ארגז כלים ירוק - פרסומים ומתנות

תקציר הפרקים הקודמים: מבוא, צמצום צריכת נייר במשרד, צמצום צריכת מים במשרד, חיסכון באנרגיה במשרד, בניין ירוק, איכות אויר בתוך המשרד, רכש, פרסומים ומתנות, ניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,

חומר מודפס

הפקה והפצה של חומר מודפס היא עדיין הדרך הנפוצה ביותר להעברת מידע. למרות שאנחנו חיים בעידן דיגיטלי, ארגונים עדיין מדפיסים אלפי פרסומים. פוסטרים, גלויות, ספרים, ברושורים, חוברות הדרכה, מדבקות... הכל שם, גם אצלכם. צבעוני או לא, בכל צורה וגודל, כולם מיועדים להעביר מסר מסויים, וברגע שזה קרה - סיימו את תפקידם. אבל מה קורה הלאה?

הבעיה עם פרסומים רבים היא שיש להם חיים מאוד קצרים. תחשבו על זה: מה קורה לכל הפליירים שמחולקים ברחוב? מה קורה לעיתונים יומיים אחרי שקראו אותם? מה קורה לגלויות ודיוור ישיר אחרי שבגיעו לנמען? רוב הסיכויים שהם מגיעים לפח מהר מאוד. במקרה הכי טוב הם ממוחזרים, במקרה הרגיל הם הולכים יחד עם שאר הזבל למטמנות.זה לא ייאמן כמה נייר, דיו ועבודה מושקעים בהפקה של פרסומת מודפסת שאף אחד לא יקרא!
אז מה זה אומר לשמור על ערכי קיימות בפרסומים? ישנם הרבה שיקולים לקחת בחשבון, ואין תשובה אחת נכונה. לכל פרסום יש מטרה וקהל מטרה שונה.

באופן אידיאלי, פרסום "מקיים"

• ייקח בחשבון את האיפיון של קהל היעד
• יפגע כמה שפחות בסביבה
• יהיה ניתן לשימוש יותר מפעם אחת ו/או לא ייזרק מייד (או יתקע על מדף לשנים).

רגע לפני: ה'למה' וה'מה'

לפני שמפיקים משהו מומלץ לשאול שאלות שעשויות לעזור להחליט על הפורמט, ולתכנן לו את התוכן והחומרים הנכונים. הפרסום עצמו הוא לא רק דרך להעביר מסר אלא הוא חלק מהמסר בעצמו, ועובדה זו יכולה לשחק לטובתכם או לרעתכם. 

• למה אנחנו צריכים את הפרסום הזה:
  או האם אנחנו צריכים את הפרסום הזה? לפעמים מפיקים פרסומים על אוטומטי, "כי צריך", אפילו בלי לשקול איך הולכים להשתמש בהם אח"כ. אז מה המטרה של החומר המודפס? לחנך את הציבור? למשוך תורמים? לעניין לקוחות / חברים חדשים? לקדם אירוע? לדווח למשקיעים? האם הפרסום שאתם עומדים להפיק הוא הדרך הכי נכונה לענות על הצורך? תחשבו על זה כבר בשלבים הראשונים של התכנון. ארגונים רבים כוללים חומר מודפס ע"מ להפיץ את תוצאות הפרוייקט שלהם, האם זה באמת הכלי הכי יעיל?
• מה המסר שלך?
  אז מה בדיוק אתם רוצים להגיד? הצהרה קצרה? סיפור ארוך? הודעה שמשהו קורה מתישהו? 
• מי קהל היעד שלך?
  למי אתה רוצה להגיע? מי הולך להשתמש בזה? התשובה לשאלה זו תעזור לך לעשות פרסום ידידותי למשתמש ומותאם לצרכים שלו. למשל - צעירים עשוים לחבב גלויות וסטיקרים, מבוגרים יותר עשוים להעדיף ברושור מסודר. לא יזיק לעשות סקר מה יהיה הכי מועיל עבור קהל היעד. האם הם אוהבים ברושורים עם ההיסטוריה של החברה? האם הם תולים פליירים של אירועים כתזכורת? באיזה תדירות הם קוראים חוברות של דוחות שנתיים? תחשבו על פורמט, צבע ותוכן שהכי יתאים להעדפות, ותכוונו למה שמועיל להם.
• האם אפשר לעשות את זה דיגיטלי במקום להדפיס?
  הרבה חומר מודפס אפשר להחליף בגירסה דיגיטלית. האם כדאי? מה ישרת יותר טוב את המטרות שלכם? בגרסה דיגיטלית צריך לוודא שאנשים יקבלו את המסר ויוכלו למצוא אותו בקלות ברשת. יש הרבה יתרונות לשתי השיטות. אם יש קהל קטן שיקרא את הדו"ח השנתי אולי כדאי לפרסם אותו באינטרנט. אם צפוי שימוש חוזר להרבה אנשים אולי כדאי להדפיס. אפשר גם לשלב, כמות קטנה מודפסת, והצגת מידע באתר/רשתות חברתיות וכו'.
  רעיון נוסף יכול להיות להפיץ חומר על גבי דיסקים, דיסק און קי, שירותי העברת חומר כבד ברשת, וגם שם להביא בחשבון את עלות המשאבים של המדיה, ואת אפשרות השימוש הנוסף בהמשך.
• האם הפרסום שלנו נגיש לבעלי מוגבלויות?
  האם גם עוורים וחרשים יוכלו להשתמש בו? אפשר לעשות גרסת אודיו לחוברת? אפשר לשים כתוביות לסרט? אולי יעלה יותר, אבל להביא בחשבון שבפרסומים מסויימים זה שווה את זה כדי להגיע לקהל רחב יותר.

רעיון

גלויות, פוסטרים, ברושורים - אולי יישמרו לאורך יותר זמן אם המסר שעליהם יהיה עם ערך עיצובי מודגש. למשל אם במקום לכתוב על הגלויה "הכנס של משה" בגדול, אפשר לעשות צד אחד מעניין ומושך, ובצד השני את המידע, ואז אולי ירצו לשמור את הגלויה יותר, או להשתמש בפוסטר לשימוש יצירתי בגנים או בתיה"ס.

יאללה, מדפיסים

אתם יודעים מה אתם רוצים להגיד, למי זה מכוון והפורמט האידיאלי עדיין כולל הדפסה. לפניכם כמה שיקולים בתכנון של הפרסום כדי להקטין את הנזק לסביבה.

• פריסה ועיצוב
  איך המידע מונח על הנייר, שימוש בצבעים צורות תמונות וכו'. דברו עם המעצב על עקרונות הקיימות המנחים אתכם (המליצו לו להציץ למשל על האתר הזה) והעבירו לו כמה עקרונות יסוד: איך משתמשים בשטח, אל תבזבזו נייר על שטויות, הימנעו מחללים גדולים ריקים, או דפים שהם רק תמונות או מילה אחת או שתיים (*המעצבת שבי עצובה!!); בחרו פורמט שמנצל את הנייר בצורה מיטבית, לפעמים כדי להשיג פורמט מיוחד מבזבזים המון נייר שנזרק סתם (בדפוס אופסט גודל גיליון הוא 100/70 ס"מ, ובדפוס דיגיטלי גודל הדף יהיה בדר"כ קצת יותר גדול מA3); איזורי צבע גדולים ועשירים צורכים המון דיו, אם זה לא הכרחי, תימנעו מכך; שקלו הפקה בצבע אחד או שניים במקום בצבע מלא; אם יש בעיצוב אפקט של צבע פנטון ("צבע חמישי" נוסף על צבעי הcmyk) בקשו מהמעצב לוודא עם הדפוס שהצבע המיועד לא מכיל בריום, נחושת או אבץ, שמזיקים לבריאות. עדיף לעשות את זה בשלב העיצוב ולא לגלות כשמגיעים לדפוס.
• נייר
  לתעשיי הנייר יש השפעה עצומה על הסביבה. בכל שנה נכרתים 4 מיליארד עצים עבור נייר. השתדלו לא להשתמש בנייר בולי, אלא בכזה שלפחות חלקו ממוחזר. נסו להשתמש בנייר מקומי (יש כזה בארץ? לא נראה לי). נסו להקפיד על נייר עם תקן fsc שמבטיח שהעץ הגיע מיער שעובר פיקוח ותנאים אנושיים לעובדים. יותר ביקוש לתקן הזה יעזור שיותר יצרנים ירצו את התקן הזה. תרומתכם הצנועה ליערות. נסו לדבר עם הדפוס על יתרונות נייר ממוחזר, ככל שהם ישמעו על זה יותר, יגדל הסיכוי שיביאו מבחר יותר גדול של ניירות כאלה. 
• דיו
  תופתעו לשמוע (ובארץ אולי גם הדפוס יופתע לשמוע) שיש הרבה סוגי דיו אפשריים. נסו להשתמש בדיו המבוסס על ירקות או סויה במקום בזה המבוסס על נפט. 
• כמויות
  בדר"כ כשמדפיסים יותר זה עולה פחות. אבל האם אתם באמת צריכים את כל הכמות? תעשו טובה לעצים שממושקעים בנייר, ולאנרגיה שצריכה להיות מושקעת לאחר שהפרסום ייזרק. אם הדפסתם יותר מידי נסו לחשוב על דרכים יצירתיות לשימוש בעודפים - אפשר למשל למסור לחבר'ה האלה, שלוקחים את זה כחומרי יצירה לגנים.
• עוד טיפים
  הימנעו משימוש בלקה ולמינציה, זה מונע אפשרות למחזר את הנייר אח"כ.
  הימנעו משימוש בספירלה, דבקים או הטבעת פויל, כנ"ל, מונע אפשרות למיחזור
  דפוס דיגיטלי לא מצריך שימוש בפלטות וכימיקלים לפלטות
  בחרו בבית דפוס ירוק אם אפשר (אם אתם מכירים כאלה מוזמנים להמליץ, אני מכירה את הוצאת יער, וחיפוש מהיר העלה גם את ארט פלוס)
  היו יצירתיים עם הפרסומים שלכם. חשבו על רעיונות איך לייצר פרסום לבד, איך להשתמש במה שכבר יש לכם (נגיד להוסיף מדבקה במקום להדפיס חדש).

מתנות

כשמפיקים גאדג'טים ומתנות ממותגות חשוב לשאול את עצמנו מי קהל היעד, מה המטרה והאם הרעיון שלנו מתאים: האם נערה בגיל העשרה תלבש את החולצה הזאת? האם אדם בן 40 ישמור את הכובע הזה? כולנו מכירים את החולצות שהופכות לפיג'מה, ואת מחזיקי העטים שנשלחים עם הילד לגן.  אל תשקיעו בדברים שגם לא יועילו לכם, וגם יזיקו לסביבה.

מוצרים מושכים, שימושיים הנשמרים לאורך זמן

• דברו עם קהל היעד
  תשאלו אותם מה יהיה שימושי להם, איזה עיצוב מדבר אליהם
• עשו את זה מושך
  אם אתם מפיקים חולצה/תיק/מאג - כדאי למצוא מעצב או מישהו יצירתי עם רעיונות שיוציא מוצר מושך
• תנו למוצר לדבר בפני עצמו
  בחרו במתנה שתשדר את אותם ערכים כמו של הארגון. למשל בקבוקי מתכת רב פעמיים למיזעור שימוש בכלים חד פעמיים, או מטען סולארי לטלפון הנייד.
• בחרו במוצר מספק שישתמשו בו, בשונה ממוצר שרק יגרה צורך
  למשל סלים רב פעמיים, או כוסות טרמיות, יהיו עדיפים על יויו. ככה הלוגו שלכם גם יטייל בעוד מקומות בזמן שיתמשו בו.
• מוצרים עמידים
  אל תתפתו לאופנות זמניות שמייצרות מוצרים מצ'וקמקים. בחרו מוצרים איכותיים ועמידים שלא יתפרקו אחרי שני שימושים.

חומרים

יש כמו אינסופית של מוצרים אפשריים והמון מידע מיידע על ההפקה שלהם. אבל בכל זאת כמה טיפים לגבי בחירה של חומרים, איכויות, ומה לחפש כשבוחרים מוצר.

• חומרים מתחדשים
  עץ, כותנה, במבוק, פשתן, המפ, סויה - הם כולם מקורות שמתחדשים במהירות, ובדרך כלל גם מתכלים. ישנן גם משמעויות סביבתיות נוספות הקשורות לתהליך הגידול:
  כותנה - לעתים מגודלת תוך פגיעה באנשים ובסביבה (מזהם מים, צורך המון מים 11,000 ליטר להפקת קילו כותנה, הרבה שדות כותנה בעולם נמצאים ליד מקורות מים וגוזלים מהאוכלוסיה המקומית את מי השתיה, והורסים מערכות אקולוגיות התלויות במים האלה, רבע מהשימוש בחומרי ההדברה בעולם מושקע בכותנה שתופסת 2.5% משטחי החקלאות בלבד, הרבה מפעלי צביעת כותנה בסין והודו מזהמים את המים בתהליך, אנשים סובלים מהרעלות עקב חשיפה לחומרי הדברה). חלופה טובה היא כותנה אורגנית המגודלת תחת פיקוח בשטחים שמקבלים מים מהמונסונים, נלחמים במזיקים בשיטות טבעיות, משווקת באופן מקומי או נשלחות לאירופה דרך הים, המפעלים מעדיפים שימוש באנרגיה חלופית, ויש הקפדה על תנאי העבודה של הפועלים (ככה זה לפחות בearthpositive).
  במבוק - חלופה טובה לכותנה ולעץ, גדל במהירות לא נסמך על דשן כימי, דורש פחות מים בגידול, מטהר את האויר. מצד שני דרך הפיכתו לבד כוללת בדר"כ שימוש בכימיקלים רעילים שמביאים לפגיעה במים ובאדמה. כשקונים בד מבמבוק אפשר לבדוק אם הוא הוכן בצורה מכאנית או בשימוש בכימיקלים במעגל סגור.
  במוצרי עץ יש תקן ליצרנים (forest stewardship council או pan-european forest certification council) שמעיד שהמקור של העץ מיערות שמנוהלים תחת פיקוח סביבתי.
• חומרים ניתנים למיחזור
  העדיפו חומרים שהמיחזור שלהם מפיק חומר בעל אותו ערך ולא מוריד את הערך שלהם. מתכת שומרת על איכות החומר לאחר מיחזור ואפשר להעביר אותה אינסוף גלגולי חיים, ממהדק ועד מכונית וחוזר חלילה. פלסטיק לעומת זאת, מאבד מהתכונות שלו בכל גילגול מיחזור, ומשמש למוצרים יותר ויותר פחותים. כך שפלסטיק ממקלדת מחשב יוכל להפוך לכוס חד פעמית, וגלגול אחד מאוחר יותר - החומר כל כך גרוע שאין מה לעשות איתו והוא הולך לזבל.
• חומרים משומשים
  לאחרונה זה נהיה אופנתי להכין דברים חדשים מדברים ישנים, בלי להעביר אותם תהליך של מיחזור. יותר ויותר ארגונים עושים את זה, ושווה לשקול לרכוש מוצר כזה. למשל - תיק מפנימיות של אופניים, ארנקים מקסטות ישנות, ארנקים ממגזינים, זה דרך נהדרת לתת כבוד לחומרים ולהשתמש בהם שוב, במקום להשתמש בחומר גולמי. חפשו את המוצרים האלה, יכול להיות כיף גם לעשות סדנא כזאת בארגון, האפשרויות רבות (חפשו למשל "ממוחזר" באתר מרמלדה מרקט ותראו כמות נאה של מוצרים מעוצבים מחומרים משומשים)
• חומרים בטוחים לבריאות
  חוץ מההשפעה הסביבתית כדאי לשקול גם את ההשפעה הבריאותית של החומרים שתרכשו. במיוחד בגאדג'טים שקשורים לאוכל ושתיה. שימו לב לא לקנות מוצר שיש בו bisphenol a הזכור לרע משערוריית בקבוקי התינוקות. בגדול פלדה בטוחה יותר מאלומיניום ופלסטיק, אבל פשוט תבדקו, והעדיפו מוצר איכותי ובטוח.

מאיפה זה הגיע?

• סחר הוגן
  סדנאות יזע זה השם למפעלים בעלי תנאים לא אנושיים, מסוכנים לבריאות העובדים, מעסיקי ילדים, ולא מתגמלים. בתכל'ס האנשים האלה שבויים במלכודת עוני של תעסוקה שלא מאפשרת להם לזוז משם, כך שבפועל הם ממש עבדים. הרווח שהמפעלים עושים על הגב של העובדים לא מגיע אלינו, אלא נשאר אצל החברות. ההערכה היא שהכפלה של השכר של העובדים במפעל בגדים במקסיקו תייקר ג'קט שעולה 100$ בעוד 1.8$. זה מחיר שאנחנו יכולים לספוג תמורת תנאים בסיסיים לאלפי עובדים, לא? בטח כשהמוצר שאנחנו קונים הוא בגדר מותרות מוחלטות.
  תשאלו את הספק מה תנאי העבודה של העובדים במפעל שמיצר את המוצר
  העדיפו חברות שמציגות את המידע הזה מיוזמתן בצורה גלויה. רוב החברות שדואגות לתנאים טובים ישמחו לספק לכם את הנתונים
  בדקו את התוית של המוצר, חשדו במוצרים שמגיעים ממדינות שידוע שיש שם סדנאות יזע
  העדיפו מוצרים מקומיים שקל יותר לוודא מה המקור שלהם ומה תנאי העבודה שם
  חפשו מוצרים עם תויות של סחר הוגן.
• הובלה ואריזות
  עוד מדד ששווה לבדוק הוא מאיזה מרחק המוצר מגיע, מבחינת טביעת הרגל של התחבורה תמיד מומלץ להעדיף מוצר מקומי, בקניה מחו"ל העדיפו מוצרים שהגיעו דרך הים ולא דרך האויר.
  בקשו מוצר עם מינימום אריזות
  אל תשליכו מייד את האריזות שהגיעו, נסו למצוא להם שימוש חוזר

הפצה

כשהפרסום או המתנה שלכם מוכנים תצטרכו לחשוב איך הם יגיעו לקהל היעד. 

• למי אנחנו נותנים את המוצרים?
  לקהל היעד, השותפים, הצוות, המתנדבים, התומכים, החברים. האם הם צריכים את זה? האם הם ישתמשו בזה? האם הם יפיקו מזה את המיטב? גם אם עשיתם כל שביכולתכם כדי שהפרסום/מוצר יהיו רלוונטיים לקהל היעד - תמיד יהיו אנשים שלא מעוניינים, וזה בסדר. נסו לגלות כמה פריטים יצטרך כל אחד. למשל אין טעם לתת 100 גלויות למי שלא יפיץ אותן. תחשבו פעמיים לפני שאתם נותנים גאדג'טים קטנים בחינם. אנשים עלולים לקחת רק כי זה בחינם, הזכירו להם לקחת רק כמה שהם באמת ישתמשו.
• איך נעביר את המוצרים למקום בו צריכים אותם?
  איך מובילים? האם זה שווה נהיגה למרחק כדי להביא קופסא של פליירים? אולי אפשר למצוא מישהו שממילא עובר שם ולשלוח איתו? או לחכות שיהיה לנו עוד סידור באיזור. הימנעו משימוש בדואר אויר. בזבוז נוראי של אנרגיה ביחס לתמורה.
• אם הפקתם משהו - אל תשכחו להשתמש בו. לפעמים קורה שחלוקת הפליירים נשארת עוד משימה שצריך לעשות ובסוף זה נשכח וסתם עומד במחסן.
• דאגן שתהליך ההפצה יעיל ככל האפשר - לא להעביר פריט אחד כל פעם, לרכז הובלה.
• וודאו שהפרסום / מתנה מגיע למקום שנכון ומועיל, אל תחלקו את זה סתם כדי להיפטר מזה, ככה מפספים את כל המטרה ומזהמים סתם.
• וודאו שיש גרסה אינטרנטית לפרסום שלכם. השאירו עותקים בספריות, בתי ספר, מקומות ציבוריים, שאנשים יכולים לעלעל בהם, ואח"כ להמשיך באתר האינטרנט בלי צורך בעותק נוסף.