יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

ארגז כלים ירוק - נסיעות




המאה ה21 היא המאה של הנסיעות. אנחנו נוסעים למטרות עסקים והנאה, ובכל רגע נתון ישנם 12,000 מטוסים באויר. מנקודת מבט סביבתית לנסיעות יש השפעה הולכת וגדלה על הטבע: הן מוסיפות גז חממה, זיהום אויר ורעש. תרבות הנסיעות קשורה גם לתוספת זיהום, כמו אריזות נוספות לסנדויצ׳ים ובקבוקים. אפשר לצמצם את כל ההשפעות האלה ע״י החלטות חכמות ומעט מאמץ.

מדיניות נסיעות עסקים וכנסים

  • עידוד להשתמש בתחבורה ציבורית.
  • גרמו למי שנוסע בצורה חסכנית להיות גאה. למשל בכנס הדגישו את את המאמץ של מי שבא מרחוק ובזבז כמה שפחות co2 - אולי מישהו נסע בטרמפ, או אפילו על אופניים?. אפשר לעודד את זה כבר בהזמנה לאירוע ולהבטיח מתנה קטנה.
  • עודדו car pool. עזרו לעובדים/משתתפים בכנס למצוא מישהו שגר קרוב אליהם כדי שיוכלו להתארגן ולנסוע ביחד.
  • מטוסים הם מזהמים עצומים. הימנעות מטיסות ככל האפשר. (בארץ אין לנו את הפיתוי של טיסה מהירה במקום לקחת רכבת, כמו באירופה או ארה״ב. אבל עדיין - האם הכרחי לטוס לאילת או שיש אלטרנטיבה?)
  • אם אין ברירה, חייבים לטוס, והמצפון (או התדמית הירוקה שאתם מנסים לשווק) הורגים אתכם, אתם מוזמנים ללמוד את המושג carbon offsets, או בעברית - קיזוז פחמן. זה הולך ככה: יש דברים שאנחנו עושים שגורמים לפליטת פחמן (בטח ובטח שטיסות) ואז מצטבר לנו ״מינוס בחשבון״, ויש דברים שאחרים עושים שגורמים לחיסכון בפליטת פחמן (פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, ייעור מחדש וכד׳) ולהם יש ״פלוס בחשבון״. אז כדי להרגיע את מצפוני, אני סוגר את המינוס שלי עם הפלוס שלהם. יש מחשבון שמחשב את כמות הפחמן שהוצאתם בטיסה (למשל פה), ואז ניתן לקנות מארגון כלשהו (למשל פה) את הקיזוז עבור הטיסה הספציפית הזאת, או בכלל. יש עם זה כל מיני בעיות, אבל זה יותר טוב מלא לעשות כלום.
  • לא כל פגישה חייבת להיות באופן אישי. הזמינות של תקשורת באינטרנט היא כל כך גדולה, לא פולטת שום פחמן, ומאפשרת הן שיחות פרטיות והן שיחות ועידה בוידאו חי.
  • נסו לתכנן אירוע הכולל פגישות כך שיכלול כמה שיותר עניינים לטפל בהם באותה נסיעה.

נסיעה לעבודה

אף אחד לא טס לעבודה במטוס, אבל לא בטוח שבמשך שנה של נסיעות לעבודה לא מגיעים לזיהומים דומים... לכן חשוב להתייחס גם לזה. 
  • הדרך הכי ירוקה להגיע ממקום למקום היא בהליכה או נסיעה על אופנים, כמובן. כל מרחק שמתחת ל-2 ק״מ סביר להליכה. גם מהכיוון הבריאותי ממליצים על 10,000 צעדים ביום, אז בבקשה.
  • כל מרחק שמתחת ל-5 ק״מ סביר לרכיבת אופנים נינוחה. בתל אביב יש את האופניים להשכרה שהם אפשרות מצוינת אם לא בא לכם לקנות ולהיסחב כל היום עם אופניים. הי, זה גם יחסוך לכם את המנוי לחדר כושר, להיט!
  • אם אתם מנהלים בחברה - שקלו הקמה של מקלחת ומקום איחסון בטוח לאופניים ע״מ לעודד את העובדים להשתמש בפתרון הזה.
  • אם מרחק המגורים שלכם ממקום העבודה גדול מכך, העדיפות הבאה היא תחבורה ציבורית. צריך להתכונן לזה מבחינת לוחות הזמנים, אבל אוטובוס אחד חוסך 50 מכוניות פרטיות, וזה משמעותי. אם לא מסתדר לכם מבחינת לו״ז, זה עדיין לא הכל או כלום, שקלו לנסוע עד לנקודת חניה בפרברי העיר ומשם בתחבורה ציבורית. (בתל אביב זה ממש מעולה - חונים בחניון של הנתיב המהיר, יש שאטל חינם, ולא צריך למשכן כליה תמורת חניה בעיר).
  • עבודה מהבית. בלי נסיעות בכלל! הידד! לא מתאים לכל עובד, וגם לא לכל מנהל, אבל בהחלט אפשרות במקצועות מסוימים, גם אם זה רק חלק מהשבוע. 
  • שעות עבודה גמישות: בשעות העומס מבלים יותר זמן ברכב = מבזבזים יותר פחמן. הרשו לעובדים להגיע בשעות שעוקפות את שעת העומס.
  • שעות עבודה גמישות 2: לפעמים בעבודה על פרויקט בצוות אפשר להחליף 4 ימי עבודה רגילים ב״מרתון״ של 3 ימי עבודה מרוכזים ויום חופש אח״כ. 20% חיסכון של נסיעה.
  • גם אם חייבים רכב והאפשרויות האחרות לא זמינות, עדיין אפשר לתת תשומת לב לכמה דברים: שמירה על מהירות נסיעה קבועה חוסכת דלק; תחזוקה שוטפת של המכונית; לחץ אויר נכון בגלגלים; להעיף משקל לא נחוץ מהבגאז׳; לפתוח חלון לפני שפותחים מזגן, לפעמים זה מספיק.

יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

קישוטים ממוחזרים לסוכה

בכל שנה אני מפנטזת שהשנה ממש נשקיע בסוכה, נתארגן על קישוטים עם סטייל וקו אחיד, והכל יהיה פשוט מגניב, רגוע, יצירתי, משפחה למופת וכל זה.
בסופו של דבר בדר״כ הכל קורה בשניה האחרונה, החומרים לא זמינים, הילדים עושים טובה עם איזה עיגול וחצי של שרשרת ומשאירים אותי בדד. מזל שיש עדיין ילדה אחת בגן, לפחות קישוט אחד תוצרת בית..
השנה אני בונה על זה שיש לי מכונת תפירה, מה שמאפשר לעשות שרשראות היפר-מגניבות בכלום זמן. אחלו לחייל הצלחה בהמשך דרכו, נקווה שאני לא משלה את עצמי שוב.
אבל כל הגישה המציאותית הזאת לא תפריע לנו להמשיך להציץ על מה שאחרים עושים, ולצוד בחדווה רעיונות ברחבי הרשת.
יש לי לוח פינטרסט מלא וגדוש ברעיונות לסוכות ואתם מוזמנים להציץ בו, רק לא נשכח שאנחנו בעניין של שימוש חוזר בחומרים זמינים שממילא בדרך לפח: ניירות מגזינים, ניירות מספרים ישנים/מחברות תוים, גלילי ניר טואלט, שקיות ניילון, חולצות טריקו ישנות, בקבוקי פלסטיק וכו׳. יש גם רעיונות לחומרים טבעיים - אצטרובלים, מקלות, ועלים.
עם כל הכבוד לסוכה ולחג החמוד - יש כל כך הרבה רעיונות, אז אין שום הצדקה לקניה של חומרים חדשים, ובטח לא לקישוטים שילדים סינים מסכנים מכינים בדולר ליום.
למשל:

מקור: etsy



מקור: לא ידוע, נמצא בפינטרסט

יש עוד ועוד רעיונות, לכו להציץ...

המלצה אחת למשהו חדש - סטודיו דוב אברמסון מציע פוסטרים מקסימים של אושפיזות, 20 פוסטרים, 50 שקלים, והסוכה שלכם מתרעננת במיידי. הברקה!

אז יש שבוע וחצי לעשות משהו בעניין הסוכה (ערב סוכות 8.10): למקומות, היכון, זוז!

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

שקיות ניילון - מה עושים איתן?

שקיות נילון, או יותר נכון פלסטיק, או אפילו יותר מדויק פוליאטילן, הן המצאה נהדרת. בלי תפירה, חזקות, קלות, זולות, שימושיות כל כך.
יש איתן רק בעיה קטנה, שולית ממש: הן לא נעלמות אף פעם.
כל שקית קטנה ומטופשת בבית מרקחת, בסופר, בחנות - כאן כדי להישאר.
הנזק שלהן הוא בלתי נתפס, הנפח שהן תופסות בזבל, הזיהום שהן יוצרות בכל מקום, הפגיעה שלהם בבעלי חיים, ובעלי חיים ימיים בפרט. והכל בשביל שימוש חד פעמי, גם אם מעולה שבמעולים.
זאת לא הפעם הראשונה שאתם שומעים על זה, אפשר לקרוא על הנזק במגוון מקומות (למשל פה, פה, או פה, גגלו ותהנו).

אז מה עושים

rethink - לחשוב על המשמעות ועל החלופות (זה די מסובך, אגב: לשקיות נייר יש את הנזק שלהן והן פחות עמידות, קופסאות מעילות הרבה יותר חומר וכשהן נשברות גם הן נזרקות - וזה עוד בלי להביא בחשבון את עניין המים של שטיפתן, ועוד). סלים רב פעמיים זה פתרון טוב - רק שצריך להתארגן אליו מראש. יש כאלה מתקפלים (כמו זה למשל) שאפשר לשים בתיק ואז אין צורך בשקית בקניון.
reduce - לצמצם צריכה, פשוט לא לקחת שקיות אם זה לא הכרחי או אם יש לנו פתרון אחר.
reuse - זה די קל, האמת. הרבה מאיתנו משתמשים בשקיות שימוש חוזר לאשפה, או לכסות דברים במקרר. יש משקיענים ששומרים שקיות לשימוש נוסף בסופר.
recycle - לא קורה במקרה של שקיות. הנפח של שקית הוא כל כך קטן שאין מה לעשות עם זה. אז זה המצב עד שמישהו ימציא משהו.

התכנסנו כאן כדי לחשוב מה אפשר לעשות באיזורי היצירה עם החומר המדהים הזה. זה שייך לתחום הreuse, אם שאלתם את עצמכם.
מוזמנים להציץ על ניסיונות קודמים שהיו לי תחת תגית ״שקיות״ פה מימין.
ונעבור להרפתקאות האחרונות:
אחרי שקניתי מסרגות בעוביים שונים, עברתי התקף נוסף של סריגה בשקיות... ועוד צהובות! נדירות יחסית, שתדעו! הפעם הלכתי על סלסלות למוצרי אמבטיה. להיט. מסקנות למי שממש רציני ורוצה לעשות את זה בעצמו: הסלסלה היותר מוצלחת היתה מחוט כפול והיא יציבה ויפה. בשתי האחרות עשיתי ניסיון עם חוט בודד ועם עמוד כפול והן יצאו קצת דרדלה. עדיין בשימוש, והכל טוב, אבל אם הייתי עושה עוד כאלה הייתי הולכת על החוט הכפול.

רעיונות נוספים לעבודה עם שקיות, ועם כל מיני פלסטיקים אחרים תוכלו למצוא בלוח שלי בפינטרסט, למשל >>
תרנגולת חתיכה (מקור: oddee)

סל קצת אחר, לא סרוג (מקור: make)

וגם שטיח מפה, מחצלת מפה,  ודוגמאות לסלים סרוגים כמו זה למשל. 

אם ראיתם משהו חדש שעושים משקיות, אשמח אם תשתפו.

יום שני, 22 בספטמבר 2014

כביש אחד - עיתון לאנשים מרגישים

איזה חבורה של חבר׳ה חמודים קמו בבוקר והחליטו לעשות מעשה.
הם יקימו עיתון חדש, או יותר נכון מגזין, בלי סלבים, רכילות, רייטינג ומתכונים ואיך תכיני את גופך לביקיני, ומה קרה באח הגדול, ופרסומות גלויות וסמויות.
אז על מה נשאר בכלל לדבר?
על עבודת התפתחות, על רוחניות בתוך היומיום, על רגשות ופנימיות, על האפשרות להיות בתקשורת אחד עם השני, על חיפוש, על סימני שאלה.
אההההה, זה... הדברים האלה, העדינים, שמתחבאים בפנים....
אז הם גילו שזה קצת יותר קשה ממה שחשבו, אבל קפצו ראש למים, הדפיסו גיליון ראשון, עשו מימון בהדסטארט, הדפיסו גיליון שני ונורא רוצים להתקדם.
אז מה, הצליח להם?
אני חושבת שהם לגמרי בכיוון. המגזין מעוצב ןמעורר ההשראה, מלא תוכן מקורי של כותבים צעירים וחפשנים, האהבה וההשקעה ניכרת. יש מידה מסויימת של בוסריות בכתיבה, ולפעמים אנשים טיפה מאוהבים בטקסט של עצמם ומסלסלים קצת יותר מידי... אבל מותר להם, הם צעירים. וחמודים נורא, כבר אמרתי.
כדי להצליח ולהמשיך הם צריכים מנויים. תעשו מנוי. זה לא יקר (30 ומשהו לגיליון אם אני זוכרת נכון). שווה לגמרי להיחשף לצורת מחשבה שאנחנו בקושי פוגשים במיינסטרים העצבני והמסחרי. קצת עדינות עוד לא הרגה אף אחד...
זה הפייסבוק שלהם, הם מציעים גיליון היכרות חינם, אז באמת אין אפילו מה להתלבט או להאמין לי... פשוט תנסו!

יום שבת, 20 בספטמבר 2014

ארגז כלים ירוק - ניהול פיננסי



מימון ואתיקה

כסף הוא משאב מפתח בארגון שלכם, אבל חיוני לשקול מהיכן הוא מגיע. כשאתם מקבלים תרומה אתם למעשה מבטאים ידיעה ואישור לעסק שנותן את התרומה. אפשר להימנע מלהיות מקושרים לתורמים בעייתיים ע״י קביעת מדיניות ברורה תרומה של מי אינכם מוכנים לקבל, למשל -

  • תורמים שמעורבים בבעיות סביבתיות, העסקת ילדים, אכזריות לבעלי חיים
  • יש ארגונים שנמנעים מקבלת תרומות מתעשיות מסוימות, כמו תעשית הנפט, הימורים, טבק, אלכוהול וכד׳
  • גם תורמים קיימים עשויים להרחיב את עסקיהם לתחומים שבעיניכם אינם רצויים, שימו לב לכך
  • זכרו שאתיקה של מימון פועלת לשני הכיוונים, וגם התורם שלכם ירצה לדעת מה אתם עושים ואיך משתמשים בכספם.

בנקים ואתיקה

חשבתם פעם מה קורה עם הכסף שאתם משקיעים בבנק? הוא מושקע ע״י הבנקאים ובכך תומך בשחקנים אחרים בכלכלה. יש לשקול את ההשקעות האלה לא רק לפי ההצלחות שלהם אלא גם מי הטובים ומי הרעים. אי אפשר לשלוט בתיק ההשקעות של הבנק, אבל אפשר להכניס שיקול מוסרי בבחירת הבנק.

  • ישנו ארגון בשם The Global Alliance for Banking on Values. (אין לי מושג אם הוא כולל מידע על בנקים ישראליים.)
  • אפשר לברר אם לבנק יש תוכניות של אחריות חברתית, תרומה לקהילה, לסביבה, סחר הוגן וכד׳. 
  • אם אתם ארגון בינלאומי אולי תוכלו לפתוח חשבון בארץ אחרת. 
  • בכל בנק שמקפיד על אתיקה - שקיפות היא דבר הכרחי.  אם אתם מתקשים למצוא מידע על אתיקה בבנק, סביר להניח שהתרומה שלהם שולית או לא קיימת. הראו את עמדתכם ועזבו אותם. אם מספיק אנשים יעשו את זה, בנקים שמעורבים בפעילות לא מוסרית יגלו שזה לא משתלם.

כלכלה ללא כסף

קצרים בכסף? שקלו שימוש בחלופות:

  • לא לקנות בכלל - לפני קניה שאלו את עצמכם אם זה באמת הכרחי. האם תוכלו להשתמש ביצירתיות שלכם במקום בכסף שלכם? אולי יש לכם משהו שבהתאמה מינימלית יוכל לשמש לצורך החדש? האם יש חלופה של שימוש חוזר / חלופה חינמית / שינוי צורת עבודה שיכול לבטל צורך בקניה?
  • בארטר - יש סיכוי טוב שהמשרד שלכם מלא בדברים שימושיים שלכם כבר אין צורך בהם. הכינו רשימה והציעו אותה לארגונים שכנים. בקשו גם מהם להכין רשימה כזאת. אולי תוכלו לעשות החלפות. 
  • החלפת שירותים - כמו בארטר של ציוד ניתן לעשות בארטר של שירות / זמן עבודה. צילום, תרגום, הכשרת ניהול צוות, תמיכה טכנית ועוד ועוד - כולם שירותים שווי כסף שניתן להחליף עם ארגונים שכנים. אפשר גם להירשם לבנק זמן ולהרחיב את כמות השותפים הפוטנציאליים.
  • השכרה, השאלה, שיתוף - ישנם דברים שיש בהם צורך אבל לא צורך יומיומי. האם באמת שווה לקנות אותם וישעמדו סתם? אולי אפשר לקנות אותם בשותף עם ארגון נוסף, או לשכור אותם.
  • מטבעות חלופיים - בדקו את עולם הביטקוינים (מטבע דיגיטלי), אולי יהיה רלוונטי בשבילכם?

מימון אלטרנטיבי

  • crowdfunding - מימון המונים. אתרים כמו mimoona או הדסטארט מאפשרים גיוס סכומים קטנים מהקהל הרחב. 
  • קמפיין תרומות אתגרי - כמו אתגר דלי הקרח שגייס כספים לחולי ALS. אתגרים כמו לחיות על דולר ליום, לגדל שפם, לרוץ מרתון וכד׳ בלווית תרומה לפרוייקט/לעמותה, בהם הגולשים מאתגרים אחד את השני, עדכון התפתחויות בבלוג. 
  • יזמות חברתית - גם ארגון ללא מטרות רווח יכול להחזיק ענף מניב ע״מ לממן את עצמו. זה יכול להיות ייצור, ייבוא, או מתן שירות. בנוסף לרווח, המוצרים/שירותים המניבים יכולים לקדם את העמותה ע״י שימוש בלוגו, מתן פרטים על מטרות העמותה וכד׳.

מדיניות תשלומים הוגנת בארגון

וודאו שהשירותים שאתם מציעים זמינים לכולם. אפשר לעשות טבלת מחירים משתנה לפי קריטריונים שונים, ע״מ לתת סיכוי לאנשים מרקע כלכלי חלש, לצעירים בתחילת דרכם או לותיקים. שקלו להחזיק מילגה עבור אוכלוסיה חלשה.
ומהצד השני - אל תשכחו שגם הספקים שלכם צריכים להתפרנס. מדיניות תשלומים של שוטף + בעזרת ה׳ במילניום הקרוב היא פשוט עושק, ופלא שזה עדיין מותר בארץ. היו הוגנים, קיבלתם שירות - שלמו בזמן.

יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

קוראים לי חמוטל ואני מכורה למשטחים

יש שני דברים שאני לא עושה איתם כלום, אבל בכל פעם שאני רואה אותם נדלקות לי העיניים: מכולות ומשטחים. יאמ יאמ.
לפני כשנה הייתי צריכה לארגן לפרויקט נטול תקציב ריהוט נייד. הבחירה במשטחים היתה טבעית, וכמובן שביומרתי הרבה הנחתי שאתקתק כמה כאלה בלי בעיה, הרי אני כבר רואה אותם בראש בצורה כל כך ברורה...
טוב, אז עשיתי אחד.
ולקח לי הרבה יותר זמן משחשבתי.
ובאה רוח והוא נפל והתפרק חלקית (באמת!).
ואז יונתן תפס פיקוד והוסיף את החיזוקים הדרושים, וגם היתה לו סבלנות לעשות מה שלעזאזל היה צריך לעשות כדי שזה יהיה לגמרי ישר.

קיבלתי משטח שמישהו פדנט כבר פירק, אז העבודה כללה שיוף, חיתוך, הרכבת שני סולמות, חיבור הקרשים האורכיים למדפים, חיבור קרשי אלכסון מאחור, וגלגלים.


יש לי לוח שלם של עבודות ממשטחים בפינטרסט, כולל דברים שכבר עשו ממשטחים, ודברים שראיתי ולדעתי אפשר לעשות ממשטחים (או מעצים משומשים אחרים, עץ סחף וכו׳).

למשל המדפון הזה (מקור: etsy)

או התמונה הזאת (מקור the happier home maker)

זה פשוט לא סביר שזורקים את העץ הזה. אפילו אם זה עץ מיערות שגדלים בצורה מאוזנת ועם כריתה מבוקרת, כשאני רואה את זה אני לא  מצליחה לראות את זה כזבל / חד פעמי / משהו שהולך לפח.
מגיע לעץ הזה יותר כבוד, והוא נמצא במרחק שיוף.
יש המון רעיונות, מוזמנים להציץ ואולי תידבקו בחיידק...

יום שני, 15 בספטמבר 2014

בונים בית. שנתיים אחרי.

היו לנו המון התלבטויות לפני הבניה - בניה קלה, בניה אלטרנטיבית (בוץ, מכולות), מה לעשות?
בסוף בנינו קונבנציונלי, עם קירות איטונג וחיפוי טיח. השיקול הכספי גבר. מה לעשות, יצא שמחיר של קבלן פלשתינאי היה נמוך בלפחות 200000 משל החברות המסודרות. וכיוון שבאנו לפרוייקט ממילא גבוליים בתקציב, ניסינו למצוא פתרונות בתוך המסגרת הרגילה. 



כמה ירוק יצא הבית? מה למדנו תוך כדי ואולי היינו עושים אחרת?

מבחינת התכנון -

למרות שאנחנו אוהבים את הצניעות של מפלס אחד, עשינו 2 קומות: חלל ציבורי+ממ”ד למטה, חלל פרטי למעלה. השיקול הירוק הוא שככה יש פחות שטח גג, שהוא נקודת תורפה בידודית, וקומת הקרקע מבודדת יותר. בנוסף, במשך רוב היום דואגים לחימום/קירור רק של הקומה התחתונה ולא של כל הבית. המזגנים בקומה העליונה עבדו בכל השנתיים האלה פעמים ספורות.
ההחלטה מוכיחה את עצמה מבחינת אורח החיים שלנו, ומבחינה זו שנשאר יותר שטח חצר. 
על מיני דברים שדאגנו שיעצבן לעלות ולרדת, ממש לא מפריעים. כל ניהול הכביסה הוא למעלה. וכשיש משהו שצריך לעבור קומה, הוא מונח ליד המדרגות ולוקחים בפעם הבאה שזזים.
כששלב הילדים ייגמר, ניתן יהיה לפצל לשתי דירות. 

היו החלטות תכנוניות מבחינת תרשים הזרימה של החיים בבית: דלת במטבח ליציאה מהירה לקומפוסט ולתרנגולות. חצר נוף בצד הרוח, וחצר שניה, מוגנת יחסית, בצד השני - שפעילה הרבה יותר, ולשמחתי עשינו נכון כששמנו שם את היציאה מפינת האוכל. עובד וכיפי.

משהו שעשינו לא נכון מבחינה ירוקה, אבל כן נכון מבחינת נפש האדם, זה שיש חלונות משמעותיים לכיוון מערב בגלל כיוון הנוף. רוח אצלנו היא ברמה הוריקנית מהכיוון הזה, והחלונות פשוט לא עומדים בזה. השנה הוספנו לכל החזית הזאת חלון כפול (כך שיש בכל חלון מערבי חלון -תריס - חלון). עוזר. מבחינת קרינת השמש: על החלון החיצוני עשינו ציפוי נגד קרינה וזה מוכיח את עצמו. פינת העבודה שלי היא בסלון, אז אני ממש מרגישה את ההבדל בטמפרטורה בקיץ כשמתקדמים לכיוון שעה 13:00-14:00, ואז הפתרון הוא פשוט סגירה של החלונות והתריסים שלא תהיה שמש ישירה. היתי לא מזמן בבית שיש בו תריסי רפפה מעפנים כאלה של פעם, שם אפשר לכוון את השלבים לזוית מתאימה, ואז זה חוסם שמש, ובכל זאת לא סוגרים הרמטית את הקשר עם החוץ. בדקתי בזמנו כל מיני תריסים ונציאניים חיצוניים כאלה, אבל זה לא ילך אצלנו בגלל הרוח. כנ״ל לגבי כל מיני סוככים שהיו יכולים לאחר את זמן כניסת השמש לחלון בכמה שעות. אז אפשר פרגולה (כמו סוכך - השמש עדיין תיכנס רק שעה יותר מאוחר), ואפשר עצים, אבל אז הלך הנוף. אז כרגע יש נוהל הורדת תריסים וזהו.



עשינו התאמות למים אפורים, ויש לנו אגן ירוק פעיל ונחמד. אנחנו יודעים שהוא מטהר כי פעם חפרנו קצת מהחצץ שבקצה והמים היו צלולים, עם ריח טוב, ותוך כמה ימים הופיעו פתאום שבלולונים שחורים כמו בנחלים. 
גילינו שצמח סוף הוא אגרסיבי בטירוף, מתרבה המון שלכאורה זה סבבה, אבל בעצם פוקק את כל הזרימה עם השורשים שלו. יונתן נאבק עכשיו בעקירה של כל הדבר הזה עכשיו, עבודה קשה. אז עדיף מראש לא.
עוד בעניין האגן הירוק - עשינו הכנות שניתן יהיה להעביר את המים מהאגן הירוק לגג ומשם לאסלות  (עוד לא פועל, מתישהו נגיע גם לזה).

מבחינת מזגנים, לא עשינו מיזוג מרכזי אלא מזגן קטן לכל חדר ושניים גדולים בחלל הציבורי, די מוכיח את עצמו בחשבונות חשמל ביחס לבית הקודם שגרנו בו. ואם כבר מדברים על מזגנים - לפני כמה חודשים הלך כרטיס (שעולה של 1600 ש״ח!) באחד המזגנים (שעבד במצטבר מאז שנכנסנו לבית אולי 10 פעמים) הטכנאי טען שזה יכול לקרות בגלל קפיצות חשמל (שיש פה המון), ושמומלץ לשים מגן שקע למזגן. אז תקשיבו לו, הוא יודע. והוא גם היה נורא נחמד וחתיך. ובסוף זה גם היה תחת אחריות.
בשונה מהמזגנים - מאווררי התקרה שיש בכל החדרים נתנו עבודה על בסיס קבוע. אני מחפשת גם אחד לסלון.

החצר מגוננת יחסית חוסך מים. שלד של עצי צל, עצי פרי ושיחים. היה ניסיון לעשות ערוגת ירקות, הצליח תקופה מסויימת אבל זה דורש תשומת לב אינטנסיבית שאין ברשותנו כרגע (הבנתי את זה כששבוע אחרי שבוע נתתי לחצילים להבשיל ולמות בלי שיזכו להגיע למטבח..). קניתי מלא פקעות בשנה הראשונה והיתה פריחה מתוקה, אבל רק חלקן החזיקו לשנה השניה, אז לא צריך טובות… הקהל מתחת לגובה 1.2 מ׳ בבית דרש דשא, אז הקצנו חלקה תחומה של 10 מ״ר לצורך העניין. יש שבילים ורחבות מרוצפים, משטח חצץ דק גדול במקום המדשאה (ההם מפנטזים שיהפוך לדשא סינטטי, ואני נלחמת בצמרמורות שזה עושה לי), ובין העצים והשיחים חיפוי גזם עץ. אדמה אוהבת חיפוי, אל תשאירו אותה ערומה. 



הריהוט ברובו המוחלט משומש - ספות יד 2, ריהוט קיים ששינה ייעוד ונצבע/שופץ, כסא רופא שיניים מסבא (אל תשאלו). ולא היתה בזה שום פשרה. ככה הכי כיף לנו. ריצוף, ארונות בגדים, ריהוט אמבטיות, מוצרי סניטריה - הסטנדרט הפשוט מהחנויות.

עם חרטות

חלונות אלומיניום - אם הייתי מתכוננת יותר טוב מראש אולי הייתי הולכת על פולימרי. החלונות הם כשל בידוד רציני, וממה שראיתי בשלב של השוואת מחירים בין בעלי מקצוע - המחירים של הפולימרי די דומים לאלומיניום הרגיל. אבל... הפרופיל של הפולימרי ברוחב 12 ס"מ (!!) ולכן חייבים להתכוונן לזה כבר בתכנון מבחינת גדלי פתחים.

פרט שהיה טיפשי לא להשקיע בו - בידוד כפול על הגג. הסטנדרט זה לשים קלקר של 4 ס"מ, וחשבנו להכפיל את זה.  תוך כדי הבניה התייעצנו עם המפקח והוא אמר שזה לא משמעותי אז ירדנו מזה, ועכשיו אני חושבת שזו היתה טעות. נראה לי שההשקעה הכספית הבאמת מינימלית הזאת היתה חוסכת חימום שנכנס מהגג, ונכנס יופי. (חשבנו לנסות לשים על הגג משטחים, או חצץ, או צמחיה, או לא יודעת מה כדי לייצר הצללה על הגג ולנסות לשפר את זה. אבל ברור שעדיף לפתור במקור).
חשוב גם לצבוע בלבן את הגג, גם כן פעולה פשוטה וזולה. אנחנו רואים את ההבדל בין הגג הצבוע לבן לבין מרפסת שמרוצפת באפור ואי אפשר לעמוד עליה יחפים בקיץ.



והמרפסת הזאת גם כן. למה לא התעקשתי על האינטואיציה שלי? אוף. כנ״ל - העליתי את השאלה למפקח לגבי הריצוף הכהה שיתחמם בשמש, וזה לא היה נראה לו חשוב. בפועל - אנחנו תולים כביסה במרפסת הזאת, ובקיץ יש שעות שאי אפשר ללכת שם יחפים! שלא לדבר על זה שהמרפסת היא הגג של הסלון, וגם בה יש בידוד רק של 4 ס״מ. מ א ו ד משמעותי. אז מנסים לחשוב על פתרון - פרגולה: יקר ויעזור רק לטווח מסויים של שעות. להחליף ריצוף: יקר ובלגן. לפרוס שטיח משרדי זול לבן: אולי עוד יקרה. לרצף מעל זה: בעייתי עם גובה מפלס הכניסה לקומה. נראה מה יהיה.

בזמן התכנון שאלתי את האדריכל לגבי פרט של הצללה על החלונות (משהו כזה או כזה+בצדדים). הוא היה נגד וויתרתי, אבל נראה לי שזה לא היה פוגם בכלל בעיצוב וחבל שלא עשינו. היה עוזר. בטח שבחלונות הדרומיים, בטח בקומה השניה שלא מקבלת פרגולה להצללה (יכול להיות שהוא אמר לי משהו על זה שזה תופס המון חום ומזרים לתוך הבית. אולי הוא בכל זאת צדק. לא יודעת שווה בדיקה בכל מקרה).

עוד בעיה שלא הצלחנו לפתור לגמרי זה האקוסטיקה של חדר מדרגות. יש קצת הד, וזה מעצבן. שוב, יש פתרונות (ספוגים אקוסטיים וכד׳), אבל למי יש כוח להתעסק עם זה כשנגמרת הבניה. אז אם מתוכנן חדר מדרגות תביאו את זה בחשבון ותארגנו פתרון תוך כדי בניה.