יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

ארגז כלים ירוק - טיפים לארגונים

בשנה האחרונה אני מתעסקת יותר בנושאים של התפתחות אישית ומודעות, ועקב עניינים זוטרים כמו זמן, פרנסה ומשפחה לא מגיעה כל כך לנושאי קיימות פרופר.
חבר שלח אלי קישור לאתר מעניין, ואולי זאת הזדמנות דרך הכתיבה גם להדגיש לעצמי כל מיני נושאים פרקטיים, ואולי גם לתווך לאחרים שמתעניינים.
green toolbox הוא מדריך לארגונים וחברות - איך לשלב פרקטיקות של קיימות בכל הרמות בעסק. ניתן להוריד שם קובץ לקריאה, או לקנות עותק מודפס ב5 יורו, למי שמתעצל אפילו ללחוץ על קישורים: הנה>>

וניתן לקרוא פה, בעברית, את מה שאני מסכמת משם... (לא סיכום מילה במילה. אני קוראת שם ועפה עם המחשבות שלי במקביל, תסבלו בשקט).
שנתחיל?

קיימות

 יש עניין גובר בנושאים של צריכה מקיימת; הכרה בדחיפות הטיפול בנושאים גלובליים וצורך בפעולה ; הבנה שלרכישות, לפעולות ולבחירות שלנו יש תוצאות והשפעות שלא בטוח שאנחנו רוצים.
קיימות מדברת על מערך כולל וסינרגי שקושר בין איכות סביבה, חברה וכלכלה. הניסיון ללמוד את הקשרים האלה ולהבין את המשמעויות של הפעולות שלנו דרך 3 הפריזמות האלה*, יכול לצמצם את התוצאות השליליות, ולקדם התפתחות הרמונית ומאוזנת שתועיל לכולם.

קידום ההבנה הזאת בחברות וארגונים מכניס את הערכים האלה גם לארגון עצמו, וגם ליחידים שעובדים בו ולקהילות בהן הוא נמצא.

אם אתם חברה או ארגון וזה מעניין אתכם - יש כאן פוטנציאל לקבל מידע, כלים והשראה.

עקרונות מנחים

  1. למד להסתדר עם פחות. הסדר הוא refuse, reduce, reuse, recycle. לא לקנות מה שלא חייבים. אם חייבים - למצוא דרכים של שימוש חוזר - השאלה, החלפה, תיקון, קניה יד שניה. וכמובן שמיחזור עדיף על פני לזרוק סתם, אבל הוא אחרון ברשימה.
  2.  צמצם את ההשפעה על הסביבה. שים לב לצריכה של אנרגיה, מים, כימיקלים, וצור פחות פסולת.
  3. השתמש בחלופות ירוקות. העדף מוצר טבעי, ניתן לשימוש חוזר, מתוצרת מקומית, אורגני, יעיל מבחינת אנרגיה ומים, ולא מזהם.
  4. למד יותר בעצמך, והשפע על אחרים להשתמש בעקרונות המנחים.

בשביל מה זה טוב כל הקיימות הזאת?

  • לקנות פחות, יותר שימוש חוזר, חיסכון באנרגיה וכו' - חוסך כסף.
  • לצרוך פחות כימיקלים, לאכול פחות מוצרי בשר, ללכת, לרכב על אופנים, להיחשף לאויר צח מקטינים סיכון למחלות אלרגיות וסטרס. 
  • לוקח 21 יום לייצר הרגל חדש, אח"כ כבר לא מרגישים את ההשקעה הנוספת בלהפוך ל"ירוק".
  • זה לא "הכל או כלום" גם אם אתה עושה רק חלק מההצעות - זה הרבה יותר טוב מלא לעשות כלום.
  • כל עוד נתייחס לטבע כמשאב ולא כערך בפני עצמו - נמשיך לייצר בעיות סביבתיות.
  • התרבות שלנו משדרת לנו שאם יש לך פחות אתה שוה פחות, סוג של קורבן. אבל להחליט לחיות יותר פשוט, יותר זול, פחות בלחץ, ולהשתתף פחות במשחק הצרכני יכול להיות דווקא משחרר.
  • הבעיות הגלובליות נראות עצומות. המקום הכי טוב להתחיל בו הוא לקחת אחריות על הפעולות של עצמך. להתמקד במה שאתה יכול לעשות ולא במה שאתה לא יכול.
  • הקיימות מציעה לא רק דרכים שימושיות, אלא פילוסופיה כוללת אינטלקטואלית, חברתית ואפילו רוחנית. זה יכול לפתוח אותך לעולם חדש (לי זה קרה!).

בהמשך: משרד, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, התניידות, אוכל, ניהול פסולת, מצאי, ועוד ועוד (אחלו לי בהצלחה שאמשיך לסכם ולא אשבר באמצע...)
פורסם עד כה: מבואצמצום צריכת נייר במשרדצמצום צריכת מים במשרדחיסכון באנרגיה במשרדבניין ירוקאיכות אויר בתוך המשרדרכשפרסומים ומתנותניהול פיננסינסיעותאוכל,
--------------------------------------------------
the story of stuff הוא מקום מצויין ללמוד את העניין הזה. 20 דקות של סרטון ואתם בעניינים, ואפילו יש כתוביות בעברית.

יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

הסיפור של הפתרונות

לפני 5 שנים יצא הסרט the story of stuff שהציג בצורה מאירת עיניים את הבעיות של תרבות הייצור והצריכה שלנו שמתעלמת מכמה דברים מהותיים.
מאז הסרט הפך לפרוייקט, יצאו סרטים נוספים: הסיפור על קוסמטיקה, על בקבוקי מים ועוד. הפרוייקט הפך לתנועה שמנסה למצוא פתרונות (מוזמנים להצטרף אליהם באתר או בפייסבוק). וחדש דנדש יצא עכשיו הסיפור של הפתרונות.
בתוך האפשרות להשפיע על הנעשה, אני מוצאת את עצמי מתבלבלת מפתרונות גדולים (לא רואה את עצמי למשל במשרד ממשלתי) אין לי תפיסה של סדרי הגודל האלה. אז הנטיה הטבעית שלי היא לעשות כמה שאני יכולה בבחירות שלי ובקטן, ולקוות שזה ישפיע על המעגלים שלידי, וכן הלאה. אבל תמיד יש לי ספק לגבי האימפקט שיש לעשיה בקטן. אז החבר'ה כאן מציעים נדבך אמצע שמעורר אותי לחשיבה. הם אומרים שקטן ועוד קטן ועוד קטן שנכוונים כולם למטרה אחת, יכולים להתאחד ולהגיע לסה"כ השפעה יותר משמעותית. מעניין.
עוד אין תרגום, אז סיכמתי, אבל מומלץ בהחלט לצפות.


איפה הפוקוס שלנו?
אנחנו כל הזמן משתפרים במהיר יותר, זול יותר, חדש יותר,
אבל מתעלמים מבטוח יותר, בריא יותר, הוגן יותר.
אנחנו משתפרים יותר ויותר, אבל במשחק הלא נכון.
בכלכלה כמו בכל משחק, מה שמנחה אותנו הוא מה מוגדר כניצחון בחוברת ההוראות. כדי להגיע למטרה של המשחק הכלכלי צריך: יותר. יותר הוצאת כסף, יותר כבישים, יותר קניונים, יותר stuff. לזה הכלכלה קוראת צמיחה. אם מחברים את כל הכסף הזה מקבלים מספר: התוצר הלאומי הגולמי, שככל שהוא גבוה יותר - אנחנו מנצחים במשחק. אלפי חוקים ותקנות מעוצבים כדי להגדיל את המספר הזה.
יש הבדל גדול בין כסף שמושקע בבתי ספר מול בתי כלא, תחנות רוח מול תחנות כוח פחמיות, תחבורה ציבורית יעילה מול תחבורה פרטית מזהמת. אבל במשחק ה"יותר" - הם נספרים באותה צורה.
אי אפשר לשנות משחק כזה ע"י שינוי של שחקן אחד, או חוק אחד. הבעיה היא עצם המטרה. וזה מה שאנחנו צריכים לשנות.
מה היה קורה אם היינו משנים את "יותר" ל"יותר טוב"?
חינוך טוב יותר, מערכת בריאות טובה יותר, מוצרים טובים יותר, סיכוי יותר טוב לשרוד על הכוכב הזה. זה מה שכולנו רוצים, לא? אז לא זאת צריכה להיות המטרה שלנו?
אי אפשר לשנות את הכל מייד, אבל הפוקוס צריך להיות על פתרונות שמשנים את המשחק.
אז איך מבדילים בין פתרונות שמשנים את המשחק, לבין פתרונות שממשיכים לשחק את אותו משחק?
דוגמא: ניסיונות לפתרון של בעיית פסולת הפלסטיק. פתרון 'משחק ישן' - פיקדון על בקבוקי מיחזור, מצמצם את הבעיה במידה מסויימת, אבל מעודד אותך להמשיך לצרוך. פתרון 'משחק חדש' - החרמת שקיות פלסטיק, קשה יותר, אבל מביא להעמקה טובה יותר, מאבק אזרחי בחברות הכימיקלים וכו'. האם צמצום צריכה של כמה מיליוני שקיות פלסטיק ישנה משהו? בפני עצמו לא, אבל יחד עם עוד פתרונות משני משחק, סולל את הדרך למטרה הטובה יותר. קהילות יכולות להעתיק ולהגדיל פרויקטים שהצליחו במקומות אחרים, המעורבות האזרחית גדלה, וכשהם נתקלים בהתנגדות של תאגידים אינטרסנטים הם חוברים אחד לשני ויכולים לנצח גם את הגדולים. פיקדון אף פעם לא יעשה את זה, אבל אלפי קמפיינים אזרחיים - כן.
אז הסימנים לפיתרון משנה משחק יהיו - (g) נותן לאנשים יותר כוח מאשר לתאגידים (o) פותח לאנשים את העיניים שאושר לא מגיע למקנות יותר דברים אלא מקהילה, בריאות ומשמעות, (a) לוקח בחשבון את כל עלויות המוצר, כולל ההשפעה על האנשים והפלנטה (l) מצמצם את הפער העצום בין אלה שאין להם לבין אלה שמבזבזים יותר מהחלק שלהם.
פתרונות כאלה, או שיכולים להפוך להיות כאלה צצים בל מקום: קואופרטיבים, פתרונות מיחזור ושיתוף.
פתרונות משני משחק כאלה יכולים לעבוד אם נשמור על פוקוס לעבר המטרה של יותר טוב. אם לא, אנחנו עלולים לבזבז יותר מידי על פתרונות לדברים הלא נכונים. פתרונות לא רק לחלקים מהמשחק, אלא למטרה עצמה.

the story of solutions באתר the story of stuff

יום שבת, 8 ביוני 2013

עסקים חברתיים - קיימות דרך הפרנסה

יש לי רעיון. קצת מפוזר, לא ברור כמה מעשי, אבל רעיון, באיזורים הנושקים לסביבה-קהילה-פסולת-צריכה משותפת. הגדרתי לעצמי את השנה הקרובה כזמן לבדוק את הישימות של הרעיון. ובדיוק כשהייתי באיזורי המחשבה האלה, הגיע מייל על קורס ״טעימות״ בנושא עסקים חברתיים שמארגנים מינגה. הלכתי.
לקורס הגיעו 10 אנשים, כל אחד מרקע תעסוקתי שונה - הייטק, יזמות, גרפיקה, עמותות, סטודנטים - המשותף לכולם תחושה של משהו שחסר, משהו שלא עובד.  גם אנשי מינגה יצאו מתחושה כזאת ולכן הקימו את מינגה, מתוך המחשבה שהחברתי והכלכלי לא סותרים אחד את השני, אלא יכולים להשלים.
אז אם אנחנו רגילים למגזר הראשון- הציבורי, המגזר השני - הפרטי, המגזר השלישי - עמותות ומלכ״רים, עכשיו אנחנו מדברים על מגזר רביעי - עסקים חברתיים.
יש כל מיני הגדרות לנושא הזה, אבל בגדול, הרעיון הוא שהמיזם יעשה שימוש בכלים עסקיים כדי להשיג מטרות חברתיות, ובעצם יתנהל מהבסיס עם שתי שורות רווח -כלכלי וחברתי - והצלחתו תימדד בשתי שורות הרווח, שתיהן מגדירות את  הליבה של העסק, אחת לא יכולה להתקיים בלי השניה.
בעיני העסק החברתי הכי יפה זה כשהdna שלו ממש משתמש במגבלה והופך אותה ליתרון, ויש דוגמאות מקסימות לזה (תיכף), אבל בעצם יש טווח של רמת המעורבות החברתית בתוך העסק, כשכולם עושים בוודאי יותר טוב מחברה שאין בה שום דבר כזה. טווח כזה יתחיל מארגון עסקי שמקצה אחוז מסויים מתקציבו לאחריות תאגידית והחזרה לחברה, ימשיך בעסק שיש בו שיקול חברתי כלשהו (למשל העדפת העסקה לבעלי מוגבלויות), ימשיך ממה שהגדרנו כעסק חברתי =בעל שתי שורות רווח, ימשיך במיזמים מניבי הכנסה בתוך מלכ״ר, ויסתיים בארגונים חברתיים ללא כל כוונת רווח.  הסקאלה הזו מדגימה מעט את הקושי בהגדרה של עסק חברתי - מי נחשב כזה ומי לא, מה הפרמטרים לעסק חברתי וכו׳, ואכן החקיקה בארץ לגמרי בראשית דרכה. למה זה משנה בעצם? כי תרומות מוכרות למס יכולה לקבל רק עמותה, ולא עסק פרטי. ומצד שני עדיין אין משקיעים עסקיים רבים שעובדים בתחום העסקים החברתיים. ככה שמי שמקים עסק כזה וצריך מימון ראשוני, נמצא בעצם בין הכיסאות - בלי תורמים מצד אחד, ובלי קרנות ממשלתיות או פרטיות שמחפשות להשקיע בתחום. לכן עניין ההגדרה מצד הרשויות יכול לשנות הרבה למתן דחיפה בתחום. בבריטניה למשל, יש חקיקה בתחום מ2005, יש רגולציה, פיתוח של שוק הון חברתי. ואכן יש שם למעלה מ240000 עסקים חברתיים עם מחזור של מאה מיליארד פאונד.
טוב, הבטחתי דוגמאות, ואני מקווה שהן ידליקו לכם את העיניים כמו שהם הדליקו לי.
  • Callיכול. מרכז שירות טלפוני מכשיר עובדים בעלות די גבוהה, וכיוון שבדר״כ העובדים הם סטודנטים וכד׳ תחלופת העובדים גבוהה. באו callיכול, התאימו עמדות עבודה לבעלי מוגבלויות כמו כבדי ראיה או שמיעה, והתוצאה של זה היתה גם מתן עבודה בשכר הוגן לאנשים שלא מצאו מקום בשוק העבודה, גם קבלת עובדים נאמנים שלא עוזבים לאחר שנה, וגם חיסכון בעלויות ההכשרה הגבוהות, מה שעשה את כל העניין כלכלי. בינגו.
  • Aqa. עבודה של בקרת איכות QA, היא עבודה מונוטונית שחוזרת על עצמה. יש היבט של שחיקה של עובדים ושל היקף טעויות. AQA הם חברת השמה שמפנה אוטיסטים לעבודות QA. תוצאה: הפיכת מגבלה ליתרון. עובדים מעולים. תעסוקה לאוכלוסיה שיש לה בעיה למצוא עבודה. בינגו.
עסקים כאלה לא רק מבקשים מהצרכן להיות טוב לב (בוא תעדיף אותנו כי אנחנו מעסיקים בעלי מוגבלויות) אלא מנסים לתת ערך אמיתי לצרכן.
יש דוגמאות המבוססות על מודלים שונים, ניסיונות מעניינים מכל מיני זוויות, שהמשותף לכולם הוא הניסיון להכניס לתחום הפרנסה ערך אמיתי, עשיית טוב חברתי או סביבתי. העבודה תופסת את רוב הזמן הפנוי שלנו, ולהרבה אנשים לא נשאר זמן להתנדב או להתגייס בכל דרך אחרת למעגלים הרחבים יותר של הקהילה. המחשבה של ללכת לעבודה ולעשות טוב גם לעצמי וגם לאחרים מעוררת תקווה בעיני ואני מקווה שזה יתפוס בגדול.

דוגמאות בקצרה, מוזמנים לחפש עוד ולהעמיק -
  • הבנק של מוחמד יונס בבנגלדש - בנק חברתי הנותן הלוואות לפתיחת עסקים קטנים.
  • ליליות ועוד בתי קפה בארץ שמעסיקים נוער בסיכון
  • יקב טוליפ שמעסיק נערים בסיכון
  • מרכז נא לגעת ביפו - תערוכה, בית קפה של מוגבלי שמיעה, מסעדה של מוגבלי ראייה (אם עוד לא הייתם בלפחות אחד מאלה -רוצו, זאת חוויה מהממת חושים).
  • Big issue - הומלסים קונים עיתון בפאונד ומוכרים ב-2, והרווח אליהם.
  • קואופרטיב the people supermarket באנגליה צפו בסרטון ביוטיוב.
  • טרהסייקל שסיפרתי עליהם פה בעבר, המציאו מודל ייחודי לנושא סביבתי.
  • אפליקציה שסוקרת ברקוד של מוצר בסופר ויודעת לספר כמה הוא באמת בריא (לא זוכרת את השם המדוייק - food u cate? )
  • סיפור חוזר. עבודת ביניים לאנשים פגועי נפש לפני חזרה למעגל העבודה הרגיל - מכירת ספרים יד שניה בבתי קפה.
  • בשותף. ניסיון ירושלמי לקואופרטיב סופרמרקט. הלקוחות הם גם הבעלים, נותנים זמן עבודה שבועי ונהנים ממחירים זולים יותר ומאפשרות להכניס בחירות ערכיות לבחירת המוצרים -סחר הוגן, בריאותי, סביבתי.
  • דוגמאות נוספות לקואופרטיבים - קואופרטיב אנרגיות מתחדשות, קואופרטיב ביטוח באירופה, בנק rabo בהולנד, הבר קיימא בתל אביב ועוד.
  • עמותת מחשבה טובה שמפעילה כיתת מחשבים ניידת; פרוייקט אקוטק - נוער בסיכון אוסף מחשבים מחברות, משפץ ומעביר לקהילה; MTweb, מכשירים ומעסיקים אוכלוסיות מוחלשות בבניית אתרים. ועוד.
  • אוליוובר - מייצרים מפסולת זיתים חומרי הסקה, תחליפי פחמים ועוד.
  • בית מדרש לחרדים שעברו משבר נפשי.
 

יום שלישי, 5 בפברואר 2013

בידיים - מישהו עוד לא יודע עליהם?

אתר בידיים נמצא ברשימת הבלוגים המומלצים שלי (כאן מצד ימין) כבר כמה שנים, ובכל זאת נראה לי שצריך לכתוב עליו יותר.
מאתר של אדם אחד עם ידיים טובות, לב במקום הנכון ורצון לשתף, הוא נהיה חתיכת אתר רציני עם תוכן חדש כמה פעמים בשבוע, עם שותפים רבים לכתיבה ולמחקר, עם מאמרים, הדרכות (היפר מפורטות), סיקורים ואירועים גם מחוץ לרשת.
הסלוגן שלהם הוא "קחו את הקיימות בידיים", וזה בדיוק מה שהם עושים.
רשימה חלקית של נושאים מהחודשיים האחרונים: ביוגז, גינון בהדליה, תזונה, מים אפורים, לקטות, שימוש חוזר, שייק ירוק, צריכה שיתופית, צמחים מטהרי אויר.
אני עוקבת אחריהם בהשתאות ובהערכה. בזכותם התחלתי לשתות שייק ירוק בבוקר (או כמו שהילדים קוראים לזה "נזלת של טרולים"{לא קשור אבל הייתי חייבת..}), והם מאירים את עיני בהתמדה. לאחרונה הם גם הקימו סדנא - בית מלאכה קהילתי, ועל זה יש לי רק להגיד: למה?? למה אני לא גרה בטבעון?
בקיצור, לכו לחטט אצלם בעצמכם, תירשמו לRSS או לניוזלטר, זה תוכן שאני לא מכירה איכותי כמותו בעברית. 

יום חמישי, 31 בינואר 2013

יממה כדי לאסור את השימוש ברעל שמחסל דבורים

מעתיקה לכאן מה שפורסם באוואז
---------------------------------------------------
בשקט בשקט, ביליוני דבורים בכל העולם מתות, והתופעה מאיימת על היבול החקלאי ועל המזון שלנו. אבל בעוד 24 שעות האיחוד האירופי עשוי לאסור על רוב חומרי ההדברה הרעילים, ולהתוות את הדרך לאיסור עולמי שיציל את הדבורים מהכחדה.

ארבע מדינות באיחוד האירופי כבר אוסרות על השימוש ברעלים האלו, וחלק מאוכלוסית הדבורים כבר החלה להשתקם. לפני כמה ימים, הרשות האירופאית לפיקוח על בטיחות במזון, הודיעה לראשונה כי חלק מחומרי ההדברה קטלניים עבור הדבורים. בעקבות זאת, מומחים משפטיים ופוליטיקאים אירופאים קוראים לאיסור מיידי על השימוש באותם חומרים. אבל תאגיד באייר ויצרני ענק אחרים של חומרי הדברה מפעילים לחץ נגדי כבד על קובעי המדיניות. אם נצליח לגייס נחיל ענק של מחאה ציבורית, נוכל לגרום לנציבות האירופית להעדיף את הבריאות ואת הסביבה שלנו על פני רווחי התאגידים.

אנחנו יודעים שהקול שלנו משפיע! בשנה שעברה, עצומה שלנו עם 1.2 מיליון חתימות, שכנעה את רשויות ארצות הברית לפתוח דיון רשמי על השימוש בחומרי הדברה - עכשיו, אם נצליח להגיע ל-2 מיליון חתימות, נוכל לשכנע את האיחוד האירופי להפטר מהרעלים המסוכנים האלו ולסלול את הדרך לאיסור עולמי. חתמו על העצומה הדחופה והפיצו לכולן/ם - צוות אוואז יגיש את העצומה שלנו בשיתוף חברי הפרלמנט האירופי, במסגרת הדיונים המכריעים השבוע בבריסל:

http://www.avaaz.org/he/hours_to_save_the_bees/?tASSVdb

הדבורים עושות יותר מלהפיק דבש. הן חיוניות לחיים על פני כדור-הארץ, האן אחראיות על האבקה של 90% מהצמחים ומהיבולים בכל שנה - ששווה בערך 40 ביליון דולר ולמעלה משליש מאספקת המזון במדינות רבות. בלי פעולה מיידית להצלת הדבורים, רבים מהפירות, הירקות והאגוזים שאנחנו אוהבים עלולים להיעלם מהמדפים.

בשנים האחרונות נצפתה הידלדלות דרמטית ומטרידה של אוכלוסית הדבורים בכל העולם - חלק ממני הדבורים כבר נכחדו וכמה מהמינים בארצות-הברית מונים היום 4% ממספרם הקודם. המדענים חקרו את הסיבות לתופעה, ועכשיו הרשות האירופית לבטיחות במזון טוענת שחומרי הדברה כימיים רעילים בשם נאוניסוטינויד כנראה אחראים לתמותת הדבורים. צרפת, איטליה, סלובניה ואפילו גרמניה, שם ממוקם תאגיד באייר - היצרן העיקרי של חומרים אלו, אסרו על השימוש באחד מחומרי ההדברה הקטלניים האלו. אבל תאגיד באייר ממשיך לייצא את הרעל שלו לרחבי העולם.

עכשיו אנחנו מתקרבים לנקודת הכרעה. חלק מחברי הפרלמנט האירופי מגבירים את הלחץ על הנציבות האירופית ועל ממשלות כדי לקדם חקיקה חדשה שתאסור עח השימוש בחומרי ההדברה הקטלניים, ואנחנו יכולים לספק להם את התמיכה הציבורית שהם זקוקים לה כדי לנצח את הלובי החזק של יצרני חומרי ההדברה. חתמו על העצומה הדחופה למנהיגי אירופה, ואח"כ הפיצו לכמה שיותר א/נשים:

http://www.avaaz.org/he/hours_to_save_the_bees/?tASSVdb

היצורים והדברים שמאפשרים את החיים על פני כדור הארץ, כמו גם אלו שממלאים את העולם ביופי, חשופים לאיומים רבים. קהילת אוואז פועלת יחד כדי להגן על כולם - גדולים וקטנים. בין אם מדובר במאבק נגד ציד הלוויתנים, ובין אם בהצלתן של הדבורים, היצורים הזעירים שכל-כך הרבה תלוי בגורלן, אנחנו נמשיך לפעל יחד למען העולם שבו אנחנו שואפים לחיות.

בתקווה,

לואיז, ארי, אליס, איאן, ריקן, דיוויד, אלפיה וכל צוות אוואז

מקורות

חומרי הדברה מסכנים את הדבורים (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1675625

חומר הדברה נפוץ הוא הגורם להיעלמות הדבורים (הידען)
http://www.hayadan.org.il/common-pesticide-imidacloprid-linked-to-bee-colony-collapse-070412/

ניסיון לעצור שימוש בחומרי הדברה כדי להציל את הדבורים (אינדיפנדט, אנגלית)
http://www.independent.co.uk/environment/nature/death-knell-for-nerve-agent-pesticides-in-move-to-save-bees-8454443.html

מחקרים מאשימים את תאגיד באייר בהעלמות הדבורים (Christian Science Monitor, באנגלית)
http://www.csmonitor.com/Science/2012/0406/Studies-fault-Bayer-in-bee-die-off