הבית סביר שיהיה מעבר ראדון לתוך הבית.

בניה אקולוגית עם מכולות

באתר של ארץ כרמל, יש סיקור תחת "בניה אקולוגית" שמתעד באופן כללי בניה של בית שמשתמש במכולות בתור שלד. מעניין.

חוץ מזה יש באתר הסברים על פרוייקט הקומפוסט היישובי שהם מתפעלים בהצלחה. אין באתר, אבל יש בשטח, איזור הדרכה בו הם מעבירים כל מיני סדנאות ואירועים, בדר"כ בחגים. אם מעניין, אפשר להצטרף לרשימת תפוצה שלהם ולקבל מידע כשקורה משהו.

MEAT the facts

כשחושבים על איכות סביבה בד"כ חושבים על מיחזור, מכוניות היברידיות, פאנלים סולריים.

אז אם יש לנו כוח נשים את הבקבוק בכלוב (כפיים בבקשה), להיברידי וסולארי אין לנו כסף, אז יאללה ביי, מתי משדרים את האח הגדול?

קשה להאמין באיזו קלות אנחנו יכולים לעזור ובאופן מאוד משמעותי: לאכול פחות בשר.

סרטון קצר (אנגלית, כולל מוזיקה דרמטית ותמונות מבעסות, אבל אפקטיביות) על הקשר בין צריכת בשר לבין המשבר הסביבתי ורעב עולמי.

ולעצלנים - הכתוביות, בתרגום (חפיפי משהו) שלי:

• "אנחנו כל כך קרובים לקו האדום, אנחנו עלולים להתעורר מחר ולגלות שאין יותר מה להציל" שר איכות הסביבה ההודי
• אם עתיד העולם היה תלוי בי, מה הייתי עושה?
• הידעת? תעשיית הבשר מייצרת 40% גזי חממה יותר מכל התחבורה העולמית ביחד.
• יערות האמזונס משחררים כל יום 20 ביליון טונות של מים זכים לאטמוספרה כל יום
• 24 שעות של כריתת יערות מייצרים כמות פחמן דו חמצני השווה ל8 מיליון אנשים הטסים מלונדון לניו יורק.
• כל שניה נכרתים יערות בגודל של מגרש פוטבול כדי לספק 257 המבורגרים.
• מעל 90% משטחי יערות האמזונס שנכרתו מאז 1970 משמשים לתעשיית הבשר.
• "נותרו 18 חודשים לעצור את כריתת היערות כדי לשמור על החיים בכדור הארץ" הנסיך צ'ארלס, מאי 2008
• 16 פאונד של גרעינים נדרשים כדי לייצר 1 פאונד של בשר בקר
• פרות תעשיית הבשר לא מתות מרעב. עדיין.
• ילד מת ברעב כל 2.3 שניות.
• 1.2 ביליון אנשים סובלים מרעב.
• 1.2 ביליון אנשים - אחרים - סובלים מהשמנת יתר חמורה (obese)
• כל שנה 760 מיליון טונות של גרעינים מאכילים את משק הבשר.
• זה יכול לפתור את משבר האוכל העולמי 14 פעמים.
• גרעינים שניתנו לבקר מאבדים 90% מהאנרגיה של הגרעינים המקוריים.
• הקטר אחד של אדמה מניב: תפוחי אדמה ל22 איש, אורז ל19 איש, צלעות ל2 אנשים, בשר (beef) לאיש אחד.
• 1.1 ביליון אנשים חיים בלי מי שתיה נקיים ובטוחים. זה 1 מתוך 6 מאיתנו.
• 19,737 ליטרים של מים נדרשים כדי לייצר 1 פאונד של בשר.
• מדובר במספיק מים למקלחת של 7 דקות כל יום למשך שנה.
• תעשיית הבשר בארה"ב מייצרת 86,000 פאונד של צואה כל שניה.
• זה פי 130 יותר מכל האוכלוסיה האנושית.
• בזמן שאתם צופים בוידאו הזה (פחות מ4 דקות) 226 מגרשי פוטבול של יערות גשם נכרתו, 2090 פרות, 9150 חזירים, 334120 תרנגולות נשחטו, 100 ילדים מתו מרעב.
• אבל יש לך את הכוח לעצור את זה עכשיו. זה על הצלחת שלך.

עוד בנושא - כתבה בהארץ, ועוד אחת, דו"ח ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מידע נוסף ב"אנונימוס".

וכל זה לפני שדיברנו מילה אחת על בריאות ובעיות מוסריות קשות בגידול בעלי חיים.

מישהו רוצה קצת חסה?

בניה מדברית

יונתן שלח קישור עם המווווןןןן מידע על בניה מדברית. לאוניברסיטת בן גוריון יש מרכז לחקר ופיתוח המדבר. והחבר'ה שם גם מתעסקים עם אדריכלות מדברית - איך בעצם אפשר לגור במדבר תוך ניצול התנאים המיוחדים של המקום לשימוש פאסיבי באנרגיה הסביבתית. הרעיון הוא לתכנן מבנה שיוכל לשמור על טמפרטורה פנימית יציבה ונוחה למרות שינויי הטמפרטורה בחוץ. 

כדאי להציץ באתר וללכת לפי הסדר. לעצלנים "תפריט" קצר:

הסבר מאויר על זוית השמש בעונות השונות ועקרונות בידוד, מאסה טרמית, מיזוג פאסיבי.

חומרי בנין, גאומטריה של מעטפת הבנין, הצללת הגג -  כאן.

פיתוח חדשני של זכוכית לחלון - כאן.

מתקן קירור בעלות אנרגטית נמוכה המבוסס על אידוי. כולל הדמיה תרמית של בנין.

הסברים בהירים וטובים.

הפרק השני של קריאת שמע (דברים יא יג-כא)

"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם--כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ. "

המממ... זה די אחד לאחד.

למי שיהדות מסובכת לו מידי, ונוצרת אצלו התנגדות למשוואה "קיום מצוות = גשם בעיתו וברכה", אני מציעה קריאה מעיניים סביבתיות:

תשמעו אל מצוותי - במובן של התנהגות אחראית ומוסרית בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו, בין אדם לסביבתו

לאהבה את ה' אלוהיכם - להעריך ולאהוב את העולם שבו אנחנו חיים, את החיים עצמם, ולקבל את הפרופורציה שלנו בעולם כחלק ממארג אדיר, ולא כשליטים נצלנים ומזלזלים כלפי המתנות שאנחנו מקבלים.

ונתתי מטר ארצכם, ונתתי עשב בשדך, ואכלת ושבעת - התוצאה ההגיונית של התנהגות אחראית, מכבדת ומקיימת.

הישמרו לכם פן יפתה לבבכם - מעניין כמה המונח פיתוי מתאים לתרבות הצריכה, שבעצם מפתה אותנו כל הזמן לרצות דברים שאנחנו לא באמת צריכים, מפתה אותנו בפרסומות, באוכל, בסקס, באלימות ומה לא, רק כדי שניסחף למעגל של צריכה ללא גבולות.

ועבדתם אלוהים אחרים והשתחויתם - טלויזיה? סלבריטאי ביצות מצויים?

וחרה אף... ועצר את השמיים... והאדמה לא תיתן את יבולה...ואבדתם - זה לא בדיוק איפה שאנחנו נמצאים עכשיו? הטבע יוצא מאיזון כתוצאה מההתנהגות הילדותית, האנוכית וחסרת האחריות שלנו שמביאה בחשבון רק את צרכינו המיידיים ולא חושבת מילימטר קדימה.

ושמתם את דברי אלה על לבבכם, ולימדתם את בניכם, בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך - לתשומת ליבכם בבקשה, וכיוון שאנחנו אנושיים וניתנים לפיתוי, הו, כל כך בקלות, אנחנו צריכים להשקיע מאמץ פעיל כדי לזכור את העיקרון הזה, לשמור על עצמנו ועל העולם.

למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה - תזכורת קלה לדורות הבאים, שהרי בלהט היצר המיידי אנחנו נוטים לשכוח את הקשר בין עוד שקית שאנחנו לוקחים בסופר (למשל) לבין איך ייראה העולם של הילדים והנכדים שלנו בעוד לא כל כך הרבה זמן.

על שקיות פלסטיק

Plastic Bag

View SlideShare presentation or Upload your own.

אולי מוגזם, אבל ממחיש את הנקודה

המצגת הזאת עשויה בטעם קצת רע, לדעתי. אני לא זוכרת ממי קיבלתי אותה, זה משהו שמתגלגל באימייל. בכל זאת אני מעלה אותה, כי יש פה איזשהי פואנטה.

Unknown Parameter Value

View SlideShare presentation or Upload your own.

מים אפורים

מצגת של חברת אד-רום, חברה ישראלית שמציעה פתרונות מים אפורים. החברה משווקת בעיקר בחו"ל, כי בארץ החקיקה והכללים בעניין לא ברורים ועוד לא מוסדרים. מהתכתבות קצרה עם אנשי החברה התרשמתי שהם מאוד ידידותיים, באמת אידיאליסטים בנושא ומאוד נכונים לעזור. המצגת מציגה את הנושא של מים אפורים ואת הפתרון שהחברה מציגה.

Water

View SlideShare presentation or Upload your own.

מאמר של מוטי ניר, עם הרבה מידע נוסף, באתר סביבה.

כנסת 2

כנסת 2 הוא פרוייקט מעניין ברשת: כל אחד יכול להירשם כחבר כנסת ולהעלות הצעות חוק. אני לא יודעת כמה הוא באמת משפיע, אבל יש גם כמה חברי כנסת מהעולם האמיתי שמציצים שם כנראה בקביעות. 

יש בזה משהו מאתגר כשאתה צריך לנסח את הביקורת שלך (שהיא בדרך כלל שלילית ולא מביאה בחשבון את כל ההיבטים) בצורה בונה... תרגיל נחמד.

לפני שנה וחצי עשיתי כמה ניסיונות שם.

הנה ציטוט של חוק לימודי צרכנות נבונה בביה"ס שלי משם:

צרכנות היא אחת מאבני היסוד של השיטה הקפיטליסטית. המצב כיום הוא שילדים נולדים לתוך השיטה ולא מודעים למשמעות הבחירות הצרכניות שלהם. מטרת תכנית לימודי "צרכנות נבונה" - לעורר מודעות ואחריות בהתנהגות הצרכנית שלנו.

ההצעה:
החל מביה"ס היסודי ועד התיכון תוקדש שעה שבועית ללימודי צרכנות נבונה. רמת החומר תותאם לגיל הילדים.
תכני תכנית הלימודים:
1. רקע כללי, היסטורי, פילוסופי על השיטה הקפיטליסטית וחלופותיה.
2. ביקורת תקשורת: על העיתונות הכתובה והמשודרת, שיקולי עריכה, רייטינג, עיתונות "צהובה" מול עיתונות אחראית, תוכניות בידור.
3. שיווק ופרסומות: מה מנסים להשיג מאיתנו, באיזה אמצעים, מה מועיל, מה מזיק, מודעות לשיטות שיווק ומניפולציות שפועלות עלינו.
4. צרכנות ירוקה: משמעות הבחירה הצרכנית שלנו על איכות הסביבה. מה קורה לדברים שאנחנו קונים אחרי שאנחנו זורקים אותם. איזה דברים קטנים אנחנו יכולים לשנות וכבר לעזור לאיכות הסביבה.
5. תזונה: מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו? מה הוא צריך? הבנה כללית של אבות המזון וצרכי הגוף. ג'אנק פוד. חומרים משמרים, מייצבים וכו' המוספים למזון. ריסוס והדברה. מזון אורגני.
6. האזרח מול הממסד: היכרות עם המערכות המשרתות את האזרח, למי פונים בעת הצורך. (קופת חולים, בית חולים, בנק, חברת ביטוח, איגודי הגנת הצרכן, כנסת, וכו')
7. כלכלה אישית בסיסית: הכנסות מול הוצאות. שמירה על איזון בלי להיכנס לחובות. משמעות של הלוואות, ריבית, משיכת יתר.

עוד הצעת חוק שלי (ששווה איזכור) - הדרכת הורים בקופות החולים. 

מעניין שהרבה מאוד אנשים ניסו לנסח חוקים בעניינים ירוקים. יש בזה משהו מעודד.

שקית רב פעמית

לפני משהו כמו שנה התרשמתי מאוד מהשקית הטובה שמחליפה את שקיות הסופר, ומתוכננת להתאים לעגלה של הסופר. למרות שהיה די יקר - סביבות ה60 ש"ח, קניתי 2.

תכל'ס, הפתרון הזה לא כל כך מוצלח בעיני. אי אפשר שלא למלא את השקית (הגדולה מאוד) עד הסוף ולהתחיל לזכור כמה משקל זה אמור לסחוב, ואז קורים שני דברים:

1. השקית כבדה מאוד ולא נוח לסחוב

2. הקליפסים שמחברים את הידית לעגלת הסופר נשברים, והידיות נקרעות.

בקיצור - פתרון לא משהו (אם כי כסל לפיקניק זה היה לא רע, עם תאי קירור ואיחסון לבקבוקים).

מבחינתי בסוף יצא שהסלים הכי שימושיים לסופר הם הסלים שמוכרים ב-5 ש"ח ברמי לוי (ובעוד רשתות).

ובעניין קניות רגילות:

אם זה בית מרקחת, ספר או משהו, בדרך כלל אני עם תיק ואני פשוט מוותרת על שקית ושמה ישר בתיק. אבל יש קטגוריה נחמדה של שקית בד שמתקפלת לגודל ממש קטן ואפשר שתהיה בתיק תמיד, להחליף שקית רגילה במקרה הצורך. ראיתי דברים כאלה כאן, ויש גם את הגרסה הישראלית. יופי!

אתר נולי משווק מוצרים אקולוגיים לקטנטנים - חיתולים מתכלים, סבונים וכו' - ובין היתר מציע גם מגוון של תיקים ושקיות בד.

וגם פה יש.

איך תל אביב יכולה להיראות

יעל מהבלוג "אפילו עז" פרסמה תמונות שצילמה בתל אביב ביום כיפור. 

כשמסתכלים על זה, נהיה כל כך ברור שהבעיה היא המכוניות.

כמה שקט יש בעיניים, כמה חיים בילדים שנוסעים על אופניים, כמה העיר נראית יפה פתאום, אנשים ולא מכוניות, חיי רחוב - איזה יופי.

אני מסתכלת על התמונות, וישר מתחילה לתכנן: שני נתיבים יהפכו להיות מדרכה להולכי רגל ומסלול אופניים, נתיב אחד לתחבורה ציבורית ואחד למכוניות...

תפיסה סביבתית ביהדות

כשחושבים על איכות הסביבה, יהדות היא לא האסוציאציה הראשונה שעולה. לא נהוג לשמוע שיעורים בענייני סביבה או לעלות את הנושא בדרשות שבת. אבל למרות שאין "מסכת סביבה", היהדות חדורה במודעות לסביבה, שכן נושא איכות הסביבה נובע מתפיסת עולם מוסרית של אחריות אישית של כל אדם על עצמו ועל הקשרים שלו עם העולם – התחשבות באנשים, בקהילה ובסביבה. אותה תפיסה מוסרית היא אבן פינה גם ביהדות.

מעט דוגמאות, ממגוון מקורות:

"זוהי דרכם של צדיקים ועושי מעשים טובים... הם אינם פוגעים לעולם אפילו לא בגרגר חרדל, וכל הרס שהם רואים מרגיז אותם" (ספר החינוך)

"כשנכרת עץ פרי, יוצא קול זעקה מקצה הארץ עד קצה, אך אינו נשמע" (פרקי דרבי אלעזר, ל"ד)

בפרשת השבוע לפני שבועיים הופיע איסור על השחתה – אפילו בתנאים קיצוניים של מלחמה:

"כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן - כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות... " (דברים כ')

והרמב"ם הרחיב:

"ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בניין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה - עובר ב"לא תשחית". (הלכות מלכים ו', יד)

התורה (במדבר לה) מורה לנו לשמר מסביב לערי הלוויים חגורה ירוקה ברוחב 1,000 אמות, ואלפיים אמות נוספות לצורכי חקלאות. הרמב"ם מסביר כי מצווה זו נוגעת לכל ערי ישראל, ולא רק לערי הלוויים.

בתלמוד מובא סיפור יפה, עם מוסר השכל שאפשר להסיק ממנו שלל מסקנות סביבתיות:
אמרו חכמים, לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים. מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים. פגש בו חסיד אחד. אמר לו מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?! הוא לא הבין למה התכוון החסיד, ולכן לגלג על דבריו. כעבור זמן, נצרך אותו אדם למכור את שדהו, והיה מהלך באותה רשות הרבים ונכשל באותן אבנים שהוא עצמו השליך. אמר לעצמו, "יפה אמר לי אותו חסיד, 'מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך...'"

"טוב פת חריבה ושלווה בה, מבית מלא זבחי ריב" (משלי פרק י"ז פסוק א) יכול להיקרא בהקשר של ימינו כהמלצה להימנעות מתרבות של צרכנות וחומרנות מופרזת.

היהדות דנה בפרטי פרטים בסיטואציות אפשריות ובדרכים הנאותות להתמודד עימן, וכשמחברים נקודה לנקודה מתגלה תמונה של מודעות סביבתית עמוקה שיש לנו הרבה מה ללמוד ממנה.

איכות הסביבה - לא רק עניין חומרי

aish.co.il הוא אתר בנושאי יהדות. בין השאר יש שם כמה מאמרים בנושאי סביבה.

המאמר מאת תמיר שחק, מעלה את התפיסה שזיהום זה לא רק דבר חומרי, אלא אפשר להתיחס כאל זיהום ברשות הרבים גם לגבי התעשרות על חשבון הציבור, מכירה של מוצרים מסוכנים לבריאות, שידול לצריכה עודפת שלא לטובת הקונה, פרסומות מטמטמות, תקשורת אלימה, ועוד. 

הסיכום שלו:

"לכל אדם יש את הזכות לגדול בסביבה בריאה ונקיה מבחינה חומרית ורוחנית כאחד, וכאשר אדם אחד נבנה על חשבון פגיעה בבריאותם הנפשית והגופנית של אנשים רבים, זה רע, ואנחנו כחברה חייבים למצוא דרכים להוקיע ולקנוס אנשים כאלה".

יונתן תמצת את המאמר פעם לדף מידע יישובי, אבל שינה קצת את הסיכום:

"לכל אדם, יש את הזכות לגדול בסביבה בריאה ונקיה מבחינה חומרית ורוחנית כאחת, וכאשר אדם אחד נבנה על חשבון פגיעה בבריאותם הנפשית והגופנית של אנשים רבים אחרים, זה רע.
כחברה אנחנו חייבים למצוא דרכים להוקיע ולקנוס אנשים כאלה במקום להעריץ אותם על תבונתם השיווקית ויכולתם "לעשות קופה". כפרטים, אנחנו חייבים לפתח ראיה ביקורתית על השיטה שבה אנחנו מתנהלים כדי שלא נתהלך בה כעיוורים ונוכל לבצע בחירות אמיתיות מתוך שיקול דעת."

טיפים יומיומיים - תרבות, בריאות

• להגן על בעלי החיים
• להשתדל לשמור על שקט ותרבות דיבור
• נמנעים או ממעיטים בשימוש בטלפון סלולרי
• נמנעים מעישון גם פאסיבי
• משתדלים להיות בצל ומתגוננים מהשמש
• מנקים אחרי הכלב שלנו
• מדווחים על מפגעים או תקלות לעיריה
• שומרים על בריאותנו ובטיחותנו
• עולים ויורדים ברגל במקום במעלית כשזה אפשרי
• משתדלים ללכת ברגל או לנסוע באופניים
• בחנו מידי פעם את רשימת החומרים במזון שאתם מבשלים. הבן אדם המערבי אוכל בשנה בין 6 ל 7 קילו תוספים כימים למזון. רק אחוז אחד מזה נדרש לשימור המזון. כל השאר להמתקה, להחמצה, לצביעה

טיפים יומיומיים - רכב

• ככל האפשר - לכו ברגל, סעו באופניים, באוטובוס, בטרמפ במקום באוטו.
• הקפד על לחץ אוויר תקין בצמיגים, להקטנת הבלאי ולהקטנת צריכת הדלק.
• כאשר רוכשים רכב חדש, מומלץ לבדוק את צריכת הדלק שלו. קיימים פערים משמעותיים בין דגמים שונים של רכבים. רכב עם הילוכים ידניים או רובוטיים צורך עד 30% פחות דלק.
• עד מהירות של 80 קמ"ש חסכוני יותר לנסוע ללא מזגן עם חלון פתוח, מעל 90 קמ"ש רצוי לנסוע כשהחלונות סגורים ולהפעיל מזגן . אל תעברו את ה110 קמ"ש - בזבוז דלק לא סביר. נסיעה במהירות החוקית המותרת חוסכת דלק (וגם רפורטים)
• רכב קטן חסכוני בדלק ועדיף על רכב גדול. אתם באמת צריכים ג'יפ לנסיעות היומיומיות שלכם? לא חבל?
• ויש כללים לנהיגה חסכונית המביאים לחיסכון של % 10-15. (מתוך משרד איכה"ס האמרקאי, עירית פריבורג, אירגון המכוניות הגרמני):למנוע מטען מיותר – 100 ק"ג משקל יתר צורכים כ חצי ליטר יותר דלק ל100 ק"מ. מטען על הגג פוגע בכל תיכנוני האירודינמיקה של הרכב. שלושה אופנים על הגג משמעותם במהירות של 100 קמ"ש צריכת יתר של 4 ליטר ל100 ק"מ. רק הגגון למשאות בלבד מעלה הצריכה ב 1 ליטר ל100 ק"מ.חלונות פתוחים גם הם פוגעים באירודינמיות במהירויות בינעירוניות (דורש שיקול דעת מתייותר רצוי, מזגן או חלון פתוח).הקפדה על צמיגים שתוכננו מן ההיבט להפחתת אנרגיה/התנגדות לתנועה מופחתת. הקפדה על לחץ אויר בהתאם לנתוני היצרן, ומותאם למטען .מרחקים קצרים צורכים יותר. לפי VW צריכת מכונית בינונית מיד לאחר ההתנעה כ 30-40 ליטר דלק ל100 ק"מ. אחרי ק"מ אחד הצריכה יורדת ל20 ליטר, רק אחרי כ 4 ק"מ המנוע בטמפרטורת עבודה והצריכה רגילה (כ6 ליטר ל100 ק"מ). מעבר לכך יש את ענין שחיקות המנוע במצב קר. לשמירת המנוע רצוי לאחר ההתנעה להתחיל מיד בנסיעה, אך באופן "רך". רצוי להשתמש בשמנים סינטטים קלים.נסיעה בטורים (סיבובי מנוע) נמוכים . ה א – ב של הנסיעה המתחשבת בסביבה. לכל המכוניות שיוצרו ב20 שנה האחרונות , כמה שנוסעים בסל"ד (סיבובים לדקה) נמוך יותר ובאופן "רגוע" יותר – יותר טוב. נסיעה בסל"ד נמוך חוסך עד % 30 דלק ושומר על המנוע. 2000 סל"ד מספיק לנסיעה העיר.העברת הילוכים זריזה. במסגרת לשמירת סל"ד נמוך. זה גם שומר על המנוע וגם מוריד רעש. מענין: מכונית ב50 ק"מ בשעה בהילוך שני, מרעישה כמו 20 מכוניות הנוסעות בהילוך רביעי.כל האצה צורכת הרבה יותר דלק. רצוי לכן לנסוע "רגוע" יותר במרחק כזה לרכב שלפנים המאפשר החלקת שינויי נסיעה של זה שלפנים.בלימה. להפטר מן הנוהג לבלום עם המנוע. זהו מיתוס מטרום זמן מעצורי הדיסקית. העצירה עם המנוע יוצרת כ 10 פעמים יותר מסרטנים מאשר בנסיעה רגילה. לבלום עם המנוע רק בשיפועים חזקים.נסיעות בינעירוניות. 2000 סל"ד לא מספיק בנסיעות בינעירוניות. לפי פורד הצריכה במהירויות גבוהות כפלים מב ¾ המהירות המירבית. כך רצויה נסיעה של 80 קמ"ש בכבישים בינעירוניים רגילים, ו120 קמ"ש באוטוסטראדות.לא להתפתות למיני תוספים המבטיחים ניסי חיסכון בצריכה ופליטה.כיבוי זוללי חשמל. מזגן מעלה הצריכה בכ 1.8 ליטר ל100 ק"מ. אם שוכחים את חימום הזכוכית האחורית, מבוזבז כל שעה כ0.1 ליטר.לכבות מנוע. בעצירות פקקים של יותר מ20 שניות, כדאי לכבות את המנוע. לא "לתת גז" בהתנעה. (הודעה מתוך פורום איכות הסביבה)

טיפים יומיומיים - צמצום זיהום

• קראו גם את הטיפים לחיסכון בחשמל, ואת הטיפים לצמצום באשפה.
• נטעו עץ. הוא מיצר חמצן בכמות ששני בני אדם צורכים
  
• הפחיתו את צריכת הבשר ובכלל את המזון מן החי ככל האפשר. תעשיית הבשר, משקי החי והמשקים המתועשים אחראית על פגיעה סביבתית יותר חמורה מזו של כלי הרכב! (כתבה בעניין - כאן)
  
• חומרי הניקוי הרגילים אולי מנקים אבל מ א ו ד מזהמים. העדיפו חומרי ניקוי אקולוגיים.
  
• העדיפו נוזל כביסה על פני אבקת כביסה.
  
• העדיפו תוצרת מקומית על פני ייבוא.
• ככל האפשר - לכו ברגל, סעו באופניים, באוטובוס, בטרמפ במקום באוטו.
  
• ואם אתם כבר הולכים ברגל - ראיתם לכלוך, הרימו והשליכו לפח הקרוב.
  
• העדיפו תוצרת מקומית על פני ייבוא.
  
• פתחו את הראש לתרבות יד שניה.
  
• לא לזרוק לאסלה מגבונים, תחבושות, טמפונים (סותם צנרת ביוב ועושה בעיות במתקן טיהור שפכים)
  
• הפחת את השימוש בחומרים המכילים כימיקלים מסוכנים כמו חומרי הדברה /ניקוי/ דשנים כימיים ועוד. במידה ויש, עדיף להשתמש בתחליפים. (עדיף לנקות בקיטור)
  
• פנה חומרים מסוכנים לפי ההוראות (דלקים/שמנים/צבעים ומדללים), על מנת שלא יהפכו למזהמים ויגרמו נזק לסביבה. ליטר אחד של שמן משומש עלול לזהם עד940,000 ליטרים של מים. ליטר אחד של דלק יכול לזהם 1,000,000 ליטר של מים.
  
• המנעו ככל האפשר משימוש בחומר לניקוי אסלות, המרכיבים של חומר זה מסוכנים וגורמים לזיהום מים.
  
• העבירו את נוזל ניקוי האסלה למרסס ולחסוך כך חומר
  
• המעט ככל האפשר משימוש בחומרי פלסטיק, חומרים אלו מיוצרים בתהליכים הגורמים ליצירה של חומרים מסוכנים רבים.
  
• כאשר אתם מגיעים לחוף הים, השאירו אותו נקי כמו שקיבלתם אותו (אפשר גם לנקות קצת, לא מועיל/לא מזיק). פסולת על חוף הים עלולה להגיע לקיבות של בעלי חיים ימיים ולגרום למותם.
  
• לזרוק סוללות במיכלים שנועדו לכך
• לזרוק פסולת אלקטרונית במכולה המיועדת לכך
  

טיפים יומיומיים - נייר

• השתמשו בשני צידי הנייר. האדם המערבי צורך כ 250 ק"ג נייר בשנה
• ספרים ומגזינים - עדיף להשאיל מהספריה ולא לקנות. ספר ממוצע מכיל נייר מעץ שלם!
• נסה למחוק את עצמך מרשימות דואר זבל(לא אלקטרוני, יש דבר כזה), ניתן לחסוך כך במשך שנה כמות עץ המופקת מעץ עד עץ וחצי!!
• השתדל להשליך את פסולת הנייר שלך למיכלי מיחזור נייר. במיוחד הנייר מהדואר זבל ונייר משרדי בכלל נחשבים לנייר איכותי למיחזור.
• לצלם במכונת צילום/ מדפסת דופלקס, כך חוסכים 50% נייר ועצים על הפלנטה
• מנצלים דפים שנשארו במחברת בסוף השנה

טיפים יומיומיים - חשמל

• תכל'ס - תתקמצנו על חשמל. הפחיתו את כמות האנרגיה שאתם צורכים: חסכו בחשמל, כבו אורות מיותרים. זכרו שבכל הפעלה של מכשיר חשמלי נשרף עוד פחם בתחנות הייצור של החשמל - עוד זיהום וכו'.
• לכבות את האור בכל פעם שעוזבים את החדר
• לכבות את המזגן בכל פעם שעוזבים את החדר
• לכבות את המחשב בסוף המשחק/העבודה
• תורידו בחורף, העלו בקיץ, במעלה אחת את הטרמוסטט בתנור/מזגן. זה חוסך 6 אחוז הוצאות
• היפטרו מנורות הליבון - נורות פלורוסנט קומפאקטיות יקרות יותר אך הן צורכות חמישית מכמות החשמל ואורך חייהם ארוך פי 10 יחסית לנורות ליבון רגילות. היעילות האנרגטית שלהם הרבה יותר גבוהה, הן לא מחממות, ניתנות להברגה, יש נורות עם אור צהוב ונעים.
• שימו טיימר על הבוילר.
• שימוש באמצעי הצללה -וילונות וצלונים על החלון יכולים להפחית בצורה ניכרת את הוצאות הקירור בקיץ. ניתן להצל על בתים פרטיים באמצעות כיסויו ברשת צל בתקופות הקיץ, וכן על ידי נטיעת עצים לטווח הארוך יותר. הצללה מפחיתה את הצורך בקירור/מיזוג אוויר.
• כבו מכשירי חשמל -לפני שאתם יוצאים מהבית, כבו אורות ומזגנים, את המחשב ואת המסך. שלט על דלת הבית יסייע לכם לזכור.
• כבו ונתקו מכשירי חשמל שנמצאים במצב Stand By - טלפון אלחוטי, סטריאו, מכשיר הטלוויזיה, ה-DVD, הממיר, המחשב, המסך, המדפסת, הפקס והמזגן, אינם כבויים באמת אלא אם הם מכובים על ידי כפתור או מנותקים. המכשירים צורכים חשמל גם כשהם כבויים! נתקו מהחשמל גם מטענים ושנאים.
• נצלו אור טבעי - בשעות היום אין צורך להדליק אורות. פתחו את התריסים, הסיטו את הוילונות, תנו לקרני השמש להאיר לכם את החדר והמשרד. אור שמש הוא משאב נהדר של אנרגיה - למה לא להשתמש בו? מחקרים רבים מראים שהאור טבעי חיוני לבריאות ולתפקוד האדם, בשעה שאור מלאכותי פוגע בהם.
• התקינו בידוד - לצינורות המים שמובילים מים חמים ולדוד החימום עצמו. העלות נמוכה מאוד והתרומה לשמירה על חום המים לאורך זמן - אדירה.
• קולטי שמש חוסכים המון חשמל - התקינו קולטי שמש! דאגו לניקוי הקולטים ולמניעת הצללה (על ידי גיזום עצים) - בכך תגדילו את יעילותם.
• התקינו מאווררי תקרה - צריכת החשמל ועלות הרכישה שלהם נמוכים מאוד, יחסית למזגנים והם עוזרים לקרר את החדר ולהזרים אוויר.
• השתמשו בגז להרתחת מים - הקומקום החשמלי צורך המון אנרגיה. השתמשו בקומקום שורק (כמו של פעם), הרתיחו מים באמצעות גז.
• ייבשו כביסה באמצעות חום השמש - מייבשי כביסה חשמליים הם מכשירים בזבזניים במיוחד. תלו את הבגדים לייבוש בשמש. אם חייבים לייבש ביום חורף קשה עשו זאת רק אחרי סחיטה במהירות המקסימאלית במכונת הכביסה.
• השתמשו בבקבוק חם - זוהי דרך נהדרת להתפנק בחורף במיטה מבלי להשתמש בחשמל.
• אם אתם משפצים את הבית - התקינו חלונות זיגוג כפול בעלי בידוד תרמי - הם עולים יותר, אבל מבודדים היטב ובכך חוסכים 10% - 15% (תלוי באקלים) מהאנרגיה הדרושה למיזוג הבית. אין ספק שזו השקעה כדאית שחוסכת כסף בטווח הארוך.
• לידיעתכם - מסכי פלסמה צורכים בממוצע פי 4 יותר חשמל ממסך טלוויזיה רגיל. (http://www.e-h.org.il/)
• כבסו הכל ב30 מעלות.
• כל בני המשפחה מתקלחים ברצף כדי שהמים בצינור יישארו חמים
• עולים ויורדים ברגל במקום במעלית כשזה אפשרי

טיפים יומיומיים - צמצום אשפה

• השתמשו בסל-קניות, או שקית בד. שקית פלסטיק צריכה כ 600 שנה כדי להתפרק. שקיות נייר צורכות ליצורן יותר אנרגיה משקית פלסטית
• אם אתם נוהגים לרכוש קפה "טייק אווי", בואו עם כוס טרמוס.
• הימנעו משתיה קלה בבקבוקי פלסטיק. משקאות קלים עדיף תרכיז עם מים או אם חייבים אז עדיף בקרטון או פחית, בירה רק מהחבית, ומים מהברז. חייבים מים מינרליים? עדיף מתקן ביתי מאשר לקנות אינסוף בקבוקים.
• הפרידו זבל אורגני מהזבל הרגיל ועשו קומפוסט בגינה. נפח הזבל האורגני הוא 40-60% מהזבל הביתי.
• הפחיתו את כמות השקיות והאריזות שאתם צורכים. אם יש שני מוצרים זהים על המדף בסופר בחרו את זה שיהיו בו פחות אריזות פלסטיק.
• קנו ירקות ופירות שלמים וטריים במקום קפואים וחתוכים וארוזים בפלסטיק.
• הימנעו מכלים חד פעמיים (קנו סט לפיקניק) ואם כבר חד פעמיים - מנייר ולא מפלסטיק.
• נסו להסתדר עם פח אשפה ללא שקית בכלל (מרפדים עם עיתון), חייבים שקית לפח - השתמשו בשקיות מהסופר.
• ארוחת עשר שימו בקופסה רב פעמית ולא בשקית. ככה הסנדוויץ גם לא יתקווצ'ץ'.
• עדיף סקוץ' שאינו מכיל ספוג. (הספוג לא מתכלה)
• קנו מקלות לניקוי אוזניים מעץ ולא מפלסטיק.
• קנו סכיני גילוח רב פעמים במקום חד פעמיים.
• העדיפו סוללות נטענות על פני חד פעמיות.
• העדיפו עפרון רגיל על פני זה עם המילוי.
• העדיפו עט עם מילוי חוזר על פני עט חד פעמי.
• פתחו את הראש לתרבות יד שניה.
• נשים, מוזמנות לבדוק מוצרים אלטרנטיביים של הגיינה נשית, כמו למשל כאן, וכאן.
• העדף לרכוש מוצרים שניתן להשתמש בהם לאורך זמן ולא מוצרים חד-פעמיים או כאלו שלא ניתן לתקן.
• העדף שימוש במטלית לחה או סמרטוט על פני שימוש במגבות נייר חד-פעמיות.
• הימנעו לחלוטין משימוש בקלקר. קלקר מזיק לסביבה אף יותר מניילון!
• נסו לקנות פחות
• העדיפו חלב בבקבוק פלסטיק (הוא ניתן למיחזור - שמים בכלוב עם בקבוקי השתיה הרגילים) על פני שקיות וקרטונים של חלב.
• הפרידו זבל אורגני מהזבל הרגיל ועשו קומפוסט בגינה. נפח הזבל האורגני הוא 40-60% מהזבל הביתי.
• לזרוק בקבוקי פלסטיק במיכלים שנועדו לכך
• להחזיר בקבוקי זכוכית ופחיות לסופרמרקט
• לזרוק סוללות במיכלים שנועדו לכך
• להשתמש ליצירה במוצרים שנועדו לזריקה
• להעביר מוצרים יד שניה לאחרים במקום לזרוק
• להשליך פסולת רק בפח האשפה
• להשתמש בשקיות הירוקות במקום בשקיות ניילון
• לזרוק פסולת אלקטרונית במכולה המיועדת לכך

טיפים יומיומיים - מים

• משתמשים בכפתור להורדת חצי מכמות המים בשרותים
• סיגרו את הברז בזמן ציחצוח השינים. בכל דקה זורמים כ 5 ליטרים לביוב. זה מסתכם במשפחה של ארבעה 60 ליטר לציחצוח. בשנה 110 אמבטיות
• הפעילו את מדיח הכלים רק כשהוא מלא. מהלך נקיון אחד פחות בשבוע חוסך 1000 ליטר מים בשנה
• בחרו לגינה צמחיה מקומית וחסכנית במים. העדיפו בוסתן עצים על פני דשא.
• דאג לניקוז של גופי מים עומדים כמו שלוליות, מיכלי מים פתוחים וכדו`. גופי מים כאלו עלולים להפוך למדגרות של יתושים. תקן דליפות של מים בגינה, זה לא רק יחסוך מים זה גם יקטין את הסיכוי לדגירה של חרקים. מי שמחזיק בריכת נוי יכול להוסיף דגים טורפי יתושים ובכך להפחית את מספרם דרסטית.
• הפנה מי ניקוז ממרזבים כיכרות חניות ומשטחי חניה למיניהם לאזורים מגוננים (גינה,גומה של עץ). זה מסייע בהעשרת מי תהום, סינון ספיחה ופירוק של מזהמים ובליה של קרקע.
• השקה את גינתך רק לפי הצורך, לפעמים משקים גם עצים שאינם זקוקים להשקיה מתוך הרגל. עדיף לפצל מערכות השקיה בגינה, על מנת לתת לכל סוג של צמח את ההשקיה המתאימה לו ולא יותר. צמצם שטח מדשאה למינימום. דשא נחשב לצרכן גדול של מי השקיה. מומלץ להקפיד על דשא באורך של 5 ס"מ על מנת להקטין את איבוד המים שלו.
  השקה צמחים בשעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות. בשעה זו האובדן של מים לאידוי הוא הקטן ביותר.
• התקן מיכל הדחה דו כמותי.
• רחץ את המכונית באמצעות דלי ולא צינור.
• להשקות את הגינות עם מי מהבית (דלי שממלאים עד שהמים החמים מגיעים, שטיםה אחרונה של מכונת סביסה, דליי מים משטיפת הבית ועוד ועוד
• תנתבו את המרזבים לכוון הגינה
• תקנו נזילות מיידית. 10 טיפות בדקה = 2000 ליטר בשנה
• חפו קרקע בגינה להקטנת אידוי המים מהאדמה.
• לפתוח זרם חלש כשמתאפשר
• לאגור את המים הקרים של תחילת המקלחת
• לעשות מקלחת במקום אמבטיה
• לאחר שהשתכשכנו בבריכה בחצר – להשתמש במים
• לסגור את הברז כשמסתבנים או כשחופפים ראש

מידע ברשת

יש המון מידע ברשת, ויש קישורים שאני נתקלת בהם ורוצה לשמור, אפילו שעוד לא הזדמן לי לבדוק אותם בעצמי.

רשימת קישורים לבדיקה, "to do" list:

(הגיע מיונתן:)
באתרים אלו יש כתבות ואינפורמציה בנושאים מדעיים וסביבתיים
אתר Y-net של ידיעות אחרונות - אקולוגיה ואיכות סביבה
אתר סיינטיפיק אמריקן בעברית וגם באנגלית
אתר "הידען" בעברית: מאמרים על סביבה מ- 2003 ואילך
אתר פופולר סיינס באנגלית Popular Science
כתב העת Nature
מאמרים נבחרים בנושא כימיה אטמוספרית:
מקבץ מאמרים מכתב העת Nature בנושא שינוי אקלים - מומלץ!!
מאתר NASA: שנת 2005 היא השנה החמה במאה שעברה
מאמר בהארץ: התאוששות האוזון? אולי ב- 2065
מתוך סיינטיפיק אמריקן ישראל, גליון דצמבר 2005 - ינואר 2006: פסגת האנושות
מתוך כתב העת Nature על מקור חדש של מתאן מצמחים שהפתיע את מדעני האקלים