ארגז כלים ירוק - נסיעות

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

המאה ה21 היא המאה של הנסיעות. אנחנו נוסעים למטרות עסקים והנאה, ובכל רגע נתון ישנם 12,000 מטוסים באויר. מנקודת מבט סביבתית לנסיעות יש השפעה הולכת וגדלה על הטבע: הן מוסיפות גז חממה, זיהום אויר ורעש. תרבות הנסיעות קשורה גם לתוספת זיהום, כמו אריזות נוספות לסנדויצ׳ים ובקבוקים. אפשר לצמצם את כל ההשפעות האלה ע״י החלטות חכמות ומעט מאמץ.

מדיניות נסיעות עסקים וכנסים

• עידוד להשתמש בתחבורה ציבורית.
• גרמו למי שנוסע בצורה חסכנית להיות גאה. למשל בכנס הדגישו את את המאמץ של מי שבא מרחוק ובזבז כמה שפחות co2 - אולי מישהו נסע בטרמפ, או אפילו על אופניים?. אפשר לעודד את זה כבר בהזמנה לאירוע ולהבטיח מתנה קטנה.
• עודדו car pool. עזרו לעובדים/משתתפים בכנס למצוא מישהו שגר קרוב אליהם כדי שיוכלו להתארגן ולנסוע ביחד.
• מטוסים הם מזהמים עצומים. הימנעות מטיסות ככל האפשר. (בארץ אין לנו את הפיתוי של טיסה מהירה במקום לקחת רכבת, כמו באירופה או ארה״ב. אבל עדיין - האם הכרחי לטוס לאילת או שיש אלטרנטיבה?)
• אם אין ברירה, חייבים לטוס, והמצפון (או התדמית הירוקה שאתם מנסים לשווק) הורגים אתכם, אתם מוזמנים ללמוד את המושג carbon offsets, או בעברית - קיזוז פחמן. זה הולך ככה: יש דברים שאנחנו עושים שגורמים לפליטת פחמן (בטח ובטח שטיסות) ואז מצטבר לנו ״מינוס בחשבון״, ויש דברים שאחרים עושים שגורמים לחיסכון בפליטת פחמן (פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, ייעור מחדש וכד׳) ולהם יש ״פלוס בחשבון״. אז כדי להרגיע את מצפוני, אני סוגר את המינוס שלי עם הפלוס שלהם. יש מחשבון שמחשב את כמות הפחמן שהוצאתם בטיסה (למשל פה), ואז ניתן לקנות מארגון כלשהו (למשל פה) את הקיזוז עבור הטיסה הספציפית הזאת, או בכלל. יש עם זה כל מיני בעיות, אבל זה יותר טוב מלא לעשות כלום.
• לא כל פגישה חייבת להיות באופן אישי. הזמינות של תקשורת באינטרנט היא כל כך גדולה, לא פולטת שום פחמן, ומאפשרת הן שיחות פרטיות והן שיחות ועידה בוידאו חי.
• נסו לתכנן אירוע הכולל פגישות כך שיכלול כמה שיותר עניינים לטפל בהם באותה נסיעה.

נסיעה לעבודה

אף אחד לא טס לעבודה במטוס, אבל לא בטוח שבמשך שנה של נסיעות לעבודה לא מגיעים לזיהומים דומים... לכן חשוב להתייחס גם לזה. 

• הדרך הכי ירוקה להגיע ממקום למקום היא בהליכה או נסיעה על אופנים, כמובן. כל מרחק שמתחת ל-2 ק״מ סביר להליכה. גם מהכיוון הבריאותי ממליצים על 10,000 צעדים ביום, אז בבקשה.
• כל מרחק שמתחת ל-5 ק״מ סביר לרכיבת אופנים נינוחה. בתל אביב יש את האופניים להשכרה שהם אפשרות מצוינת אם לא בא לכם לקנות ולהיסחב כל היום עם אופניים. הי, זה גם יחסוך לכם את המנוי לחדר כושר, להיט!
• אם אתם מנהלים בחברה - שקלו הקמה של מקלחת ומקום איחסון בטוח לאופניים ע״מ לעודד את העובדים להשתמש בפתרון הזה.
• אם מרחק המגורים שלכם ממקום העבודה גדול מכך, העדיפות הבאה היא תחבורה ציבורית. צריך להתכונן לזה מבחינת לוחות הזמנים, אבל אוטובוס אחד חוסך 50 מכוניות פרטיות, וזה משמעותי. אם לא מסתדר לכם מבחינת לו״ז, זה עדיין לא הכל או כלום, שקלו לנסוע עד לנקודת חניה בפרברי העיר ומשם בתחבורה ציבורית. (בתל אביב זה ממש מעולה - חונים בחניון של הנתיב המהיר, יש שאטל חינם, ולא צריך למשכן כליה תמורת חניה בעיר).
• עבודה מהבית. בלי נסיעות בכלל! הידד! לא מתאים לכל עובד, וגם לא לכל מנהל, אבל בהחלט אפשרות במקצועות מסוימים, גם אם זה רק חלק מהשבוע. 
• שעות עבודה גמישות: בשעות העומס מבלים יותר זמן ברכב = מבזבזים יותר פחמן. הרשו לעובדים להגיע בשעות שעוקפות את שעת העומס.
• שעות עבודה גמישות 2: לפעמים בעבודה על פרויקט בצוות אפשר להחליף 4 ימי עבודה רגילים ב״מרתון״ של 3 ימי עבודה מרוכזים ויום חופש אח״כ. 20% חיסכון של נסיעה.
• גם אם חייבים רכב והאפשרויות האחרות לא זמינות, עדיין אפשר לתת תשומת לב לכמה דברים: שמירה על מהירות נסיעה קבועה חוסכת דלק; תחזוקה שוטפת של המכונית; לחץ אויר נכון בגלגלים; להעיף משקל לא נחוץ מהבגאז׳; לפתוח חלון לפני שפותחים מזגן, לפעמים זה מספיק.

ארגז כלים ירוק - ניהול פיננסי

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

מימון ואתיקה

כסף הוא משאב מפתח בארגון שלכם, אבל חיוני לשקול מהיכן הוא מגיע. כשאתם מקבלים תרומה אתם למעשה מבטאים ידיעה ואישור לעסק שנותן את התרומה. אפשר להימנע מלהיות מקושרים לתורמים בעייתיים ע״י קביעת מדיניות ברורה תרומה של מי אינכם מוכנים לקבל, למשל -

• תורמים שמעורבים בבעיות סביבתיות, העסקת ילדים, אכזריות לבעלי חיים
• יש ארגונים שנמנעים מקבלת תרומות מתעשיות מסוימות, כמו תעשית הנפט, הימורים, טבק, אלכוהול וכד׳
• גם תורמים קיימים עשויים להרחיב את עסקיהם לתחומים שבעיניכם אינם רצויים, שימו לב לכך
• זכרו שאתיקה של מימון פועלת לשני הכיוונים, וגם התורם שלכם ירצה לדעת מה אתם עושים ואיך משתמשים בכספם.

בנקים ואתיקה

חשבתם פעם מה קורה עם הכסף שאתם משקיעים בבנק? הוא מושקע ע״י הבנקאים ובכך תומך בשחקנים אחרים בכלכלה. יש לשקול את ההשקעות האלה לא רק לפי ההצלחות שלהם אלא גם מי הטובים ומי הרעים. אי אפשר לשלוט בתיק ההשקעות של הבנק, אבל אפשר להכניס שיקול מוסרי בבחירת הבנק.

• ישנו ארגון בשם The Global Alliance for Banking on Values. (אין לי מושג אם הוא כולל מידע על בנקים ישראליים.)
• אפשר לברר אם לבנק יש תוכניות של אחריות חברתית, תרומה לקהילה, לסביבה, סחר הוגן וכד׳. 
• אם אתם ארגון בינלאומי אולי תוכלו לפתוח חשבון בארץ אחרת. 
• בכל בנק שמקפיד על אתיקה - שקיפות היא דבר הכרחי.  אם אתם מתקשים למצוא מידע על אתיקה בבנק, סביר להניח שהתרומה שלהם שולית או לא קיימת. הראו את עמדתכם ועזבו אותם. אם מספיק אנשים יעשו את זה, בנקים שמעורבים בפעילות לא מוסרית יגלו שזה לא משתלם.

כלכלה ללא כסף

קצרים בכסף? שקלו שימוש בחלופות:

• לא לקנות בכלל - לפני קניה שאלו את עצמכם אם זה באמת הכרחי. האם תוכלו להשתמש ביצירתיות שלכם במקום בכסף שלכם? אולי יש לכם משהו שבהתאמה מינימלית יוכל לשמש לצורך החדש? האם יש חלופה של שימוש חוזר / חלופה חינמית / שינוי צורת עבודה שיכול לבטל צורך בקניה?
• בארטר - יש סיכוי טוב שהמשרד שלכם מלא בדברים שימושיים שלכם כבר אין צורך בהם. הכינו רשימה והציעו אותה לארגונים שכנים. בקשו גם מהם להכין רשימה כזאת. אולי תוכלו לעשות החלפות. 
• החלפת שירותים - כמו בארטר של ציוד ניתן לעשות בארטר של שירות / זמן עבודה. צילום, תרגום, הכשרת ניהול צוות, תמיכה טכנית ועוד ועוד - כולם שירותים שווי כסף שניתן להחליף עם ארגונים שכנים. אפשר גם להירשם לבנק זמן ולהרחיב את כמות השותפים הפוטנציאליים.
• השכרה, השאלה, שיתוף - ישנם דברים שיש בהם צורך אבל לא צורך יומיומי. האם באמת שווה לקנות אותם וישעמדו סתם? אולי אפשר לקנות אותם בשותף עם ארגון נוסף, או לשכור אותם.
• מטבעות חלופיים - בדקו את עולם הביטקוינים (מטבע דיגיטלי), אולי יהיה רלוונטי בשבילכם?

מימון אלטרנטיבי

• crowdfunding - מימון המונים. אתרים כמו mimoona או הדסטארט מאפשרים גיוס סכומים קטנים מהקהל הרחב. 
• קמפיין תרומות אתגרי - כמו אתגר דלי הקרח שגייס כספים לחולי ALS. אתגרים כמו לחיות על דולר ליום, לגדל שפם, לרוץ מרתון וכד׳ בלווית תרומה לפרוייקט/לעמותה, בהם הגולשים מאתגרים אחד את השני, עדכון התפתחויות בבלוג. 
• יזמות חברתית - גם ארגון ללא מטרות רווח יכול להחזיק ענף מניב ע״מ לממן את עצמו. זה יכול להיות ייצור, ייבוא, או מתן שירות. בנוסף לרווח, המוצרים/שירותים המניבים יכולים לקדם את העמותה ע״י שימוש בלוגו, מתן פרטים על מטרות העמותה וכד׳.

מדיניות תשלומים הוגנת בארגון

וודאו שהשירותים שאתם מציעים זמינים לכולם. אפשר לעשות טבלת מחירים משתנה לפי קריטריונים שונים, ע״מ לתת סיכוי לאנשים מרקע כלכלי חלש, לצעירים בתחילת דרכם או לותיקים. שקלו להחזיק מילגה עבור אוכלוסיה חלשה.

ומהצד השני - אל תשכחו שגם הספקים שלכם צריכים להתפרנס. מדיניות תשלומים של שוטף + בעזרת ה׳ במילניום הקרוב היא פשוט עושק, ופלא שזה עדיין מותר בארץ. היו הוגנים, קיבלתם שירות - שלמו בזמן.

ארגז כלים ירוק - פרסומים ומתנות

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

חומר מודפס

הפקה והפצה של חומר מודפס היא עדיין הדרך הנפוצה ביותר להעברת מידע. למרות שאנחנו חיים בעידן דיגיטלי, ארגונים עדיין מדפיסים אלפי פרסומים. פוסטרים, גלויות, ספרים, ברושורים, חוברות הדרכה, מדבקות... הכל שם, גם אצלכם. צבעוני או לא, בכל צורה וגודל, כולם מיועדים להעביר מסר מסויים, וברגע שזה קרה - סיימו את תפקידם. אבל מה קורה הלאה?

הבעיה עם פרסומים רבים היא שיש להם חיים מאוד קצרים. תחשבו על זה: מה קורה לכל הפליירים שמחולקים ברחוב? מה קורה לעיתונים יומיים אחרי שקראו אותם? מה קורה לגלויות ודיוור ישיר אחרי שבגיעו לנמען? רוב הסיכויים שהם מגיעים לפח מהר מאוד. במקרה הכי טוב הם ממוחזרים, במקרה הרגיל הם הולכים יחד עם שאר הזבל למטמנות.זה לא ייאמן כמה נייר, דיו ועבודה מושקעים בהפקה של פרסומת מודפסת שאף אחד לא יקרא!
אז מה זה אומר לשמור על ערכי קיימות בפרסומים? ישנם הרבה שיקולים לקחת בחשבון, ואין תשובה אחת נכונה. לכל פרסום יש מטרה וקהל מטרה שונה.

באופן אידיאלי, פרסום "מקיים"

• ייקח בחשבון את האיפיון של קהל היעד
• יפגע כמה שפחות בסביבה
• יהיה ניתן לשימוש יותר מפעם אחת ו/או לא ייזרק מייד (או יתקע על מדף לשנים).

רגע לפני: ה'למה' וה'מה'

לפני שמפיקים משהו מומלץ לשאול שאלות שעשויות לעזור להחליט על הפורמט, ולתכנן לו את התוכן והחומרים הנכונים. הפרסום עצמו הוא לא רק דרך להעביר מסר אלא הוא חלק מהמסר בעצמו, ועובדה זו יכולה לשחק לטובתכם או לרעתכם. 

• למה אנחנו צריכים את הפרסום הזה:
  או האם אנחנו צריכים את הפרסום הזה? לפעמים מפיקים פרסומים על אוטומטי, "כי צריך", אפילו בלי לשקול איך הולכים להשתמש בהם אח"כ. אז מה המטרה של החומר המודפס? לחנך את הציבור? למשוך תורמים? לעניין לקוחות / חברים חדשים? לקדם אירוע? לדווח למשקיעים? האם הפרסום שאתם עומדים להפיק הוא הדרך הכי נכונה לענות על הצורך? תחשבו על זה כבר בשלבים הראשונים של התכנון. ארגונים רבים כוללים חומר מודפס ע"מ להפיץ את תוצאות הפרוייקט שלהם, האם זה באמת הכלי הכי יעיל?
• מה המסר שלך?
  אז מה בדיוק אתם רוצים להגיד? הצהרה קצרה? סיפור ארוך? הודעה שמשהו קורה מתישהו? 
• מי קהל היעד שלך?
  למי אתה רוצה להגיע? מי הולך להשתמש בזה? התשובה לשאלה זו תעזור לך לעשות פרסום ידידותי למשתמש ומותאם לצרכים שלו. למשל - צעירים עשוים לחבב גלויות וסטיקרים, מבוגרים יותר עשוים להעדיף ברושור מסודר. לא יזיק לעשות סקר מה יהיה הכי מועיל עבור קהל היעד. האם הם אוהבים ברושורים עם ההיסטוריה של החברה? האם הם תולים פליירים של אירועים כתזכורת? באיזה תדירות הם קוראים חוברות של דוחות שנתיים? תחשבו על פורמט, צבע ותוכן שהכי יתאים להעדפות, ותכוונו למה שמועיל להם.
• האם אפשר לעשות את זה דיגיטלי במקום להדפיס?
  הרבה חומר מודפס אפשר להחליף בגירסה דיגיטלית. האם כדאי? מה ישרת יותר טוב את המטרות שלכם? בגרסה דיגיטלית צריך לוודא שאנשים יקבלו את המסר ויוכלו למצוא אותו בקלות ברשת. יש הרבה יתרונות לשתי השיטות. אם יש קהל קטן שיקרא את הדו"ח השנתי אולי כדאי לפרסם אותו באינטרנט. אם צפוי שימוש חוזר להרבה אנשים אולי כדאי להדפיס. אפשר גם לשלב, כמות קטנה מודפסת, והצגת מידע באתר/רשתות חברתיות וכו'.
  רעיון נוסף יכול להיות להפיץ חומר על גבי דיסקים, דיסק און קי, שירותי העברת חומר כבד ברשת, וגם שם להביא בחשבון את עלות המשאבים של המדיה, ואת אפשרות השימוש הנוסף בהמשך.
• האם הפרסום שלנו נגיש לבעלי מוגבלויות?
  האם גם עוורים וחרשים יוכלו להשתמש בו? אפשר לעשות גרסת אודיו לחוברת? אפשר לשים כתוביות לסרט? אולי יעלה יותר, אבל להביא בחשבון שבפרסומים מסויימים זה שווה את זה כדי להגיע לקהל רחב יותר.

רעיון

גלויות, פוסטרים, ברושורים - אולי יישמרו לאורך יותר זמן אם המסר שעליהם יהיה עם ערך עיצובי מודגש. למשל אם במקום לכתוב על הגלויה "הכנס של משה" בגדול, אפשר לעשות צד אחד מעניין ומושך, ובצד השני את המידע, ואז אולי ירצו לשמור את הגלויה יותר, או להשתמש בפוסטר לשימוש יצירתי בגנים או בתיה"ס.

יאללה, מדפיסים

אתם יודעים מה אתם רוצים להגיד, למי זה מכוון והפורמט האידיאלי עדיין כולל הדפסה. לפניכם כמה שיקולים בתכנון של הפרסום כדי להקטין את הנזק לסביבה.

• פריסה ועיצוב
  איך המידע מונח על הנייר, שימוש בצבעים צורות תמונות וכו'. דברו עם המעצב על עקרונות הקיימות המנחים אתכם (המליצו לו להציץ למשל על האתר הזה) והעבירו לו כמה עקרונות יסוד: איך משתמשים בשטח, אל תבזבזו נייר על שטויות, הימנעו מחללים גדולים ריקים, או דפים שהם רק תמונות או מילה אחת או שתיים (*המעצבת שבי עצובה!!); בחרו פורמט שמנצל את הנייר בצורה מיטבית, לפעמים כדי להשיג פורמט מיוחד מבזבזים המון נייר שנזרק סתם (בדפוס אופסט גודל גיליון הוא 100/70 ס"מ, ובדפוס דיגיטלי גודל הדף יהיה בדר"כ קצת יותר גדול מA3); איזורי צבע גדולים ועשירים צורכים המון דיו, אם זה לא הכרחי, תימנעו מכך; שקלו הפקה בצבע אחד או שניים במקום בצבע מלא; אם יש בעיצוב אפקט של צבע פנטון ("צבע חמישי" נוסף על צבעי הcmyk) בקשו מהמעצב לוודא עם הדפוס שהצבע המיועד לא מכיל בריום, נחושת או אבץ, שמזיקים לבריאות. עדיף לעשות את זה בשלב העיצוב ולא לגלות כשמגיעים לדפוס.
• נייר
  לתעשיי הנייר יש השפעה עצומה על הסביבה. בכל שנה נכרתים 4 מיליארד עצים עבור נייר. השתדלו לא להשתמש בנייר בולי, אלא בכזה שלפחות חלקו ממוחזר. נסו להשתמש בנייר מקומי (יש כזה בארץ? לא נראה לי). נסו להקפיד על נייר עם תקן fsc שמבטיח שהעץ הגיע מיער שעובר פיקוח ותנאים אנושיים לעובדים. יותר ביקוש לתקן הזה יעזור שיותר יצרנים ירצו את התקן הזה. תרומתכם הצנועה ליערות. נסו לדבר עם הדפוס על יתרונות נייר ממוחזר, ככל שהם ישמעו על זה יותר, יגדל הסיכוי שיביאו מבחר יותר גדול של ניירות כאלה. 
• דיו
  תופתעו לשמוע (ובארץ אולי גם הדפוס יופתע לשמוע) שיש הרבה סוגי דיו אפשריים. נסו להשתמש בדיו המבוסס על ירקות או סויה במקום בזה המבוסס על נפט. 
• כמויות
  בדר"כ כשמדפיסים יותר זה עולה פחות. אבל האם אתם באמת צריכים את כל הכמות? תעשו טובה לעצים שממושקעים בנייר, ולאנרגיה שצריכה להיות מושקעת לאחר שהפרסום ייזרק. אם הדפסתם יותר מידי נסו לחשוב על דרכים יצירתיות לשימוש בעודפים - אפשר למשל למסור לחבר'ה האלה, שלוקחים את זה כחומרי יצירה לגנים.
• עוד טיפים
  הימנעו משימוש בלקה ולמינציה, זה מונע אפשרות למחזר את הנייר אח"כ.
  הימנעו משימוש בספירלה, דבקים או הטבעת פויל, כנ"ל, מונע אפשרות למיחזור
  דפוס דיגיטלי לא מצריך שימוש בפלטות וכימיקלים לפלטות
  בחרו בבית דפוס ירוק אם אפשר (אם אתם מכירים כאלה מוזמנים להמליץ, אני מכירה את הוצאת יער, וחיפוש מהיר העלה גם את ארט פלוס)
  היו יצירתיים עם הפרסומים שלכם. חשבו על רעיונות איך לייצר פרסום לבד, איך להשתמש במה שכבר יש לכם (נגיד להוסיף מדבקה במקום להדפיס חדש).

מתנות

כשמפיקים גאדג'טים ומתנות ממותגות חשוב לשאול את עצמנו מי קהל היעד, מה המטרה והאם הרעיון שלנו מתאים: האם נערה בגיל העשרה תלבש את החולצה הזאת? האם אדם בן 40 ישמור את הכובע הזה? כולנו מכירים את החולצות שהופכות לפיג'מה, ואת מחזיקי העטים שנשלחים עם הילד לגן.  אל תשקיעו בדברים שגם לא יועילו לכם, וגם יזיקו לסביבה.

מוצרים מושכים, שימושיים הנשמרים לאורך זמן

• דברו עם קהל היעד
  תשאלו אותם מה יהיה שימושי להם, איזה עיצוב מדבר אליהם
• עשו את זה מושך
  אם אתם מפיקים חולצה/תיק/מאג - כדאי למצוא מעצב או מישהו יצירתי עם רעיונות שיוציא מוצר מושך
• תנו למוצר לדבר בפני עצמו
  בחרו במתנה שתשדר את אותם ערכים כמו של הארגון. למשל בקבוקי מתכת רב פעמיים למיזעור שימוש בכלים חד פעמיים, או מטען סולארי לטלפון הנייד.
• בחרו במוצר מספק שישתמשו בו, בשונה ממוצר שרק יגרה צורך
  למשל סלים רב פעמיים, או כוסות טרמיות, יהיו עדיפים על יויו. ככה הלוגו שלכם גם יטייל בעוד מקומות בזמן שיתמשו בו.
• מוצרים עמידים
  אל תתפתו לאופנות זמניות שמייצרות מוצרים מצ'וקמקים. בחרו מוצרים איכותיים ועמידים שלא יתפרקו אחרי שני שימושים.

חומרים

יש כמו אינסופית של מוצרים אפשריים והמון מידע מיידע על ההפקה שלהם. אבל בכל זאת כמה טיפים לגבי בחירה של חומרים, איכויות, ומה לחפש כשבוחרים מוצר.

• חומרים מתחדשים
  עץ, כותנה, במבוק, פשתן, המפ, סויה - הם כולם מקורות שמתחדשים במהירות, ובדרך כלל גם מתכלים. ישנן גם משמעויות סביבתיות נוספות הקשורות לתהליך הגידול:
  כותנה - לעתים מגודלת תוך פגיעה באנשים ובסביבה (מזהם מים, צורך המון מים 11,000 ליטר להפקת קילו כותנה, הרבה שדות כותנה בעולם נמצאים ליד מקורות מים וגוזלים מהאוכלוסיה המקומית את מי השתיה, והורסים מערכות אקולוגיות התלויות במים האלה, רבע מהשימוש בחומרי ההדברה בעולם מושקע בכותנה שתופסת 2.5% משטחי החקלאות בלבד, הרבה מפעלי צביעת כותנה בסין והודו מזהמים את המים בתהליך, אנשים סובלים מהרעלות עקב חשיפה לחומרי הדברה). חלופה טובה היא כותנה אורגנית המגודלת תחת פיקוח בשטחים שמקבלים מים מהמונסונים, נלחמים במזיקים בשיטות טבעיות, משווקת באופן מקומי או נשלחות לאירופה דרך הים, המפעלים מעדיפים שימוש באנרגיה חלופית, ויש הקפדה על תנאי העבודה של הפועלים (ככה זה לפחות בearthpositive).
  במבוק - חלופה טובה לכותנה ולעץ, גדל במהירות לא נסמך על דשן כימי, דורש פחות מים בגידול, מטהר את האויר. מצד שני דרך הפיכתו לבד כוללת בדר"כ שימוש בכימיקלים רעילים שמביאים לפגיעה במים ובאדמה. כשקונים בד מבמבוק אפשר לבדוק אם הוא הוכן בצורה מכאנית או בשימוש בכימיקלים במעגל סגור.
  במוצרי עץ יש תקן ליצרנים (forest stewardship council או pan-european forest certification council) שמעיד שהמקור של העץ מיערות שמנוהלים תחת פיקוח סביבתי.
• חומרים ניתנים למיחזור
  העדיפו חומרים שהמיחזור שלהם מפיק חומר בעל אותו ערך ולא מוריד את הערך שלהם. מתכת שומרת על איכות החומר לאחר מיחזור ואפשר להעביר אותה אינסוף גלגולי חיים, ממהדק ועד מכונית וחוזר חלילה. פלסטיק לעומת זאת, מאבד מהתכונות שלו בכל גילגול מיחזור, ומשמש למוצרים יותר ויותר פחותים. כך שפלסטיק ממקלדת מחשב יוכל להפוך לכוס חד פעמית, וגלגול אחד מאוחר יותר - החומר כל כך גרוע שאין מה לעשות איתו והוא הולך לזבל.
• חומרים משומשים
  לאחרונה זה נהיה אופנתי להכין דברים חדשים מדברים ישנים, בלי להעביר אותם תהליך של מיחזור. יותר ויותר ארגונים עושים את זה, ושווה לשקול לרכוש מוצר כזה. למשל - תיק מפנימיות של אופניים, ארנקים מקסטות ישנות, ארנקים ממגזינים, זה דרך נהדרת לתת כבוד לחומרים ולהשתמש בהם שוב, במקום להשתמש בחומר גולמי. חפשו את המוצרים האלה, יכול להיות כיף גם לעשות סדנא כזאת בארגון, האפשרויות רבות (חפשו למשל "ממוחזר" באתר מרמלדה מרקט ותראו כמות נאה של מוצרים מעוצבים מחומרים משומשים)
• חומרים בטוחים לבריאות
  חוץ מההשפעה הסביבתית כדאי לשקול גם את ההשפעה הבריאותית של החומרים שתרכשו. במיוחד בגאדג'טים שקשורים לאוכל ושתיה. שימו לב לא לקנות מוצר שיש בו bisphenol a הזכור לרע משערוריית בקבוקי התינוקות. בגדול פלדה בטוחה יותר מאלומיניום ופלסטיק, אבל פשוט תבדקו, והעדיפו מוצר איכותי ובטוח.

מאיפה זה הגיע?

• סחר הוגן
  סדנאות יזע זה השם למפעלים בעלי תנאים לא אנושיים, מסוכנים לבריאות העובדים, מעסיקי ילדים, ולא מתגמלים. בתכל'ס האנשים האלה שבויים במלכודת עוני של תעסוקה שלא מאפשרת להם לזוז משם, כך שבפועל הם ממש עבדים. הרווח שהמפעלים עושים על הגב של העובדים לא מגיע אלינו, אלא נשאר אצל החברות. ההערכה היא שהכפלה של השכר של העובדים במפעל בגדים במקסיקו תייקר ג'קט שעולה 100$ בעוד 1.8$. זה מחיר שאנחנו יכולים לספוג תמורת תנאים בסיסיים לאלפי עובדים, לא? בטח כשהמוצר שאנחנו קונים הוא בגדר מותרות מוחלטות.
  תשאלו את הספק מה תנאי העבודה של העובדים במפעל שמיצר את המוצר
  העדיפו חברות שמציגות את המידע הזה מיוזמתן בצורה גלויה. רוב החברות שדואגות לתנאים טובים ישמחו לספק לכם את הנתונים
  בדקו את התוית של המוצר, חשדו במוצרים שמגיעים ממדינות שידוע שיש שם סדנאות יזע
  העדיפו מוצרים מקומיים שקל יותר לוודא מה המקור שלהם ומה תנאי העבודה שם
  חפשו מוצרים עם תויות של סחר הוגן.
• הובלה ואריזות
  עוד מדד ששווה לבדוק הוא מאיזה מרחק המוצר מגיע, מבחינת טביעת הרגל של התחבורה תמיד מומלץ להעדיף מוצר מקומי, בקניה מחו"ל העדיפו מוצרים שהגיעו דרך הים ולא דרך האויר.
  בקשו מוצר עם מינימום אריזות
  אל תשליכו מייד את האריזות שהגיעו, נסו למצוא להם שימוש חוזר

הפצה

כשהפרסום או המתנה שלכם מוכנים תצטרכו לחשוב איך הם יגיעו לקהל היעד. 

• למי אנחנו נותנים את המוצרים?
  לקהל היעד, השותפים, הצוות, המתנדבים, התומכים, החברים. האם הם צריכים את זה? האם הם ישתמשו בזה? האם הם יפיקו מזה את המיטב? גם אם עשיתם כל שביכולתכם כדי שהפרסום/מוצר יהיו רלוונטיים לקהל היעד - תמיד יהיו אנשים שלא מעוניינים, וזה בסדר. נסו לגלות כמה פריטים יצטרך כל אחד. למשל אין טעם לתת 100 גלויות למי שלא יפיץ אותן. תחשבו פעמיים לפני שאתם נותנים גאדג'טים קטנים בחינם. אנשים עלולים לקחת רק כי זה בחינם, הזכירו להם לקחת רק כמה שהם באמת ישתמשו.
• איך נעביר את המוצרים למקום בו צריכים אותם?
  איך מובילים? האם זה שווה נהיגה למרחק כדי להביא קופסא של פליירים? אולי אפשר למצוא מישהו שממילא עובר שם ולשלוח איתו? או לחכות שיהיה לנו עוד סידור באיזור. הימנעו משימוש בדואר אויר. בזבוז נוראי של אנרגיה ביחס לתמורה.
• אם הפקתם משהו - אל תשכחו להשתמש בו. לפעמים קורה שחלוקת הפליירים נשארת עוד משימה שצריך לעשות ובסוף זה נשכח וסתם עומד במחסן.
• דאגן שתהליך ההפצה יעיל ככל האפשר - לא להעביר פריט אחד כל פעם, לרכז הובלה.
• וודאו שהפרסום / מתנה מגיע למקום שנכון ומועיל, אל תחלקו את זה סתם כדי להיפטר מזה, ככה מפספים את כל המטרה ומזהמים סתם.
• וודאו שיש גרסה אינטרנטית לפרסום שלכם. השאירו עותקים בספריות, בתי ספר, מקומות ציבוריים, שאנשים יכולים לעלעל בהם, ואח"כ להמשיך באתר האינטרנט בלי צורך בעותק נוסף.

ארגז כלים ירוק - רכש

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

שניה לפני שקונים ציוד למשרד - עוצרים רגע לחשוב מה הצרכים והאפשרויות.

• אל תקנו מה שאתם לא צריכים: לכל דבר יש חוץ מהמחיר הנקוב שלו גם מחיר סמוי, טביעת הרגל שלו - זיהום וצריכת אנרגיה ומים בתהליך הייצור וההובלה שלו. טיפה שיקול דעת וחוסר כניעה לתאוות קניות יועילו מאוד, וזה פתרון מעולה לפסולת: אתה לא יכול לזרוק מה שלא קנית... אל תסתמכו על השוק לספק את הצרכים שלכם - הביאו בחשבון פתרונות אלטרנטיביים של שיתוף, השכרה, השאלה, התאמה של משהו שכבר קיים אצלכם במקום רכישת חדש. למשל - אפשר לשתף מדפסת או מכונת קפה בין כמה משרדים. ואל תשכחו להציץ במחסן שלכם - אולי כבר יש לכם מה שאתם צריכים, או משהו שניתן להתאים אותו עבור הצורך החדש.

אם אין ברירה חוץ מלקנות אז -

• הימנעו ממוצרים חד פעמיים, השקיעו במוצרים איכותיים שישרתו אתכם לאורך זמן.
• חשבו מקומי - קנו בחנויות קרובות כדי לחסוך את העלות (הגלויה והסמויה) של ההובלה.
• העדיפו מוצרים ירוקים שעושים יותר מאמץ ממוצרים רגילים לשמור על הסביבה בתהליך הייצור שלהם, כך גם תעודדו את השוק למוצרים כאלה, המבחר יעלה והמחיר ירד.
• קנו יד שניה. חנויות יד שניה, מכירות מוקמיות, הוצאה לפועל, שוק פשפשים, אתרי יד שניה.
• צמצמו אריזה. הימנעו מאריזות מיותרות, השתמשו בשקיות רב פעמיות ולא בשקיות פלסטיק. קנו במקומות שנותנים לעשות מילוי חוזר. קנו מוצרים באריזות חיסכון (גם אם זה לא תמיד יותר זול, זה אומר פחות אריזות), קנו מוצרים באריזות שאתם יודעים שאפשר למחזר / להשתמש שוב.
• קנו באינטרנט. הובלה או שליחות דואר שמגיעה לכמות לקוחות גדולה היא יותר חסכנית מאשר אם כל לקוח ייסע לחנות.
• קנו מוצרים ממוחזרים, כדי לתרום את חלקכם למעגל המיחזור.
• נסו להימנע מסופרמרקטים. המחיר שהם מורידים לספקים יכול לגרום להם להשתמש בשיטות שפוגעות בסביבה. הם גם מקשים על עסקים מקומיים קטנים.
• אם אתם כן קונים בסופרים נסו להשפיע על מנהלי החנות/רשת להכניס את הערכים שלכם: להשתמש בפחות אריזות, להביא מוצרים בריאים / סחר הוגן / מקומיים / אורגניים, לקדם בפירסום שלהם תזונה בריאה ולא ג'אנק פוד, וכו'.
• אם אתם בעניין - נסו להשיג את זה בחינם. באתרים כמו אגורה, או אפילו ליד פחים ובמזבלות. אם אתם לא בעניין - קנו מאלה שהפכו את זה לתחביב / מקצוע - לשפץ דברים ישנים. למשל החבר'ה האלה, ואלה, ואלה, יש חיים מחוץ לאיקאה, חברים!

קווים מנחים לרכש ירוק

• חפשו מוצרים שגורמים פחות נזק לסביבה; חסכנים במים ואנרגיה הן במהלך הייצור שלהם הן בתפעול שלהם, והן בסוף חייהם; עם מינימום חומרים מזיקים; חיי מוצר ארוכים; אחוזים גבוהים ככל האפשר של ומר ממוחזר
• רכישה של מוצרים עם סימוני תקן סביבתיים מעלה את הסיכוי למוצר שמישהו כבר בדק ואימת ההשפעות הנ"ל עבורכם. נכון, לפעמים זה יהיה greenwash, אבל אם אין לכם כוונה לבצע מחקר מעמיק, זה יותר טוב מהמוצרים הרגילים. 
• ציוד משרדי מהווה יותר מ10% מהפסולת במטמנות. אם הציוד הזה היה נטול רעלים וידידותי לסביבה היתה לזה תרומה סביבתית משמעותית. יש כמה מוצרים כאלה שאולי תשקלו להעדיף על פני אחרים לטובת העניין: דיו על בסיס צמחי למדפסת; מהדק נטול סיכות; עטים, מרקרים, טונרים למדפסת - הניתנים  למילוי מחדש. אל תקנו את החד פעמיים! ; דבקים ידידותיים לסביבה; העברת קבצים גדולים דרך שרתים אונליין, או דיסק און קי במקום על דיסקים.
• מיכשור משרדי יעיל אנרגטית מתחמם פחות ויכול לחסוך 20-30% בעלויות המיזוג, יחד עם הקטנת פליטת גזי חממה. כשבאים לקנות מיכשור משרדי שימו לב לכמה פרמטרים: רכיבים לא רעילים, או מופחתי רעילות; רכיבים ממוחזרים; מעוצב כך שניתן יהיה למחזר אותו בסוף השימוש; שימוש מופחת בחומרים; יעיל אנרגטית; ניתן לשידרוג; חיי מוצר ארוכים; אריזות מינימליות; אריזות ניתנות למיחזור.
• שניה לפני שאתם רצים לקנות מחשב חדש - נסו לצות את ביצועי המחשב הנוכחי ע"י ניקוי הסיסטם, הסרת תוכנות מיותרות, וכד'.
• אם המחשב הישן שלכם מאוד בזבזני באנרגיה והחלטת לקנות מחשב חד (וכמובן לדאוג לשים את הישן במיחזור) - שקלו לעבור ללפטופ חסכני באנרגיה. כשמתפעלים אותו נכון הוא יכול לחסוך המון אנרגיה. יש אפילו לפטופים שתומכים בטעינה סולארית. אם המחשב הישן שלכם די חוסך באנרגיה, ואתם רוצים אחד עוד יותר חסכני, זו עלולה להיות החלטה שגוינ במבט הכולל: האנרגיה שנדרשת לייצור מחשב נוסף יותר גבוהה מהאנרגיה שתיחסך בתיפעול שלו, וזה עוד לפני שדיברנו על היבט הפסולת האלקטרונית שהוא מאוד בעייתי.
• בקניית מחשב שימו לב לספק (power supply), יש סוגים שיעילים יותר אנרגטית מאחרים.
• אתם יכולים להסתדר בלי מכשירי פקס? גם היעילים ביותר אנרגטית עדיין צריכים להיות מחוברים כל הזמן ולצרוך חשמל. (שלא לדבר על זה שבעידן האינטרנט זה ממש מכשיר אנרכוניסטי ומעצבן - תשאלו את הלקוחות שלכם!).
• להרבה מדפסות לייזר יש חיים ארוכים יותר וטונר שניתן למילוי מחדש, מה שיפחית את ההשפעה שלילית שלה גם על התקציב שלכם וגם על הסביבה. 
• בחרו מדפסת שיכולה להדפיס על שני הצדדים. (זה במקרה שקונים חדשה, אל תיפטרו ממדפסת רגילה רק כדי שלא תצטרכו להפוך דפים...)
• וודאו שלמדפסת/מכונת צילום/פקס (למה??) יש מצב חיסכון באנרגיה ובטונר. 
• באתר energy star,  יש מאגר מידע של מכשירים יעילים אנרגטית.
• קנו מוצרים ארגונומיים (כסא, עכבר, מקלדת) כדי להימנע מפציעות הנובעות מישיבה ארוכה ולא נכונה ומעבודה על המחשב בזוויות לא טובות.
• ריהוט: קנו מוצרים מחומרים ללא רעלים (טוב גם לבריאות וגם לסביבה). אקו-דיזיין הופך להיות אופנתי כי הוא מפחית תופעות של חשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות (voc) שנמצאות בחומרי ריהוט תעשייתיים. אם זה יקר בשבילכם - שקלו קניה יד שניה: פחות פליטה של voc, וצמצום פסולת ע"י מתן חיים שניים לרהיט. אם אלה לא אפשרויות בשבילכם הקפידו בקניה של ריהוט חדש לשאול את המוכר על ריהוט שהוא low-voc או no-voc; הימנעו מריהוט בעל ריח כימיקלי חזק; הימנעו מחיפוי קיר בויניל, דיקט, ומוצרי סיבית ושבבית (שבבי עץ בגדלים שונים המחוברים בדבק). מעבר לפליטת voc, למוצרי ויניל כמו לכל המוצרים המבוססים על פטרוכימיקלים, לוקח יותר מ500 שנה להתכלות. זה באמת שווה את זה?
• סיכונים בריאותיים תלויים ברמת הרעילות של הכימיקל, וכמה ממנו נמצא באויר, כמה זמן אתה נושם אותו, מה גילך, מינך, מצב הבריאות שלך. אין לכם זמן לחקור את כל הפרמטרים האלה לעומק? כלל האצבע הוא פשוט להימנע ככל האפשר מחשיפה לכימיקלים.
• עור, אחרי הטיפול הכימי שהוא עובר בדרכו להפוך לרהיט, פולט גם הוא voc. גם אם אתם לא בעניין של חמלה לחיות שמהן נלקח העור, שקלו בבקשה את הנזק האדיר של תעשיית הבקר לזיהום האויר ופליטת גזי חממה.

רשימת סימונים אקולוגיים מקובלים בעולם:

ארגז כלים ירוק - איכות האויר

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

כשמדברים על זיהום אויר אנחנו בדרך כלל חושבים על האויר בחוץ, אבל העובדות הן שהאויר בפנים יכול להיות מזוהם פי 2-5 מהאויר שבחוץ.
כיוון שרובנו מבלים את רוב זמננו בפנים, זה יכול בהחלט להשפיע על הבריאות והwell being (תרגום מוצלח לזה, מישהו?) שלנו.
מטרדי טווח קצר יכולים להיות גירויים בעיניים, באף, בעור, כאבי ראש, סחרחורת, סימפטומי אלרגיה ועוד. קוראים לזה סינדרום הבניין החולה, ומחקרים מראים שכשליש מבניינים חדשים או משופצים יכולים להביא לסינדרום הזה.
ברוב המקרים הסימפטומים עוברים כאשר יוצאים מהחדר/הבניין. אבל לחלק מהמזהמים יכולות להיות השפעות מתמשכות שמגבירות אצל אנשים רגישים סיכון למחלות נשימה שונות, אסטמה, רגישות יתר לדלקת ריאות, ועד סרטן.
ברגע שמודעים לעניין יש כמה פעולות שניתן לעשות כדי להיפטר או לפחות לצמצם חשיפה למזהמים, וכך להשפר את איכות האויר בבנין.

 מזהמים

לאוורור גרוע, לחות גבוהה ושטחי עישון בתוך הבניין יש משהו במשותף. אתם כבר מנחשים? הם יכולים להגביר את הריכוז של כל מיני מרעין בישין שמזהמים את אויר הבנין:

• ראדון - גז רדיואקטיבי חסר ריח, הגורם השני לסרטן ריאות (אחרי עישון). ראדון יכול לחלחל לבניין דרך סדקים ברצפות, קירות ויסודות, ויכול להימצא גם במים שמקורם בבארות. הדרך היחידה לדעת אם הוא שם - לבצע בדיקה עם מיכשור מתאים. בארץ - האיזורים שידוע שיש בקרקע שלהם ראדון הם ירושלים, ערד, יישובי מעלה אדומים וגוש אדומים.
• מזהמים נוזליים או מוצקים (אבק, בוץ וכו') - יכולים להיכנס לבנין מבחוץ, או להיות מיוצרים בתוכו: שיוף עץ וגבס, מכונות הדפסה, העתקה, ציוד תפעולי ואפר סיגריות.
• חד תחמוצן הפחמן - גז חסר ריח שיכול לגרום לתסמינים דמויי שפעת, ובריכוזים קיצוניים יכול לגרום למוות תוך מספר דקות. המקור שלו - תנורי גז ללא איוורור, דליפה מתנורים או ארובות, כיריים. מקור נוסף הוא מחניונים תת קרקעיים (גזי הפליטה של מכוניות) שמחוברים לבניין במדרגות או מעלית.
• תרכובות אורגניות נדיפות (voc) - מגיעות ממוצרים שנמצאים בשימוש בבנין: ציוד משרדי, צבעים, מדללים, חומרי שימור של עץ, ספריי, חומרי ניקוי, מטהרי אויר, בגדים שעברו ניקוי יבש, מסגרות של חלונות ויניל, ועוד. התרכובות האלה מתאדות מחומרים מוצקים או נוזליים, ויכולות לגרום לסימפטומים קצרי או ארוכי טווח.
• חנקן דו חמצני - נפלט מתנורי נפט, כיריים ותנורים לא מאווריים, עשן טבק. יכול לגרום לגירוי עיניים, אף וגרון.
• מזהמים ביולוגיים - פטריות, טחב, עובש, וירוסים, קרדית אבק. נמצאים במיוחד במקומות לחים שהיה בהם נזק מים.
• חומרים מסוכנים - שהיו בשימוש בזמן בניית הבניין, כמו אסבסט (תקרות, קירות, בידוד אקוסטי וטרמי), פורמלדהיד (דיקטים, שטיחים, דבק), עופרת (צבעים ישנים, אבק, מים, זיגוגים של קרמיקה).
• עישון פסיבי - גם אם אתם לא מעשנים, אם מישהו מעשן בסביבתכם, אתם עלולים לנשום את עשן הסיגריות שהוא, בפשטות, חומר מסרטן.

מה אפשר לעשות

• לשפר את האיוורור. איוורור טוב חשוב לשליטה בלחות, בחומרים מזהמים ובריחות בתוך הבנין. במידת האפשר - פתחו חלון! במקומות גדולים שתלויים במערכת איוורור - חיוני להקפיד על התחזוקה של צנרת האיוורור: לבצע בדיקה שוטפת, החלפת פילטרים ופעולות למניעת שגשוג של טחב ועובש ושאר מיקרואורגניזמים. וודאו שתריסי האוורור פתוחים.
• מכשירי ניקוי אויר - ישנם מכשירים ניידים שמסננים חלקיקים מהאויר בתוך המשרד. יש כל מיני פילטרים שמיועדים לסוגי זיהום שונים ולגודל חלקיקים שונה. אם אתם הולכים לקנות כזה, שימו לב שלפעמים תחת אותה קטגוריה של טיהור אויר ישנם גם מכשירים שמוסיפים אוזון ויוד, לא אותם אתם מחפשים. שימו לב גם לצריכת החשמל של מכשיר כזה, ובחרו בדגם חסכני יותר.
• הדרך היעילה ביותר לטיפול בזיהום היא לשלוט במקור שלו. בדרך כלל זוהי גם השיטה החסכונית יותר, כי מערכות טיהור ואוורור צורכות הרבה אנרגיה. יש חומרים שתוכלו להסיר לבד, אבל חומרים מסוימים כמו אסבסט או עופרת דורשים מעורבות של מומחים שיקבעו אם ניתן להסיר/לאטום את החומר המסוכן.
• ניתן להשמש בגלאי פחמן שיכולים לזהות איפה המקומות הבעייתיים, או להתריע כשכמות החומר עולה יותר מידי. 
• עישון - להקצות מקום עישון מבודד מהשטחים בהם עוברים אנשים: חדר עישון, מרפסת. הכניסה לבניין וחדר הכניסה מהמעלית ממש לא נחשבים מקום מבודד. כולם עוברים שם בדרך למשרד.
• כשקונים ציוד / ריהוט  לשים לב לסימון של low-vocs או no-vocs או שאושר על ידי תקן אקולוגי מוכר. טיפ קטן - ריהוט יד שניה פולט פחות voc, זה בנוסף לשאר היתרונות שלו ע"פ תפיסת הקיימות.
• צבעים רגילים פולטים voc במשך חודשים לאחר הצביעה; ציוד משרדי או ציוד יצירה - מדפסות, ציוד גרפי, דבקים, טושי מרקר, ציוד צילום. איוורור איוורור איוורור - זאת המנטרה.
• הביאו צמחים למשרד. הרבה צמחי בית מנקים את האויר באופן טבעי. ניתן למצוא רשימות צמחים לפי המזהמים שהם סופגים, אך גם בלי להיכנס לרזולוציות האלה - כל צמח ישפר את איכות האויר - יוסיף חמצן ויספוג פחמן.
• אם אתם ממש נכנסים לאמביציות עם נושא איכות האויר בבנין - בקנדה יש מקומות שהחליטו על מדיניות נטולת ריחות. זה אומר שהעובדים נמנעים מלהשתמש בבשמים, אפטרשייבים, קרמים עם ריח, מטהרי אויר, או כל דבר אחר שכופה את הריח שלו על הסביבה. זה נשמע קיצוני ואפילו קצת מצחיק, אבל ריחות מבושמים שכאלה עלולים לגרום לכאבי ראש, תסמונות אלרגיה, קוצר נשימה וגם דיכאון. לא צריך להסריח, רק להשתמש בתכשירים נטולי ריח.
• נורות שבורות יכולות גם הן לפלוט חומרים לא טובים. תיפטרו מהן.
• בחומרי הניקוי יש כימיקלים מזיקים, ולא רק עובדי הניקיון מושפעים מהמגע איתם. העדיפו חומרי ניקוי אקולוגים כולל סבוני שטיפת הידיים, שטיפת הכלים, ניקוי השטיחים, חיטוי שירותים, שטיפת רצפה, ניקוי חלונות. אם אתם ממש בעניין יש הרבה מתכונים טבעיים לניקיון (מבוססים בדרך כלל על סודה לשתיה, חומץ, לימון, שמנים אתריים וכד').

ארגז כלים ירוק - בניני משרדים ירוקים יותר, וחלופות

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

בניה ירוקה מנסה לבנות תוך שימוש בתהליכים שהם יותר אחראים מבחינה סביבתית, ויעילים מבחינת שימוש במשאבים לאורך כל חיי הבנין – מבחירת אתר הבניה, הנדסה, תיפעול, תחזוקה, חידוש והריסה.

בנינים ירוקים מתוכננים כך שיקטינו את ההשפעה של הבנין על הסביבה הטבעית ועל בריאות האנשים ע"י שימוש יעיל באנרגיה, מים ושאר משאבים, הגנה על בריאות האנשים השוהים בבנין (והגברת הפרודוקטיביות שלהם), צמצום פסולת, זיהום והרעלת הסביבה.

בחירה בבנין חדש

אם יש לכם אפשרות לבחור בנין, יועצים של בניה ירוקה יכולים לעזור לכם. יש כל מיני הסמכות ותקנים של בניה ירוקה במדינות שונות, שפסגת השאיפות של כולם היא מה שנקרה בנין של אפס-אנרגיה (לא צורך אנרגיה מרשת החשמל), או אפס-פחמן (לא מייצר  פליטות פחמן לאטמוספרה). מחיר הבניה של בנין כל כך יעיל אנרגטית הוא גבוה יותר מבניה רגילה. עם זאת, מספר מחקרים הראו שהבנינים האלה כן משתלמים לאורך זמן, בשל החיסכון בצריכת חשמל. בנין כזה גם ניתן להשכיר או למכור בסופו של דבר במחיר יותר גבוה.

התאמה של בניין קיים

• אם רוצים לייעל את צריכת האנרגיה של בניין קיים, ניתן לפנות ליועצים המתמחים בכך בארץ. הם בודקים את תפקוד הבניין כמו שהוא, מגלים איפה הנקודות בהן הבנין מאבד אנרגיה ונותנים המלצות ממוקדים לפתרונות.
• אם אין לכם משאבים לרכישת ייעוץ מקצועי, ישנן דרכים של עשה זאת בעצמך לאיטום ובידוד. אפשר להשתמש במצלמת אינפרה אדום כדי לגלות נקודות של איבוד חום, ובעיות עודף לחות.
• בחרו בחומרי בידוד ידידותיים לסביבה, בעלי אחוז גבוה של חומרים ממוחזרים, וודאו שאין בהם רכיבים רעילים. חומרים לדוגמא: סיבי כותנה טבעיים (ממוחזרים משאריות ייצור של בגדים), המפ, סיבי עץ ועוד.
• חדירה של לחות לבניין יכולה להביא להיווצרות עובש שיכול לגרום לבעיות בריאותיות לנוכחים בבנין. 
• הקפידו בבחירת הדלתות והחלונות שלכם. חלונות האלומיניום שהם הבחירה הנפוצה יותר בארץ, הם הגרועים ביותר מבחינת בידוד (חדירה של חום הן מהזכוכית והן מהפרופיל, וגם כשמשתמשים בזכוכית בידודית עדיין הפרופיל עצמו הוא גשר קור משמעותי), ניתן למצוא חלונות מחומרים פולימרים (UPVC או VINYL WINDOW) שמבודדים משמעותית יותר טוב, אך להביא בחשבון שתהליך הייצור שלהם דורש הרבה יותר אנרגיה וזיהום מחלונות עץ, שהן כנראה אפשרות טובה יותר. ישנם גם כל מיני סוגים של ציפויים לחלונות שמסננים קרינה ותורמים לבידוד. מומלץ לבצע מחקר שוק על האפשרויות השונות, יש כל מיני אפשרויות לשילובים.
• גגות רעפים: ישנם רעפים שהם יותר יעילים אנרגטית - מחזירים 25-65% מקרינת השמש. אפשר גם להתקין רעפים סולריים ולייצר חשמל לשימוש בבנין. פתרונות זולים יותר יהיו לצבוע את הרעפים בצבע בהיר, ו/או לשתול צמחיה. בידוד טוב של הגג גם הוא יעזור לכם לחבב יותר את חשבון החימום/קירור שלכם.
• גגות שטוחים: בידוד מעולה, צביעה בלבן, צמחיה על הגג. שווה לבדוק את שיטת הגג ההפוך. אם יש לכם שטח גג רציני - בדקו כדאיות של התקנת מערכת חשמל סולארי.
• שתלו עצים מסביב לבנין: הם מגנים מרוח, הם עושים צל על הפתחים והקירות (שבתורם מתחממים פחות ולכן נדרשת פחות אנרגיה לקרר בפנים). עצים נשירים יעשו את זה בקיץ, ובחורף יאפשרו לשמש לעבור ולחמם. היפ היפ!

שתפו שתפו

• מרחב עבודה משותף יכול להביא לניצול יותר יעיל של השטח והמשאבים. יש מקומות שמשכירים שטחי עבודה במשרדים קיימים, כולל חדרי ישיבות. גם אם אתם מחפשים מקום, וגם אם יש לכם מקום פנוי במשרד שברשותכם - שיתוף יכול להיות רעיון טוב גם לסביבה וגם לארנק שלכם. [על רעיון ההאב שמעתם? הם עושים בדיוק את זה, ועוד יותר - מספקים שירותי תמיכה עסקיים, הרצאות, קורסים והזדמנות לעבוד בחברותה והפריה הדדית ליזמים. בעולם פועלים כ-25 ועוד 50 בהקמה. בארץ יש את האב תל אביב, ירושלים, רעננה].
• בבחירה של מיקום המשרד - ודאו שיש גישה לתחבורה ציבורית נוחה, ושהבניין מונגש לנכים.
• יכול להיות רעיון נחמד לשתול גינה קהילתית בבניין (בשטח פנוי או בתוך מיכלים). ירקות שלא דורשים בישול, תבלינים לתה, יכולים להיקטף ולהיאכל מייד. זה נשמע אולי סתם קישקוש, אבל מי שעשה גינה כזאת מעיד שזה מועיל לאוירה, לרוגע ולגיבוש צוות - וכל זה בהשקעה מינימלית. 

למי שרוצה להתעמק בבניה ירוקה, יש בבלוג מספר פוסטים שהעלתי בנושא תחת תגית בניה ירוקה.

ארגז כלים ירוק - טיפים לחיסכון באנרגיה

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

בטח כבר שמעתם טיפים לחיסכון בחשמל, המודעות לנושא הזה עולה, ובטח גם הקשר הישיר של זה לחיסכון בכסף גם עוזר. צרכני החשמל העיקריים במשרד הם התאורה והחימום/קירור שלוקחים בין 54-71% מסך האנרגיה במשרד. הבאים בתור על הכוונת הם המכשירים האלקטרוניים השונים, שגם כשהם מוגדרים יעילים אנרגטית, תמיד יש אפשרות לחסוך עוד.

חימום/קירור/מיזוג/אוורור

שימוש יעיל במערכות המיזוג יכול לחסוך עד 30% אנרגיה. הדרך הכי טובה לעשת זאת היא ע"י הבאת המערכת לאופטימום. הנה כמה טיפים בנושא:

• השתמשו במערכת לפי הצורך, זה שהיא מוגדרת כיעילה אנרגטית עלול לפתות להדליק אותה ללא חשבון.
• במזג אויר קר חממו את המשרד למקסימום 21 מעלות. התחילו לחמם רק כשאנשים מגיעים, וכבה שעה לפני העזיבה.
• במזג אויר חם קרר את המשרד רק כשיש בו אנשים, ולא מתחת ל24 מעלות.
• בשעות הלילה במזג אויר חם זכרו שלמעט מקרי קיצון, יש אפשרות לפתוח חלון במקום להשתמש במזגן.
• בקיץ עודדו קוד לבוש יומיומי במשרד. אם לאנשים יהיה פחות חם מאשר בלבוש רשמי, יהיה פחות צורך לקרר.
• תחזוקה שוטפת של מכשירי המיזוג יכולה לחסוך 10-30% אנרגיה.
• למדו את מערכת המיזוג שלכם ע"מ להשתמש בה בחוכמה (שימוש באויר מבחוץ, עצירה והתחלה אופטימלים וכד').
• סגירה של תריס או וילון בקיץ יכולהלהפחית את הצורך בקירור. בחורף יש המלצה להשאיר אותם סגורים בלילה כדי להימנע מאיבוד חום.
• שימו בידוד על מערכת המים.
• השתמשו במאווררי תקרה, גם בחורף - הם עוזרים לדחוף את האויר החם למטה וכך יש צורך לחמם פחות.
• אם יש לכם אפשרות להשפיע על תכנון הבניין, הצלילו על קירות וחלונות מבחוץ בקיץ (פרגולה/סוכך/עץ), ובחורף הסירו הצללות ותנו לשמש לחמם. 

ציוד אלקטרוני

• אל תשתמשו בשומר מסך. הוא מונע מהמסך להיכנס לשינה וממשיך לבזבז אנרגיה ללא צורך.
• מומלץ להגדיר למסך להיכבות/לישון אחרי 15 דקות או פחות ללא פעילות, כנ"ל לדיסק הקשיח, שינה/סטנדביי לסיסטם אחרי 30 דקות או פחות.
• ההגדרה של המסך לבהירות הכי גבוהה יכולה לצרוך פי שתיים מהבהירות הכי נמוכה. אז כל הנמכה של הבהירות תהיה טובה.
• האנרגיה שנדרשת להפצת אימייל זבל בשנה שווה לאנרגיה של 24 מיליון בתי אב אמריקאים. אם זה לא משהו שממש נחוץ, הסירו את עצמכם מרשימת התפוצה של דואר זבל.
• נסו לצמצם בכמות המחשבים, אם יש אפשרות שכמה אנשים ישתמשו במחשב אחד (זה דבר שניתן בקלות ע"י הגדרת יוזרים שונים באותו מחשב).
• התקינו מדפסת מרכזית על רשת המחשבים. שיתוף של מדפסת אחת לכמה מחשבים יכול לחסוך 30-60% מהוצאות הדפסה, אנרגיה ותחזוקה.
• המיתוס שעדיף להשאיר מכשירי חשמל דולקים מאשר לכבות ולהדליק אותם (כי יש פיק אנרגיה בהדלקה) - לא נכון לא מבחינת צריכת החשמל ולא מבחינת שמירה על אורך חיי המכשיר.
• מצאו דרכים להילחם ב"פנטום החשמל" (= צריכת חשמל של מכשירים שנמצאים בסטנד ביי). למשל ע"י חיבור כמה מכשירים כאלה למפצל עם מתג. לא משתמשים - מכבים את כל המפצל.
• השתמשו בטיימרים / שעוני שבת כדי לכבות מכשירי חשמל. זה נכון החל ממזגנים שנשארים סתם לדלוק, ועד למדפסות ומכונות צילום שתמיד שוכחים.
• מטענים ומתאמים לוקחים חשמל גם כשהם לא מחוברים למכשיר לשם הטענתו. נתקו אותם.
• יש מתקנים נחמדים שמראים לך צריכת חשמל בזמן אמת, כך שניתן לעשות בדיקה מה צריכת האנרגיה שלך, ומה משפיע עליה.
• הרתיחו קומקום מלא והכינו לכם שתיה לכל היום בטרמוס, כדי להימנע מהפעלה חוזרת ונשנית של הקומקום.
• השתמשו במדרגות במקום במעלית. כן, כן, גם היא מופעלת על חשמל.

תאורה

בהשוואה לנורת להט ישנה, נורות פלורוסנטיות קומפקטיות הן 75% יותר יעילות אנרגטית. יש להן אורך חיים של עד 6 שנים. נורת לד יותר חסכנית באנרגיה אפילו מהפלורוסנטית, עם אורך חיים של מעל 10 שנים. המשמעות של אורך חיים גבוה יותר היא פחות פסולת רעילה שמגיעה לסביבה מהמוצר (גם בזמן הייצור שלו וגם לאחר שנזרק).

מצד שני, יש מחקרים שמזהירים מסכנות בריאותיות בעקבות השימוש בנורות החסכוניות. אז הפתרון רחוק מלהיות מושלם, ועד שימציאו משהו יותר טוב, אנחנו נשארים עם הדילמה שמדגימה יפה את הקושי שבקבלת החלטות מתוך תפיסת הקיימות שמתעקשת לראות את המורכבות.

איזה נורה שלא תבחרו בכל מקרה תוכלו להשתמש בטיפים הבסיביים הבאים:

• לכבות אורות כשאין בהם צורך.
• להתקין חיישני נוכחות שמכבים את התאורה אם אין תנועה בחדר מעל זמן מוגדר.
• להעדיף תאורה ממוקדת משימה - למשל מנורת שולחן - שתאפשר לכבות את התאורה הכללית ולהשתמש רק בה.
• העדיפו צביעה של קירות ותקרה בצבעים בהירים - מחזירים יותר טוב את האור.
• אם אתם בהקמה של משרד התייעצו במומחה תאורה ע"מ לתכנן פיזור תאורה שיהיה הכי יעיל לאורך זמן.
• אם יש לכם אפשרות להשפיע על תכנון הבנין, הביאו בחשבון תכנון שיעשה שימוש באור יום כמידת האפשר. 

קריאה נוספת בבלוג בנושאי אנרגיה:

גגות מגניב, התייעלות אנרגטית, do the green thing

ארגז כלים ירוק - צמצום צריכת מים במשרד

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

נתונים על צריכת מים

אמריקאי/אוסטרלי ממוצע צורך כ300 ליטר מים ביום. אירופאי צורך 150 ליטר ביום, אדם מגמביה צורך פחות מ-5 ליטר. בישראל בין 100-230 ליטר ליום.

פחות מאחוז אחד מהמים שעל כדור הארץ הם מים ראויים לשתיה. 2% מהמים נובעים מהקרחונים. אוכלוסיית העולם גדלה. מי שתיה מבוזבזים ומזוהמים. דו"ח האו"ם מזהיר שעד 2025 יהיו 34 ביליון אנשים במדינות בהן המים נדירים. הדרישה העולמית למים צפויה לעבור ב40% את ההיצע ב2030.

לכל מוצר שאנחנו משתמשים יש חוץ מהמחיר, גם טביעת רגל, כלומר כמה משאבים הושקעו בו באופן כולל, ואנחנו בכלל לא מודעים להם (שטחי אדמה, כמות פחמן שנפלט לאורך חיי המוצר, אנרגיה, הובלה, עלויות מיחזור או הטמנה ועוד ועוד - גם מים).
לפניכם טביעת הרגל של המים שהושקעו במוצרי מזון מוכרים:
בשר בקר - 15,415 ליטר לקילו

אגוזים - 9,063 ליטר לקילו

בשר צאן - 8,763 ליטר לקילו
בשר חזיר - 5,988 ליטר לקילו
חמאה - 5,553 ליטר לקילו
בשר עוף - 4,325 ליטר לקילו

קטניות - 4,055 ליטר לקילו

ביצים - 3,265 ליטר לקילו

גידולי שמן - 2,364 ליטר לקילו

דגנים - 1,644 ליטר לקילו

חלב - 1,020 ליטר לקילו
פירות - 962 ליטר לקילו
שורשים עמילניים - 387 ליטר לקילו
ירקות - 322 ליטר לקילו

קפה - 208 ליטר כדי לייצר כוס קפה אחת

נייר - 13 ליטר לייצר דף אחד

ניתן לראות שלמעשה, אחת הדרכים הכי קלות לצמצם את טביעת הרגל של המים (אוף, לעזאזל, איזה ביטוי מסורבל, זה פשוט לא עובד בעברית - שנעבור ל"צריכת מים לא ישירה"? גם כן מעפן), זה לצרוך פחות בשר וחלב. על בסיס יומי, צמחוני צורך 2270 ליטר פחות ממי שאוכל בשר.
שווה להיות מודעים לעניין צריכת המים הלא ישירה. כך תוכלו לבחור באופן מושכל.
גם אם קשה לכם לוותר על בשר או על קפה, א - זכרו שלא חייבים לוותר לגמרי, אפשר גם רק לצמצם (ראה יוזמת "יום שני צמחוני"); ב - אפשר לעשות קיזוזים: שתיתי קפה, אמנע מלהשתמש בנייר, למשל.

טיפים לצמצום צריכת מים

• וודאו שבצנרת ובציוד המים שלכם אין נזילות. שירותים דולף יכול לבזבז 750 ליטר ביום. (בדיקה קלה בלי אינסטלטור - שימו צבע מאכל בניאגרה וראו אם המים הצבועים מגיעים לשירותים. אם כן - יש דליפה)
• אם השירותים שלכם מלפני 1992, כדאי לכם להחליף אותו לשירותים חדשים שמורידים 6 ליטר ומטה בכל הדחה.
• אל תשתמשו בשירותים בתור פח אשפה
• התקינו על הברזים והמקלחות חסכמים או מתקנים דומים שמערבבים אויר בזרם המים, וכך מקבלים זרם חזק אך צורכים פחות מים.
• סדרו את המים בזמן סיבון ידיים
• בחרו מדיח כלים עם יעילות אנרגטית גבוהה
• במקום לשטוף מחבתות וסירים לפני הכנסתם למדיח, השרו אותם קודם
• השתמשו במדיח רק כשהוא מלא לגמרי
• שטיפת כלים ידנית חסכונית: מלאו כיור אחד במי רחצה, ואת השני במי שטיפה, כדי להימנע ממים זורמים בזמן השטיפה
• שטפו פירות וירקות בקערה ולא בשטיפה
• שמרו בקבוק מים קרים במקרר במקום לחכות שהמים השוטפים מהברז יתקררו
• השתמשו במי הכיור להשקיית צמחים
• השתמש בכוס אחת (או בקבוק) למים ומלא אותה שוב, כדי לצמצם את כמות הכוסות שצריכות שטיפה
• שטיפת מכונית צורכת כ750 ליטר. שטוף את המכונית בתדירות יותר נמוכה
• כל ליטר דלק צורך כ13 ליטר מים להפקתו. כל חיסכון בדלק הוא גם חיסכון במים. שלבו כמה שיותר סידורים בנסיעה אחת, סעו ביחד לעבודה, או העדיפו תחבורה ציבורית
• כל מייל טיסה צורך  2 ליטר מים - טיסה ללונדון 4465 ליטר מים, טיסה לניו יורק 11,430 ליטר מים. רק אומרת.
• אחת הדרכים הטובות לחסוך בצריכת מים לא ישירה היא לקנות מוצרים ממוחזרים
• שמרו על המחשב הנייד שלכם... המים שנדרשו לטובת ייצורו שווים לכ-70 כביסות. תכל'ס זה נכון לגבי כל מוצר - ככל שנשמור על הציוד שלנו יותר ונשתמש בו לאורך יותר זמן, כך נכבד יותר את המשאבים שהושקעו ועוד יושקעו בגלגול החיים של המוצר.
• צעד רציני לחיסכון במים - אל תקנו מים מבוקבקים. לוקח כ-3 ליטר כדי לייצר ליטר אחד של מים בבקבוק. 

פוסטים נוספים שהעליתי בזמנו בענייני מים - טיפים יומיומיים, הסיפור של בקבוקי המים, קקי

ארגז כלים ירוק - צמצום צריכת נייר במשרד

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

איך לצמצם את צריכת הנייר במשרד

כמה עובדות על נייר

• 42% מכריתת עצים הוא עבור נייר.
• יערות "תופסים" 50% מכמות הפחמן באויר, שבלי העבודה שלהם היה מזהם את האויר. הם מעין פילטר לניקוי האויר שאנחנו נושמים.
• חצי משטחי היערות בעולם הושמדו, ו80% ממה שעוד קיים גם הוא בסכנה.
• נייר תופס 25% מסה"כ הפסולת שהולך להטמנה. 
• צריכת הנייר העולמית עולה. כבר היום מדובר על כמיליון טון ביום.

צריכת נייר אחראית תורמת לצמצום פסולת, שימור יערות (הן מבחינת תפקידם כפילטר עולמי והן שימור מגוון צמחי), וחיסכון בזיהום מים ואויר.

אחת הדרכים הטובות לעשות את זה היא צריכה של נייר ממוחזר: כל טון של נייר שעובר שימוש חוזר או מיחזור מונע יותר מטון של פליטות מזהמות של פחמן דו חמצני, חוסך 3 קוב נפח פסולת במטמנות, חוסך אנרגיה ברמה שיכולה להאיר בית ממוצע למשך 6 חודשים, ומשאיר 17 עצים בחיים, עסוקים בלטהר את האויר שלנו.

נייר ממוחזר לעומת נייר חדש:

• מיוצר ב44% אנרגיה פחות
• פולט 38% פחות גזי חממה במהלך הייצור
• 41% פחות פליטת חלקיקים
• 50% פחות צריכת מים
• 49% פחות פסולת מוצקה
• 100% פחות עץ

ואני רק מזכירה את עיקרון היסוד, לפני שרצים למחזר ולקנות עוד ועוד - הבסיס הוא כבוד למשאב הזה. אם לא חייבים - לא משתמשים. refuse, reduce  באים לפני recycle.

צמצום של צריכה מקטין את כמות החומר במעגל החיים של הנייר - הכמות שמופקת, נאספת, מיוצרת, משונעת, ממוחזרת (או ממלאת את המטמנות).

עובד משרד ממוצע משתמש ב10000 דפים בשנה. זה כמובן משתנה בהתאם לגודל ואופי החברה, אבל ברור לגמרי שיש הרבה מקום לחיסכון בתחום הזה ע"י שינוי הרגלים, ובחירות מודעות יותר.

למשל -

• שימוש בנייר ממוחזר. גם בנייר ממחוזר משתמשים בכמות מסויימת של חומר חדש, כי החומר המשומש נשחק, אבל זה עדיין יותר טוב מנייר חדש. כדאי לשים לב לבחור נייר עם אחוז גבוה ככל האפשר של חומר משומש. 
• בלי לשנות כלום בכמות שאתה משתמש בה אפשר לבחור נייר דק וקל יותר. אם אתם רגילים להשתמש בנייר של 100 גר ועוברים ל80 גר זה מצמצם 20% צריכת נייר. אם עוברים מנייר של 80 גר לנייר של 70 גר, זה מצמצם צריכת נייר ב14%.  הוקוס פוקוס!
• קנו נייר שמיוצר לא מעץ אלא מקנביס. נייר כזה הוא באיכות הרבה יותר גבוהה מנייר עץ, ודורש רבע משטח האדמה שדרוש ליצור כמות מקבילה של נייר מעץ.
• השתמשו בנייר שאינו מולבן, וכך תחסכו זיהום ארוך טווח של חומרים רעילים מאוד שמשתחררים לסביבה בזמן יצור הנייר המולבן. אם אין ניירות לא מולבנים באיזורכםף העדיפו במידת האפשר נייר שמסומן כ TCF או PCF, זה אומר שהשתמשו שם בכימיקלים טיפה פחות אגרסיבים.
• לניגוב ידיים העדיפו מגבות מבד על פני מגבות נייר. אם זה לא אפשרי, העדיפו נייר עם אחוז גבוה של חומר ממוחזר.
• כוונו את המדפסת שלכם להדפיס על שני הצדדים. או השתמשו בנייר שכבר הודפס מהצד השני. במכשירי פקס למשל זה בכלל לא משנה כי ממילא מעבירים רק צד אחד. אפשר גם להשתמש בנייר משומש כדפי ממו, דפי טיוטה, סיכומי פגישות בתוך המשרד.
• עברו לאפשרויות אלקטרוניות במקום להדפיס. שימוש בטלפון, אימייל, הקרנת מצגות במקום חלוקת חוברות, ניוזלטר אינטרנטי, משאבי רשת, שימוש בתוכנות הנה"ח לחשבוניות, גיבוי על דיסקים, הפקדות דרך האינטרנט, חוזים.
• אם אין אפשרות לשיתוף קבצים אלקטרוני, הדפיסו עותק אחד והעבירו לסבב הערות אצל כולם, במקום עותק נפרד לכל אחד.
• הביאו את המחשב הנייד לפגישות והשתמשו במקרן, או טוש ולוח מחיק, במקום להדפיס חומרים. הציעו לקבל חומר כקובץ במקום, או עותק מודפס רק למי שיבקש במיוחד.
• הקטנה של גודל הפונט וגודל השוליים במסמך יכולה להכניס 25% יותר טקסט בדף אחד.
• בהעדפות של חלון ההדפסה אפשר להכניס 2 עמודים על דף אחד.
• אם אתם צריכים רק חלק מהדפים במסמך, הדפיסו רק אותם ולא את כל המסמך.
• בכתיבה באנגלית הפונטים arial וtimes new roman הכי יעילים ותופסים פחות מקום. אין לי נתונים לגבי עברית, אבל אם מודעים לזה שיכול להיות הבדל בגלל הבחירה בפונט, שווה לעשות ניסיונות ולראות איזה פונט תופס פחות מקום, ולכן מצמצם את כמות הנייר המודפסת.
• קל לעשות שימוש חוזר במעטפות ע"י שימוש במדבקה. אם זה לא מסתדר לכם בדואר רשמי, בטוח שאפשר לעשות את זה לשימושים פנימיים במשרד (אפילו בלי מדבקות).
• מנוי לעיתון - אם חייבים עותק מודפס - קנו אחד לכל המשרד. אם לא חייבים - עשו מנוי למהדורות האינטרנטיות.
• שלמו חשבונות באינטרנט, ללא ניירת. אם כל האמריקאים היו עושים את זה היו נחסכים 18.5 מיליון עצים בשנה.
• הסירו עצמכם מרשימות תפוצה של דפי זהב, פרסומים ושאר דברי דואר לא הכרחיים. 
• הוסיפו שורה בחתימה של האימיילים של כל המשרד שמבקשת לא להדפיס את האימייל או הקבצים המצורפים.
• בחרו מדפסות שמשתמשות בחומרים פחות מסוכנים.
• קנו נייר מחברות שמצהירות על מחויבות לסביבה.

רעיון - כרטיסי ברכה הם אולי לא הדרך להגיד תודה או יום הולדת שמח, אבל אפשר למצוא כרטיסי ברכה מנייר צמחי הכוללים זרעים, וכששותלים אותם בעציץ, יצא מהם פרח.