אז מהם משאבי המים במרחב המגורים?
- נגר עילי
- איסוף מי גשם
- מי רשת - ברז
- מים אפורים - כיורים, אמבטיות
- מים שחורים - אסלות
- מי מזגן
- מים קנויים - מבוקבקים
- מי נקז - מחממה, מעציצים
לכל משאב מים יש איכות משלו:
איכות תברואית (כמה חיידקים/וירוסים/מחוללי מחלה קיימים בו),
ואיכות כימית (מליחות, ph, שאריות חומרים שונים: זרחן, פוספטים, וכו')
לשימושים שונים יש סבילות שונה לאיכויות השונות של המים.
מחזור המים בטבע: התמונה המפורסמת מכיתה ג' - מים מתאדם ממאגרי מים, הופכים לעננים, יורדים כגשם, מחלחלים באדמה, זורמים לים וחוזר חלילה.
בכל שלב המים יכולים להיות מושפעים מזיהום - בגשם מזיהום האויר, על הקרקע - מזרימה ע"ג כבישים מזוהמים, קרקעות מזוהמות. אבל בשלב ההתאדות יש תהליך של טיהור, והמים מתנקים.
למולקולת המים יש הרכב כימי מיוחד של מימנים האחוזים בקשרים חזקים עם החמצן. הרכב זה מביא לתכונות מיוחדות: מים אוגרים חום (יותר מחומרים אחרים), ממיסים בתוכם חומרים אחרים.
ישנה עבודה מפורסמת של ד"ר אימוטו, שעשה ניסיונות מגונים במים במקומות שונים בעולם וגילה שבכל מקום המים מתגבשים בצורה שונה. בבמקומות מזוהמים לגבישים נוצרה צורה פרועה, ומקומות נקיים - גבישים נקיים. היה גם קשר בין אוירה חיובית (גבישים מסודרים) ושלילית (גבישים פרועים).
מים חיים - מתקן שעושה פעולה של מיגנוט על המים, מביא לבריאות, תוצאות טובות בחקלאות ועוד.
כל הנאמר עד כה בא כדי להדגיש שהיחס למים צריך להיות שונה, ומתוך כבוד, רצינות ואחריות לחומר מיוחד.
(תוספת שלי: לא לשפוט מים רק מעיניים כלכליות, כמה זה עולה ואם חיסכון במים משתלם כלכלית, אלא כמשאב שצריך להתייחס אליו ככלכלה בפני עצמו. כלומר גם אם זה לא חוסך כלכלית לנצל מים אפורים להשקיה, ממבט של מים כמשאב יקר עקרונית הרי שזה הדבר הכי מכבד).
מערכות אקולוגיות אקווטיות עשירות במגוון מינים יותר מכל מערכת יבשתית אחרת: יש בהן חיים במים, ביבשה ודו חי המגשר ביניהם. מערכות קולטות שינויים.
הביצה - גוף מים עשיר: אור כמקור אנרגיה, קרקע, מים, גזים מומסים במים - חמצן, יחסים בין קרקע למים, צמחיה - שמכניסה חמצן וקולטת אור, בעלי חיים - מפלנקטון ועד דגים ודו חיים, בקטריות מאלפי סוגים כשלכל קבוצה תחום סבילות קטן בו היא יכולה להתקיים.
מצב המים בעולם - אחוז המים השפירים (מים שניתן לשתות אותם ללא התפלה) שניתן לעשות בו שימוש מתוך כלל גופי המים הוא 0.7%. עם זיהום מקורות מים ובמקביל גידול האוכלוסיה - האחוז הזה קטן עוד יותר.
יחסי קרקע ומים
הצומח הוא הצרכן העיקרי של המים.
השכבה העליונה של הקרקע הכי עשירה בחומר אורגני ויש בה תאחיזה גבוהה של מים (20-30 ס"מ הראשונים).
הקרקע מורכבת מחלקיקים. כשמגיעים מים בעקבות גשם/שיטפון המים מושכים למטה בכוח הכבידה, וחלקיקי הקרקע מבצעים ספיחה חשמלית של המים אליהם. ככל הגרגר הקרקע יותר קטן שטח הפנים שלו ביחס לנפח יותר גדול, כך נוצר משיכה גדולה יותר והספיחה חזקה יותר.
גרגר גדול - חול, קוטר 0.2-2 מ"מ - מחלחל מים
גרגר קטן - חרסית, קוטר פחות מ0.002 מ"מ - סופח מים.
ניתן ע"י החלפות של קרקע להביא לשמירה של מים, נתונים לחישוב: התאדות, עומק המאגר, כמות הצמחיה. עומק שורשים של דשא 1-1.5 מ', עומק שורשים של שיחים ועצים 6-17 מ'.
איסוף מי נגר, מי גשמים - תכנון
- בדיקת שיפועים במגרש
- בדיקת סוג הקרקע - כושר חלחול, בדיקה בקידוח - למפות ולהביא בחשבון מה יש בשכבות מתחת ולא רק בקרקע העליונה.
- יצירת סוויל (עמק פנימי של אדמה שומרת מים מדופן בחרסית שאליו מתועלים המים)
- יצירת מגלש שיפנה מים עודפים (משטפון למשל) אל מחוץ למגרש
- כיון מרזבים מושכל לקום שישתמש במים בגינה
- להביא בחשבון תחזוקה שוטפת שתידרש בסוויל, בבור חילחול.
- הפניית מרפסות ומשטחים מרוצפים לכיון "עמקים" של גינון.
איסוף מי גשם
10 מ"מ גשם על גג בית של 100 מ"ר יביאו קוב מים. במקום לתת למים לחלחל למי תהום ואז לשאוב אותם כדי להשקות, ניתן להשתמש במים להשקיה עוד לפני שהם מחלחלים הלאה.
בתוך המאגר נוצרת סביבת חיים. ככל שגורמים של אור, חומר אורגני ובקטריות יתגברו - הסביבה תשגשג וזה לא דבר שאנחנו רוצים במאגר מים. חשוב להגן על מאגר המים מכניסה של חומר אורגני. לכן חשוב שכל כניסה למיכל תעבור סל איסוף של לכלוך. כדאי לעשות מיכל שיקוע לפני הכניסה למאגר - המים מושהים, החלקיקים שוקעים וכמה שפחות לכלוך ייכנס למאגר. אפשרויות שימוש במי גשמים:
- מיכל אגירה - רצוי שהמיכל יהיה תת קרקעי.
- סוויל - יוצרים בור, מדפנים אותו בחרסית או בבבד אוטם, וממלאים בחצץ גדול. חישוב כמה ליטר מים נאגרים יהיה לפי שטח המאגר כפול עומק כפול 40% (כי ממלאים את הבור בחצץ אז רק כ40% זה מים) כפול 1000
- תעלה - לנתב את המים כך שהמסלול בו הם עוברים יהיה ירוק
- רעיון נוסף הוא לא להשקיה אלא להשבת מים לאסלה.
גורמי זיהום במים אפורים
גם במים שנראים צלולים לעין יכולים להיות גורמים חיים (אצות, פלנקטון) ופתוגניים.
מים אפורים הם מים דורשים טיפול ע"מ שיהיו בריאים לבני אדם מבחינה תברואית. (לשם פרופורציה: הדרישה למי שתיה שיהיו בהם 0 קוליפורמים ל100 מ"ל, במי השקיה איכותיים עד 2, ומי השקיה לגידולים עמידים יכול להיות מזוהמים יותר. במים אפורים יש כמות של מאות ואלפים.)
מבחינה כימית לגידולים יש רגישות לנתרן, לזרחן ובורון. אלה הם חומרים פעילי שטח שחיונים בחומרי ניקוי כדי להפריד את הלכלוך מהמשטח. גם אם החומרים האלה מגיעים ממקורות טבעיים - זה עדיין לא טוב לגידולים ומזהם את האקויפר.
תהליכי ניקוי - טיהור המים
על מנת שכן יהיה ניתן להשתמש במים האפורים יש כמה שיטות טיהור ורצוי להשתמש במשולב בשיקוע, סינון ואגנים ירוקים.
- שיקוע. מיכל לשיקוע פיזי - מה שכבד שוקע, מה שקל צף, ואנחנו לוקחים את המים מהשכבה האמצעית. רצוי שהמיכל יהיה רחב. מיכל שיקוע לפני אגן ירק רצוי לתכנן זמן שהיה של 24 שעות.
- מערכת טיהור ביולוגית - בריכת חימצון. מים עם אצות שעושות את פוטוסינתזה, קולטות חומרים מזהמים:פולטות חמצן וכך מנקות מים שעמדו כך במשך 30 יום - ינוקו.
- סינון. סינון בעזרת אבנים בגדלים שונים. גס - בינוני - דק. על גבי האבנים שבמגע עם המים נוצרת מערכת ביולוגית: אור, חום, בקטריות. שומרים את המיכל במקום מוצל. על כל אבן נוצר קרום ביולוגי. יש משמעות לסוג האבן ששמים מבחינת יכולת הספיחה והבקטריות, למשל אם כל הסינון הוא על אבן גיר זה יכול לשנות את החומציות. עדיף להשתמש בגרניט, בזלת, חול קוורץ של 1-2 מ"מ, חצץ, טוף - חומרים שלא מתפרקים. הבקטריות מנקות את המים וגם את המסנן. ניתן לקנות את הבקטריות, אבל הן פשוט מגיעת לבד ברגע שיש חומר אורגני זמין.
- צמחי מים - אגנים ירוקים. צמחי מים מאפשרים ירידה של חמצן אטמוספרי דרך צינורות ההובלה אל תוך מערכת השורשים (צמח רגיל ירקב במים כי אין לו חמצן זמין). כך נוצר אזור עשיר בחמצן באזור בית השורשים, שמאפשר התפתחות של בקטריות שאוכלות את החומר האורגני. הבקטריות מפרקות תרכובות גדולות לתרכובות יותר ויותר פשוטות אותן הצמחים צורכים והמים מתנקים. הרצון הוא ליצור שטח פנים גדול ככל האפשר שבו יש חשיפה של שורשים+בקטרית לחומרים מזהמים. ככל שהשטח יהיה יותר גדול והחשיפה לאורך יותר זמן - כך הניקוי יהיה יותר יעיל. מקור ההשראה לתהליך - מהביצות.
גודל המערכת צריך להתאים לספיקת השיא שיוצאת מהבית + מקדמי סיכון. כלומר כמה מים ביחידת זמן עוברים במערכת. אם ספיקה של בית ליום היא חצי קוב, נעשה מקדם ביטחון ונתכנן על קוב.
כיוון שמדובר במים מזוהמים דואגים שיהיה מגלש חזרה לביוב לעודפים.
כלור - מחטא מים, כלומר הורג את כל מה שנמצא במים.עלול ליצור תרכובות סרטניות, מסוכן ולא מאוד בריא. כלור לא פועל על מים עכורים, צריך להכניס אותו על מים צלולים בסוף התהליך כדי שלא יהרוג את כל הבקטריות.
שיטת האגנים הירוקים נמצאת בשימוש בעולם מאז שנות ה60.
הטיפול במים משתלב אסתטית בגינון.
25-30% מהמים אובדים בתהליך בעקבות התאדות ושימוש של הצמחים.
בעיית יתושים לא קיימת כי המים לא חשופים אלא עוברים מתחת לפני החצץ. (יש שיטות זרימה שונות - זרימה תת מצעית נותנת את התוצאות הכי טובות לטיהור המים, אבל יש גם זרימה גוליה ושרימה משולב מעל ומתחת לפני החצץ.)
לפרופורציות: בימי המצור בירושלים חישוב כמות המים המינימלית לקיום ליום היתה 10 ליטר לנפש. היום אנחנו משתמשים בממוצע של 160 ליטר לנפש, זה לפני הוצאות גינון שמעלות את זה ל230 ליטר לנפש ליום.
הפרדת הצנרת למים אפורים רצוי לעשות בזמן הבניה לפני יציקת הרצפה.
מערכות מים אפורים מותרות ע"י משרד הבריאות היום לשטחים ציבוריים וגם זאת לאחר אישורים. כרגע אין כוונה לאשר מערכות מים אפורים לשטחים פרטיים. נושא של שימוש בים אפורים להדחת אסלות מחייב אמצעים למניעת חיבורים צולבים עם מערכות מי שיה: סימון ברור של הצנרת, הברגה הפוכה, שילוט, צביעת המים, הזרמת עודפים למערכת הביוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה