יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

שימוש חוזר בחומרים - יצירה וכו'

כרגיל - חלק ליישום ביתי עם הילדים, וחלק להשראה.

מתלה לפלאפון ומטען מבקבוק שמפו.
קישוט לעץ כריסמס (טוב, לא הכי שימושי לנו, אבל אולי יוליד משהו) מזכוכית שחוקה מחוף הים.
תמונה רקומה על גזע עץ (נו, תסתכלו. זה תיאור מעפן).
שרפרף מנייר/קרטון
תכשיטים מריצ'רצ'ים
שרשרת פונפונים מפליס
חץ וקשת מעפרונות גומיות ועט
חיות נייר - כאן כלוח שנה, אבל הטכניקה נראית לי פשוטה ליישום בכל וריאציה.
מנורות ספרים
אהיל משאריות צעצועים, ותכשיטים גם, והנה עוד אחד
עיצוב בכבל של המנורה
תכשיטים מעפרונות צבעוניים
שעונים מגלגלי סרטים, ושעון מגלגל אופניים
מיטת תינוק מקרטון, וחדר מקרטון, ומכוניות (ועוד ועוד) מקרטון, אהיל, שרפרף, כורסא מקרטון.
מחזיקי ספרים מתקליטים
תיקים, ארנקים ועוד, מפנימיות של צמיגים. מעוצב להפליא, מעצבת ישראלית.
נעלים משאריות אלקטרוניות
קישוט קיר מגלילי ניר טואלט
שלט לדלת מכפתורי מקלדת
אגרטל לדלת - סריגה ופלסטיק
מכונית מפחיות
שמלה מספר טלפונים
פסלי פרות ממכוניות משומשות
כורסת קפיצים
טבעות מקשיות
מגדל מגלילי נייר
סלי תירס מנייר
בובות חיות משקיות

יום שבת, 28 בנובמבר 2009

בונים בית. יהיה גם ירוק? (2)

דילמות בין צרכים סותרים. מעניין אם נצליח לשלב את כולם.
1. הפניית הבית לדרום לניצול השמש בחורף.
2. הפניית הבית כך שיחסום רוח חזקה מכיוון צפון-מערב מערב (הערכה לא בדוקה, עוד לא בדקנו את כיון הרוח בצורה רצינית).
3. חלונות לנוף מהחלל הציבורי של הבית - לכיוון דרום, דרום-מערב.
4. קשר חוץ פנים בחלל הציבורי גם לכיוון הנוף, וגם לכיוון החצר הפנימית, המוגנת מרוח.

מחשבות על קשר חוץ פנים -
הבית יהיה במימדים של דירה ולא וילה, והיתרון שלו זה החצר. אנחנו רוצים כשנמצאים במטבח, בסלון, בפינת אוכל (אולי אם נצליח להכניס גם פינת עבודה לחלל הציבורי) - להרגיש את החוץ.
שלב הפנטזיה - קיר שלם שהוא חלון (משהו כזה?), פרופיל בלגי שמחולק ריבועים ריבועים (כמו בסלון של מוניקה בחברים). יתרון - מאוד יפה, מאוד מכניס נוף, מכניס תאורה טבעית. חיסרון - בידוד תרמי נמוך, מחיר יקר מאוד.

ואז התחלנו לחשוב על חלונות בכלל. מחקרים מראים שאיבוד האנרגיה דרך הפתחים הוא 37% מסך איבוד האנרגיה דרך המעטפת, וזאת על אף ששטח החלונות הוא רק כ- 4% משטח המעטפת, כך שאכן ההחלטה על חלונות היא משמעותית לענין היעילות האנרגטית של הבית.

כאן מצאנו דיון קטן על הנושא של בידוד חלונות. כאן יש מאמר על בידוד תרמי באופן כללי, כאן מאמר די מקיף על חלונות ודלתות. וגם בקורס משנה שעברה דיברנו על זה.

שורה תחתונה לגבי חומרי החלון: צריך שכל הרכיבים - זכוכית, פרופיל, חיבור לקיר, ארגז תריס - יהיו מבודדים ככל האפשר.
חלונות חשובים גם מבחינת החדרת אור טבעי ואוורור טבעי, כך שהתכנון של הפתחים בבית הוא אחד האלמנטים המשמעותיים בבניה ירוקה.

(שיעורי בית - לבדוק פרופיל פולימרי כמחליף יעיל תרמית לפרופיל אלומיניום. )

יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

בונים בית. יהיה גם ירוק? (1)

קנינו מגרש לבניה, ואנחנו בדרך לתכנן בית. מזל טוב לנו.

יש לנו כאן אתגר משולב - מצד אחד קנינו מגרש ולא בית מוכן כדי לחסוך עלויות כי התקציב שלנו יותר ממוגבל. מצד שני קנינו מגרש כי איזה בעסה להשקיע את הכסף שתרוויח ב30 השנים הקרובות בבית שלא עברה בו שמץ של מחשבה על האקלים והמקום שבו הוא עומד. מצד שלישי - איך שאומרים "ירוק" העניינים מתייקרים בטירוף, וגם ככה אנחנו מגבילים את עצמנו למטראז' של דירה כדי לא להסתבך עם התקציב.

עוד לא ממש התחלנו ללמוד את הנושא, קודם נסגור קצוות על ההלוואה למגרש (אינשאללה השבוע) ואז נתחיל תכנון.

אבל התחלתי ריחרוחים, וכיוון שהבלוג הזה הוא קודם כל מקום תיוק בשבילי, אני שומרת את הקישורים והמחשבות שהתפזרו לי בשלב זה.

מחשבה 1: יורט בחצר. אם הבית יהיה 80 מ"ר, סביר להניח שבקושי יכלול את הפונקציות הבסיסיות, וחדר אורחים/משחק וכד' הוא לגמרי מותרות. אז מה בנוגע לאוהל בחצר? אבותי המונגולים בוודאי יהיו גאים בי אם אקים יורט בחצר. אז החברה כאן מכינים יורטים. אוי, כמה מגניב. וגם דומים. וכאלה.

ובחיטוטיי אחר היורט הגעתי גם לכאן, אקו -דום, דום אדמה מהודק כמו שיותם ותמי בנו ברותם. מגניב, נראה כמו הבית של ברבאבא.... לא הטעם שלי בכלל, וגם לא נראה לי כל כך פשוט לקבל היתר בניה ומשכנתא על זה.. אבל מעניין.

לינק לשמירה לעיון והתייעצויות - פורום בניה ירוקה. הידד! יש אנשים שמבינים בזה.

ממידע לא בדוק שמישהו אמר פעם - ברגע שאדריכל מגדיר את עצמו כירוק המחיר משליש את עצמו... חוץ מזה יש גיסה אדריכלית, אז זה מוזר בכלל ללכת למקום אחר.
אבל התכנון הוא בערך המקום היחידי שבו נוכל להשקיע בבית, לחומרים מיוחדים בטח לא יהיה לנו כסף. אז אולי צריך לתכנן לפי הקומון-נולג' שיש לנו, ואז לפנות ליועץ ירוק שיעבור על התוכניות ויקדם אותנו? מה השלב הנכון? קודם תוכניות ואז יועץ? אולי קודם יעץ שיראה את המגרש וייתן עקרונות יסוד לתכנון?

שיעורי בית - לחפש בעלי מקצוע ותימחור לעניין הזה.
התחלה - מאמר באתר של יועצים ומתכננים כאלה (עם עוסקים גם בבניה לא קונבנציונלית וגם כן). אולי צריך לחטט בפורום הנ"ל כדי לצוד עוד בעלי מקצוע כאלה? אולי לדבר עם האדריכלית שהעבירה את הקורס בניה ירוקה במגילות?

נושא נוסף לבדיקה - בניה טרומית / קלה. יש משפחה שבנתה ככה, ויש כמה משפחות שבשלבי תכנון כרגע בכפר.
יתרונות: מהיר, נקי, סגירת תשלום עם חוזה עד מפתח בלי בלת"מים. חסרונות: כנראה יותר יקר מבניה קונבנציונלית, מה ערך שוק של יד שניה? לא מוריד מערך הבית?
בגדול הבנתי שיש כמה חברות: אוסטק שמיר - יקרים בטירוף, מבדד - זולים יחסית, ובאמצע מבחינת
המחיר - זיו אלון בתי עץ.
זה (בניה קלה באלומיניום) משהו שרלוונטי? ומה עם החברה האלה (גדיש מעוז)?

שיעורי בית - לדבר עם האנשים שבונים בשיטה הזאת בכפר, ללמוד מהם איזה שיעורי בית עשו.

דברים שנתקלתי בהם בפורום הנ"ל -
מידע על בידוד/מסה טרמית וחומרים. טוב, זה לא נותן קישור להודעה ספציפית, אז אני אעתיק.
----------
האם יש לכם עצות בנוגע לסוג הבלוקים, הטיח, הגג (שטוח, ללא רעפים) והפתחים אשר ישמרו את הבית חם בחורף וקריר בקיץ?

מיש: טיפים על קצה המזלג : יצירת פתחים מבוקרים לכוון מערב (כדי לקבל את הבריזה) ופתחים נגדיים כדי לאפשר רוח מפולשת (פרצים). יצירת הצללות מעל חלונות דרומיים להגנה מפני שמש קייצית גבוהה... וכן הלאה. יעוץ ספציפי תלוי במגרש ובבית הספציפי - איזור האקלים, משטר הרוחות המקומי, כווני המגרש והבית, טופוגרפיה וכן הלאה. אם אתה מעוניין באינפורמציה נוספת אתה מוזמן לשלוח לי מייל (ברצועה האפורה מעל ההודעה דו"אל לכותב) ואשלח לך במייל חוזר.

פנסטר: על קצה המזלג: יעילות אנרגטית היא שילוב של בידוד תרמי ושל מסה תרמית. בחלונות רק הבידוד קובע כי זה אלמנט קל. את הבידוד מודדים לפי ערך u שהתקן הישראלי 5068 קורא לו היעברות תרמית כוללת. היחידות הם וט למ"ר * קלווין. חלונות פולימרים עם זכוכית כפולה עם low-e יהיו בעלי ערך u של 1.1-1.4. לעומת זאת חלונות אלומיניום עם זכוכית זהה יהיו בעלי ערך u של 3-7 (זה מאוד משתנה כי זה תלוי באחוז שטח האלומיניום). גג שטוח מומלץ לבצע בשיטת גג הפוך. על תקרת הבטון - ולא משנה מה המילוי בצלעות - מבצעים שיפועים בעזרת קלקר, יוצקים מדה, עליו איטום ביריעות, עליו בידוד פוליסטירן 5 ס"מ, בד גיאוטכני וחצץ. בלוקים איטונג מבודד אבל מסה תרמית אפקטיבית קטנה, או בלוק שחור ופוליסטירן מחפה אותו ואת הבטון למניעת גשרים תרמיים.
ערך גבוה של u הוא הולכה תרמית טובה. ערך נמוך הוא הולכה קטנה. אתה צריך לשאוף לפיכך לערך u נמוך ככל שניתן. טבלה יש בתקן 1045 ויש לי באיזה מקום טבלה מסכמת. סוג התקרה צריך להיקבע רק משיקולים של המהנדס. התרומה לבידוד של תקרת צלעות אינה מספקת ממילא, ונעשית מיותרת לאחר שמבדודית את הגג. איטונג עדיף מבחינת בידוד כי יותר מבודד מכל השאר, אבל לא עדיף מבחינת העובדה שהוא בעל קיבולת תרמית נמוכה יותר.

danny: תקן 1045 בידוד תרמי במבני מגורים מרכז את דרישות התקן המינימליות לפי אזורי אקלים, אכן יש חשיבות רבה לכמה גורמים : 1. טיפול נכון בגג - ממליץ על מערכת גג 3-10 ס"מ קלקר (לפי אזור האקלים) בצפיפות גבוה p - 30. 2. טיפול בגשרי קור - העמודים והקורות בבית העשויים מבטון מהווים גשרי קור יש לטפל בגשרי הקור בעזרת קלקר אדקס בשיטת הבנייה בבלוק 22 או בבלוקי איטונג 5 ס"מ בשיטת בנייה בבלוק 25. 3. בלוקי בנייה - איטונג הינו הבלוק המבודד ביותר ! בנוגע למסה תרמית הוא עדיין נותן תוצאות מצויינות ביחס לפתרונות אחרים, נימדד ביחידות הניקראות ttc שמשמעותם כמות הזמן שלוקח לבלוק לפלוט את האנרגיה שצבר, בלוק איטונג מגיע לנתונים של קרוב ל-30 שעות, מספיק בהחלט לכל איזור מגורים.

--------------

איפה אפשר ללמוד בניה ירוקה באזור ירושלים?

gerson: טל בשן בסטף ומספר משרדים מקומיים, מיש, אסף שליט, גרשון ועוד...

(* הערה לעצמי - לבדוק איתם לגבי ייעוץ?)

------------------

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

רק בכוח הם מבינים! אבל בסוף מבינים!

יונתן מקבל כל מיני מגזינים שנושקים לתחום העבודה שלו. ביניהם מגזין "גנים ירוקים".

בשנה האחרונה הנושא החם הוא הנושא של עליית המחירים של המים, היטל הבצורת וכל סל ה"הרעות" שהפילו על הציבור כדי לאנוס אותו לחסוך במים.

יש המון ביקורת, והיא מוצדקת בוודאי בחלקה - שמדובר במחדל של הרשויות שבמקום להכין פתרונות של התפלה וכו' מפילות את המשבר על האזרחים.

אבל בלי קשר לכל זה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכמו שנוכחות המזגנים השכיחה מהאדריכלים את תפקידם לתכנן בית שמגן מהאקלים, כך גם נוכחות המים בברז השכיחה מרוב האנשים שאנחנו מדינה על סף המדבר. 
ובהקשר לגינון, נכון שחזר בשנים האחרונות בטרנד של גינון בסגנון ישראלי, אבל עדיין יש גינות טרופיות מטורפות, וגם מי שיש לו גן "ישראלי" יכול להרים גינה גלילית באזור מדבר יהודה, שזה סוג של אבסורד. חסרה המודעות והקשר לסביבה האמיתית שלנו.

אבל, הנה הנה, עם הביקורת ועם הרטינות שהורסים את הענף, פתאום רואים כתבות חדשות: כתבות על משטחי ריצוף, על צמחים חוסכי מים, על סוקולנטים, על ניתוב מי נגר ומזגנים לגינה וכו'. 

ראיתי את זה וצהלתי. נכון שהמודעות מגיעה מהמקום הלא נכון, אבל היא מגיעה! הידד! 
דיבורים שבכלל לא נשמעו בשנים האחרונות הופכים להיות סטטוס קוו בלית ברירה. 
יופי, יופי, יופי.

ומכאן אני מסיקה גזירה שווה על נושאים ירוקים אחרים: 
ייקחו כסף על שקיות ניילון - פתאום יחזרו לסלים.
יגדילו מיסים על מכוניות גדולות ומזהמות - והג'יפים ייעלמו (הא! אני כנראה מגזימה כאן...).
יעלו את ההיטל הטמנה - והרשויות פתאום יתחילו למחזר.
וכו' וכו' 

שוב, זה לא אידיאלי, אבל, הי, זה עובד.

יצירות מחומרים משומשים

מדהים לחלוטין בתוך גליל נייר טואלט.

תכשיטים מריצ'רצ'. גם צינצנת אחת.

כסא מקשיות.

שקיות משקי בטון, ומקרטונים של ירקות גם,  בחנות הסופר סטייליסטית קום-איל-פו.

ארונית לכלי תפירה במזוודה משומשת.

אומנות על פחיות שתיה מקוצ'צ'ות.

פיסול בחוטי חשמל.

כורסא מבקבוקים.

תיק גזור בסגנון קישוטי סוכה, מנייר? מגומי? מה הם עשו שם?.

זה לא ממוחזר, אבל זה רעיון אדיר: צבעי פנדה שמכילים כמה גוונים ונותנים תוצאה עשירה. כשראיתי את זה חשבתי על משהו שהראיתי פה פעם, שממיסים את צבעי הפנדה הישנים וחותכים מהם בחותכנים צבעים חדשים. אז אולי אפשר, לפני שממיסים את הצבעים, לחתוך לחתיכות קטנות ולארגן אותם בקבוצות צבע.

אהיל מפחית ספריי.

מוצרים מפנימיות של צמיגים: תיק, מחזיק מפתחות, ארנק.

סוסי קרטון: פרוייקט פשוט שאפשר לעשות עם ילדים בקלות, וכשזה במאסה על הקיר - מקסים לחלוטין.

תחתית לכוס מחבל. קישור עם הוראות. אפשר גם עם ילדים (גדולים).

פרפרי נייר, מספר/מגזין.

רהיטים מחפצים משומשים. סטודיו תל אביבי. כבוד. ועוד קישור עם עוד משהו שלהם.

(הי, זה היום לפרוייקטים לילדים!) מקרטון משומש - מסגרות לתמונות בצורת חיות.


יום ראשון, 7 ביוני 2009

home

סרט על ההתחממות הגלובלית.
ראיתי המלצה אצל ארכיבלנדר, ואני ממהרת לעדכן, אפילו שעוד לא צפיתי כי הוא זמין ברשת רק עד 14 ליוני.


http://www.youtube.com/homeproject

(למי שרוצה להוריד - מכירים את הטריק עם pwn? רושמים לפני המילה youtube בשורת הכתובת "pwn"ואז מגיעים לדף שבו אפשר להוריד את הסרטון)

יום רביעי, 3 ביוני 2009

נתקלתי ברשת

מדריך ירוק: אתר get green הישראלי מנסה לרכז מידע ולהראות את האפשרויות (הצרכניות) לחיות ירוק בארץ.

סרטון הסברה לעורר מודעות להתחממות כדור הארץ.
סרטון שמקשר בין מעבר לאנרגיה ירוקה לבין פתרון משבר הכלכלי.
כמה חבר'ה עשו ניסוי (וסרט על הניסוי) איך אפשר לחיות בלי לקנות שום דבר. קיצוני, אבל מעורר מחשבה.

מוצר נוסף שמראה צריכת חשמל בזמן אמת.

שיווק בעית זיהום האויר - ישר לפרצוף שלך...

אריזה לחולצה שהופכת לקולב.

מוצרים מעוצבים לבית מחומרים ממוחזרים. 

p.u.m.a פתרון תחבורתי עירוני חדש מבית היוצר של סאגווי.

תחנות חניה לאופנים, ולרכב חשמלי קטן, כולל אפשרות לטעינת הרכב בחשמל סולארי. מעניין.

אסופת יצירות ויצירתיות ירוקה

קודם כל בשורה בשורתית במיוחד - אסתר וארבל פתחו בתפוז קומונה לאומנות אקולוגית. וואי וואי וואי, מה שהולך שם...

מתלים מסכו"ם. כן.

ריהוט מחומרים משומשים.

פרסומת לחנות ups, שנעשתה כולה מקרטון. מקסים ומעורר השראה על מה שאפשר לעשות עם החומר הזה. כאן וכאן הוידאו, וכאן צילומים.

גם וגם - גם מחזיק עפרונות גם יומן.

אגרטל מגניב, המים לחוד והפרחים לחוד. לא יודעת כרגע איך לאלתר את זה מחומרים משומשים, אבל הרעיון מדליק.

עוד אגרטל מגניב, ואילתור מחומרים משומשים של זה ילך על בקבוק כלשהו - יוגורט? חלב? גזירה שלו בצורה מעניינת והצמדת בלון. 

כריכה לשמור על ספר.

ספת נעלים, שמלת כפפות ופרפרי תקליטים. בתערוכת חיים שניים.

פסלים צבעוניים מנייר.

תיק מכפתורי מקלדת.

לוח משימות משפחתי מבד. גם יפה, גם אופה: לכל בן משפחה יש כיס על הלוח, מכינים ביחד כרטיסיות של משימות ביתיות, וכל שבוע מתחלפים במשימות. בנוסף יש כיס למשימות שהן לא חובה, אבל הילדים יכולים להרוויח מהן איזה שקל. נשמע מוזר לרווקים, אבל כשמתחילים לחפש רעיונות לניהול בית מלא דרדסים דעתנים קולטים את המגניבות.

רהיטים שעשויים מרהיטים ישנים.

ארנק מקלטות. לא זוכרת אם כבר שמתי פה פעם.

כסא קרטון.

מזחלת שלג מקרטון. 

קקטוסים ועוד כל מיני פסלי קרטון.

תיק מחגורות בטיחות. כמו שאומרים: חבללזמן.

 אתר קישורים כמו דלישס, אוצרות של יצירות מסתתרות שם תחת תגית recycle. אהיל צלחות נייר, רעיונות לקופסאות שימורים, גליל נייר טואלט, נאה נאה.

קיר מקונטיינרים. 

הבלוג ניהול מוצר ירוק נמצא כהמלצה קבועה כאן בצד שמאל, בהקשר היצירתי ראיתי שם לאחרונה מוצרים ממיחזור כפכפים, כסאות מחומרים ממוחזרים, שווה הצצה.

ונסיים בבורוכוב: זה לא קשור למיחזור, למרות שבטח אפשר לעשות לבד, אבל זה הצחיק אותי.

יום שלישי, 26 במאי 2009

בניה ירוקה

דברים מעניינים שהצטברו אצלי.

מאז ששמעתי שעמיעד לפידות בנה את הבית שלו עם קונסטרוקציה של מכולות, אני מאוד סקרנית לגבי כל דבר שקשור למכולות. ההגיון הירוק הוא בשימוש חוזר במקום בחומרים חדשים, ובבניה שהיא קלה ובעקבות זה גם עם תהליך בניה יותר נקי. מעניין. 
נתקלתי בכמה בתים שנבנו עם מכולות. מאוד יפה בעיני. אבל אני לא יודעת כמה ישים. אני רואה שהשתמשו במכולות כמו שהן, ולמיטב הבנתי מדובר בקופסאות פלדה ללא כל בידוד. לפעמים גם חלל בגובה כפול. איך חיים בדבר כזה? איך מחממים, מקררים ושומרים על יעילות אנרגטית. לא ברור לי הפתרון. אבל זה כל כך יפה.... 
כאן בנו יחידת דיור שמקופלת לתוך מכולה. לא בדיוק שימושי, אבל תרגיל מעניין.

עוד ניסוי מעניין, לדחוס את כל הפונקציות הנדרשות בבית בתוך קוביה בגודל 3/3/3 מטר.

בניה עירונית ירוקה במילנו.

בית עם גג דשא. יפה יפה.
עוד אחד עם גג, כביש כניסה, מדרגות משולבי צמחיה. לא יודעת אם השאר ירוק, אבל יש כאן הדגמה של נקודה (בידוד וקירור ע"י צמחיה, עידוד חילחול מים לאדמה ע"י הימנעות ממשטח אטום. 
ועוד אחד כזה, שיש לו גם תריסים עם צמחיה.
עוד אחד. אוי.
ושכונה עירונית שלמה בשבדיה.
מה יהיה? גם ספריה בבוסטון.
אני מנחשת שהבתים הנ"ל נמצאים במקום עם אקלים שמצמיח את העשביה/דשה בלי השקיה. בשבילנו - רק פנטזיה.


שכונה עירונית באלבניה, בעיצוב (מטורף לחלוטין, אגב) שמייצר שטח מגורים צפוף ושטח ירוק פתוח מסביב.

פארק משולב במבנה מגורים בניו יורק.

מגורי אמנים בדאלאס.

בניין מוזר, אך עם תפיסה ירוקה, בסין.

מגורים אקולוגיים צפים. מעניין.

אם לא תהיה הצפה, תוכלו להשתמש במגורי החירום האקולוגיים הניידים האלה.

הצללה מעניינת על מיתחם שלם באבו דאבי.

יום רביעי, 22 באפריל 2009

פרסומות מעולות בwwf

(wwf - World Wildlife Fund for Nature)
מודעות חזקות אחת אחת - בעלי חיים כהומלסים, שרשרת אבולוציונית שנגמרת במעיל.
מעולה 
(ואולי יהיה שימושי למישהו בתחום החינוך לעורר דיון?)

יום ראשון, 5 באפריל 2009

אתרים מעניינים

אקופרנד   - מכיל המון חידושים, גאדג'טים ועניינים ירוקים.
פרוייקט מעניין של דרך תיירותית (אתר עליה לרגל במקסיקו) שכולל נקודות איסוף מים.
ראש העיר מתמהמה בהקצאת שבילי אופניים - עשו זאת בעצמכם...
want היא "חנות" חינוכית ללימוד צריכה חכמה. המוצרים הם חתיכות קרטון מעוצבות עם מסרים כמו:האם אתה באמת צריך את זה? המלצה לקניה ומכירת בגדים יד שניה ועוד. מעניין.
 peepoo bag, ניסיון למצוא פתרון לצרכים המקומות שאין בהם מערכת ביוב. 
עוד בענייני פיפי-קקי, שירותים שאתה לוקח איתך.
עיצוב חכם לבעיה הנפוצה של מיון הפסולת בצורה אסתטית כשהיא עוד בבית. לא ממש פותר את הבעיה לדעתי, כי יש כל כך הרבה פסולת (בקבוקים, נייר, כו) שיהיה צורך באיזה 5 כאלה במטבח. אבל אני מפרגנת לכל מי שמנסה...
תחרות עיצוב לגאדג'טים ירוקים, עם דברים כמו חניה לאופניים, מארזי מחשב מקרטון ועוד.
שעון שהבטריה שלו היא גינה קטנה - מגניב ביותר 
פרוייקט להעלאת המודעות להתחממות הגלובאלית - במקומות שונים בעיר מוצג הגובה של המים שיציפו את העיר אם לא יבוא שינוי.
הצעה לאוטובוס ירוק בלונדון.
צניעות: מדענים חוקרים מושבת נמלים.
בטריה עטופה בתאים סולאריים שמטעינה את עצמה.
חניית אופניים אוטומטית ביפן.
קולפינגר, ג'יימס בונד באנימציה נלחם בתחנות כוח פחמיות.
בשביל יפני רק יפני - סרטון הסברה יפני על החשיבות של צריכת מזון מתוצרת מקומית.
מכשיר שמתחבר לכבל חשמל של מוצר חשמלי ונותן נתוני צריכה בזמן אמת.
ולסיום - פורטל ישראלי לצרכנות ירוקה: אינדקס למוצרים ושירותים ירוקים בארץ, כולל טיפים וכו'

יום ראשון, 15 במרץ 2009

השראה ויצירה מחומרים משומשים

משרד שלם מקרטון, כולל קירות, שולחן, ארונות.
עבודות אמנות יפות עם הסליל מהקסטה.
מחזיק למחברת ועפרונות (פרוייקט תפירה, שיהיה ירוק אם יהיה מבדים משומשים)
מטריה ותיק מאריזות צ'יפס.
כך תהפכו את שקית הנייר מהחנות לתיק ממש.
אם אין נייר נצייר על קסטות ישנות!
פסלים? ממספריים?

חוכמת הקישקע / אליס סורוקי

לפני חצי שנה +, פגשתי את דויד קפאח (גגלו אותו, איש מרתק, שמח ומלא בידע על צמחי מרפא, רפואה אלטרנטיבית וכו') להתייעצות על כל מיני בעיות בריאותיות. קודם כל, היה נורא כיף, כי הוא איש מקסים.
וחוץ מזה, ולרגל זה התכנסנו כאן היום, הוא המליץ לי על הספר חוכמת הקישקע, שאכן רצתי וקניתי מייד, צייתנית שכמותי.

מחברת הספר היא ביתו של הגורו הראשון של התזונה האורגנית בשנות השישים, שפנה לכיוון הזה אחרי שהחלים מסרטן בעקבות שינוי תזונתי. 
למרות כל האורגניות, מיצי הירקות והנבט חיטה ושאר זוועות בריאותיות, האיש מת מסרטן במערכת העיכול בגיל 60.
הבת שלו נגנבה מזה לגמרי, והחליטה לחקור את נושא העיכול מכל זווית אפשרית - מדעית מערבית, פילוסופיה מזרחית, שיאצו, תרבויות עתיקות, מה שאתם רוצים (או לא). 
בכל אופן, בספר היא משתפת את הקורא בידע שאליו היא הגיעה והידע הזה מרתק.

קודם כל, מערכת העיכול היא מערכת מורכבת, שרק לקרוא תיאור של התהליכים שעוברים שם כבר מכניס אותך לאיזשהי תפיסה יותר מכבדת לכל הנושא. מערכת העיכול היא בעצם מסננת לכל הגורמים שנכנסים לגוף, ומשפיעה על מערכת החיסון ועל המון מערכות נוספות בגוף. מערכת העצבים בבטן היא השניה בגודלה אחרי המוח, ויש אפילו החלטות עצמאיות ש"מוח הבטן" מקבל בלי קשר למוח.

שנית, התובנה כי מערכת העיכול מעכלת לא רק מזון אלא גם חוויות ורגשות, היא תובנה מעניינת ומועילה. טראומות שתקועות, תחושות בטן ככלי לתקשורת עם הרגשות שלך. מאוד מעניין. 
(בסופו של דבר, אגב, המחברת הגיעה למסקנה שהסרטן של אביה היה קשור ללחץ והתפיסות השליליות שלו, שכל מיץ נבט החיטה שבעולם לא יכול לתקן.)

בנוסף להבנות והתפיסה המעניינת יש גם רשימה מעשית ויעילה של טיפים, ותוכנית ניקוי.

בקיצור - מומלץ.

מים אפורים - מה הפתרון?

מים אפורים זה נושא מאוד שנוי במחלוקת.

מצד אחד - חוסר ההגיון של לזרוק מי שתיה שעברו שימוש מינימלי לביוב נראה חלם בהתגלמותו.
מצד שני - גם אם המים עברו רק שימוש קטן הרי שהם כבר מזוהמים מבחינה כימית (סבונים למיניהם, מלחים) ומבחינה פתוגנית (נוכחות חיידקים). 

אז עם כל הכבוד לתחושות שלנו, יש סיכון, שאני כחובבנית לא יכולה להעריך אותו, וחוסר אחריות להזרים מים כאלה לאדמה.

בפורום איכות הסביבה בתפוז היה בשבוע האחרון עוד דיון בעניין, והיו כמה הודעות שסיכמו את ההתנגדות לנושא. הנה אחת מהן, למשל. 

סיכום ההתנגדות, פחות או יותר:
  1. כאמור מים אפורים הם מים מזוהמים שדורשים טיהור ולא כל אחד יכול לבצע את הדבר הזה - אם מחוסר ידע, אם מחוסר תחזוקה. כמו כן יש בעיה לבצע מעקב וניטור של מתקנים ברמה ביתית. הסיכון - זיהום הקרקע ומי התהום בצורה בלתי מבוקרת. 
  2. המערכת הארצית של הטיפול בביוב מחזירה אחוזים גבוהים של קולחין לקרקע, אם לחקלאות ואם סתם בהמטרה. כלומר, המים שאנחנו שולחים לביוב לא הולכים לעזאזל אלא עוברים טיהור ומושבים לשימוש בצורה מסודרת ומפוקחת. (או לפחות אמורים לעשות את זה, בהנחה שהמערכות עובדות בצורה אופטימלית. גם אם זה לא בדיוק כך, עדיין עדיף טיפול מרוכז בבעיות מאשר פיצול להמון מערכות קטנות ולא מפוקחות).
  3. אם הרבה אנשים יעברו לשימוש במים אפורים ולא יזרימו אותם בביוב תהיה בעיה בהזרמת המוצקים במערכת הביוב (אנחנו חווינו את זה ברמה הביתית, לא מוצלח....).
  4. המערכות הביתיות הן לא אופציה זולה במיוחד, ובהתחשב בשאר הטיעונים יש ספק למה בכלל לטרוח ולהשקיע כשהפתרון המערכתי כנראה יותר מוצלח.

אני נוטה להסכים (וואו, כאילו, מי אני....) עם הטענות ומחפשת במקביל פתרון חלופי, כי בכל זאת כואב הלב על השימוש החד פעמי במים. 

אני חושבת:
  1. ברמה המערכתית מערכות מים אפורים ואגנים ירוקים יכולים להיות פתרון ביישובים שמנותקים מביוב מרכזי ואלמלא זה סתם יזרקו את הביוב שלהם בלי טיפול. במקומות אחרים - עדיף להשקיע את האנרגיה בייעול המט"שים באופן מרוכז ולא להתפצל להמון מערכות ביתיות קטנות ולא מפוקחות.
  2. ברמה הביתית כן לעשות שימוש שני במים האפורים, אבל במערכת סגורה שחוזרת לבסוף לביוב ולא לקרקע:
  • שימוש במים האפורים לשטיפת אסלות (ברור שגם עם זה יש בעיות וחייבים לוודא שהמים האפורים לא מתערבבים עם מי השתיה, וגם עלולה להיות בעיה עם רסס המים בשירותים שעלול להפיץ חיידקים). אני יודעת שיש מערכות מסחריות של מים אפורים שמציעות דבר כזה.
  • שימוש במים האפורים לגינון של צמחי מים במיכלים אטומים, שמשורשרים זה לזה והניקוז שלהם הולך לביוב. גם להעשיר את המראה של הגינה, ולהנות מצמחי המים (החל מקנים למיניהם והמשך בפרחי מים) ולא רק גינון מדברי, וגם לא להסתכן בהזרמת מים לא מטוהרים לאדמה, על כל ההשלכות של זה.

יום שלישי, 3 במרץ 2009

דינה אור - ניצחון ההומור

את דינה אור ראיתי בהופעה לפני איזה שנתיים. איזה כיף היה. בידור אינטיליגנטי, על הזוגיות, הילדים - החיים. מוצ'ק. 

בהופעה היא הזכירה את העובדה שיש לה ספר, ורשמתי לפני להגיע אליו בהזדמנות.
להזדמנות אצלי צריך לחכות כנראה הרבה זמן - אבל זה השתלם.

הספר שלה כיפי ומחכים. היא מספרת את הסיפור שלה ואת מה שהיא למדה בדרך - השימוש בהומור ככוח מרפא ממש. הכל מתובל היטב, וכתוב כמו שהיא מדברת, הרבה חיוכים בין התובנות. אם יום אחד נצחק על זה - למה לא עכשיו?.

אני מאוד התחברתי לספר, שהזכיר לי שבארגז הכלים הסבוך שלי יש גם את הכלי של ההומור, ושכדאי לי מידי פעם לנער ממנו את האבק.... 
בובל'ה.

יום רביעי, 25 בפברואר 2009

מערכות מים אפורים

לנו בבית יש מערכת שיונתן בנה לבד לפני כמה שנים. עם הזמן לומדים יותר, ויש מה לעשות שיפורים, אז אנחנו תמיד דוחפים אף מה קיים בשוק. המערכת כשלעצמה זה לא עניין כל כך מורכב, אבל כן יש עניין עם הפילטור כי בסה"כ משתמשים במים מזוהמים - גם כימית וגם מבחינת פתוגנים. בנוסף, גם לפתרון הכי נקי יש צורך בתחזוקה, וזה לא מובן מאליו לכל אחד. וגם כדאי לזכור שרצוי לעבור לדטרגנטים פחות אכזריים, ולא כל אחד שש להיפרד ממנת האקונומיקה שלו.

מבחינתי הפתרון שהכי מוצא חן בעיני היום הוא שימוש באגנים ירוקים - כלומר צמחי מים - לטיהור המים. המחשבה התחילה כשראיתי שזה אחד הפתרונות המוצעים כפילטר בדרך למים נקיים להשקיה, ואח"כ חשבתי שאולי זה יכול להיות הגינון בפני עצמו - לתכנן צמחיית מים שמשתמשת במים האפורים ואפילו לא לבנות יותר מידי על המשך השימוש במים. במקום גדר חיה של שיחים, אפשר לעשות שורת מיכלים שמכילה צמחיית קנים ירוקה ומרשרשת. מחשבה.

הנה שיעורי בית שעשיתי בנושא:
כללי:
דיון מעניין (כולל מישהו שהעלה נתונים על חברות בתחום)
מאמר - האם שימוש במים אפורים בבית זה דבר נכון? התשובה מורכבת.
עוד דיון עם מידע בנושא

חברות - יש כל מיני, חלקן מציעות מתקנים פשוטים עם פילטרציה מינימלית, וחלקן יותר רציניות.
אד-רום (אין להם אתר ממש מסודר, פעם העליתי מצגת שלהם)
עפרה צמחי מים (מערכות יותר גדולות, לא ממש לשימוש ביתי)
עפרה הידרוס (פתרונות לבריכות שחיה)
יש גם את אקוסיסטמס, שאין להם אתר פעיל, אך קיבלתי מהם אישור להעלות חומרי הסבר ששלחו אלי בזמנו. הם מציעים גם פתרון של הפניית המים לאסלות:








מעתיקה לכאן את הטקסט שהם שלחו:
הסבר הכנת תשתית

מערכת אקו גארדן אוספת את מי הרחצה (אמבטיות, מקלחות, כיורי הרחצה ומי המזגנים) שלאחר שימושם נקראים, מים אפורים בהירים.

הכנת תשתית מיחזור מים אפורים בהירים:
הפרדת צנרת מים אפורים בהירים מצנרות מים שחורים ( אסלות וכיורי מטבח) המים היוצאים ממכונת הכביסה אינם נכנסים למערכת אקו גארדן.
כל מי הרחצה ירוכזו לנקודה אחת בחצר הבית.
חשוב – גובה הצינור המרכז את המים האפורים יהיה 15-20 ס"מ מתחת לגובה פני השטח הסופיים.
הצינור המרכז את המים האפורים יהיה באזור המיועד למערכת (לדוגמא, אם המערכת תותקן בצידו המערבי של הבית, אז צינור המים האפורים ייצא בצד מערב).
צינור המים האפורים יחובר למיכל הפרדה (RB 60/80) כ-20 ס"מ מתחת לפני הקרקע הסופיים.
בחלקו התחתון של מיכל ההפרדה – לפחות 30 ס"מ מתחת לצינור חיבור המים האפורים, ייצא צינור, שיחובר לבריכת הביוב. צינור זה משמש לניקוז עודפי המים ולניקוי תקופתי של מיכל ההפרדה.
שני צינורות 25 מ"מ פלאסון דרג 6 יגיעו מהגג אל אזור המערכת. (צינורות אלו מיועדים להעביר את המים אל מיכלי ההדחה בשירותים).
מהגג יש להוריד צינורות 20 מ"מ אל האסלות שיחוברו אל מי רשת עד ליום התקנת המערכת וחיבורה אל מיכלי ההדחה בשירותים (מי רשת אלו ישמשו כגיבוי מים לאחר מכן).
במרחק שלא יעלה על 3 מטרים ממיקום המערכת, תמוקם קופסת חשמל 17/35. מתוך הקופסא ייצאו שני צינורות חשמל 16 מ"מ אל המערכת.
אל קופסת החשמל יש להעביר קו " 3 פעם 1.5 " .
מקופסת החשמל 17/35 יעלה אל הגג צינור חשמל 16 מ"מ (הולכת פיקוד).ראה שרטוט "הכנת תשתית קרקע"
אל קופסת החשמל יש להעביר קו טלפון.
השטח בגינה לו אנו זקוקים להתקנת המערכת בגינה הוא 3 מ"ר.
שטח של 1 מ"ר יוקצה למיכל האגירה (500 ליטרים) על הגג. מומלץ למקם את המיכל ליד דוד השמש, ששם יש כבר נקודת מים.
על הגג יש להתקין קופסת חשמל 17/35 בגובה של 105 ס"מ מגובה רצפת הגג ולהעביר קו "3 פעם 1.5 "
נשמח לענות על כל שאלה

בברכה,

ברק כרמי

מנהל ביצוע אקו סיסטמס בע"מ

050-7828826

עוד לקט ליצירה עם חומרים משומשים

עבודת קרושה (סריגה) על חלוקי נחל ועוד אחמנטים טבעיים. יפה נורא. אולי לסרוג עם ניילון, ובכלל זה יהיה משהו.
אהיל מצלחות נייר חד פעמיות.
כל מיני פריטים סרוגים בחוטי מתכת. מקסים.
תמונה תלת מימדים מספר ישן. אוההההההה
חנוכיה מפמוטים ישנים.
פסלי חיות מרשת לולים.
ראשי חיות מנייר עיתון.
ספה/ספסל ממטבעות.
אוכל עם טעם של קרטון.....

יום שישי, 13 בפברואר 2009

התייעלות אנרגטית

במסגרת מחשבות על הפקת קמפיין לתושבים/מוסדות, עשיתי קצת שיעורי בית על נושא התייעלות אנרגטית.

בגדול הרעיון הוא לצאת עם מידע לציבור (שמניח מהתדמית של איכות הסביבה שכדי להיות בסדר צריך לשים פאנלים סולריים על הגג, אבל זה נורא יקר, אז לא חשוב אני לא אעשה כלום) ולחשוף אנשים להמון דברים שאפשר לעשות גם בבניה חדשה וגם בבנינים קיימים כדי להוריד עלויות של חשמל = להתייעל אנרגטית. לא יודעת למה זה יתפתח, אבל יש כאן בוקר של גיגול מרוכז על הנושא...

רקע על חשיבות הנושא: בכל פעם שאנחנו משתמשים בעוד חשמל אנחנו גורמים במו ידינו לכל הנזקים הנובעים מייצור חשמל (שימוש במשאבי טבע מתכלים, זיהום אויר, פליטת גזי חממה וכו'). כל חיסכון של חשמל הוא בעצם פעולה ירוקה. בנוסף, עם השנים צריכת החשמל רק עולה, והמדינה מתקשה לספק את הדרישה, ומדברים על בניית תחנות חשמל פחמיות נוספות, שזה בלגן בפני עצמו. התיעלות אנרגטית לא פוגעת בצמיחה ולא מאיימת על כלום, רק משתמשת בהיגיון ובטכנולוגיות קיימות לניצול חכם יותר של חשמל ובכך לחיסכון של עד 30% בצריכת החשמל.

גם אצלנו מתחילים להבין את זה, ואפשר לראות ניצנים במשרדי ממשלה. כאן למשל, מסמך של משרד התשתיות לגבי התייעלות אנרגטית במלונות, כולל התייחסות למיזוג אויר, תאורה, מים חמים, כביסה, בידוד ועוד. כאן דיווח על תוכנית ממשלתית להתייעלות אנרגטית. כאן דיווח על הצעת חוק לחיוב מבנים ציבוריים להשתמש בנורות חסכוניות. כאן ידיעה על כך שמשרד התשתיות בחר בחברה לביצוע פרוייקטים של התייעלות אנרגטית.

חברות פרטיות שעוסקות בנושא - או מוכרות מוצרים רלוונטיים או מייעצות למוסדות, או גם וגם - נידן, אי,אייץ', אס טק, ספארו שרותי אנרגיה, ובטח יש עוד.

מאמר מצויין - גם מעורר מוטיבציה וגם נותן טיפים: בידוד ואיטום, הצללה, צביעת גג, הכנסת אור יום, אוורור טבעי, זיגוג חלונות, אוורור חלל גג, צמצום שטח ממוזג, גריטת ציוד, הוצאת מקורות חום מהשטח הממוזג.
עוד עקרונות כאן. וכאן מאמר בהסתכלות על הרשות המקומית.

קיימים בשוק מוצרים רבים שתומכים בהתייעלות אנרגטית - גלאי נוכחות שמכבה מזגן כשאין מישהו בחדר, שעון שבת מכבה ומדליק בוילר בהתאם לצורך, טרמוסטט לכיוון חום המים בדוד, ארון חשמל חכם מפצל חשבון חשמל לפי קוי החשמל בארון, מכשיר שמראה צריכת חשמל נכון לאותו רגע כולל פירוט עלות בכסף ובפליטת גזי חממה, נורות חסכניות.

ויש גם הגיון פשוט: אם קר לך בבית קודם תוודא שאתה לובש חולצה ארוכה ורק אח"כ תפעיל את החימום. אם חם לך, תפתח חלון ורק אח"כ תחשוב על המזגן. להפעיל תנור אפיה על כמה מאפים בבת אחת. לכבות מכשירים ולא להשאיר אותם על סטנד ביי. אם יש מזגן פועל לסגור דלתות וחלונות.
הרבה רעיונות באים אם רק זוכרים שיש קשר בין הפעולה הפרטית שלי לבין המצב העולמי הכללי.

שומרי הגן

שומרי הגן מתחברים לתרבויות קדמוניות - של הלקטים ציידים, ומנסים ללמוד מהם שיעור שיפקח את עינינו היום להתחבר לבריאה שסביבנו ולשקט שבתוכנו.

אני מוכרחה להגיד שיש בי טיפה הסתייגות מהדיבור הרוחניקי, וההתחברות הטיפה עובדת אלילימית אינדיאנית (בעיני חלק מקיימות זה להשתמש בתרבות המקומית שלך ולא לרוץ לייבא תרבויות אחרות), אבל מה שחשוב זה המהות ולאו דווקא העטיפה.

מה שהם מציעים זה לימוד טכניקות של הישרדות (גששות, הדלקת אש, בניית מחסה וכו'), טכניקות של הידברות, וטכניקות רוחניות לחיפוש ייעוד - ודרך זה חיבור פנימי וחיבור לסביבה.

היום אנחנו כל כך מנותקים תרבותית מהאדמה, מהסביבה, זה כל כך לא בחוויה שלנו סתם ללכת, לראות, להקשיב, להריח (אני לא יוצאת דופן דרך אגב...). ואם אנחנו ככה, הילדים שלנו בטח ובטח בתוך הטויזיה, המחשב והקניון. אז אני רואה את הערך שיש במה שהם מציעים. אולי לא צריך לקחת את זה אחד לאחד, אבל בטח כנקודה למחשבה והזדמנות ליישום. אז מי בא לסוף שבוע של הישרדות??

באתר גם תמונות (מגניבות), פרסומים, מאמרים - מעניין.

מאמרים על יהדות וקיימות

במוסף שבת של מקור ראשון בשבוע שעבר היו שני מאמרים שהתייחסו לקשר בין יהדות לאיכות סביבה. אני מקווה שאלה ניצנים שמעידים על התעוררות, כי בעיני החיבור הזה כל כך טבעי ומובן מאליו, ויש פספוס ענקי בכך שלא נושאים את זה כדגל משמעותי של היהדות.

משום מה באתר של מקור ראשון לא מעלים בכלל תכנים של מוסף שבת, אז עשיתי חיפוש לפי שם המאמרים ומצאתי אותם בבלוג שלא הכרתי קודם שנקרא "קיימות יהודית", שהוא הבלוג של שמואל חן - שאחד המאמרים המדוברים שחיפשתי הוא בכלל ראיון איתו..... אז יצאתי לחפש אתונות ומצאתי יותר ממה שחשבתי שהיו בעדר... יפה, יפה.

והמאמרים: המפתח הוא מוסרי מאת הרב יעקב אריאל, והראיון עם שמואל חן (שרץ עם המפלגה הירוקה מימד, ונתן הסברים על החיבור שלו לנושא והלימוד שלו בנושא). בצד ימין של הבלוג שמואל מפנה למאמרים נוספים שלו ברשת בנושאי יהדות ואיכו"ס: חוק הפקדון לאור היהדות, השבת יום של חירות מקניות, דברי ימי הסביבה, האם גם אלוהים ירוק? ועוד .

(לתנועה הירוקה אגב, לא הצבעתי, כי מה לעשות ואני ימין בדעותי, והמחויבות שלהם לפתרון מדיני שמאלי בעייתית בעיני. אבל חבל שהם לא נכנסו. התרשמתי שהם חבורה של אנשים רציניים ומחוייבים, ובטח בין היחידים שיש להם איזשהו חזון וראייה ארוכת טווח לגבי המדינה).

גן עדן בפתח הבית / טליה שניידר

הפוסט הראשון בבלוג היה צריך להיות על הספר הזה (שמישהו השאיל ממני ולא החזיר!!). כל כך מקיף, כל כך מאיר עיניים. משהו.

הגעתי אל הספר במקרה, דרך פורום גינון בתפוז, והוא פשוט פקח לי את העיניים לתפיסה כוללת, חכמה ופשוטה לגבי המציאות: הפרמאקלצ'ר.

הספר מדבר גם ברמה כללית - עקרונית - מוסרית, וגם ברמה מאוד יומיומית וישימה.
הפרמקאלצ'ר היא שיטת תכנון סביבתי - החל מהבית והמשך במעגלים הקהילתיים הרחבים יותר - שכונה, עיר, יער.
אבל יש בה הרבה כתפיסת עולם, גם למי שלא מתכנן שום דבר. למשל: שלושת הR :
(reduce, reuse, recycle) והתובנה שאין דבר כזה זבל - כמעט כל דבר יכול לעבור גלגול שני, ומתפיסה עויינת שלו כפסולת הוא יהפוך להיות אוצר (זבל אורגני הופך לקומפוסט - דוגמא קלאסית), הסתכלות אופטימית על העולם שמקום עם שפע שמחכה לכולם, הסברים על אורח חיים אקולוגי,חיסכון באנרגיה, חיבור בין טבע לתרבות והמון מידע ישים וידידותי.

ספר קריא בצורה יוצאת מהכלל, מלא באיורים, ציטוטים מהמקורות, מניע לפעולה, מעורר מוטיבציה ועושה חשק - קלאסיקה.

פנסיה ירוקה

האזרח דרור כתב פוסט מעניין על שיטה פנסיונית חלופית מתוך ראיית הקיימות.

הוא בעצם מטיל ספק בכלכלה עצמה, ומתוך זה בריאליות של קרנות הפנסיה כמו שהן היום.
הכלכלה בונה על צמיחה אינסופית בהתעלמות מהפגיעה שלנו בסביבה ובמשמעות של זה (נפט, זיהום, הריסת משאבי טבע) היום ובעתיד על הכסף שלנו. המשבר השנה הראה לנו שגם מי שלא מושקע בבורסה והוא סתם אזרח סולידי חוטף את הריקושטים (ויעידו על כך 20,000 ש"ח שעפו לח"מ ולבעלה מכל מיני קרנות השתלמות וביטוחים - כן: פנסיה).

הוא מעלה רעיון של מערכת השקעות חלופית שהולכת על השקעה בצרכים הראשוניים שכל אחד מאיתנו יצטרך בימי הזיקנה. לא כסף אלא קורת גג, מזון, ותרופות.

אז אין שם תובנות ברמה הטיפים, כי בינתיים כולנו מסתמכים על המערכת הכלכלית הקיימת, אבל זה מעלה מחשבות, ויודעים מה, אולי כן ברמה האישית לוודא שיש לך דירה ליום זיקנה ולא לבנות רק על חיסכון זה צעד בכיוון.

המחשבה שזה עורר אצלי כששיחקתי את המשחק "נניח שאני ראש הממשלה" היתה שעל אותו עיקרון שהחוק מחייב היום כל עובד להפריש כספים לפנסיה, אולי צריך להפריש כספים למערכת חלופית שמספקת את השירותים הבסיסיים לכל אדם שהגיע לגיל פנסיה. לא כסף: גג, אוכל, תרופות.

מעשה במים אחרונים

סיפור של אפרים קישון מ1963.

נא לקרוא.

אנחנו עכשיו בשלב "כשהוברר שהמים ייפסקו ביום חמישי, החליטה הממשלה לנקוט צעד דראסטי והעלתה את מחיר המים בשתי אגורות לקוב. אבל היה שגשוג כלכלי והאזרחים שילמו את ההפרש."

בקרוב יום חמישי??

יום שני, 2 בפברואר 2009

לקט רעיונות ליצירה ממוחזרת

כרגיל - חלק ממש יישומיים וחלק להשראה/התפעלות

נחש מכפתורי מקלדת
קישוט גדר בכוסות פלסטיק של יוגורט
כסא ילדים מקרטון להרכבה עצמית
שטיח לחתול מקרטון
קופסאות בד - כרגיל אם עובדים עם בדים יד שניה זה נהיה ירוק
פרח משקית ניילון
ספר מתכונים שעושה שימוש במעטפות, ומעוצב בקולאז' חומרים
שרפרף מגלילי חוטים
מנורות וכל מיני - "רדי מייד" מכלים משומשים
פיסול מעניין עם מה שנראה כמו (תקנו אותי אם אני טועה) שאריות של יריעות מתכת לאחר שחתכו מהם פקקים או משהו כזה.
סיכת פח זבל
עבודות מקסימות מנייר
אני רוצה כזה! תיקים שנתפרו ממה? יריעות פלסטיק? ויניל? משומשות
גליל ניר טואלט שנסגר יפה עם פקקים משני הצדדים הוא בעצם אריזה לא רעה
אולי אני בכלל רוצה כזה? תיקים שנתפרו מפנימיות של צמיגים

יום שבת, 31 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 7: שיקולים כלכליים בבניה ירוקה

ירון ארנון מגיע מתחום הבנקאות, הקים בזמנו את אגף כלכלה במשרד לאיכות הסביבה, עסק בקידום בניה ירוקה, כיום גזבר המועצה בהר אדר, בחור מעשי שבא מהכיוון היישומי. 
איש נחמד ושופע טיפים, (מה קורה? כל מי שנוגע בירוק נחמד? כנראה שזאת תפיסת עולם שאומרת משהו על מי שמחזיק בה) הרצאה מעניינת ומלאה במידע מציאותי מניסיונות היישום בשטח.

מה מצפים מבניה ירוקה?
  • חיסכון כספי - השקעה בתכנון כדי לחסוך בתפעול
  • מיזעור פגיעה בטבע המקומי
  • חיסכון במשאבי טבע
  • מיזעור פגיעה בשכנים - נזק אסטטי, אקוסטי, שלא לדבר על זיהום, כשהשכנים זה גם השכנים האנושיים וגם לא.
  • מתן דוגמא אישית והמחשה מעשית של ערכים לילדינו. תועלת היא לא רק במובן כספי (למשל חופש מועיל לנו, למרות שכלכלית הוא לא), ותועלת חינוכית צריכה להית מובאת בחשבון. אם הבניה שקופה ומוטמעת המערכת החינוכית יש בה ערך חינוכי.

תיאום ציפיות: מה בונים? איפה בונים? למי בונים? התחשבות באופי הקהל המשתמש במבנה.

  • בית פרטי צמוד קרקע - גודל, סגנון, תקציב, מיקום
  • בית ספר, גן ילדים, מועדון נוער - מיקום, אופן שימוש, תחזוקה. התפלגות פעילות לפי שעות ביממה, חודשי השנה (אם אין לימודים בקיץ אולי אין צורך להשקיע במערכות קירור, אם המבנה ריק בערב אין מי שיפתח חלונות לאוורור ואי אפשר לסמוך על זה כטכנולוגיה לקירור, אין מי שיפעיל מערכות, ילדים נכנסים ויוצאים מהכתה, דלת נפתחת ונסגרת כל הזמן, אין משמעות לשמירת חום/קור כי ממילא זה יברח מהדלת). תחזוקה - או לתכנן מערכות אוטומטיות לחלוטין + איבטוח שלהן, או מערכות שלא דורשות כל תחזוקה.
  • מה רמת אנשי המקצוע שצפויים לבצע את הפרוייקט בפועל? מה היכולת שלהם ומה ההקפדה שלה הם מסוגלים - פרמטר משמעותי בבחירת טכניקת הבניה.

תכנון אדריכלי והנדסי

  • מיפוי כלל האילוצים, הצרכים והרצונות.
  • בניית סדר עדיפויות
  • לא להתבייש לשאול המון שאלות ולדרוש תשובות מניחות את הדעת.
  • דרושה עבודת צוות משותפת של יועץ אקלים, איסטלציה, אדריכל, חשמל - ולא באופן טורי. לבחור צוות מתאים: מי שלא פתוח לנושא יתכנן סתם לפי מפרט שקיים אצלו - יכול לדפוק פרוייקט. צריך צוות שרוצה להתעדכן, פתוח לרעיונות.
  • להגדיר לצוות את המטרות באופו ברור
  • מי שגר במקום יכיר הכי טוב את התנאים שם, לא להתבייש לחקור ולקבל תשובות משכנעות

מערכות עזר למבנה

  • מערכות קירור/חימום/אוורור - סוג המערכת והספקה צריכים להיגזר מהמטלות שלה, והן תלויות בתכנון ובחומרי הבניה, וכמובן במיקום.

  • הפרדת מים אפורים וטיפול במים. כיום שימוש במים אפורים לא מאושר ע"י משרד הבריאות בבתים פרטיים. אבל במוסדות ציבור - בתי ספר, יכול להיות ממש כלכלי לאגור מי שטיפת ידיים ומי מרזבים ומזגנים, ואיתם להשקות/להפנות לשטיפת אסלות.
  • השלב הזה הוא אחד היקרים ומשמעותיים לאורך זמן.
  • תאים פוטו וולטאיים - ירון תופס את מערכות הקיימות היום כעניין כלכלי. יש את הנתונים כמה זה עולה, מה משמעות הלוואה לצורך הקמה, וכמה מרוויחים. אם זה מתאים לכם כאפיק כלכלי סבבה, אבל זה לא קשור לבניה ירוקה. החשמל הסולארי מיוצר במשך היום וחוזר לחברת חשמל ולא לשימוש שלנו בבית. עם זאת, יש לשקול את הטכנולוגיה הזאת באתר שמנותק מרשת החשמל (למשל תאורה של גן ציבורי וכד')
  • ישנן טכנולוגיות שמשתמשות בחום באופן ישיר לצורך חימום וקירור. שיטת קירור בספיגה, מיזוג אויר סולארי, משאבות חום.
  • תכנון והפעלת הגיון פשוט. ירון נתן דוגמא למקווה שתכננו בו מערכת משולבת ויקרה להחריד של חימום מים בכמה מקומות, וכשפיצלו את העניין לצרכים נפרדים הצליחו להגיע לפתרונות בעלות של חצי מהסכום הראשוני.

תכנון אביזרים בהתאם לצורך
  • חסכמים
  • קומפוסטרים, תכנון מיקום לערימת קומפוסט בחצר, פתרון לפח קמפוסט במטבח
  • תאי אשפה - כשמפרידים אשפה זה תופס נפח גדול, וצריך לתכנן פתרון איחסון רלוונטי, אחרת כל המטבח המעוצב שלנו מלא שקיות נייר, בקבוקים, ושקית קומפוסט מגעילה על השיש
  • קולטי שמש
  • תאים פוטו וולטאים
  • טורבינות רוח
  • סוגי תאורה - אנשים אוהבים הרבה אור, ולא תמיד מתכננים את התאורה לפי הצורך. אפשרלחסוך נקודות חשמל מיותרות, ולחסוך בתפעול. (דוגמא: מטבח שתוכנן עם תאורה עילית חזקה במרכז, ובפועל הסתבר שכשעומדים ליד השיש מטילים צל ולא רואים מה עושים בכלל. המלצה נורות לד מציעות תאורה ממוקדת מאוד - טוב לשימוש למנורת קריאה בחדר שינה)
ניהול ובקרה - מערכות מתוחכמות שדואגות שלא נעשה שטויות

  • מחשב השקיה (רצוי שיראה גם כמות מים ולא רק זמן השקיה, זאת בקרה טובה על תקלות ונזילות במערכת)
  • חיישני נוכחות (הם לא מצריכים חיווט ומשדרים על התדר של השלט של המזגן. ניתנים להוספה במקומות קיימים. בטכניון הורידו צריכת חשמל ב25% בעקבות שימוש בחיישני נוכחות)
  • שעוני שבת (על הבוילר באופן קבוע, למשל)
  • טרמוסטטים (והקדשת מחשבה לטמפרטורה הרצויה)
  • לוח חשמל חכם (נותן פירוט של חשבון החשמל פר צריכה של כל קו במבנה. חשוב במוסדות - ניתן לנתח מאיפה מגיעים הסכומים שבחשבון, ולאתר למשל את זה שיושב כל היום עם מזגן וחלון פתוח...)
סגנון חיים - מבחינת תחזוקת המבנה והמערכות
  • מה מידת שיתוף הפעולה היומיומי של הדיירים?
  • לאורך כמה זמן יתמידו, במידה ונדרשת התעסקות שוטפת בתחזוקת ה"ירוק".
  • לשקול משמעות של בנין "אוטומטי" מול בנין שך "אפס תחזוקה"
טיפים מהניסיון של ירון בבניית ביתו הפרטי
  • ממליץ בחום על צינור תאורה, מכניס אור יום לחדר ומאוורר ע"י יניקת אויר החוצה. אצלו בבית זה פועל היטב, בחדר מדרגות וחדר שירותים. 
  • חימום תת רצפתי חשמלי - מסתבר שבהתקנה לא נכונה, שזה כנראה מה שקרה אצלו, המערכת יוצרת שדה אלקטרו מגנטי (אפילו יותר חזק מלעמוד תחת קו מתח גבוה..). בסופו של דבר קמין עצים עם ארובה שעוברת דרך הקומה השניה פתר את החימום של כל הבית בלי בעיה.
  • בניה בקלקר - הבית בנוי מבלוקים של קלקר שבמרכז יש חלל בו יוצקים בטון (אם הבנתי נכון). לעדותו של ירון הבית הוא בעצם כמו צידנית...
  • ממליץ להקפיד על זיגוג. ירון עשה את החלונות עם זכוכית טריפלקס (כמו במכוניות - זכוכית בין שכבות פילם) מתוך השיקול שלא רצו סורגים. בדיעבד יש בריחת אנרגיה מהחלונות (חלון מעל מיטה של ילד מכניס קור בלילה), ועדיף היה לשלב את הטריפלקס עם בידודית. הפתרון שלו היה סגירת תריסים בלילות קרים (כשהתריס עם בידוד).
  • טיפ נוסף - להקפיד על בידוד לארגז התריס. הרבה פעמים זו נקודה שלא מקפידים עליה, ואז יש לא רק גשר קור במקום הזה, אלא ממש שאיבה של אויר החוצה.

יום שישי, 30 בינואר 2009

בניה ירוקה - מפגש עם אסי שלום, חברת אבן דרך נגב

משפחת בן דור הזמינה את תשבי כפר אדומים לפגישה עם אסי שלום, בנושא בניה ירוקה. ברור שהתייצבנו.
אסי הוא בכלל ארכיאולוג, שמשנת 89 התחיל להעסק בתחום של שימור ושחזור אתרים ברשות העתיקות. העבודה כללה ניסיון להבין את הבניה המקומית הן מבחינת התכנון האדריכלי והן מבחינת החומרים (אדמה עץ, אבן, ומליטה על בסיס סיד מקומי). הם למדו מהניסיון שהיה באירופה - שפעם שחזרו אתרים עם חומרים מודרניים ואז ראו שהתוצאות לא טובות כי החומרים לא מתחברים ועברו לשימור בטכנולוגיות המקוריות.
כשאסי הגיע לתכנון ביתו שלו, היה לו ברור שהוא רוצה לעבוד בהתייחסות לשיטות העתיקות באיזור. הרי האנשים שחיו כאן לפני 2000 שנה לא היו שונים מאיתנו בצרכים שלהם, והתמודדו עם אותו אקלים, רק בלי התרונות הטכנולוגיים שמאפשרים לנו "לעקוף" את מגבלות האקלים. אז איך הם התמודדו עם חיים ללא מזגן? הם התיחסו לסביבה שלהם ולמדו לנצל אותה לטובתם. אסי תכנן את ביתו בתוכנית העתיקה של בית ארבעת המרחבים, תוך התייחסות לכיווני שמש, רוח ונוף, ומחשבה על הפניית מי גשם לאיזורים בהם ינוצלו. מבחינת החומרים, הזדמנה לו האפשרות לקנות בלבני אדמה, בעקבות פרוייקט שכשל לבניית מלון כזה בנגב. אז החומר נקנה, ונותר רק ללמוד איך לבנות איתו...
התקן הישראלי דואג מבחינת רעידות אדמה לכך שהתקרה לא תקרוס. לכן מקפידים על עמודים נושאים. הבית נבנה עם רצפה וממ"ד מבטון, קונסטרוקצית ותקרה עץ, וקירות לבני אדמה, ועבר את כל האישורים הדרושים.
ההתעניינות בבניה המיוחדת הביאה את אסי לחפש דרכים להעביר את הידע לעוד אנשים. הוא למד את הנושא יותר, בדק מה קורה במדינות אחרות (לא מדינות נחשלות, אלא טקסס, אוסטרליה, ניו זילנד) והביא לארץ גם מכונה לייצור לבני אדמה וגם את תקן הבניה באדמה, שהוכנס גם לתקן הישראלי. התקן הישראלי מאשר היום בניה בטכנולוגיה הזאת לגובה של קומה אחת.
החברה - "אבן דרך נגב" - מציעה שירותים של בניה ירוקה. אם זה בניה בלבני אדמה, או בניה בטכנולוגיות אחרות, הם מציעים שירות של תכנון שמשלב את הצרכים, ההנדסה, תכנון של מערכות שונות בבית, והכל בראיה הוליסטית שלא מפרידה בין האדם לסביבתו. מבחינת מחיר הם מדברים על מחיר שדומה לסטנדרט הידוע של 1000$ למטר, אולי 10-20% יותר תלוי במערכות שישולבו בפנים. כיום הם מציעים פתרון עד מפתח, כיוון שרוצים לקחת אחריות על הבניה המיוחדת שלא כל אחד ידע ליישם אותה בצורה הנכונה.
קיר לבני אדמה עובד על העיקרון של מסה טרמית. מתחיל לפעול מעובי של 35 ס"מ. הקיר העבה סופג בלילה קור מבחוץ, מכיל אותו ולא מעביר אותו הלאה פנימה, וביום משחרר אותו החוצה, כנ"ל לגבי החום ביום, וכנ"ל לגבי חום/קור מהצד הפנימי של המבנה. השינוי בטמפרטורה קורה ב12 הס"מ החיצוניים של הקיר. המסה הטרמית נמדדת במשקל החומר, ולבני אדמה עונות על הצורך הזה. (שוב, תלוי בהרכב שלהן - פעם השתמשו בלבנים שהכילו יותר מידי אבן בתוכן וזה פעל פחות טוב.). בחומרי בניה סטנדרטים קשה הגיע למסה טרמית אפקטיבית שתבצע את הפעולה, חום/קור נכנסים דרך הקיר לתוך הבית, ולכן הפתרון שם הוא בבידוד - שחוסם את המעבר של הקור/חום דרך החומר.
טיפים נוספים:
  • חלל טכני מאוורר של 8- ס"מ מתחת לבית, שבו תעבור כל הצנרת והחשמל.
  • איזכור של רצפה שאיטונג מציעים שמבודדת גם מאיזור הרצפה.
  • תקרה כפולה בגג - מעל לגג הבנוי כרגיל עם שיפועים וכו', נבנה קירוי קל נוסף במרחק של כ-40 ס"מ. מונע קרינה ישירה על הגג, ומתוכנן מבחינת כיווני האויר כך שיאוורר. גם אם יכלא חום - עדיין זה יהיה פחות מחום של קרינה ישירה. חוסך אנרגיה.
  • הכנה לפוטו וולטאי (בשאיפה שהטכנולוגיה תשתפר ותהיה כלכלית יותר)
  • הכנה למים אפורים

אסי ענה בשמחה על שאלות, והזמין לבוא לראות את הבית שלו.

אני מצרפת כאן את המצגת, ואת המכתב שמציג את החברה שלו, לתועלת כולם.

סביר להניח שבעתיד התפיסה (התכנונית לפחות, גם אם לא מבחינת השימוש בלבני האדמה) תהפוך לנחלת הכלל, גם בגלל משבר האנרגיה והמשבר הסביבתי, וגם כי זה באמת קומון סנס לתכנן בהתאם למגבלות הסביבה שלך ולא להתעלם מהן כי עם קצת חשמל אפשר לעקוף אותן... בכל אופן כפיים על ההתארגנות החלוצית, בתקווה שבקרוב יהיו המון חברות כאלה שידעו לשלב תכנון חכם עם בניה חכמה ולאפשר לנו לחסוך המון אנרגיה באופן פאסיבי, ולחיות בתיאום יותר גדול עם הסביבה שלנו. אמן, כן יהי רצון.

Asi


View more presentations or upload your own.


מיזם "בנייה אקולוגית ירוקה" של חברת אבן דרך נגב
רקע:
רבים נוטים לקשר את המונח "בנייה ירוקה" להיבטים אסתטיים המתייחסים לצמחייה הסובבת את הבית או לגינה מטופחת המקבלת פני דייריו. יש אף שרואים במונח זה סוג של בנייה אלטרנטיבית. בפועל מעידה "הבנייה הירוקה" על נקודת ממשק בין נושאים תכנוניים ומבניים לבין נושאים סביבתיים: יחידת מגורים שלמה המתחשבת במרב השיקולים והנתונים הסביבתיים על מנת להגיע ליצירה ידידותית הן לסביבה והן לאדם. היא מתבססת על חכמת עבר ומוסיפה לה נדבכים מתקדמים בתחום הבנייה, כמו הידע והטכנולוגיה. באמצעות שילוב המרכיבים ממלא כאחד הבית הנבנה בשיטת "הבנייה הירוקה" את צורכיהם הפיסיים, הרגשיים והרוחניים של דייריו.
מהות המיזם:
ראשיתו של תכנון מבנה מודרני הוא בהיסטוריה האדריכלית ובאקלים של אזור המגורים. על פי נקודת מוצא זו מתחיל תהליך ההתכנון באיתור ובהבנה של מאפייני הבנייה הבולטים בעברו של האזור, אותם מאפיינים המהווים למעשה ביטוי להכרח בניצול אופטימלי של התנאים במרחב בהיעדר חשמל, מים זורמים ועוד. בנוסף נדרש הבית המודרני להשתלב בתוך התמונה הטופוגרפית הסובבת אותו.
כדי להגיע לתוצר הרצוי, על פיו הבית הוא גם יחידה שימושית ואסתטית וגם יחידה המשולבת בסביבתו הטבעית, מתייחס התכנון האקולוגי לתחומים כגון:
* תרבות ואיכות בנייה גבוהה, ללא פשרות, החל מתכנון אדריכלי אופטימאלי, רמת עבודה, וגימור.
* מקורות האנרגיה – הצד הדרומי לניצול זמין של שמש; הצדדים עם רוחות לאוורור ערב ולילה, מקור הקור בחורף; צדדים להצללה ומעבר רוח קרירה במהלך היום.
* חומרי הבנייה - שאיפה לשימוש בחומרים טבעיים כגון אדמה ועץ; חומרים ידידותיים לסביבה עם פחות רעלים ואופי תעשייתי; חומרים מודרניים, פרי פיתוח ושילוב בין רמה טכנולוגית גבוהה וחכמה לבין יכולת יישום, עמידות וכדאיות כלכלית, כשהקו המנחה הינו היגיון סביבתי.
* מערכות אקולוגיות – שילוב בבנייה או הכנה למערכות אקולוגיות כגון: מערכת גג כפול ומאוורר; חלל טכני מאוורר מתחת לרצפת הבית; מערכת קירור/חימום אקולוגית; מערכת לייצור חשמל סולארי; מערכת לניצול מים אפורים; מרפסות שמש לחימום פאסיבי; מערכת תאורה חסכונית.
* שילוב בין טופוגרפיה ואקולוגיה – השפעות מיקום הטופוגרפיה הסביבתית הקרובה והרחוקה מהאתר על אזור הבנייה; מיקום צמחייה ועצים קיימים ליצירת ביו-אקלים רצוי; משטר רוחות, כיוון, חוזק ותזמון.
* אלמנטים שנוצרו על ידי האדם – הפחתת השפעתם על הבית המתוכנן; רעש מצירי תנועה ראשיים ומשניים, מגני ילדים ושטחים ציבוריים; חסימות של נוף, רוח, שמש וגישה מבתים סמוכים; מעבר תשתיות קיים ומתוכנן.
* יעדי מיקום ופיתוח הבית – כיוון ומבטים לנוף, לגני נוי וצמחיה, לשמש ולאוורור; הוספת אלמנטים לחסימת רוחות חזקות וקרות, אבק, הפחתת רעשים.
* המיקום הסופי כפשרה חכמה – לאחר התייחסות לכל המרכיבים נקבעים תכנון ומיקום הבית תוך התייחסות לאזורים מוצללים ומוגנים, עצים וצמחיה להצללה, להורדת רעשים ואבק, וגישה אופטימאלית אל הבית- ראשית ומשנית.
התוצאה:
מאחורי המיזם הייחודי לבנייה ירוקה עומדים שני תושבי מדרשת בן גוריון ברמת נגב, אסי שלום ונהוראי ביטון. השניים עוסקים כעשרים שנה בשימור ושחזור אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים מהחשובים בארץ. ביחד, הקימו את חברת אבן דרך נגב המשלבת את צבירת והבנת הידע מהעולם הקדום, שעה שחשמל, מים זורמים ובטון לא היו זמינים לאדם עם הישגי הטכנולוגיה ואילוצי וחוקי הבנייה והפיתוח של ימינו. כיום, עובדת החברה עם התו תקן לבנייה ירוקה של מכון התקנים הישראלי כבסיס ואישור ליישום תקן אמריקאי לבנייה מלבני אדמה, דחוסות ומיוצבות. בכך מיסדו את פעילותם כחברה עסקית לכל דבר ועניין. כיום שוקדת החברה על תכנון ובנייה של שכונה אקולוגית בשדה בוקר ובהרחבות במגוון של יישובים וקיבוצים בנגב ובגליל.
חברת אבן דרך נגב מציע את שירותיה החל מהתכנון הראשוני של תא השטח, בתפיסה ירוקה מלאה, מהבית הבודד ועד לשכונת מגורים שלמה. זאת בשיתוף היחידה לאדריכלות מדברית/אקולוגית של אוניברסיטת בן גוריון ועם הקומץ הקטן של אדריכלים המובילים בתחום הבנייה הירוקה.
שירותי הבנייה, אם בלבני אדמה דחוסות ואם בחומרי בנייה אקולוגיים - מתקדמים, ניתנים עד מפתח. כאמור, בליווי הבונה מתחילת התכנון ועד הכניסה לבית.
כן נמצאת החברה בהסכם של שיתוף פעולה עם חברת בנייה גדולה, מהמובילות והמבוססות בארץ, בעלת רישיון בנייה בסיווג ג/5 –בלתי מוגבל. הסכם זה מאפשר להתמודד עם אתגרי בנייה ומיזמים של הרחבות ושכונות אשר מעוניינים לחרוט על דגלם וליישם, הלכה למעשה, את כל יתרונות הבנייה הירוקה על כל מרכיביה.
אנו עומדים לרשותכם בכל פנייה, או השלמת מידע אשר יעזור לקדם נושא חשוב זה.
נשמח לקבוע מועד להצגת והמחשת המידע המפורט כאן.
בברכה,
אסי שלום – נהוראי ביטון
אבן דרך נגב
אסי – 0524-260732
נהוראי – 0524-260722
shalom.asi@gmail.com
nehorayb@gmail.com
http://www.siteconservation.com/

יום שלישי, 27 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 7: גינון מדברי

רן פאוקר, חייכן ומלא ידע, מנהל כבר 50 שנה את הגינון של קיבוץ ניר עוז. הם התחילו משממה, והגיעו לגן פורח, ועם זאת מקפידים לבדוק כל הזמן את הגבולות של הצמחים ולחסוך במים ככל האפשר. כיום 50% משטחי הגינון לא מקבלים תוספת השקיה.
בשונה מהגזירות של ייבוש גינות, רן מאמין בגינות ובצורך לתכנן אותן כמו שצריך כך שלא יהיו איום על משק המים.
גן יכול להוריד טמפ' סביבה ב3-5 מעלות.
אז רן דיבר על גינון, על השקיה, על ניצול מי נגר עליון ומי מרזבים שמנצלים אותם ע"י הולכה/אגירה שלהם, על חשיבות ההיכרות עם הרכב הקרקע, עם כמות המשקעים המקומית, ורמת ההתאדות כדי לתכנן את הגינון וההשקיה בחכמה.

בסופו של דבר, רן עבר על המצגת שקופית שקופית והסביר, אז באיזשהו שלב הפסקתי לסכם, והחלטתי פשוט להעלות את המצגת...
רן מסביר פנים ושמח לייעץ, בסוף המצגת יש את האימייל שלו, ויש גם הרבה חומר באתר של נקודה ירוקה, כולל "עשרת הדברות לגנן האקולוגי", ורשימת צמחים מומלצים וחוסכי מים שבדקו בקיבוץ לאורך השנים.
Gan


View more presentations or upload your own.

יום שבת, 17 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 6: סיור בלוטן

בוקר טוב לכל המאזינים ולכם המתעמלים - היכון. 
בסוף חנוכה נסענו לקיבוץ לוטן לסדנת בניה בבוץ.

התחלנו את הבוקר עם איתמר. בחור חביב וצנוע, יודע על מה הוא מדבר, שלח אותנו ישר לגיגיות לשחק בבוץ.

אז ככה, חבר'ה: שמים בגיגית חצי דלי מים עם דלי אדמה, מערבבים היטב שהכל יירטב ונותנים לזה לשבת לספוח את המים ולהמיס את הרגבים. כמה זמן? 8 דקות קוסמיות.. ועכשיו, הסברים:

כל אדמה מורכבת מגרגרים הגדלים שונים.
גרגרים גדולים - חול - מתפורר כשמתייבש, גרגרים לא מחזיקים מבנה.
גרגרים קטנים - חרסית - יוצרים מטען חשמלי חזק שמושך הרבה מים. בוצי ודביק, מתנפח במים, נסדק בייבוש. כשיש באדמה גושים/רגבים זה מעיד על כך שיש כוח שמחזיק את הגרגרים למרות כוחות שפועלים עליהם - רוח, שמש.

בבניה בבוץ רוצים להגיע לחומר מאוזן - ערבוב של תכונות החול והחרסית: החרסית תוחזק ע"י הול וכך יהיה לנו חומר יציב שלא נסדק ולא מתפורר.

קש/סיבים - כמו הברזל בבטון: מחזק את החומר, מחזיק את הבוץ, מוסיף גמישות וחוזק, מאזן - מוריד ריכוז של חרסית (מתחרה עם החול על החרסית).

כלל אצבע - להשתמש בחומרים שיש לנו בשפע בסביבה שלנו - אם זה קש, שאריות אוכל של פרות, גללי חמורים, שאריות נייר או כל חומר אחר.

טוב, הבוץ כבר נח לו ואפשר לחזור לגיגית.


מוסיפים שלושת רבעי דלי חול ושלושת רבעי דלי קש ולשים עד שיתאחד. מרטיבית תבנית עץ במים, מניחם מעל לוח דיקט בגודל תואם, דוחסים את התערובת היטב פנימה כך שלא יווצרו חללים ובועות אויר באמצע, ומרימים את התבנית. מניחים לייבוש בצל.

מקור האדמה - אדמה עילית מלאה בחומרים אורגנים, שטובים לחקלאות ולא תורמים ליציבות החומר. לכן נעדיף להשאיר אותה לשימוש האופטימלי שלה, ונשתמש באדמה מעומק ביניים (למשל אדמה שהוצאה בחפירה של יסודות וכד').

בדיקת אדמה - כדי להגיע ל"מתכון" האופטימלי עבור האדמה המקומית שלנו, יש לבצע מחקר קטן. מה שנעשה בעצם זה ליצור תערובות בהרכבים שונים (כשכל החומרים מקומיים - האדמה, החול, הסיבים, המים) לרשום את המינונים ולאחר ייבוש לראות איזה תערובת נותנת לנו את התוצאה האידיאלית. היחסים יוגדרו כך - חומר אחר:סיבים:חול:אדמה כשאחנו עובדים כל הזמן עם יחידת נפח זהה, ועם חומרים יבשים. מבחינת מים - בתערובת הראשונה מודדים כמה מים צריך להוסיף כדי להגיע למרקם "חומוס" בוצי, ולפי כמות זו עושים גם עם שאר התערובות. מינון קש יהיה בדרך כלל: חול ועוד אדמה לחלק לשתיים.

מחלקים משטח/לוח גדול למרובעים של 20/20 ס"מ, בכל ריבוע שמים דגימה מתערובת מסויימת ולידה רושמים את המינונים. מומלץ גם לעשות יומן מעקב למקרה שהרישום ידהה בשמש. התערובת הראשונה שנעשה תהיה רק של האדמה המקומית עם מים, כלומר 1:0:0:0, לפי נוסחת היחסים מקודם. ולאחר מכן נשחק עם זה בקפיצות של חצי-אחד בכל אחד מהחומרים. את התערובת נמרח בשכבה בעובי 2 ס"מ, וחצי ממנה נלחץ עם מסטרינה כדי לראות איך החומר מתנהג תחת לחץ. את התוצאות אפשר לשפוט רק כשזה יבש לחלוטין - 3ימים עד 3 שבועות, תלוי באקלים. אם יצאו שתי תערובות שנותנות תוצאות טובות באותה מידה, נעדיף את זו עם החומרים שיותר זמינים לנו.

פתרון בעיות: אדמה חרסיתית מידי ניתן לאזן ע"י הוספה של חול, או הוספה של סיבים, או הוספה של מעט מלח. אדמה חולית מידי ניתן לאזן ע"י הפחתה של סיבים, או הוספה של דבק קמח (מים חמים עם קמח).

עם החומר הזה ניתן לעבוד גם בהכנת לבני בוץ, גם כחומר שמטייח קיר העשוי מצמיגים או קש או כל דבר אחר. לבני בוץ טובלים בדלי מים לפני שמניחים אותן אחת על השניה, ומתמשים בתערובת בוץ טריה ביניהן. בטיוח העבודה תהיה בשכבות, כי אם נשים מאסה של חומר הוא ייפול. אז עובדים שכבה דקה, משאירים חיספוס של שטח הפנים (ע"י שריטה עם האצבעות למשל) ומחכים לייבוש. בתחילת העבודה על השכבה הבאה מרטיבים קצת את הקודמת ואז ממשיכים עם עוד שכבה. לשכבה אחרונה ולגימורים עובדים עם חומר חלק יותר - בהכנת התערובת מסננים את האדמה, סיבים שנוסיף יהיו קצוצים דק או שנוותר עליהם לגמרי, עובדים עם שכבה דקה, ובסוף העבודה מחליקים עם ספוג טבול במים.

איטום - לאחר סיום המבנה "צובעים אותו בשמן צמחי. זה אוטם נגד מים ומוסיף יציבות. עושים 4 שכבות - הראשונה רק שמן, השניה 25% טרפנטין, השלישית 50% טרפנטין והאחרונה 75% טרפנטין. הטרפנטין מדלל את השמן וגורם לו להכינס יותר לעומק. יש לחדש את שכבת השמן כל שנתיים בערך.

באיזור האקו כיף יש עוד דברים מעניינים לראות - מתקני שעשועים בנויים מבוץ, גינון אורגני, שירותי קומפוסט, קומפוסט, תנור סולארי - אין לנו זמן בכלל, כי אנחנו רצים לארוחת צהריים, אבל לצלם אפשר:

אחרי הארוחה, פוגש אותנו אלכס, להסבר קצר על הקיבוץ וסיור. הוא מדבר על חזון הקיבוץ - קהילה, יהדות מתקדמת, ציונות, אקולוגיה - עם המון להט ואנרגיה, ממש כיף לשמוע שיש כאלה אנשים! 
הוא מעודד אותנו לא לפחד ופשוט לנסות לעשות ולהתנסות בדברים, מזכיר לנו את העיקרון של נעלים טובות וכובע טוב - הפרדה ברצפה בין הקיר לבין הקרקע למניעת רטיבות, וגג מחפה כלפי חוץ למניעת מגע ישיר עם גשם. מראה מצגת עם דוגמאות לבניה ירוקה בכל העולם. גם בניה אלטרנטיבית כמו שהם מנסים בלוטן, אבל לא רק. 
בסיור בקיבוץ אנחנו מתרשמים מאשקוביות שחיפו אותן נורא יפה בטיח בוץ (יפה, אבל לא בדיוק שימושי - הרי הצורך העיקרי במקום כל כך חם הוא בבידוד ולא בעוד מאסה טרמית), ממרכז המיחזור שלהם - הם מתגאים באחוזי מיחזור גבוהים (לא זוכרת את המספר בדיוק), מאיגלו שנבנה על בסיס באלות קש וצופה בטיח אדמה, דירונת חדר כזרת עגלגלה וחיננית עם אפקט אקוסטי מפתיע - אתה שומע את מי שבקצה החדר ממול כאילו הוא מדבר מאחוריך.

החברים בלוטן מסבירי פנים ונחמדים נורא. יש להם כל מיני סדנאות וקורסים, הלוואי עלי אם היה לי זמן... יופי של סיור.







יום שני, 5 בינואר 2009

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 5: עקרונות לניצול משאבי מים במרחב המגורים

העביר את ההרצאה אורי מורן, איש נעים בצורה יוצאת דופן, משלב איכויות של איש שטח עם ידע אקדמי, עדין, צנוע, ידען - מרשים מאוד. הוא לא הציג את עצמו וכששאלתי בסוף היה קצת נבוך לספר שיש לו חברה לייעוץ ופיתוח בתחום מים אפורים, אגנים ירוקים וכאלה. שירה הסגירה שהוא מהנדס מים, וכיוון שאני חוקרת די עלובה נישאר עם המידע הזה... יש לו טלפון לכל המעוניין: 0503044454

אז מהם משאבי המים במרחב המגורים?
  • נגר עילי
  • איסוף מי גשם
  • מי רשת - ברז
  • מים אפורים - כיורים, אמבטיות
  • מים שחורים - אסלות
  • מי מזגן
  • מים קנויים - מבוקבקים
  • מי נקז - מחממה, מעציצים
לכל משאב מים יש איכות משלו: 
איכות תברואית (כמה חיידקים/וירוסים/מחוללי מחלה קיימים בו),
ואיכות כימית (מליחות, ph, שאריות חומרים שונים: זרחן, פוספטים, וכו')
לשימושים שונים יש סבילות שונה לאיכויות השונות של המים.

מחזור המים בטבע: התמונה המפורסמת מכיתה ג' - מים מתאדם ממאגרי מים, הופכים לעננים, יורדים כגשם, מחלחלים באדמה, זורמים לים וחוזר חלילה. 
בכל שלב המים יכולים להיות מושפעים מזיהום - בגשם מזיהום האויר, על הקרקע - מזרימה ע"ג כבישים מזוהמים, קרקעות מזוהמות. אבל בשלב ההתאדות יש תהליך של טיהור, והמים מתנקים.

למולקולת המים יש הרכב כימי מיוחד של מימנים האחוזים בקשרים חזקים עם החמצן. הרכב זה מביא לתכונות מיוחדות: מים אוגרים חום (יותר מחומרים אחרים), ממיסים בתוכם חומרים אחרים.

ישנה עבודה מפורסמת של ד"ר אימוטו, שעשה ניסיונות מגונים במים במקומות שונים בעולם וגילה שבכל מקום המים מתגבשים בצורה שונה. בבמקומות מזוהמים לגבישים נוצרה צורה פרועה, ומקומות נקיים - גבישים נקיים. היה גם קשר בין אוירה חיובית (גבישים מסודרים) ושלילית (גבישים פרועים).

מים חיים - מתקן שעושה פעולה של מיגנוט על המים, מביא לבריאות, תוצאות טובות בחקלאות ועוד.

כל הנאמר עד כה בא כדי להדגיש שהיחס למים צריך להיות שונה, ומתוך כבוד, רצינות ואחריות לחומר מיוחד. 
(תוספת שלי: לא לשפוט מים רק מעיניים כלכליות, כמה זה עולה ואם חיסכון במים משתלם כלכלית, אלא כמשאב שצריך להתייחס אליו ככלכלה בפני עצמו. כלומר גם אם זה לא חוסך כלכלית לנצל מים אפורים להשקיה, ממבט של מים כמשאב יקר עקרונית הרי שזה הדבר הכי מכבד).

מערכות אקולוגיות אקווטיות עשירות במגוון מינים יותר מכל מערכת יבשתית אחרת: יש בהן חיים במים, ביבשה ודו חי המגשר ביניהם. מערכות קולטות שינויים.
הביצה - גוף מים עשיר: אור כמקור אנרגיה, קרקע, מים, גזים מומסים במים - חמצן, יחסים בין קרקע למים, צמחיה - שמכניסה חמצן וקולטת אור, בעלי חיים - מפלנקטון ועד דגים ודו חיים, בקטריות מאלפי סוגים כשלכל קבוצה תחום סבילות קטן בו היא יכולה להתקיים.

מצב המים בעולם - אחוז המים השפירים (מים שניתן לשתות אותם ללא התפלה) שניתן לעשות בו שימוש מתוך כלל גופי המים הוא 0.7%. עם זיהום מקורות מים ובמקביל גידול האוכלוסיה - האחוז הזה קטן עוד יותר.

יחסי קרקע ומים
הצומח הוא הצרכן העיקרי של המים.
השכבה העליונה של הקרקע הכי עשירה בחומר אורגני ויש בה תאחיזה גבוהה של מים (20-30 ס"מ הראשונים).
הקרקע מורכבת מחלקיקים. כשמגיעים מים בעקבות גשם/שיטפון המים מושכים למטה בכוח הכבידה, וחלקיקי הקרקע מבצעים ספיחה חשמלית של המים אליהם. ככל הגרגר הקרקע יותר קטן שטח הפנים שלו ביחס לנפח יותר גדול, כך נוצר משיכה גדולה יותר והספיחה חזקה יותר.
גרגר גדול - חול, קוטר 0.2-2 מ"מ - מחלחל מים
גרגר קטן - חרסית, קוטר פחות מ0.002 מ"מ - סופח מים.

ניתן ע"י החלפות של קרקע להביא לשמירה של מים, נתונים לחישוב: התאדות, עומק המאגר, כמות הצמחיה. עומק שורשים של דשא 1-1.5 מ', עומק שורשים של שיחים ועצים 6-17 מ'.

איסוף מי נגר, מי גשמים - תכנון
  • בדיקת שיפועים במגרש
  • בדיקת סוג הקרקע - כושר חלחול, בדיקה בקידוח - למפות ולהביא בחשבון מה יש בשכבות מתחת ולא רק בקרקע העליונה.
  • יצירת סוויל (עמק פנימי של אדמה שומרת מים מדופן בחרסית שאליו מתועלים המים)
  • יצירת מגלש שיפנה מים עודפים (משטפון למשל) אל מחוץ למגרש
  • כיון מרזבים מושכל לקום שישתמש במים בגינה
  • להביא בחשבון תחזוקה שוטפת שתידרש בסוויל, בבור חילחול.
  • הפניית מרפסות ומשטחים מרוצפים לכיון "עמקים" של גינון.
איסוף מי גשם
10 מ"מ גשם על גג בית של 100 מ"ר יביאו קוב מים. במקום לתת למים לחלחל למי תהום ואז לשאוב אותם כדי להשקות, ניתן להשתמש במים להשקיה עוד לפני שהם מחלחלים הלאה.
בתוך המאגר נוצרת סביבת חיים. ככל שגורמים של אור, חומר אורגני ובקטריות יתגברו - הסביבה תשגשג וזה לא דבר שאנחנו רוצים במאגר מים. חשוב להגן על מאגר המים מכניסה של חומר אורגני. לכן חשוב שכל כניסה למיכל תעבור סל איסוף של לכלוך. כדאי לעשות מיכל שיקוע לפני הכניסה למאגר - המים מושהים, החלקיקים שוקעים וכמה שפחות לכלוך ייכנס למאגר. אפשרויות שימוש במי גשמים:
  • מיכל אגירה - רצוי שהמיכל יהיה תת קרקעי. 
  • סוויל - יוצרים בור, מדפנים אותו בחרסית או בבבד אוטם, וממלאים בחצץ גדול. חישוב כמה ליטר מים נאגרים יהיה לפי שטח המאגר כפול עומק  כפול 40% (כי ממלאים את הבור בחצץ אז רק כ40% זה מים) כפול 1000
  • תעלה - לנתב את המים כך שהמסלול בו הם עוברים יהיה ירוק
  • רעיון נוסף הוא לא להשקיה אלא להשבת מים לאסלה.
גורמי זיהום במים אפורים
גם במים שנראים צלולים לעין יכולים להיות גורמים חיים (אצות, פלנקטון) ופתוגניים.
מים אפורים הם מים דורשים טיפול ע"מ שיהיו בריאים לבני אדם מבחינה תברואית. (לשם פרופורציה: הדרישה למי שתיה שיהיו בהם 0 קוליפורמים ל100 מ"ל, במי השקיה איכותיים עד 2, ומי השקיה לגידולים עמידים יכול להיות מזוהמים יותר. במים אפורים יש כמות של מאות ואלפים.)
מבחינה כימית לגידולים יש רגישות לנתרן, לזרחן ובורון. אלה הם חומרים פעילי שטח שחיונים בחומרי ניקוי כדי להפריד את הלכלוך מהמשטח. גם אם החומרים האלה מגיעים ממקורות טבעיים - זה עדיין לא טוב לגידולים ומזהם את האקויפר.

תהליכי ניקוי - טיהור המים
על מנת שכן יהיה ניתן להשתמש במים האפורים יש כמה שיטות טיהור ורצוי להשתמש במשולב בשיקוע, סינון ואגנים ירוקים.
  1. שיקוע. מיכל לשיקוע פיזי - מה שכבד שוקע, מה שקל צף, ואנחנו לוקחים את המים מהשכבה האמצעית. רצוי שהמיכל יהיה רחב. מיכל שיקוע לפני אגן ירק רצוי לתכנן זמן שהיה של 24 שעות.
  2. מערכת טיהור ביולוגית - בריכת חימצון. מים עם אצות שעושות את פוטוסינתזה, קולטות חומרים מזהמים:פולטות חמצן וכך מנקות מים שעמדו כך במשך 30 יום - ינוקו.
  3. סינון. סינון בעזרת אבנים בגדלים שונים. גס - בינוני - דק. על גבי האבנים שבמגע עם המים נוצרת מערכת ביולוגית: אור, חום, בקטריות. שומרים את המיכל במקום מוצל. על כל אבן נוצר קרום ביולוגי. יש משמעות לסוג האבן ששמים מבחינת יכולת הספיחה והבקטריות, למשל אם כל הסינון הוא על אבן גיר זה יכול לשנות את החומציות. עדיף להשתמש בגרניט, בזלת, חול קוורץ של 1-2 מ"מ, חצץ, טוף - חומרים שלא מתפרקים. הבקטריות מנקות את המים וגם את המסנן. ניתן לקנות את הבקטריות, אבל הן פשוט מגיעת לבד ברגע שיש חומר אורגני זמין.
  4. צמחי מים - אגנים ירוקים. צמחי מים מאפשרים ירידה של חמצן אטמוספרי דרך צינורות ההובלה אל תוך מערכת השורשים (צמח רגיל ירקב במים כי אין לו חמצן זמין). כך נוצר אזור עשיר בחמצן באזור בית השורשים, שמאפשר התפתחות של בקטריות שאוכלות את החומר האורגני. הבקטריות מפרקות תרכובות גדולות לתרכובות יותר ויותר פשוטות אותן הצמחים צורכים והמים מתנקים. הרצון הוא ליצור שטח פנים גדול ככל האפשר שבו יש חשיפה של שורשים+בקטרית לחומרים מזהמים. ככל שהשטח יהיה יותר גדול והחשיפה לאורך יותר זמן - כך הניקוי יהיה יותר יעיל. מקור ההשראה לתהליך - מהביצות.
גודל המערכת צריך להתאים לספיקת השיא שיוצאת מהבית + מקדמי סיכון. כלומר כמה מים ביחידת זמן עוברים במערכת. אם ספיקה של בית ליום היא חצי קוב, נעשה מקדם ביטחון ונתכנן על קוב.
כיוון שמדובר במים מזוהמים דואגים שיהיה מגלש חזרה לביוב לעודפים.

כלור - מחטא מים, כלומר הורג את כל מה שנמצא במים.עלול ליצור תרכובות סרטניות, מסוכן ולא מאוד בריא. כלור לא פועל על מים עכורים, צריך להכניס אותו על מים צלולים בסוף התהליך כדי שלא יהרוג את כל הבקטריות.

שיטת האגנים הירוקים נמצאת בשימוש בעולם מאז שנות ה60.
הטיפול במים משתלב אסתטית בגינון.
25-30% מהמים אובדים בתהליך בעקבות התאדות ושימוש של הצמחים.
בעיית יתושים לא קיימת כי המים לא חשופים אלא עוברים מתחת לפני החצץ. (יש שיטות זרימה שונות - זרימה תת מצעית נותנת את התוצאות הכי טובות לטיהור המים, אבל יש גם זרימה גוליה ושרימה משולב מעל ומתחת לפני החצץ.)
לפרופורציות: בימי המצור בירושלים חישוב כמות המים המינימלית לקיום ליום היתה 10 ליטר לנפש. היום אנחנו משתמשים בממוצע של 160 ליטר לנפש, זה לפני הוצאות גינון שמעלות את זה ל230 ליטר לנפש ליום.
הפרדת הצנרת למים אפורים רצוי לעשות בזמן הבניה לפני יציקת הרצפה.
מערכות מים אפורים מותרות ע"י משרד הבריאות היום לשטחים ציבוריים וגם זאת לאחר אישורים. כרגע אין כוונה לאשר מערכות מים אפורים לשטחים פרטיים.  נושא של שימוש בים אפורים להדחת אסלות מחייב אמצעים למניעת חיבורים צולבים עם מערכות מי שיה: סימון ברור של הצנרת, הברגה הפוכה, שילוט, צביעת המים, הזרמת עודפים למערכת הביוב.

יום חמישי, 1 בינואר 2009

לקט יצירות

הגויים במתקפת רעיונות למתנות וקישוטי כריסמס ירוקים....

הדפסת שבלונה על בד - מראה חדש לבגד ישן? או הכנת צעיף מפליס יד שניה?
קישוט משקיות ניילון - טוב לכריסמס, בטח יהיה טוב בוריאציה כזאת או אחרת לסוכות...
לוח שנה תלת מימדי - מגניב ביותר, יש גם קובץ להורדה כנראה
תחפושות - כמה רעיונות לזקן... עם חומרים יד שניה - ואנחנו ירוקים
ופרחי הנייר ששמים על מתנות - למה לא להכין אותם ממגזינים ישנים?
עשו בעצמכם קופסה כזאת שמנערים ויורד שלג
חותמות תוצרת בית על מחק משומש
פרצופים מגלילי נייר טואלט. אם תצליחו לעשות כזה - כל הכבוד...
קישוט צנצנות זכוכית למשקיענים
בובות וקלמרים - מבדים יד שניה

קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה - פגישה 4: תאורה/אוורור/חומרים

ושוב עימנו רחל מנקין בילסקי, במרתון משוגע לדחוס כמה שיותר בשעתיים....

תאורה
שימוש מושכל בתאורה טבעית ניתן לראות בתרבויות קדומות. התייחסות ותכנון איפה רוצים שיהיה מואר, איפה חשוך, איפה חלל ביניים למעבר הסתגלות בין חשוך למואר כדי שלא יהיה סונוור. תכנון של תאורה דרך חרך לפי זווית שמש - מה יואר ומתי.

דוגמאות: מקדש עמון במצרים, הפנטיאון ברומא, כנסיות גותיות שהשתמשו בפתחים צרים, וטרוביוס חקר את הנושא לעומק, שימוש בחצרות פנימיות ביוון העתיקה - מוצל אך מאפשר חדירת אור לבית.
שינויים החלו עם המהפכה התעשייתית שאפשרה בניית גרעין מבנה ושימוש נרחב בזכוכית, ועם המעבר לתאורת גז וחשמל.

קרינת אור - האור שנתפס בעין האנושית הוא רק חלק מספקטרום האור היוצא מהשמש. את קצוות הספקטרום - אינפרה אדום מצד אחד וuv מצד שני - אנחנו לא רואים.

מקצועני תאורה מגדירים כמה תאורה צריך לכל פעילות ולכל חלל. 
כמות האור שהמקור פולט נמדדת ב"לומן", כמות האור ע"ג המשטח נמדדת ב"לוקס".

קרן אור שנתקלת במשטח מוחזרת במשטח לבן ונבלעת במשטח שחור. למשטחים שונים ישנם מקדמי החזרה שונים של אור (לדוגמא: קרקע 20%, צמחיה 15%, קיר צבוע לבן 70%, זכוכית שקופה 6%, כביש אספלט 5%). החזרת האור משמעותית לנושא ספיגת החום ולנושא הסינוור. בהתחשב באיזור בו אנחנו מתכננים נתייחס להחזר הרצוי - האם אנחנו רוצים לבלוע אור ולקבל חימום, להשיג ערכים נייטרליים כדי לא להסתנוור וכד'

המטרה בתכנון המבנה היא להכניס כמה שיותר אור, עם שליטה בכמות החום. 
להגיע לנוחות ויזואלית.

  • כמותית: תאורה מדוייקת לצורך - לא יותר ולא פחות מידי.
  • איכותית: כשיש פחות/יותר מידי אור זה מביא לעיוות של הצבע, ויש לזה השפעה פיזיולוגית ופסיכולוגית.
  • תאורה הומוגנית: חשוב שלא יהיו מעברים חדים מאור לחושך בחלל אחד, אלא עדיף תאורה אחידה.
  • סינוור אורבני: החזרת קרינה דרך מבני שכנים מביאה לאי נוחות
  • כמה שמיים: חשוב לנו כאנשים לראות שמיים. בבניה אורבנית צפופה יכול להיווצר מצב שבו לא רואים שמיים, וזה מביא לאי נוחות.
החדרת אור לחלל
קרינה ישירה - מגיעה מהזוית בה השמש נמצאת.
קרינה מוחזרת - האור פוגע במשטח וחוזר ממנו.
קרינה מפוזרת - אור שעובר דרך עננים או חלון חלבי למשל, נעים ונכון לנו יותר לשהות בו.

פתרונות למעטפת הבניין:
בחירת השימוש בצמחיה
הצללה חלקית ברפפות
מעטפת כפולה(קיר שני שנועד להצל/ להזרים אויר חם, ארובת אוורור)

המקור הכי פשוט להחדרת אור טבעי לחלל: חלון.
גובה החלון, גודל החלון, מקדם החזרה של משטחי הפנים, עוצמת האור - כולם ישפיעו על התאורה:
  • ככל שהחלון ממוקם גבוה יותר יחדור פחות אור לשטח הקרוב לחלון, אך כמות האור שתגיע לתקרה תוקרן רחוק יותר לעומק החלל.
  • חלון יחיד יוצר אי אחידות. חלון נוסף בקיר ממול או בקיר צדדי יכניס אור נוסף ויאזן.
  • ככל שנכנסים לעומק החלל עוצמת האור הולכת ופוחתת. הדרך לפתור - ע"י חישוב של הפתחים בחדר (ישנן תוכנות למודלים והדמיות). ככל שמוסיפים עוד פתחים הפיזור של האור יהיה יותר טוב.
שיטות להחדרת אור לחלל:
  • אור עליון - חלון גבוה קרוב לתקרה.
  • אור מוחזר - בניה כך שקרינת השמש לא תחדור באופן ישיר לחלל
  • מדף תאורה - מדף הפונה כלפי המבנה או מחוצה, ומעליו ישנו חלון. הקרינה פוגעת במדף ומוחזרת פנימה לעומק החלל.
  • אור רפלקטיבי - שרוול אופטי - שימוש במראות (כמו עיקרון פריסקופ) כדי להחדיר אור. טכנולוגיה נוספת היא של שכבות זכוכית שבתווך שלהן יש טיובות שבהם עובר האור, כך שכשהוא מגיע לתוך המבנה הוא אור מוחזר ולא אור ישיר.
זיגוג הפתחים
קיים מגוון זכוכיות עם מקדמי הצללה ומקדמי מוליכות טרמית שונים.
זכוכית בידודית יעילה - שתי שכבות זכוכית (רצוי שיהיו בעובי שונה אחת מהשניה) ובתווך ואקום, עובי 12מ"מ ומעלה.
קיימות גם זכוכיות עם יריעות פילם שמקדמי ההצללה שלהם גבוהים יותר.

אוורור
תנועת אוויר. משב אויר משפר הגשה, גם אם אין שינוי טמפרטורה.

אנחנו רוצים תנועת אויר בבית, אבל לא רוח פרצים. הסעת רוח בבית יכולה להביא לשינוי של 5 מעלות. כדי להכניס רוח הביתה:
  • הפניית פתחים לכיוון הרוח הטבעי לאזור.
  • ריבוד טרמי: כדי ליצור תנועת אויר בתוך החלל משתמשים בעובדה שאויר חם עולה למעלה - כך ניתן ליצור יניקה בנקודה מסויימת ובעקבות כך תנועת אויר. יש חשיבות למיקום הפתחים: ככל שהפתח נמוך יאפשר כניסה שלאויר קר יותר, וממול פתח עליון יאפשר יציאה של איר חם - יש השפעה לגודל הפתחים ולגבהים. שהאויר יעבור בגובה הגוף, ע"מ שנרגיש את האפקט הנוצר. 
זרימת הרוח מושפעת מהטופוגרפיה המקומית (עמק, ואדי, מישור), הבדלים בין יום ולילה , העמדת מבנים, צורת המבנה.

מחסום רוח - עצם עומד לבכיוון הרוח יחסום אותה למרחק של פי 5 מגובהו, ואז תחזור הרוח לרדת. ניתן לנצל זאת לויסות רוח חזקה מידי, למשל.

שימוש בחצר פנימית - בערב פותחיל חלונות להכנסת אויר קריר, ביום סוגרים חלונות והבית נשאר צונן בזכות המסה הטרמית שקלטה את הקור.

ישנם כמה סוגי אוורור:
אוורור איכות - החלפת אויר משומש באויר צח
אוורור לקירור - החלפת אויר פנים חם באויר חיצוני קריר
אוורור נוחות - תנועת אויר לשיפור נוחות טרמית

בניה מסורתית מדברית מתמודדת עם החום ע"י בניה צפופה, בניינים שמחוברים אחד לשני, רחובות צרים ומוצלים, כיוונים פתוחים לכיווני הרוח השלטת.

ארובת אוורור (אלמנט מקובל בבניה מסורתית באיראן - למשל בyazd), כיפת אוורור, מגדל קרור - כולם פועלים פחות או יותר על עיקרון של החדרת אויר מכיוון רוח בארובה, פגישה של האויר עם גוף מים בחדר תחתון ויציאה של האויר החם מפתח עליון.

מערכת גיאו טרמית - מערכת מיזוג אויר שמנצלת את חום האדמה. מערכת דומה למזגן, לקירור וחימום, ע"י צנרת החלפת חום - משחררת חום לאדמה קרה.

חומרים
שיקולים בבחירת חומרים לבניה
  • מקור החומר - בהתייחסות לכל מחזור חיי החומר - תהליך ייצור/ כריה עלול להיות ממקור שמאוד פוגע בסביבה. אנרגיה שיוצאת על שינוע, על ייצור. לאן הולך כשמתפרק. המגמה היא שהחומרים בהם אנחנו משתמשים יוכלו לחזור לאדמה בלי לזהם, או שיכולים לעבור לשימוש מחדש/מיחזור. קיים בעולם תקן cradle to cradle.
  • מה קורה לחומרים בתוך המבנה - מדיף רעלים, מזיק לנשימה, פוגע באיכות פנים המבנה וכו'
מה עוד ניתן לעשות
ניתן להשיג חומרים יד שניה - עץ, טקסטיל, שטיחים.
במבוק - נחשב חומר רצוי כיוון שהוא מתחדש מאוד מהר. מוצרי במבוק - פרקט, דק, ריהוט.
לשקול חידוש רהיט ישן במקום קניה של חדש.
צבעים - עדיף על בסיס מים
שימוש בדבקים ללא רעלים
מודעות לגבי אבק, שטיחים
יש מדד voc שאומר מה כמות התרחיפים שהחומר פולט לחלל.
מדדים/תקנים בינלאומיים נוספים - מקור עצים fsc, איכות אויר פנימי - לשטיחים ולטקסטיל greenguard, ecomark.