מצד אחד - חוסר ההגיון של לזרוק מי שתיה שעברו שימוש מינימלי לביוב נראה חלם בהתגלמותו.
מצד שני - גם אם המים עברו רק שימוש קטן הרי שהם כבר מזוהמים מבחינה כימית (סבונים למיניהם, מלחים) ומבחינה פתוגנית (נוכחות חיידקים).
אז עם כל הכבוד לתחושות שלנו, יש סיכון, שאני כחובבנית לא יכולה להעריך אותו, וחוסר אחריות להזרים מים כאלה לאדמה.
בפורום איכות הסביבה בתפוז היה בשבוע האחרון עוד דיון בעניין, והיו כמה הודעות שסיכמו את ההתנגדות לנושא. הנה אחת מהן, למשל.
סיכום ההתנגדות, פחות או יותר:
- כאמור מים אפורים הם מים מזוהמים שדורשים טיהור ולא כל אחד יכול לבצע את הדבר הזה - אם מחוסר ידע, אם מחוסר תחזוקה. כמו כן יש בעיה לבצע מעקב וניטור של מתקנים ברמה ביתית. הסיכון - זיהום הקרקע ומי התהום בצורה בלתי מבוקרת.
- המערכת הארצית של הטיפול בביוב מחזירה אחוזים גבוהים של קולחין לקרקע, אם לחקלאות ואם סתם בהמטרה. כלומר, המים שאנחנו שולחים לביוב לא הולכים לעזאזל אלא עוברים טיהור ומושבים לשימוש בצורה מסודרת ומפוקחת. (או לפחות אמורים לעשות את זה, בהנחה שהמערכות עובדות בצורה אופטימלית. גם אם זה לא בדיוק כך, עדיין עדיף טיפול מרוכז בבעיות מאשר פיצול להמון מערכות קטנות ולא מפוקחות).
- אם הרבה אנשים יעברו לשימוש במים אפורים ולא יזרימו אותם בביוב תהיה בעיה בהזרמת המוצקים במערכת הביוב (אנחנו חווינו את זה ברמה הביתית, לא מוצלח....).
- המערכות הביתיות הן לא אופציה זולה במיוחד, ובהתחשב בשאר הטיעונים יש ספק למה בכלל לטרוח ולהשקיע כשהפתרון המערכתי כנראה יותר מוצלח.
אני נוטה להסכים (וואו, כאילו, מי אני....) עם הטענות ומחפשת במקביל פתרון חלופי, כי בכל זאת כואב הלב על השימוש החד פעמי במים.
אני חושבת:
- ברמה המערכתית מערכות מים אפורים ואגנים ירוקים יכולים להיות פתרון ביישובים שמנותקים מביוב מרכזי ואלמלא זה סתם יזרקו את הביוב שלהם בלי טיפול. במקומות אחרים - עדיף להשקיע את האנרגיה בייעול המט"שים באופן מרוכז ולא להתפצל להמון מערכות ביתיות קטנות ולא מפוקחות.
- ברמה הביתית כן לעשות שימוש שני במים האפורים, אבל במערכת סגורה שחוזרת לבסוף לביוב ולא לקרקע:
- שימוש במים האפורים לשטיפת אסלות (ברור שגם עם זה יש בעיות וחייבים לוודא שהמים האפורים לא מתערבבים עם מי השתיה, וגם עלולה להיות בעיה עם רסס המים בשירותים שעלול להפיץ חיידקים). אני יודעת שיש מערכות מסחריות של מים אפורים שמציעות דבר כזה.
- שימוש במים האפורים לגינון של צמחי מים במיכלים אטומים, שמשורשרים זה לזה והניקוז שלהם הולך לביוב. גם להעשיר את המראה של הגינה, ולהנות מצמחי המים (החל מקנים למיניהם והמשך בפרחי מים) ולא רק גינון מדברי, וגם לא להסתכן בהזרמת מים לא מטוהרים לאדמה, על כל ההשלכות של זה.
4 תגובות:
חמוטל שלום
כתבתך דורשת תגובה והרי היא לפנייך.
קיימים בעולם המערבי 49 חוקים המעודדים שימוש במים אפורים. מדינות אלה כוללות 13 מדינות בארה"ב, אוסטרלי, ניו זילנד, יפן, גרמניה,אנגליה, קפריסין ואף ירדן וערב הסעודית.
באף אחד מהחוקים הללו אין התיחסות למזהמים שהזכרת.
אין גם דרישה לטיהור המים. יש אכןהכרח למערכת סגורה ולהשקיה בטפטוף אך אין דרישה לבדיקת וניטוראיכות המים.
לפני שבועיים קמה ממושבה קבוצת מומחי מים ישראליים שכתבה מעין חוק מים אלטרנטיבי (אני לא חבר בועדה זו כמובן). כוונתם להגיש את הצעת החוק לשר הבראיות לכשיבחר כזה.
בהצעת החוק הזו לא מוזכרים כל האיומים שהזכרת.
האם לכל המדינות שהזכרתי אין ולו מעט בינה בראשם לראות את הסיכונים שהזכרת. האם קבוצת המלומדים הללו שכתבו את המסמך שהזכרתי כולם פזיזים וחסרי אחריות.
מה קורה פה.
הדבר פשוט חמוטל, העולם התקד.
לדבריך על היות המערכות יקרות גם כאן הטעות בידך מערכות השבת מים אפורים אינן יקרות .
לההטפה להזרים מים לביוב איני מצליח להצטרף. רשוות המים קבעה שעל כולנו ליבש את הגינה, נכון להבוקר יצאה אכן הנחיה כזו. גם אם תוחלף למחיר מים של 30 ש"ח לקוב. רבנו לא יוכל לעמוד בגזירה כזו. כמעט כל מי שאני מכיר השקיע בגינתו אלפי ועשרות אלפי שקלים. וכעת נתבע ליבש אותה לא בגלל מחדליו אלה בגלל מחדליהם של אלה שהיום סוגרים לו את הברז. אז אנא אל תטיפו לנו ציונותוהרצאות על הקושי במוצקי המים במאגרי הביוב. אנו רוצים רק את גינתנו ירוקה ואם על הדרך נעשה זאת ע"י חיסכון במים, אז על מה כולם מלינים.
אם תרצי חלק מהחומר המוזכר פה אשמח לספקו.
תודה וחג שמח
afrom.greywater@gmail.com
מוטי ניר
הי מוטי,
אשמח מאוד לראות את "חוק המים" שהזכרת.
אני לא מתיימרת להיות מומחית בנושא, קוראת דברים סותרים בכל מיני מקומות ומנסה להגיע לשורה תחתונה.
התועלת לגינון הפרטי ברורה לי, ומכאן נובע העניין שלי, אבל לא הייתי רוצה לדעת שהמערכת שלי גורמת לנזקים, כפי שאומרים חלק מהמומחים. (הצצת על הדיון בתפוז? יש שם דעות די נחרצות). מכאן, הנסיון שלי להגיע לפשרה עם עצמי... כן להשתמש במים לתועלתי, אבל בלי להזיק לסביבה.
תודה על התגובה, אשמח להשתכנע אחרת.
חמוטל שלום,
כפי שכתב לך מוטי ניר אך בצורה פשוטה יותר, על המים שאנו משתמשים היום להשקיית גינותינו הפרטיות - שהן חלק מדרך החיים שבחרנו בה - אנו משלמים קנס + חיוב על שימוש מעבר למיכסה + 40% מאגרת הביוב = כ-30+ ש"ח. הציונות לה את מטיפה נחמדה מאד אך המים שאנו צורכים בביתנו הם רכושנו הפרטי - שילמנו עליהם - וזכותנו לנצלם בצורה המקסימלית. אם המדינה צריכה עוד מים לשטיפת מוצקים שתזרים מים על חשבונה.
נכון להיום לוקחת המדינה מים עליהם שילמנו כבר ובתהליך של מיחזור כלשהו, מוכרת אותם מחדש לשימוש נוסף.
אם אקח את ההגיון שלך הרי שהמדינה צריכה לשלם לי על כל המים שהולכים למיחזור (נכון להיום אני משלם עליהם אגרת ביוב שגם אותה יש להוסיף לעלויות הכדאיות של מתקן מיחזור פרטי).
בהתבסס על העובדות הנ"ל זמן ההחזר האמיתי למערכת מיחזור מים בבית צמוד קרקע פרטי - 2-3 שנים.
בברכה,
נטע צור
הי נטע,
יש לי קושי להתחבר אל הגישה של רכושי, זכותי, שילמתי וכו'.
מבחינתי אני לא חיה בבועה והמדינה/סביבה זה משהו שמנותק ממני. צורת ההסתכלות שלי היא שאני במעגל הפנימי שלי ויש מעגלים רחבים יותר שמקיפים אותי (משפחה, חברים, קהילה, מדינה וכן הלאה), הסביבה והמדינה הם חלק מהם.
בראייה כזאת חשוב לי שהפתרון שלי יועיל לא רק לי באופן אישי אלא יהיה נכון לכלל המעגלים שאני שייכת אליהם.
רעיון השימוש במים אפורים חשוב וצריך להתקדם. התועלת הפרטית ברורה לי, העיקרון של שימוש שני מדבר אלי, ומעצם החיים שלנו בסביבה מדברית אנחנו מחוייבים להרבה יותר כבוד למשאב הזה שנקרא מים. שימוש חסכוני ככל האפשר, שימוש שני רחב ככל האפשר לפני שהמים עוברים הלאה - חשוב ונדרש.
הבעיה היחידה שלי בנושא היא שאני רוצה לוודא שהטוב שאני עושה, לא גורם לנזק משני. זה הכל.
(אני אוספת מידע בנושא - תוכלי לראות תחת תגית "מים" בצד שמאל - ואכן יש הרבה מידע... וצריך לחפש בו את הפתרונות הנכונים ביותר. רק שיהיו נכונים לכולם)
הוסף רשומת תגובה