יום ראשון, 27 בדצמבר 2009
שימוש חוזר בחומרים - יצירה וכו'
יום שבת, 28 בנובמבר 2009
בונים בית. יהיה גם ירוק? (2)
1. הפניית הבית לדרום לניצול השמש בחורף.
2. הפניית הבית כך שיחסום רוח חזקה מכיוון צפון-מערב מערב (הערכה לא בדוקה, עוד לא בדקנו את כיון הרוח בצורה רצינית).
3. חלונות לנוף מהחלל הציבורי של הבית - לכיוון דרום, דרום-מערב.
4. קשר חוץ פנים בחלל הציבורי גם לכיוון הנוף, וגם לכיוון החצר הפנימית, המוגנת מרוח.
מחשבות על קשר חוץ פנים -
הבית יהיה במימדים של דירה ולא וילה, והיתרון שלו זה החצר. אנחנו רוצים כשנמצאים במטבח, בסלון, בפינת אוכל (אולי אם נצליח להכניס גם פינת עבודה לחלל הציבורי) - להרגיש את החוץ.
שלב הפנטזיה - קיר שלם שהוא חלון (משהו כזה?), פרופיל בלגי שמחולק ריבועים ריבועים (כמו בסלון של מוניקה בחברים). יתרון - מאוד יפה, מאוד מכניס נוף, מכניס תאורה טבעית. חיסרון - בידוד תרמי נמוך, מחיר יקר מאוד.
ואז התחלנו לחשוב על חלונות בכלל. מחקרים מראים שאיבוד האנרגיה דרך הפתחים הוא 37% מסך איבוד האנרגיה דרך המעטפת, וזאת על אף ששטח החלונות הוא רק כ- 4% משטח המעטפת, כך שאכן ההחלטה על חלונות היא משמעותית לענין היעילות האנרגטית של הבית.
כאן מצאנו דיון קטן על הנושא של בידוד חלונות. כאן יש מאמר על בידוד תרמי באופן כללי, כאן מאמר די מקיף על חלונות ודלתות. וגם בקורס משנה שעברה דיברנו על זה.
שורה תחתונה לגבי חומרי החלון: צריך שכל הרכיבים - זכוכית, פרופיל, חיבור לקיר, ארגז תריס - יהיו מבודדים ככל האפשר.
חלונות חשובים גם מבחינת החדרת אור טבעי ואוורור טבעי, כך שהתכנון של הפתחים בבית הוא אחד האלמנטים המשמעותיים בבניה ירוקה.
(שיעורי בית - לבדוק פרופיל פולימרי כמחליף יעיל תרמית לפרופיל אלומיניום. )
יום שלישי, 10 בנובמבר 2009
בונים בית. יהיה גם ירוק? (1)
יש לנו כאן אתגר משולב - מצד אחד קנינו מגרש ולא בית מוכן כדי לחסוך עלויות כי התקציב שלנו יותר ממוגבל. מצד שני קנינו מגרש כי איזה בעסה להשקיע את הכסף שתרוויח ב30 השנים הקרובות בבית שלא עברה בו שמץ של מחשבה על האקלים והמקום שבו הוא עומד. מצד שלישי - איך שאומרים "ירוק" העניינים מתייקרים בטירוף, וגם ככה אנחנו מגבילים את עצמנו למטראז' של דירה כדי לא להסתבך עם התקציב.
עוד לא ממש התחלנו ללמוד את הנושא, קודם נסגור קצוות על ההלוואה למגרש (אינשאללה השבוע) ואז נתחיל תכנון.
אבל התחלתי ריחרוחים, וכיוון שהבלוג הזה הוא קודם כל מקום תיוק בשבילי, אני שומרת את הקישורים והמחשבות שהתפזרו לי בשלב זה.
מחשבה 1: יורט בחצר. אם הבית יהיה 80 מ"ר, סביר להניח שבקושי יכלול את הפונקציות הבסיסיות, וחדר אורחים/משחק וכד' הוא לגמרי מותרות. אז מה בנוגע לאוהל בחצר? אבותי המונגולים בוודאי יהיו גאים בי אם אקים יורט בחצר. אז החברה כאן מכינים יורטים. אוי, כמה מגניב. וגם דומים. וכאלה.
ובחיטוטיי אחר היורט הגעתי גם לכאן, אקו -דום, דום אדמה מהודק כמו שיותם ותמי בנו ברותם. מגניב, נראה כמו הבית של ברבאבא.... לא הטעם שלי בכלל, וגם לא נראה לי כל כך פשוט לקבל היתר בניה ומשכנתא על זה.. אבל מעניין.
לינק לשמירה לעיון והתייעצויות - פורום בניה ירוקה. הידד! יש אנשים שמבינים בזה.
ממידע לא בדוק שמישהו אמר פעם - ברגע שאדריכל מגדיר את עצמו כירוק המחיר משליש את עצמו... חוץ מזה יש גיסה אדריכלית, אז זה מוזר בכלל ללכת למקום אחר.
אבל התכנון הוא בערך המקום היחידי שבו נוכל להשקיע בבית, לחומרים מיוחדים בטח לא יהיה לנו כסף. אז אולי צריך לתכנן לפי הקומון-נולג' שיש לנו, ואז לפנות ליועץ ירוק שיעבור על התוכניות ויקדם אותנו? מה השלב הנכון? קודם תוכניות ואז יועץ? אולי קודם יעץ שיראה את המגרש וייתן עקרונות יסוד לתכנון?
שיעורי בית - לחפש בעלי מקצוע ותימחור לעניין הזה.
התחלה - מאמר באתר של יועצים ומתכננים כאלה (עם עוסקים גם בבניה לא קונבנציונלית וגם כן). אולי צריך לחטט בפורום הנ"ל כדי לצוד עוד בעלי מקצוע כאלה? אולי לדבר עם האדריכלית שהעבירה את הקורס בניה ירוקה במגילות?
נושא נוסף לבדיקה - בניה טרומית / קלה. יש משפחה שבנתה ככה, ויש כמה משפחות שבשלבי תכנון כרגע בכפר.
יתרונות: מהיר, נקי, סגירת תשלום עם חוזה עד מפתח בלי בלת"מים. חסרונות: כנראה יותר יקר מבניה קונבנציונלית, מה ערך שוק של יד שניה? לא מוריד מערך הבית?
בגדול הבנתי שיש כמה חברות: אוסטק שמיר - יקרים בטירוף, מבדד - זולים יחסית, ובאמצע מבחינת
המחיר - זיו אלון בתי עץ.
זה (בניה קלה באלומיניום) משהו שרלוונטי? ומה עם החברה האלה (גדיש מעוז)?
שיעורי בית - לדבר עם האנשים שבונים בשיטה הזאת בכפר, ללמוד מהם איזה שיעורי בית עשו.
דברים שנתקלתי בהם בפורום הנ"ל -
מידע על בידוד/מסה טרמית וחומרים. טוב, זה לא נותן קישור להודעה ספציפית, אז אני אעתיק.
----------
האם יש לכם עצות בנוגע לסוג הבלוקים, הטיח, הגג (שטוח, ללא רעפים) והפתחים אשר ישמרו את הבית חם בחורף וקריר בקיץ?
מיש: טיפים על קצה המזלג : יצירת פתחים מבוקרים לכוון מערב (כדי לקבל את הבריזה) ופתחים נגדיים כדי לאפשר רוח מפולשת (פרצים). יצירת הצללות מעל חלונות דרומיים להגנה מפני שמש קייצית גבוהה... וכן הלאה. יעוץ ספציפי תלוי במגרש ובבית הספציפי - איזור האקלים, משטר הרוחות המקומי, כווני המגרש והבית, טופוגרפיה וכן הלאה. אם אתה מעוניין באינפורמציה נוספת אתה מוזמן לשלוח לי מייל (ברצועה האפורה מעל ההודעה דו"אל לכותב) ואשלח לך במייל חוזר.
פנסטר: על קצה המזלג: יעילות אנרגטית היא שילוב של בידוד תרמי ושל מסה תרמית. בחלונות רק הבידוד קובע כי זה אלמנט קל. את הבידוד מודדים לפי ערך u שהתקן הישראלי 5068 קורא לו היעברות תרמית כוללת. היחידות הם וט למ"ר * קלווין. חלונות פולימרים עם זכוכית כפולה עם low-e יהיו בעלי ערך u של 1.1-1.4. לעומת זאת חלונות אלומיניום עם זכוכית זהה יהיו בעלי ערך u של 3-7 (זה מאוד משתנה כי זה תלוי באחוז שטח האלומיניום). גג שטוח מומלץ לבצע בשיטת גג הפוך. על תקרת הבטון - ולא משנה מה המילוי בצלעות - מבצעים שיפועים בעזרת קלקר, יוצקים מדה, עליו איטום ביריעות, עליו בידוד פוליסטירן 5 ס"מ, בד גיאוטכני וחצץ. בלוקים איטונג מבודד אבל מסה תרמית אפקטיבית קטנה, או בלוק שחור ופוליסטירן מחפה אותו ואת הבטון למניעת גשרים תרמיים.
ערך גבוה של u הוא הולכה תרמית טובה. ערך נמוך הוא הולכה קטנה. אתה צריך לשאוף לפיכך לערך u נמוך ככל שניתן. טבלה יש בתקן 1045 ויש לי באיזה מקום טבלה מסכמת. סוג התקרה צריך להיקבע רק משיקולים של המהנדס. התרומה לבידוד של תקרת צלעות אינה מספקת ממילא, ונעשית מיותרת לאחר שמבדודית את הגג. איטונג עדיף מבחינת בידוד כי יותר מבודד מכל השאר, אבל לא עדיף מבחינת העובדה שהוא בעל קיבולת תרמית נמוכה יותר.
danny: תקן 1045 בידוד תרמי במבני מגורים מרכז את דרישות התקן המינימליות לפי אזורי אקלים, אכן יש חשיבות רבה לכמה גורמים : 1. טיפול נכון בגג - ממליץ על מערכת גג 3-10 ס"מ קלקר (לפי אזור האקלים) בצפיפות גבוה p - 30. 2. טיפול בגשרי קור - העמודים והקורות בבית העשויים מבטון מהווים גשרי קור יש לטפל בגשרי הקור בעזרת קלקר אדקס בשיטת הבנייה בבלוק 22 או בבלוקי איטונג 5 ס"מ בשיטת בנייה בבלוק 25. 3. בלוקי בנייה - איטונג הינו הבלוק המבודד ביותר ! בנוגע למסה תרמית הוא עדיין נותן תוצאות מצויינות ביחס לפתרונות אחרים, נימדד ביחידות הניקראות ttc שמשמעותם כמות הזמן שלוקח לבלוק לפלוט את האנרגיה שצבר, בלוק איטונג מגיע לנתונים של קרוב ל-30 שעות, מספיק בהחלט לכל איזור מגורים.
--------------
איפה אפשר ללמוד בניה ירוקה באזור ירושלים?
gerson: טל בשן בסטף ומספר משרדים מקומיים, מיש, אסף שליט, גרשון ועוד...
(* הערה לעצמי - לבדוק איתם לגבי ייעוץ?)
------------------
יום חמישי, 24 בספטמבר 2009
רק בכוח הם מבינים! אבל בסוף מבינים!
יצירות מחומרים משומשים
יום ראשון, 7 ביוני 2009
home
יום רביעי, 3 ביוני 2009
נתקלתי ברשת
אסופת יצירות ויצירתיות ירוקה
יום שלישי, 26 במאי 2009
בניה ירוקה
יום רביעי, 22 באפריל 2009
פרסומות מעולות בwwf
מודעות חזקות אחת אחת - בעלי חיים כהומלסים, שרשרת אבולוציונית שנגמרת במעיל.
מעולה
יום ראשון, 5 באפריל 2009
אתרים מעניינים
יום ראשון, 15 במרץ 2009
השראה ויצירה מחומרים משומשים
חוכמת הקישקע / אליס סורוקי
מים אפורים - מה הפתרון?
- כאמור מים אפורים הם מים מזוהמים שדורשים טיהור ולא כל אחד יכול לבצע את הדבר הזה - אם מחוסר ידע, אם מחוסר תחזוקה. כמו כן יש בעיה לבצע מעקב וניטור של מתקנים ברמה ביתית. הסיכון - זיהום הקרקע ומי התהום בצורה בלתי מבוקרת.
- המערכת הארצית של הטיפול בביוב מחזירה אחוזים גבוהים של קולחין לקרקע, אם לחקלאות ואם סתם בהמטרה. כלומר, המים שאנחנו שולחים לביוב לא הולכים לעזאזל אלא עוברים טיהור ומושבים לשימוש בצורה מסודרת ומפוקחת. (או לפחות אמורים לעשות את זה, בהנחה שהמערכות עובדות בצורה אופטימלית. גם אם זה לא בדיוק כך, עדיין עדיף טיפול מרוכז בבעיות מאשר פיצול להמון מערכות קטנות ולא מפוקחות).
- אם הרבה אנשים יעברו לשימוש במים אפורים ולא יזרימו אותם בביוב תהיה בעיה בהזרמת המוצקים במערכת הביוב (אנחנו חווינו את זה ברמה הביתית, לא מוצלח....).
- המערכות הביתיות הן לא אופציה זולה במיוחד, ובהתחשב בשאר הטיעונים יש ספק למה בכלל לטרוח ולהשקיע כשהפתרון המערכתי כנראה יותר מוצלח.
- ברמה המערכתית מערכות מים אפורים ואגנים ירוקים יכולים להיות פתרון ביישובים שמנותקים מביוב מרכזי ואלמלא זה סתם יזרקו את הביוב שלהם בלי טיפול. במקומות אחרים - עדיף להשקיע את האנרגיה בייעול המט"שים באופן מרוכז ולא להתפצל להמון מערכות ביתיות קטנות ולא מפוקחות.
- ברמה הביתית כן לעשות שימוש שני במים האפורים, אבל במערכת סגורה שחוזרת לבסוף לביוב ולא לקרקע:
- שימוש במים האפורים לשטיפת אסלות (ברור שגם עם זה יש בעיות וחייבים לוודא שהמים האפורים לא מתערבבים עם מי השתיה, וגם עלולה להיות בעיה עם רסס המים בשירותים שעלול להפיץ חיידקים). אני יודעת שיש מערכות מסחריות של מים אפורים שמציעות דבר כזה.
- שימוש במים האפורים לגינון של צמחי מים במיכלים אטומים, שמשורשרים זה לזה והניקוז שלהם הולך לביוב. גם להעשיר את המראה של הגינה, ולהנות מצמחי המים (החל מקנים למיניהם והמשך בפרחי מים) ולא רק גינון מדברי, וגם לא להסתכן בהזרמת מים לא מטוהרים לאדמה, על כל ההשלכות של זה.
יום שלישי, 3 במרץ 2009
דינה אור - ניצחון ההומור
יום רביעי, 25 בפברואר 2009
מערכות מים אפורים
מערכת אקו גארדן אוספת את מי הרחצה (אמבטיות, מקלחות, כיורי הרחצה ומי המזגנים) שלאחר שימושם נקראים, מים אפורים בהירים.
הכנת תשתית מיחזור מים אפורים בהירים:
הפרדת צנרת מים אפורים בהירים מצנרות מים שחורים ( אסלות וכיורי מטבח) המים היוצאים ממכונת הכביסה אינם נכנסים למערכת אקו גארדן.
כל מי הרחצה ירוכזו לנקודה אחת בחצר הבית.
חשוב – גובה הצינור המרכז את המים האפורים יהיה 15-20 ס"מ מתחת לגובה פני השטח הסופיים.
הצינור המרכז את המים האפורים יהיה באזור המיועד למערכת (לדוגמא, אם המערכת תותקן בצידו המערבי של הבית, אז צינור המים האפורים ייצא בצד מערב).
צינור המים האפורים יחובר למיכל הפרדה (RB 60/80) כ-20 ס"מ מתחת לפני הקרקע הסופיים.
בחלקו התחתון של מיכל ההפרדה – לפחות 30 ס"מ מתחת לצינור חיבור המים האפורים, ייצא צינור, שיחובר לבריכת הביוב. צינור זה משמש לניקוז עודפי המים ולניקוי תקופתי של מיכל ההפרדה.
שני צינורות 25 מ"מ פלאסון דרג 6 יגיעו מהגג אל אזור המערכת. (צינורות אלו מיועדים להעביר את המים אל מיכלי ההדחה בשירותים).
מהגג יש להוריד צינורות 20 מ"מ אל האסלות שיחוברו אל מי רשת עד ליום התקנת המערכת וחיבורה אל מיכלי ההדחה בשירותים (מי רשת אלו ישמשו כגיבוי מים לאחר מכן).
במרחק שלא יעלה על 3 מטרים ממיקום המערכת, תמוקם קופסת חשמל 17/35. מתוך הקופסא ייצאו שני צינורות חשמל 16 מ"מ אל המערכת.
אל קופסת החשמל יש להעביר קו " 3 פעם 1.5 " .
מקופסת החשמל 17/35 יעלה אל הגג צינור חשמל 16 מ"מ (הולכת פיקוד).ראה שרטוט "הכנת תשתית קרקע"
אל קופסת החשמל יש להעביר קו טלפון.
השטח בגינה לו אנו זקוקים להתקנת המערכת בגינה הוא 3 מ"ר.
שטח של 1 מ"ר יוקצה למיכל האגירה (500 ליטרים) על הגג. מומלץ למקם את המיכל ליד דוד השמש, ששם יש כבר נקודת מים.
על הגג יש להתקין קופסת חשמל 17/35 בגובה של 105 ס"מ מגובה רצפת הגג ולהעביר קו "3 פעם 1.5 "
נשמח לענות על כל שאלה
בברכה,
ברק כרמי
מנהל ביצוע אקו סיסטמס בע"מ
050-7828826
עוד לקט ליצירה עם חומרים משומשים
יום שישי, 13 בפברואר 2009
התייעלות אנרגטית
בגדול הרעיון הוא לצאת עם מידע לציבור (שמניח מהתדמית של איכות הסביבה שכדי להיות בסדר צריך לשים פאנלים סולריים על הגג, אבל זה נורא יקר, אז לא חשוב אני לא אעשה כלום) ולחשוף אנשים להמון דברים שאפשר לעשות גם בבניה חדשה וגם בבנינים קיימים כדי להוריד עלויות של חשמל = להתייעל אנרגטית. לא יודעת למה זה יתפתח, אבל יש כאן בוקר של גיגול מרוכז על הנושא...
רקע על חשיבות הנושא: בכל פעם שאנחנו משתמשים בעוד חשמל אנחנו גורמים במו ידינו לכל הנזקים הנובעים מייצור חשמל (שימוש במשאבי טבע מתכלים, זיהום אויר, פליטת גזי חממה וכו'). כל חיסכון של חשמל הוא בעצם פעולה ירוקה. בנוסף, עם השנים צריכת החשמל רק עולה, והמדינה מתקשה לספק את הדרישה, ומדברים על בניית תחנות חשמל פחמיות נוספות, שזה בלגן בפני עצמו. התיעלות אנרגטית לא פוגעת בצמיחה ולא מאיימת על כלום, רק משתמשת בהיגיון ובטכנולוגיות קיימות לניצול חכם יותר של חשמל ובכך לחיסכון של עד 30% בצריכת החשמל.
גם אצלנו מתחילים להבין את זה, ואפשר לראות ניצנים במשרדי ממשלה. כאן למשל, מסמך של משרד התשתיות לגבי התייעלות אנרגטית במלונות, כולל התייחסות למיזוג אויר, תאורה, מים חמים, כביסה, בידוד ועוד. כאן דיווח על תוכנית ממשלתית להתייעלות אנרגטית. כאן דיווח על הצעת חוק לחיוב מבנים ציבוריים להשתמש בנורות חסכוניות. כאן ידיעה על כך שמשרד התשתיות בחר בחברה לביצוע פרוייקטים של התייעלות אנרגטית.
חברות פרטיות שעוסקות בנושא - או מוכרות מוצרים רלוונטיים או מייעצות למוסדות, או גם וגם - נידן, אי,אייץ', אס טק, ספארו שרותי אנרגיה, ובטח יש עוד.
מאמר מצויין - גם מעורר מוטיבציה וגם נותן טיפים: בידוד ואיטום, הצללה, צביעת גג, הכנסת אור יום, אוורור טבעי, זיגוג חלונות, אוורור חלל גג, צמצום שטח ממוזג, גריטת ציוד, הוצאת מקורות חום מהשטח הממוזג.
עוד עקרונות כאן. וכאן מאמר בהסתכלות על הרשות המקומית.
קיימים בשוק מוצרים רבים שתומכים בהתייעלות אנרגטית - גלאי נוכחות שמכבה מזגן כשאין מישהו בחדר, שעון שבת מכבה ומדליק בוילר בהתאם לצורך, טרמוסטט לכיוון חום המים בדוד, ארון חשמל חכם מפצל חשבון חשמל לפי קוי החשמל בארון, מכשיר שמראה צריכת חשמל נכון לאותו רגע כולל פירוט עלות בכסף ובפליטת גזי חממה, נורות חסכניות.
ויש גם הגיון פשוט: אם קר לך בבית קודם תוודא שאתה לובש חולצה ארוכה ורק אח"כ תפעיל את החימום. אם חם לך, תפתח חלון ורק אח"כ תחשוב על המזגן. להפעיל תנור אפיה על כמה מאפים בבת אחת. לכבות מכשירים ולא להשאיר אותם על סטנד ביי. אם יש מזגן פועל לסגור דלתות וחלונות.
הרבה רעיונות באים אם רק זוכרים שיש קשר בין הפעולה הפרטית שלי לבין המצב העולמי הכללי.
שומרי הגן
אני מוכרחה להגיד שיש בי טיפה הסתייגות מהדיבור הרוחניקי, וההתחברות הטיפה עובדת אלילימית אינדיאנית (בעיני חלק מקיימות זה להשתמש בתרבות המקומית שלך ולא לרוץ לייבא תרבויות אחרות), אבל מה שחשוב זה המהות ולאו דווקא העטיפה.
מה שהם מציעים זה לימוד טכניקות של הישרדות (גששות, הדלקת אש, בניית מחסה וכו'), טכניקות של הידברות, וטכניקות רוחניות לחיפוש ייעוד - ודרך זה חיבור פנימי וחיבור לסביבה.
היום אנחנו כל כך מנותקים תרבותית מהאדמה, מהסביבה, זה כל כך לא בחוויה שלנו סתם ללכת, לראות, להקשיב, להריח (אני לא יוצאת דופן דרך אגב...). ואם אנחנו ככה, הילדים שלנו בטח ובטח בתוך הטויזיה, המחשב והקניון. אז אני רואה את הערך שיש במה שהם מציעים. אולי לא צריך לקחת את זה אחד לאחד, אבל בטח כנקודה למחשבה והזדמנות ליישום. אז מי בא לסוף שבוע של הישרדות??
באתר גם תמונות (מגניבות), פרסומים, מאמרים - מעניין.
מאמרים על יהדות וקיימות
משום מה באתר של מקור ראשון לא מעלים בכלל תכנים של מוסף שבת, אז עשיתי חיפוש לפי שם המאמרים ומצאתי אותם בבלוג שלא הכרתי קודם שנקרא "קיימות יהודית", שהוא הבלוג של שמואל חן - שאחד המאמרים המדוברים שחיפשתי הוא בכלל ראיון איתו..... אז יצאתי לחפש אתונות ומצאתי יותר ממה שחשבתי שהיו בעדר... יפה, יפה.
והמאמרים: המפתח הוא מוסרי מאת הרב יעקב אריאל, והראיון עם שמואל חן (שרץ עם המפלגה הירוקה מימד, ונתן הסברים על החיבור שלו לנושא והלימוד שלו בנושא). בצד ימין של הבלוג שמואל מפנה למאמרים נוספים שלו ברשת בנושאי יהדות ואיכו"ס: חוק הפקדון לאור היהדות, השבת יום של חירות מקניות, דברי ימי הסביבה, האם גם אלוהים ירוק? ועוד .
(לתנועה הירוקה אגב, לא הצבעתי, כי מה לעשות ואני ימין בדעותי, והמחויבות שלהם לפתרון מדיני שמאלי בעייתית בעיני. אבל חבל שהם לא נכנסו. התרשמתי שהם חבורה של אנשים רציניים ומחוייבים, ובטח בין היחידים שיש להם איזשהו חזון וראייה ארוכת טווח לגבי המדינה).
גן עדן בפתח הבית / טליה שניידר
הגעתי אל הספר במקרה, דרך פורום גינון בתפוז, והוא פשוט פקח לי את העיניים לתפיסה כוללת, חכמה ופשוטה לגבי המציאות: הפרמאקלצ'ר.
הספר מדבר גם ברמה כללית - עקרונית - מוסרית, וגם ברמה מאוד יומיומית וישימה.
הפרמקאלצ'ר היא שיטת תכנון סביבתי - החל מהבית והמשך במעגלים הקהילתיים הרחבים יותר - שכונה, עיר, יער.
אבל יש בה הרבה כתפיסת עולם, גם למי שלא מתכנן שום דבר. למשל: שלושת הR :
(reduce, reuse, recycle) והתובנה שאין דבר כזה זבל - כמעט כל דבר יכול לעבור גלגול שני, ומתפיסה עויינת שלו כפסולת הוא יהפוך להיות אוצר (זבל אורגני הופך לקומפוסט - דוגמא קלאסית), הסתכלות אופטימית על העולם שמקום עם שפע שמחכה לכולם, הסברים על אורח חיים אקולוגי,חיסכון באנרגיה, חיבור בין טבע לתרבות והמון מידע ישים וידידותי.
ספר קריא בצורה יוצאת מהכלל, מלא באיורים, ציטוטים מהמקורות, מניע לפעולה, מעורר מוטיבציה ועושה חשק - קלאסיקה.
פנסיה ירוקה
הוא בעצם מטיל ספק בכלכלה עצמה, ומתוך זה בריאליות של קרנות הפנסיה כמו שהן היום.
הכלכלה בונה על צמיחה אינסופית בהתעלמות מהפגיעה שלנו בסביבה ובמשמעות של זה (נפט, זיהום, הריסת משאבי טבע) היום ובעתיד על הכסף שלנו. המשבר השנה הראה לנו שגם מי שלא מושקע בבורסה והוא סתם אזרח סולידי חוטף את הריקושטים (ויעידו על כך 20,000 ש"ח שעפו לח"מ ולבעלה מכל מיני קרנות השתלמות וביטוחים - כן: פנסיה).
הוא מעלה רעיון של מערכת השקעות חלופית שהולכת על השקעה בצרכים הראשוניים שכל אחד מאיתנו יצטרך בימי הזיקנה. לא כסף אלא קורת גג, מזון, ותרופות.
אז אין שם תובנות ברמה הטיפים, כי בינתיים כולנו מסתמכים על המערכת הכלכלית הקיימת, אבל זה מעלה מחשבות, ויודעים מה, אולי כן ברמה האישית לוודא שיש לך דירה ליום זיקנה ולא לבנות רק על חיסכון זה צעד בכיוון.
המחשבה שזה עורר אצלי כששיחקתי את המשחק "נניח שאני ראש הממשלה" היתה שעל אותו עיקרון שהחוק מחייב היום כל עובד להפריש כספים לפנסיה, אולי צריך להפריש כספים למערכת חלופית שמספקת את השירותים הבסיסיים לכל אדם שהגיע לגיל פנסיה. לא כסף: גג, אוכל, תרופות.
מעשה במים אחרונים
נא לקרוא.
אנחנו עכשיו בשלב "כשהוברר שהמים ייפסקו ביום חמישי, החליטה הממשלה לנקוט צעד דראסטי והעלתה את מחיר המים בשתי אגורות לקוב. אבל היה שגשוג כלכלי והאזרחים שילמו את ההפרש."
בקרוב יום חמישי??
יום שני, 2 בפברואר 2009
לקט רעיונות ליצירה ממוחזרת
נחש מכפתורי מקלדת
קישוט גדר בכוסות פלסטיק של יוגורט
כסא ילדים מקרטון להרכבה עצמית
שטיח לחתול מקרטון
קופסאות בד - כרגיל אם עובדים עם בדים יד שניה זה נהיה ירוק
פרח משקית ניילון
ספר מתכונים שעושה שימוש במעטפות, ומעוצב בקולאז' חומרים
שרפרף מגלילי חוטים
מנורות וכל מיני - "רדי מייד" מכלים משומשים
פיסול מעניין עם מה שנראה כמו (תקנו אותי אם אני טועה) שאריות של יריעות מתכת לאחר שחתכו מהם פקקים או משהו כזה.
סיכת פח זבל
עבודות מקסימות מנייר
אני רוצה כזה! תיקים שנתפרו ממה? יריעות פלסטיק? ויניל? משומשות
גליל ניר טואלט שנסגר יפה עם פקקים משני הצדדים הוא בעצם אריזה לא רעה
אולי אני בכלל רוצה כזה? תיקים שנתפרו מפנימיות של צמיגים
יום שבת, 31 בינואר 2009
קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 7: שיקולים כלכליים בבניה ירוקה
- חיסכון כספי - השקעה בתכנון כדי לחסוך בתפעול
- מיזעור פגיעה בטבע המקומי
- חיסכון במשאבי טבע
- מיזעור פגיעה בשכנים - נזק אסטטי, אקוסטי, שלא לדבר על זיהום, כשהשכנים זה גם השכנים האנושיים וגם לא.
- מתן דוגמא אישית והמחשה מעשית של ערכים לילדינו. תועלת היא לא רק במובן כספי (למשל חופש מועיל לנו, למרות שכלכלית הוא לא), ותועלת חינוכית צריכה להית מובאת בחשבון. אם הבניה שקופה ומוטמעת המערכת החינוכית יש בה ערך חינוכי.
תיאום ציפיות: מה בונים? איפה בונים? למי בונים? התחשבות באופי הקהל המשתמש במבנה.
- בית פרטי צמוד קרקע - גודל, סגנון, תקציב, מיקום
- בית ספר, גן ילדים, מועדון נוער - מיקום, אופן שימוש, תחזוקה. התפלגות פעילות לפי שעות ביממה, חודשי השנה (אם אין לימודים בקיץ אולי אין צורך להשקיע במערכות קירור, אם המבנה ריק בערב אין מי שיפתח חלונות לאוורור ואי אפשר לסמוך על זה כטכנולוגיה לקירור, אין מי שיפעיל מערכות, ילדים נכנסים ויוצאים מהכתה, דלת נפתחת ונסגרת כל הזמן, אין משמעות לשמירת חום/קור כי ממילא זה יברח מהדלת). תחזוקה - או לתכנן מערכות אוטומטיות לחלוטין + איבטוח שלהן, או מערכות שלא דורשות כל תחזוקה.
- מה רמת אנשי המקצוע שצפויים לבצע את הפרוייקט בפועל? מה היכולת שלהם ומה ההקפדה שלה הם מסוגלים - פרמטר משמעותי בבחירת טכניקת הבניה.
תכנון אדריכלי והנדסי
- מיפוי כלל האילוצים, הצרכים והרצונות.
- בניית סדר עדיפויות
- לא להתבייש לשאול המון שאלות ולדרוש תשובות מניחות את הדעת.
- דרושה עבודת צוות משותפת של יועץ אקלים, איסטלציה, אדריכל, חשמל - ולא באופן טורי. לבחור צוות מתאים: מי שלא פתוח לנושא יתכנן סתם לפי מפרט שקיים אצלו - יכול לדפוק פרוייקט. צריך צוות שרוצה להתעדכן, פתוח לרעיונות.
- להגדיר לצוות את המטרות באופו ברור
- מי שגר במקום יכיר הכי טוב את התנאים שם, לא להתבייש לחקור ולקבל תשובות משכנעות
מערכות עזר למבנה
- מערכות קירור/חימום/אוורור - סוג המערכת והספקה צריכים להיגזר מהמטלות שלה, והן תלויות בתכנון ובחומרי הבניה, וכמובן במיקום.
- הפרדת מים אפורים וטיפול במים. כיום שימוש במים אפורים לא מאושר ע"י משרד הבריאות בבתים פרטיים. אבל במוסדות ציבור - בתי ספר, יכול להיות ממש כלכלי לאגור מי שטיפת ידיים ומי מרזבים ומזגנים, ואיתם להשקות/להפנות לשטיפת אסלות.
- השלב הזה הוא אחד היקרים ומשמעותיים לאורך זמן.
- תאים פוטו וולטאיים - ירון תופס את מערכות הקיימות היום כעניין כלכלי. יש את הנתונים כמה זה עולה, מה משמעות הלוואה לצורך הקמה, וכמה מרוויחים. אם זה מתאים לכם כאפיק כלכלי סבבה, אבל זה לא קשור לבניה ירוקה. החשמל הסולארי מיוצר במשך היום וחוזר לחברת חשמל ולא לשימוש שלנו בבית. עם זאת, יש לשקול את הטכנולוגיה הזאת באתר שמנותק מרשת החשמל (למשל תאורה של גן ציבורי וכד')
- ישנן טכנולוגיות שמשתמשות בחום באופן ישיר לצורך חימום וקירור. שיטת קירור בספיגה, מיזוג אויר סולארי, משאבות חום.
- תכנון והפעלת הגיון פשוט. ירון נתן דוגמא למקווה שתכננו בו מערכת משולבת ויקרה להחריד של חימום מים בכמה מקומות, וכשפיצלו את העניין לצרכים נפרדים הצליחו להגיע לפתרונות בעלות של חצי מהסכום הראשוני.
- חסכמים
- קומפוסטרים, תכנון מיקום לערימת קומפוסט בחצר, פתרון לפח קמפוסט במטבח
- תאי אשפה - כשמפרידים אשפה זה תופס נפח גדול, וצריך לתכנן פתרון איחסון רלוונטי, אחרת כל המטבח המעוצב שלנו מלא שקיות נייר, בקבוקים, ושקית קומפוסט מגעילה על השיש
- קולטי שמש
- תאים פוטו וולטאים
- טורבינות רוח
- סוגי תאורה - אנשים אוהבים הרבה אור, ולא תמיד מתכננים את התאורה לפי הצורך. אפשרלחסוך נקודות חשמל מיותרות, ולחסוך בתפעול. (דוגמא: מטבח שתוכנן עם תאורה עילית חזקה במרכז, ובפועל הסתבר שכשעומדים ליד השיש מטילים צל ולא רואים מה עושים בכלל. המלצה נורות לד מציעות תאורה ממוקדת מאוד - טוב לשימוש למנורת קריאה בחדר שינה)
- מחשב השקיה (רצוי שיראה גם כמות מים ולא רק זמן השקיה, זאת בקרה טובה על תקלות ונזילות במערכת)
- חיישני נוכחות (הם לא מצריכים חיווט ומשדרים על התדר של השלט של המזגן. ניתנים להוספה במקומות קיימים. בטכניון הורידו צריכת חשמל ב25% בעקבות שימוש בחיישני נוכחות)
- שעוני שבת (על הבוילר באופן קבוע, למשל)
- טרמוסטטים (והקדשת מחשבה לטמפרטורה הרצויה)
- לוח חשמל חכם (נותן פירוט של חשבון החשמל פר צריכה של כל קו במבנה. חשוב במוסדות - ניתן לנתח מאיפה מגיעים הסכומים שבחשבון, ולאתר למשל את זה שיושב כל היום עם מזגן וחלון פתוח...)
- מה מידת שיתוף הפעולה היומיומי של הדיירים?
- לאורך כמה זמן יתמידו, במידה ונדרשת התעסקות שוטפת בתחזוקת ה"ירוק".
- לשקול משמעות של בנין "אוטומטי" מול בנין שך "אפס תחזוקה"
- ממליץ בחום על צינור תאורה, מכניס אור יום לחדר ומאוורר ע"י יניקת אויר החוצה. אצלו בבית זה פועל היטב, בחדר מדרגות וחדר שירותים.
- חימום תת רצפתי חשמלי - מסתבר שבהתקנה לא נכונה, שזה כנראה מה שקרה אצלו, המערכת יוצרת שדה אלקטרו מגנטי (אפילו יותר חזק מלעמוד תחת קו מתח גבוה..). בסופו של דבר קמין עצים עם ארובה שעוברת דרך הקומה השניה פתר את החימום של כל הבית בלי בעיה.
- בניה בקלקר - הבית בנוי מבלוקים של קלקר שבמרכז יש חלל בו יוצקים בטון (אם הבנתי נכון). לעדותו של ירון הבית הוא בעצם כמו צידנית...
- ממליץ להקפיד על זיגוג. ירון עשה את החלונות עם זכוכית טריפלקס (כמו במכוניות - זכוכית בין שכבות פילם) מתוך השיקול שלא רצו סורגים. בדיעבד יש בריחת אנרגיה מהחלונות (חלון מעל מיטה של ילד מכניס קור בלילה), ועדיף היה לשלב את הטריפלקס עם בידודית. הפתרון שלו היה סגירת תריסים בלילות קרים (כשהתריס עם בידוד).
- טיפ נוסף - להקפיד על בידוד לארגז התריס. הרבה פעמים זו נקודה שלא מקפידים עליה, ואז יש לא רק גשר קור במקום הזה, אלא ממש שאיבה של אויר החוצה.
יום שישי, 30 בינואר 2009
בניה ירוקה - מפגש עם אסי שלום, חברת אבן דרך נגב
- חלל טכני מאוורר של 8- ס"מ מתחת לבית, שבו תעבור כל הצנרת והחשמל.
- איזכור של רצפה שאיטונג מציעים שמבודדת גם מאיזור הרצפה.
- תקרה כפולה בגג - מעל לגג הבנוי כרגיל עם שיפועים וכו', נבנה קירוי קל נוסף במרחק של כ-40 ס"מ. מונע קרינה ישירה על הגג, ומתוכנן מבחינת כיווני האויר כך שיאוורר. גם אם יכלא חום - עדיין זה יהיה פחות מחום של קרינה ישירה. חוסך אנרגיה.
- הכנה לפוטו וולטאי (בשאיפה שהטכנולוגיה תשתפר ותהיה כלכלית יותר)
- הכנה למים אפורים
אסי ענה בשמחה על שאלות, והזמין לבוא לראות את הבית שלו.
אני מצרפת כאן את המצגת, ואת המכתב שמציג את החברה שלו, לתועלת כולם.
סביר להניח שבעתיד התפיסה (התכנונית לפחות, גם אם לא מבחינת השימוש בלבני האדמה) תהפוך לנחלת הכלל, גם בגלל משבר האנרגיה והמשבר הסביבתי, וגם כי זה באמת קומון סנס לתכנן בהתאם למגבלות הסביבה שלך ולא להתעלם מהן כי עם קצת חשמל אפשר לעקוף אותן... בכל אופן כפיים על ההתארגנות החלוצית, בתקווה שבקרוב יהיו המון חברות כאלה שידעו לשלב תכנון חכם עם בניה חכמה ולאפשר לנו לחסוך המון אנרגיה באופן פאסיבי, ולחיות בתיאום יותר גדול עם הסביבה שלנו. אמן, כן יהי רצון.
מיזם "בנייה אקולוגית ירוקה" של חברת אבן דרך נגב
רקע:
רבים נוטים לקשר את המונח "בנייה ירוקה" להיבטים אסתטיים המתייחסים לצמחייה הסובבת את הבית או לגינה מטופחת המקבלת פני דייריו. יש אף שרואים במונח זה סוג של בנייה אלטרנטיבית. בפועל מעידה "הבנייה הירוקה" על נקודת ממשק בין נושאים תכנוניים ומבניים לבין נושאים סביבתיים: יחידת מגורים שלמה המתחשבת במרב השיקולים והנתונים הסביבתיים על מנת להגיע ליצירה ידידותית הן לסביבה והן לאדם. היא מתבססת על חכמת עבר ומוסיפה לה נדבכים מתקדמים בתחום הבנייה, כמו הידע והטכנולוגיה. באמצעות שילוב המרכיבים ממלא כאחד הבית הנבנה בשיטת "הבנייה הירוקה" את צורכיהם הפיסיים, הרגשיים והרוחניים של דייריו.
מהות המיזם:
ראשיתו של תכנון מבנה מודרני הוא בהיסטוריה האדריכלית ובאקלים של אזור המגורים. על פי נקודת מוצא זו מתחיל תהליך ההתכנון באיתור ובהבנה של מאפייני הבנייה הבולטים בעברו של האזור, אותם מאפיינים המהווים למעשה ביטוי להכרח בניצול אופטימלי של התנאים במרחב בהיעדר חשמל, מים זורמים ועוד. בנוסף נדרש הבית המודרני להשתלב בתוך התמונה הטופוגרפית הסובבת אותו.
כדי להגיע לתוצר הרצוי, על פיו הבית הוא גם יחידה שימושית ואסתטית וגם יחידה המשולבת בסביבתו הטבעית, מתייחס התכנון האקולוגי לתחומים כגון:
* תרבות ואיכות בנייה גבוהה, ללא פשרות, החל מתכנון אדריכלי אופטימאלי, רמת עבודה, וגימור.
* מקורות האנרגיה – הצד הדרומי לניצול זמין של שמש; הצדדים עם רוחות לאוורור ערב ולילה, מקור הקור בחורף; צדדים להצללה ומעבר רוח קרירה במהלך היום.
* חומרי הבנייה - שאיפה לשימוש בחומרים טבעיים כגון אדמה ועץ; חומרים ידידותיים לסביבה עם פחות רעלים ואופי תעשייתי; חומרים מודרניים, פרי פיתוח ושילוב בין רמה טכנולוגית גבוהה וחכמה לבין יכולת יישום, עמידות וכדאיות כלכלית, כשהקו המנחה הינו היגיון סביבתי.
* מערכות אקולוגיות – שילוב בבנייה או הכנה למערכות אקולוגיות כגון: מערכת גג כפול ומאוורר; חלל טכני מאוורר מתחת לרצפת הבית; מערכת קירור/חימום אקולוגית; מערכת לייצור חשמל סולארי; מערכת לניצול מים אפורים; מרפסות שמש לחימום פאסיבי; מערכת תאורה חסכונית.
* שילוב בין טופוגרפיה ואקולוגיה – השפעות מיקום הטופוגרפיה הסביבתית הקרובה והרחוקה מהאתר על אזור הבנייה; מיקום צמחייה ועצים קיימים ליצירת ביו-אקלים רצוי; משטר רוחות, כיוון, חוזק ותזמון.
* אלמנטים שנוצרו על ידי האדם – הפחתת השפעתם על הבית המתוכנן; רעש מצירי תנועה ראשיים ומשניים, מגני ילדים ושטחים ציבוריים; חסימות של נוף, רוח, שמש וגישה מבתים סמוכים; מעבר תשתיות קיים ומתוכנן.
* יעדי מיקום ופיתוח הבית – כיוון ומבטים לנוף, לגני נוי וצמחיה, לשמש ולאוורור; הוספת אלמנטים לחסימת רוחות חזקות וקרות, אבק, הפחתת רעשים.
* המיקום הסופי כפשרה חכמה – לאחר התייחסות לכל המרכיבים נקבעים תכנון ומיקום הבית תוך התייחסות לאזורים מוצללים ומוגנים, עצים וצמחיה להצללה, להורדת רעשים ואבק, וגישה אופטימאלית אל הבית- ראשית ומשנית.
התוצאה:
מאחורי המיזם הייחודי לבנייה ירוקה עומדים שני תושבי מדרשת בן גוריון ברמת נגב, אסי שלום ונהוראי ביטון. השניים עוסקים כעשרים שנה בשימור ושחזור אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים מהחשובים בארץ. ביחד, הקימו את חברת אבן דרך נגב המשלבת את צבירת והבנת הידע מהעולם הקדום, שעה שחשמל, מים זורמים ובטון לא היו זמינים לאדם עם הישגי הטכנולוגיה ואילוצי וחוקי הבנייה והפיתוח של ימינו. כיום, עובדת החברה עם התו תקן לבנייה ירוקה של מכון התקנים הישראלי כבסיס ואישור ליישום תקן אמריקאי לבנייה מלבני אדמה, דחוסות ומיוצבות. בכך מיסדו את פעילותם כחברה עסקית לכל דבר ועניין. כיום שוקדת החברה על תכנון ובנייה של שכונה אקולוגית בשדה בוקר ובהרחבות במגוון של יישובים וקיבוצים בנגב ובגליל.
חברת אבן דרך נגב מציע את שירותיה החל מהתכנון הראשוני של תא השטח, בתפיסה ירוקה מלאה, מהבית הבודד ועד לשכונת מגורים שלמה. זאת בשיתוף היחידה לאדריכלות מדברית/אקולוגית של אוניברסיטת בן גוריון ועם הקומץ הקטן של אדריכלים המובילים בתחום הבנייה הירוקה.
שירותי הבנייה, אם בלבני אדמה דחוסות ואם בחומרי בנייה אקולוגיים - מתקדמים, ניתנים עד מפתח. כאמור, בליווי הבונה מתחילת התכנון ועד הכניסה לבית.
כן נמצאת החברה בהסכם של שיתוף פעולה עם חברת בנייה גדולה, מהמובילות והמבוססות בארץ, בעלת רישיון בנייה בסיווג ג/5 –בלתי מוגבל. הסכם זה מאפשר להתמודד עם אתגרי בנייה ומיזמים של הרחבות ושכונות אשר מעוניינים לחרוט על דגלם וליישם, הלכה למעשה, את כל יתרונות הבנייה הירוקה על כל מרכיביה.
אנו עומדים לרשותכם בכל פנייה, או השלמת מידע אשר יעזור לקדם נושא חשוב זה.
נשמח לקבוע מועד להצגת והמחשת המידע המפורט כאן.
בברכה,
אסי שלום – נהוראי ביטון
אבן דרך נגב
אסי – 0524-260732
נהוראי – 0524-260722
shalom.asi@gmail.com
nehorayb@gmail.com
http://www.siteconservation.com/
יום שלישי, 27 בינואר 2009
קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 7: גינון מדברי
בסופו של דבר, רן עבר על המצגת שקופית שקופית והסביר, אז באיזשהו שלב הפסקתי לסכם, והחלטתי פשוט להעלות את המצגת...
יום שבת, 17 בינואר 2009
קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 6: סיור בלוטן
מקור האדמה - אדמה עילית מלאה בחומרים אורגנים, שטובים לחקלאות ולא תורמים ליציבות החומר. לכן נעדיף להשאיר אותה לשימוש האופטימלי שלה, ונשתמש באדמה מעומק ביניים (למשל אדמה שהוצאה בחפירה של יסודות וכד').
בדיקת אדמה - כדי להגיע ל"מתכון" האופטימלי עבור האדמה המקומית שלנו, יש לבצע מחקר קטן. מה שנעשה בעצם זה ליצור תערובות בהרכבים שונים (כשכל החומרים מקומיים - האדמה, החול, הסיבים, המים) לרשום את המינונים ולאחר ייבוש לראות איזה תערובת נותנת לנו את התוצאה האידיאלית. היחסים יוגדרו כך - חומר אחר:סיבים:חול:אדמה כשאחנו עובדים כל הזמן עם יחידת נפח זהה, ועם חומרים יבשים. מבחינת מים - בתערובת הראשונה מודדים כמה מים צריך להוסיף כדי להגיע למרקם "חומוס" בוצי, ולפי כמות זו עושים גם עם שאר התערובות. מינון קש יהיה בדרך כלל: חול ועוד אדמה לחלק לשתיים.
מחלקים משטח/לוח גדול למרובעים של 20/20 ס"מ, בכל ריבוע שמים דגימה מתערובת מסויימת ולידה רושמים את המינונים. מומלץ גם לעשות יומן מעקב למקרה שהרישום ידהה בשמש. התערובת הראשונה שנעשה תהיה רק של האדמה המקומית עם מים, כלומר 1:0:0:0, לפי נוסחת היחסים מקודם. ולאחר מכן נשחק עם זה בקפיצות של חצי-אחד בכל אחד מהחומרים. את התערובת נמרח בשכבה בעובי 2 ס"מ, וחצי ממנה נלחץ עם מסטרינה כדי לראות איך החומר מתנהג תחת לחץ. את התוצאות אפשר לשפוט רק כשזה יבש לחלוטין - 3ימים עד 3 שבועות, תלוי באקלים. אם יצאו שתי תערובות שנותנות תוצאות טובות באותה מידה, נעדיף את זו עם החומרים שיותר זמינים לנו.
פתרון בעיות: אדמה חרסיתית מידי ניתן לאזן ע"י הוספה של חול, או הוספה של סיבים, או הוספה של מעט מלח. אדמה חולית מידי ניתן לאזן ע"י הפחתה של סיבים, או הוספה של דבק קמח (מים חמים עם קמח).
עם החומר הזה ניתן לעבוד גם בהכנת לבני בוץ, גם כחומר שמטייח קיר העשוי מצמיגים או קש או כל דבר אחר. לבני בוץ טובלים בדלי מים לפני שמניחים אותן אחת על השניה, ומתמשים בתערובת בוץ טריה ביניהן. בטיוח העבודה תהיה בשכבות, כי אם נשים מאסה של חומר הוא ייפול. אז עובדים שכבה דקה, משאירים חיספוס של שטח הפנים (ע"י שריטה עם האצבעות למשל) ומחכים לייבוש. בתחילת העבודה על השכבה הבאה מרטיבים קצת את הקודמת ואז ממשיכים עם עוד שכבה. לשכבה אחרונה ולגימורים עובדים עם חומר חלק יותר - בהכנת התערובת מסננים את האדמה, סיבים שנוסיף יהיו קצוצים דק או שנוותר עליהם לגמרי, עובדים עם שכבה דקה, ובסוף העבודה מחליקים עם ספוג טבול במים.
איטום - לאחר סיום המבנה "צובעים אותו בשמן צמחי. זה אוטם נגד מים ומוסיף יציבות. עושים 4 שכבות - הראשונה רק שמן, השניה 25% טרפנטין, השלישית 50% טרפנטין והאחרונה 75% טרפנטין. הטרפנטין מדלל את השמן וגורם לו להכינס יותר לעומק. יש לחדש את שכבת השמן כל שנתיים בערך.באיזור האקו כיף יש עוד דברים מעניינים לראות - מתקני שעשועים בנויים מבוץ, גינון אורגני, שירותי קומפוסט, קומפוסט, תנור סולארי - אין לנו זמן בכלל, כי אנחנו רצים לארוחת צהריים, אבל לצלם אפשר:
אחרי הארוחה, פוגש אותנו אלכס, להסבר קצר על הקיבוץ וסיור. הוא מדבר על חזון הקיבוץ - קהילה, יהדות מתקדמת, ציונות, אקולוגיה - עם המון להט ואנרגיה, ממש כיף לשמוע שיש כאלה אנשים!יום שני, 5 בינואר 2009
קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 5: עקרונות לניצול משאבי מים במרחב המגורים
- נגר עילי
- איסוף מי גשם
- מי רשת - ברז
- מים אפורים - כיורים, אמבטיות
- מים שחורים - אסלות
- מי מזגן
- מים קנויים - מבוקבקים
- מי נקז - מחממה, מעציצים
- בדיקת שיפועים במגרש
- בדיקת סוג הקרקע - כושר חלחול, בדיקה בקידוח - למפות ולהביא בחשבון מה יש בשכבות מתחת ולא רק בקרקע העליונה.
- יצירת סוויל (עמק פנימי של אדמה שומרת מים מדופן בחרסית שאליו מתועלים המים)
- יצירת מגלש שיפנה מים עודפים (משטפון למשל) אל מחוץ למגרש
- כיון מרזבים מושכל לקום שישתמש במים בגינה
- להביא בחשבון תחזוקה שוטפת שתידרש בסוויל, בבור חילחול.
- הפניית מרפסות ומשטחים מרוצפים לכיון "עמקים" של גינון.
- מיכל אגירה - רצוי שהמיכל יהיה תת קרקעי.
- סוויל - יוצרים בור, מדפנים אותו בחרסית או בבבד אוטם, וממלאים בחצץ גדול. חישוב כמה ליטר מים נאגרים יהיה לפי שטח המאגר כפול עומק כפול 40% (כי ממלאים את הבור בחצץ אז רק כ40% זה מים) כפול 1000
- תעלה - לנתב את המים כך שהמסלול בו הם עוברים יהיה ירוק
- רעיון נוסף הוא לא להשקיה אלא להשבת מים לאסלה.
- שיקוע. מיכל לשיקוע פיזי - מה שכבד שוקע, מה שקל צף, ואנחנו לוקחים את המים מהשכבה האמצעית. רצוי שהמיכל יהיה רחב. מיכל שיקוע לפני אגן ירק רצוי לתכנן זמן שהיה של 24 שעות.
- מערכת טיהור ביולוגית - בריכת חימצון. מים עם אצות שעושות את פוטוסינתזה, קולטות חומרים מזהמים:פולטות חמצן וכך מנקות מים שעמדו כך במשך 30 יום - ינוקו.
- סינון. סינון בעזרת אבנים בגדלים שונים. גס - בינוני - דק. על גבי האבנים שבמגע עם המים נוצרת מערכת ביולוגית: אור, חום, בקטריות. שומרים את המיכל במקום מוצל. על כל אבן נוצר קרום ביולוגי. יש משמעות לסוג האבן ששמים מבחינת יכולת הספיחה והבקטריות, למשל אם כל הסינון הוא על אבן גיר זה יכול לשנות את החומציות. עדיף להשתמש בגרניט, בזלת, חול קוורץ של 1-2 מ"מ, חצץ, טוף - חומרים שלא מתפרקים. הבקטריות מנקות את המים וגם את המסנן. ניתן לקנות את הבקטריות, אבל הן פשוט מגיעת לבד ברגע שיש חומר אורגני זמין.
- צמחי מים - אגנים ירוקים. צמחי מים מאפשרים ירידה של חמצן אטמוספרי דרך צינורות ההובלה אל תוך מערכת השורשים (צמח רגיל ירקב במים כי אין לו חמצן זמין). כך נוצר אזור עשיר בחמצן באזור בית השורשים, שמאפשר התפתחות של בקטריות שאוכלות את החומר האורגני. הבקטריות מפרקות תרכובות גדולות לתרכובות יותר ויותר פשוטות אותן הצמחים צורכים והמים מתנקים. הרצון הוא ליצור שטח פנים גדול ככל האפשר שבו יש חשיפה של שורשים+בקטרית לחומרים מזהמים. ככל שהשטח יהיה יותר גדול והחשיפה לאורך יותר זמן - כך הניקוי יהיה יותר יעיל. מקור ההשראה לתהליך - מהביצות.
יום חמישי, 1 בינואר 2009
לקט יצירות
קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 4: תאורה/אוורור/חומרים
- כמותית: תאורה מדוייקת לצורך - לא יותר ולא פחות מידי.
- איכותית: כשיש פחות/יותר מידי אור זה מביא לעיוות של הצבע, ויש לזה השפעה פיזיולוגית ופסיכולוגית.
- תאורה הומוגנית: חשוב שלא יהיו מעברים חדים מאור לחושך בחלל אחד, אלא עדיף תאורה אחידה.
- סינוור אורבני: החזרת קרינה דרך מבני שכנים מביאה לאי נוחות
- כמה שמיים: חשוב לנו כאנשים לראות שמיים. בבניה אורבנית צפופה יכול להיווצר מצב שבו לא רואים שמיים, וזה מביא לאי נוחות.
- ככל שהחלון ממוקם גבוה יותר יחדור פחות אור לשטח הקרוב לחלון, אך כמות האור שתגיע לתקרה תוקרן רחוק יותר לעומק החלל.
- חלון יחיד יוצר אי אחידות. חלון נוסף בקיר ממול או בקיר צדדי יכניס אור נוסף ויאזן.
- ככל שנכנסים לעומק החלל עוצמת האור הולכת ופוחתת. הדרך לפתור - ע"י חישוב של הפתחים בחדר (ישנן תוכנות למודלים והדמיות). ככל שמוסיפים עוד פתחים הפיזור של האור יהיה יותר טוב.
- אור עליון - חלון גבוה קרוב לתקרה.
- אור מוחזר - בניה כך שקרינת השמש לא תחדור באופן ישיר לחלל
- מדף תאורה - מדף הפונה כלפי המבנה או מחוצה, ומעליו ישנו חלון. הקרינה פוגעת במדף ומוחזרת פנימה לעומק החלל.
- אור רפלקטיבי - שרוול אופטי - שימוש במראות (כמו עיקרון פריסקופ) כדי להחדיר אור. טכנולוגיה נוספת היא של שכבות זכוכית שבתווך שלהן יש טיובות שבהם עובר האור, כך שכשהוא מגיע לתוך המבנה הוא אור מוחזר ולא אור ישיר.
- הפניית פתחים לכיוון הרוח הטבעי לאזור.
- ריבוד טרמי: כדי ליצור תנועת אויר בתוך החלל משתמשים בעובדה שאויר חם עולה למעלה - כך ניתן ליצור יניקה בנקודה מסויימת ובעקבות כך תנועת אויר. יש חשיבות למיקום הפתחים: ככל שהפתח נמוך יאפשר כניסה שלאויר קר יותר, וממול פתח עליון יאפשר יציאה של איר חם - יש השפעה לגודל הפתחים ולגבהים. שהאויר יעבור בגובה הגוף, ע"מ שנרגיש את האפקט הנוצר.
- מקור החומר - בהתייחסות לכל מחזור חיי החומר - תהליך ייצור/ כריה עלול להיות ממקור שמאוד פוגע בסביבה. אנרגיה שיוצאת על שינוע, על ייצור. לאן הולך כשמתפרק. המגמה היא שהחומרים בהם אנחנו משתמשים יוכלו לחזור לאדמה בלי לזהם, או שיכולים לעבור לשימוש מחדש/מיחזור. קיים בעולם תקן cradle to cradle.
- מה קורה לחומרים בתוך המבנה - מדיף רעלים, מזיק לנשימה, פוגע באיכות פנים המבנה וכו'