יום שלישי, 9 במרץ 2010

אלוהים ישמור

ב"מילה האחרונה" ביום ראשון, אברי גלעד הזכיר את הנושא הרגיש של צמחונות סביבתית.
הנושא רגיש כי אנחנו אוהבים לאכול בשר, וכי יש קבוצה די מיליטריסטית של צמחונים, שנתפסים קיצונים והזויים, ויותר נוח להתעלם מהם מאשר להתמודד עם הטענות שלהם.
אז מסתבר שלאייל שני יש סדרה בשם "איפה האוכל" בערוץ8, ולנטולי טלויזיה שכמותי יש אותה זמינה לחלוטין ברשת, ובפרק המדובר הלך אייל בעקבות העוף מהסופר = התרנגולת.
לכו תצפו. אחר כך נדבר. 
400 אלף טון תרנגולות נשחטות בשנה, מיליון ביום. 
לי היה מאוד לא נוח לצפות בזה. תמונות שנראות הגיוניות בתעשיה, או בחקלאות, נראות זוועה כשמדובר ביצורים חיים. 
ההתחלה עם האפרוחים. נורא ואיום. לטעמי עובר את הגבול של צער בעלי חיים.

לחלק מהאנשים המסקנה פשוטה וחד משמעית. אני לא רוצה להיכנס פה לדיון מעמיק מידי, אבל יש בעיות סביב זה, ולאנשים קשה לשקול שינוי אם הוא קיצוני מידי. אפשר גם בקטנה - רק לצמצם קצת את צריכת הבשר. יוזמת יום שני צמחוני היא דוגמא לרעיון שקל ליישם. 

הטיעון שהבאתי כאן הוא מהכיוון המוסרי, אחריות שלנו כלפי היצורים שתחתינו. 

על הטיעונים הסביבתיים על המשמעות של אכילת בשר אפשר לקרוא בבלוג של דני רבינוביץ (כאן וכאן, למשל), שם גם קראתי לראשונה על יוזמת יום שני צמחוני. 

2 תגובות:

חמוטל לורנס אמר/ה...

מאמר של "מלווה מלכה" עם קישור לסרט מחריד נוסף:
http://melavemalka.net/2011/09/10/לה-פמיליה/

חמוטל לורנס אמר/ה...

יהיה מוגזם להגיד שהבנתי את ההיגיון ש הטיעונים שלך...

אני יכולה לקבל שתרנגולת היא אוכל הגיוני לאדם. אבל בתנאי שעד שהיא הגיעה לצלחת היא חיה חיי תרנגולות נורמליים.

בגידול הסיטונאי של בעלי חיים יש בעיה קשה ועיוות מוסרי נורא. מילא לאכול יצור שאיבד את חייו כדי שאני אהנה, אבל לאכול יצור מעונה זה פשוט לא בסדר בעיני.וזה בטח לא משהו שהטבע עושה.

דבר נוסף, וזה נכון לכל אוכל, גם מן הצומח ובטח ובטח שאוכל מבעלי חיים: זה שאנחנו מסוגלים לזרוק בקלות לפח משהו שהטבע עבד עליו כל כך הרבה, סתם כי אנחנו גרגרנים, זה גם דפוק בעיני.
כמה שמש, אנרגיה, מים, אדמה וזמן לוקח עד שגדל גזר למשל. איך אפשר סתם בחוסר מחשבה לקנות יותר מידי ולזרוק, או סתם בגרגרנות לשים יותר מידי על הצלחת ולזרוק. זה פשוט חוסר כבוד.