hometalk - אתר נוסף להשראה

אל hometalk הגעתי דרך חברה ששידכה לי עבודה בעיצוב גרפי שקשורה אליהם. מדובר באתר שפונה לקהל האמריקאי, ומהווה רשת חברתית לכל המתעניינים בשיפור הבית.
יש שם אפשרות להעלות פוסטים כמו בפייסבוק, להכין לוחות כמו בפינטרסט, לעקוב אחרי מי שמעניין אתכם, ושאחרים יעקבו אחרי תכנים שלכם, לשאול ולענות על שאלות במגוון תחומים והכל בהקשר של הבית - המטבח, הגג, הגינה, אינסטלציה, ניקיון, אירגון, דקורציה למסיבות ואירועים שונים, סגנונות שונים - תעשייתי, שאבי שיק, כפרי, עירוני ועוד ועוד, כולל מה שמעניין אותי יותר -עבודות DIY, ניקיון טבעי, ורעיונות של עיצוב בחומרים ממוחזרים.
זה מקום טוב למצוא בו כותבים ובלוגים בתחומים האלה (יש אינסוף!), לעלות על טרנדים חדשים שצצים, אם מבחינת עיצוב ואם מבחינת שימוש בחומרים, טכניקות צביעה ועבודה.
לא תמיד יש לי זמן להסתכל שם במיוחד, אבל יש להם גם חשבון בפינטרסט עם שלל לוחות מעניינים ושווים למעקב.
בקטנה >>

עיצוב עם מפות וגלובוסים

קירות מחופים במשטחים

מתלים DIY

מתנות DIY למורים

רעיונות למיחזור בגינה

שימוש חוזר במזוודות וארגזים

טוב, די. אפשר להמשיך עוד ועוד, אבל אני הולכת לעבוד.

ארגז כלים ירוק - טיפים לארגונים

בשנה האחרונה אני מתעסקת יותר בנושאים של התפתחות אישית ומודעות, ועקב עניינים זוטרים כמו זמן, פרנסה ומשפחה לא מגיעה כל כך לנושאי קיימות פרופר.
חבר שלח אלי קישור לאתר מעניין, ואולי זאת הזדמנות דרך הכתיבה גם להדגיש לעצמי כל מיני נושאים פרקטיים, ואולי גם לתווך לאחרים שמתעניינים.
green toolbox הוא מדריך לארגונים וחברות - איך לשלב פרקטיקות של קיימות בכל הרמות בעסק. ניתן להוריד שם קובץ לקריאה, או לקנות עותק מודפס ב5 יורו, למי שמתעצל אפילו ללחוץ על קישורים: הנה>>

וניתן לקרוא פה, בעברית, את מה שאני מסכמת משם... (לא סיכום מילה במילה. אני קוראת שם ועפה עם המחשבות שלי במקביל, תסבלו בשקט).
שנתחיל?

קיימות

 יש עניין גובר בנושאים של צריכה מקיימת; הכרה בדחיפות הטיפול בנושאים גלובליים וצורך בפעולה ; הבנה שלרכישות, לפעולות ולבחירות שלנו יש תוצאות והשפעות שלא בטוח שאנחנו רוצים.
קיימות מדברת על מערך כולל וסינרגי שקושר בין איכות סביבה, חברה וכלכלה. הניסיון ללמוד את הקשרים האלה ולהבין את המשמעויות של הפעולות שלנו דרך 3 הפריזמות האלה*, יכול לצמצם את התוצאות השליליות, ולקדם התפתחות הרמונית ומאוזנת שתועיל לכולם.

קידום ההבנה הזאת בחברות וארגונים מכניס את הערכים האלה גם לארגון עצמו, וגם ליחידים שעובדים בו ולקהילות בהן הוא נמצא.

אם אתם חברה או ארגון וזה מעניין אתכם - יש כאן פוטנציאל לקבל מידע, כלים והשראה.

עקרונות מנחים

1. למד להסתדר עם פחות. הסדר הוא refuse, reduce, reuse, recycle. לא לקנות מה שלא חייבים. אם חייבים - למצוא דרכים של שימוש חוזר - השאלה, החלפה, תיקון, קניה יד שניה. וכמובן שמיחזור עדיף על פני לזרוק סתם, אבל הוא אחרון ברשימה.
2.  צמצם את ההשפעה על הסביבה. שים לב לצריכה של אנרגיה, מים, כימיקלים, וצור פחות פסולת.
3. השתמש בחלופות ירוקות. העדף מוצר טבעי, ניתן לשימוש חוזר, מתוצרת מקומית, אורגני, יעיל מבחינת אנרגיה ומים, ולא מזהם.
4. למד יותר בעצמך, והשפע על אחרים להשתמש בעקרונות המנחים.

בשביל מה זה טוב כל הקיימות הזאת?

• לקנות פחות, יותר שימוש חוזר, חיסכון באנרגיה וכו' - חוסך כסף.
• לצרוך פחות כימיקלים, לאכול פחות מוצרי בשר, ללכת, לרכב על אופנים, להיחשף לאויר צח מקטינים סיכון למחלות אלרגיות וסטרס. 
• לוקח 21 יום לייצר הרגל חדש, אח"כ כבר לא מרגישים את ההשקעה הנוספת בלהפוך ל"ירוק".
• זה לא "הכל או כלום" גם אם אתה עושה רק חלק מההצעות - זה הרבה יותר טוב מלא לעשות כלום.
• כל עוד נתייחס לטבע כמשאב ולא כערך בפני עצמו - נמשיך לייצר בעיות סביבתיות.
• התרבות שלנו משדרת לנו שאם יש לך פחות אתה שוה פחות, סוג של קורבן. אבל להחליט לחיות יותר פשוט, יותר זול, פחות בלחץ, ולהשתתף פחות במשחק הצרכני יכול להיות דווקא משחרר.
• הבעיות הגלובליות נראות עצומות. המקום הכי טוב להתחיל בו הוא לקחת אחריות על הפעולות של עצמך. להתמקד במה שאתה יכול לעשות ולא במה שאתה לא יכול.
• הקיימות מציעה לא רק דרכים שימושיות, אלא פילוסופיה כוללת אינטלקטואלית, חברתית ואפילו רוחנית. זה יכול לפתוח אותך לעולם חדש (לי זה קרה!).

בהמשך: משרד, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, התניידות, אוכל, ניהול פסולת, מצאי, ועוד ועוד (אחלו לי בהצלחה שאמשיך לסכם ולא אשבר באמצע...)
פורסם עד כה: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

--------------------------------------------------
* the story of stuff הוא מקום מצויין ללמוד את העניין הזה. 20 דקות של סרטון ואתם בעניינים, ואפילו יש כתוביות בעברית.

הסיפור של הפתרונות

לפני 5 שנים יצא הסרט the story of stuff שהציג בצורה מאירת עיניים את הבעיות של תרבות הייצור והצריכה שלנו שמתעלמת מכמה דברים מהותיים.
מאז הסרט הפך לפרוייקט, יצאו סרטים נוספים: הסיפור על קוסמטיקה, על בקבוקי מים ועוד. הפרוייקט הפך לתנועה שמנסה למצוא פתרונות (מוזמנים להצטרף אליהם באתר או בפייסבוק). וחדש דנדש יצא עכשיו הסיפור של הפתרונות.
בתוך האפשרות להשפיע על הנעשה, אני מוצאת את עצמי מתבלבלת מפתרונות גדולים (לא רואה את עצמי למשל במשרד ממשלתי) אין לי תפיסה של סדרי הגודל האלה. אז הנטיה הטבעית שלי היא לעשות כמה שאני יכולה בבחירות שלי ובקטן, ולקוות שזה ישפיע על המעגלים שלידי, וכן הלאה. אבל תמיד יש לי ספק לגבי האימפקט שיש לעשיה בקטן. אז החבר'ה כאן מציעים נדבך אמצע שמעורר אותי לחשיבה. הם אומרים שקטן ועוד קטן ועוד קטן שנכוונים כולם למטרה אחת, יכולים להתאחד ולהגיע לסה"כ השפעה יותר משמעותית. מעניין.
עוד אין תרגום, אז סיכמתי, אבל מומלץ בהחלט לצפות.

איפה הפוקוס שלנו?
אנחנו כל הזמן משתפרים במהיר יותר, זול יותר, חדש יותר,
אבל מתעלמים מבטוח יותר, בריא יותר, הוגן יותר.
אנחנו משתפרים יותר ויותר, אבל במשחק הלא נכון.
בכלכלה כמו בכל משחק, מה שמנחה אותנו הוא מה מוגדר כניצחון בחוברת ההוראות. כדי להגיע למטרה של המשחק הכלכלי צריך: יותר. יותר הוצאת כסף, יותר כבישים, יותר קניונים, יותר stuff. לזה הכלכלה קוראת צמיחה. אם מחברים את כל הכסף הזה מקבלים מספר: התוצר הלאומי הגולמי, שככל שהוא גבוה יותר - אנחנו מנצחים במשחק. אלפי חוקים ותקנות מעוצבים כדי להגדיל את המספר הזה.
יש הבדל גדול בין כסף שמושקע בבתי ספר מול בתי כלא, תחנות רוח מול תחנות כוח פחמיות, תחבורה ציבורית יעילה מול תחבורה פרטית מזהמת. אבל במשחק ה"יותר" - הם נספרים באותה צורה.
אי אפשר לשנות משחק כזה ע"י שינוי של שחקן אחד, או חוק אחד. הבעיה היא עצם המטרה. וזה מה שאנחנו צריכים לשנות.
מה היה קורה אם היינו משנים את "יותר" ל"יותר טוב"?
חינוך טוב יותר, מערכת בריאות טובה יותר, מוצרים טובים יותר, סיכוי יותר טוב לשרוד על הכוכב הזה. זה מה שכולנו רוצים, לא? אז לא זאת צריכה להיות המטרה שלנו?
אי אפשר לשנות את הכל מייד, אבל הפוקוס צריך להיות על פתרונות שמשנים את המשחק.
אז איך מבדילים בין פתרונות שמשנים את המשחק, לבין פתרונות שממשיכים לשחק את אותו משחק?
דוגמא: ניסיונות לפתרון של בעיית פסולת הפלסטיק. פתרון 'משחק ישן' - פיקדון על בקבוקי מיחזור, מצמצם את הבעיה במידה מסויימת, אבל מעודד אותך להמשיך לצרוך. פתרון 'משחק חדש' - החרמת שקיות פלסטיק, קשה יותר, אבל מביא להעמקה טובה יותר, מאבק אזרחי בחברות הכימיקלים וכו'. האם צמצום צריכה של כמה מיליוני שקיות פלסטיק ישנה משהו? בפני עצמו לא, אבל יחד עם עוד פתרונות משני משחק, סולל את הדרך למטרה הטובה יותר. קהילות יכולות להעתיק ולהגדיל פרויקטים שהצליחו במקומות אחרים, המעורבות האזרחית גדלה, וכשהם נתקלים בהתנגדות של תאגידים אינטרסנטים הם חוברים אחד לשני ויכולים לנצח גם את הגדולים. פיקדון אף פעם לא יעשה את זה, אבל אלפי קמפיינים אזרחיים - כן.
אז הסימנים לפיתרון משנה משחק יהיו - (g) נותן לאנשים יותר כוח מאשר לתאגידים (o) פותח לאנשים את העיניים שאושר לא מגיע למקנות יותר דברים אלא מקהילה, בריאות ומשמעות, (a) לוקח בחשבון את כל עלויות המוצר, כולל ההשפעה על האנשים והפלנטה (l) מצמצם את הפער העצום בין אלה שאין להם לבין אלה שמבזבזים יותר מהחלק שלהם.
פתרונות כאלה, או שיכולים להפוך להיות כאלה צצים בל מקום: קואופרטיבים, פתרונות מיחזור ושיתוף.
פתרונות משני משחק כאלה יכולים לעבוד אם נשמור על פוקוס לעבר המטרה של יותר טוב. אם לא, אנחנו עלולים לבזבז יותר מידי על פתרונות לדברים הלא נכונים. פתרונות לא רק לחלקים מהמשחק, אלא למטרה עצמה.

the story of solutions באתר the story of stuff

בידיים - מישהו עוד לא יודע עליהם?

אתר בידיים נמצא ברשימת הבלוגים המומלצים שלי (כאן מצד ימין) כבר כמה שנים, ובכל זאת נראה לי שצריך לכתוב עליו יותר.
מאתר של אדם אחד עם ידיים טובות, לב במקום הנכון ורצון לשתף, הוא נהיה חתיכת אתר רציני עם תוכן חדש כמה פעמים בשבוע, עם שותפים רבים לכתיבה ולמחקר, עם מאמרים, הדרכות (היפר מפורטות), סיקורים ואירועים גם מחוץ לרשת.
הסלוגן שלהם הוא "קחו את הקיימות בידיים", וזה בדיוק מה שהם עושים.
רשימה חלקית של נושאים מהחודשיים האחרונים: ביוגז, גינון בהדליה, תזונה, מים אפורים, לקטות, שימוש חוזר, שייק ירוק, צריכה שיתופית, צמחים מטהרי אויר.
אני עוקבת אחריהם בהשתאות ובהערכה. בזכותם התחלתי לשתות שייק ירוק בבוקר (או כמו שהילדים קוראים לזה "נזלת של טרולים"{לא קשור אבל הייתי חייבת..}), והם מאירים את עיני בהתמדה. לאחרונה הם גם הקימו סדנא - בית מלאכה קהילתי, ועל זה יש לי רק להגיד: למה?? למה אני לא גרה בטבעון?
בקיצור, לכו לחטט אצלם בעצמכם, תירשמו לRSS או לניוזלטר, זה תוכן שאני לא מכירה איכותי כמותו בעברית. 

יצירה ממוחזרת - עכשיו בתמונות

העליתי עד היום כמה וכמה פוסטים עם קישורים לרעיונות יצירה עם חומרים ממוחזרים - אם זה שאריות בד, בקבוקי פלסטיק, גלילי ניר טואלט, נייר, שקיות או רהיטים ישנים.
הפוסטים מיעטו בתמונות עקב הפרוצדורה המעצבנת בכתיבת הבלוג, וכל ההקלקות האלה אולי (די בטוח) מפחיתות מהנוחות. בשביל להעיק על כולם סופית, לא תמיד חילקתי את הפוסטים לפי חומרי המיחזור, כך שלמי שמחפש רעיון ספציפי זה קצת סירבל את הדרך.

אז בזכות נעמה, שתזכה לשנים ארוכות, פתחתי חשבון בפינטרסט!

מכירים לוח שעם שמצמידים אליו תמונות? הרעיון של האתר הוא שכל אחד יכול להכין לעצמו לוחות בכל נושא שהוא. בהתקנה סופר פשוטה בדפדפן מוסיפים כפתור שמאפשר לשייך תוך כדי גלישה רגילה באינטרנט כל תמונה שמופיעה בכל אתר לאיזה לוח שתרצה בפינטרסט. כשנכנסים לפינטרסט אפשר לראות דברים שאחרים העלו לפי נושא, לעקוב אחרי משתמש ספציפי שאהבתם את הטעם שלו, או לעקוב אחרי לוחות ספציפיים.
מומלץ בהחלט ללקטני ולקטניות אינטרנט.

אבל גם מי שראה בפיסקה הקודמת שחור בעיניים, יכול פשוט ללחוץ על הקישור הבא, ולהגיע ללוחות שלי בפינטרסט. ש לוח יצירה במיחזור פלסטיק, זכוכית, נייר, בד, משטחי עץ, חומרים טבעיים, ורהיטים. (בלי קשר לבלוג, אבל סתם לכיף - גם לוח על גינון ולוח עיצוב בית).

התחלתי להכניס לשם גם קישורים מפוסטים קודמים שהעליתי, ומהיום את רוב הקישורים שלי בנושאי יצירה במיחזור / שימוש שני / אפסייקל אכניס לשם.
גם הרבה יותר נוח, גם יתעדכן בתדירות (הרבה) יותר גבוהה מאשר בבלוג, ואפילו יש rss, שככה יהיה לי טוב. שווה לעקוב.

טוב כמה את מדברת, תני קישור.
הנה:

כנס reuse - הרצאה גלעד אוסטרובסקי

"שימוש חוזר כמושג מכונן בתורת הקיימות"

עליה ברמת החיים מובילה לעליה בצריכה. עליה בצריכה הפכה לתרבות הצריכה. תרבות הצריכה אינה תרבות בת קיימא. אבל כשהמציאות הכלכלית שלנו מתבססת על תרבות הצריכה, תרבות הקיימות נוגדת את ההיגיון העסקי. השינוי צריך לבוא מתוך תפיסה ערכית בתוך הסביבה העסקית.

נכון להיום תורת הקיימות עדיין לא הציגה מודל כלכלי חלופי, והשאיפה להכניס את ערך הקיימות למערך הקיים מהווה אתגר.
מוצר בר קיימא יהיה מוצר ש(א)לא מעודד צריכת יתר, מוצר שבא לענות על צורך אמיתי שנכון למקום אליו הוא מיועד. (ב) מיוצר בשימוש מושכל במשאבים ו(ג) לוקח אחריות על הפסולת.
מידרג האיכות שם את ההפחתה בצריכה בבסיס הפירמידה, מעליה את השימוש החוזר, ורק בקצה את המיחזור שהוא אמנם פיתרון, אך בעיותיו בצידו (מחזור מביא לחומר נחות יותר, מספר מחזורי המיחזור מוגבל, והתהליך עצמו משתמש באנרגיה ועלול להיות מזהם).
בכלכלה רגילה העיקרון הוא למכור כמה שיותר, ולכן התכנון מכוון למוצרים חד פעמיים, שינויים באופנה וכו'. בתכנון לשימוש חוזר המוצר יהיה עמיד יותר, אורך חיים גדול יותר, מתאים לשימוש חוזר ובסופו של דבר למיחזור. (דוגמא משוק האלקטרוניקה, המדד לקבלת תקן ירוק יהיה למי שנותן אחריות ארוכה למוצר, כשמשמעות היא מחוייבות של החברה לתיקון המוצרים במקום לזרוק ולקנות חדש).
מעבר ממכירת מוצרים למכירת שירות: אם תוחלת החיים ארוכה למוצר, ההתבססות העסקית תהיה על שירות ולא על מכירות.
הפחתה של חומרים מסוכנים.
ברגע שיש מוצר קיים מאוד קשה ליישם בו שימוש חוזר. האפשרות להשפיע היא בשלב תכנון המוצר, בייצור ובשירות. במקומות האלה יש מקום לייעל תהליכי ייצור, שימוש בחומרים, אנרגיה ומים.

מה עדיף - מיחזור או שימוש חוזר? המסקנה ממחקרים שמביאים בחשבון את מכלול העלויות של השקעת אנרגיה, שינוע, חומרים, מים, היא שבטווח מרחק של 100 ק"מ עדיף שימוש חוזר, ובטווח מרחק של 1000 ק"מ עדיף מיחזר. המרחק מתייחס לטווח השיווק והשינוע, בארץ אנחנו הרבה יותר באיזור של ה100, כך שאצלנו חד משמעית כדאי המהלך של שימוש חוזר.

על חוק האריזות

החוק החדש מטיל אחריות על היצרנים והיבואנים לעמוד ביעדי מיחזור של האריזות (60% עד 2015). כדי לעשות את זה מותר להם להתאגד ולאסוף ביחד את הפסולת במרחב העירוני, ואז הם צריכים לדאוג למיחזור.

הרשויות המקומיות אחראיות על האיסוף.

התושבים אחראים להשליך בפחי המיחזור.

(* לוגיסטיקה מטורפת! גלעד ציין שמדובר ב300 מיליון ש"ח בשנה למערך האיסוף והמיון).

חוק האריזות מגדיר שימוש חוזר: "שימוש נוסף באריזה למטרה שלשמה יועדה בראשונה" כלומר בקבוק שיחזור לשמש כבקבוק - זה שימוש חוזר. (* זה קצת שונה מההגדרה שהיתה לי בראש - ששימוש חוזר זה כל שימוש נוסף במוצר בלי שמפרקים אותו למרכיביו הראשוניים).
ומיחזור: "תהליך עיבוד של פסולת אריזות למוצרים, לחומרים, או לחומרי גלם למטרה שלשמה יועדה האריזה לראשונה או למטרה אחרת".

אז החוק בעצם מתמקד במיחזור ולא בשימוש חוזר, כשרוב החומרים יכולים להיות מטופלים בארץ.

הכמויות השנתיות שמדובר עליהן הן 550,000 טון קרטון/ניר, 250,000 פלסטיק, 85,000 מתכת, 100,000 זכוכית.

החוק מעודד יצרנים לעבור לשימוש בחומרים קלי מיחזור בכך שהוא מגדיר כמה ישלם היצרן לתאגיד על כל קילו חומר אריזה בחלקה לפי חומרים.

(* ממה שאני מבינה התועלת היא כפולה - מצד אחד יהיה מערך איסוף, מיון ומיחזור, ומצד שני היצרנים יתעוררו לתכנן אריזות ידידותיות ומדוייקות יותר, מה שלא עניין אותם עד כה. להיט.)