ירון ארנון מגיע מתחום הבנקאות, הקים בזמנו את אגף כלכלה במשרד לאיכות הסביבה, עסק בקידום בניה ירוקה, כיום גזבר המועצה בהר אדר, בחור מעשי שבא מהכיוון היישומי.
איש נחמד ושופע טיפים, (מה קורה? כל מי שנוגע בירוק נחמד? כנראה שזאת תפיסת עולם שאומרת משהו על מי שמחזיק בה) הרצאה מעניינת ומלאה במידע מציאותי מניסיונות היישום בשטח.
מה מצפים מבניה ירוקה?
- חיסכון כספי - השקעה בתכנון כדי לחסוך בתפעול
- מיזעור פגיעה בטבע המקומי
- חיסכון במשאבי טבע
- מיזעור פגיעה בשכנים - נזק אסטטי, אקוסטי, שלא לדבר על זיהום, כשהשכנים זה גם השכנים האנושיים וגם לא.
- מתן דוגמא אישית והמחשה מעשית של ערכים לילדינו. תועלת היא לא רק במובן כספי (למשל חופש מועיל לנו, למרות שכלכלית הוא לא), ותועלת חינוכית צריכה להית מובאת בחשבון. אם הבניה שקופה ומוטמעת המערכת החינוכית יש בה ערך חינוכי.
תיאום ציפיות: מה בונים? איפה בונים? למי בונים? התחשבות באופי הקהל המשתמש במבנה.
- בית פרטי צמוד קרקע - גודל, סגנון, תקציב, מיקום
- בית ספר, גן ילדים, מועדון נוער - מיקום, אופן שימוש, תחזוקה. התפלגות פעילות לפי שעות ביממה, חודשי השנה (אם אין לימודים בקיץ אולי אין צורך להשקיע במערכות קירור, אם המבנה ריק בערב אין מי שיפתח חלונות לאוורור ואי אפשר לסמוך על זה כטכנולוגיה לקירור, אין מי שיפעיל מערכות, ילדים נכנסים ויוצאים מהכתה, דלת נפתחת ונסגרת כל הזמן, אין משמעות לשמירת חום/קור כי ממילא זה יברח מהדלת). תחזוקה - או לתכנן מערכות אוטומטיות לחלוטין + איבטוח שלהן, או מערכות שלא דורשות כל תחזוקה.
- מה רמת אנשי המקצוע שצפויים לבצע את הפרוייקט בפועל? מה היכולת שלהם ומה ההקפדה שלה הם מסוגלים - פרמטר משמעותי בבחירת טכניקת הבניה.
תכנון אדריכלי והנדסי
- מיפוי כלל האילוצים, הצרכים והרצונות.
- בניית סדר עדיפויות
- לא להתבייש לשאול המון שאלות ולדרוש תשובות מניחות את הדעת.
- דרושה עבודת צוות משותפת של יועץ אקלים, איסטלציה, אדריכל, חשמל - ולא באופן טורי. לבחור צוות מתאים: מי שלא פתוח לנושא יתכנן סתם לפי מפרט שקיים אצלו - יכול לדפוק פרוייקט. צריך צוות שרוצה להתעדכן, פתוח לרעיונות.
- להגדיר לצוות את המטרות באופו ברור
- מי שגר במקום יכיר הכי טוב את התנאים שם, לא להתבייש לחקור ולקבל תשובות משכנעות
מערכות עזר למבנה
- מערכות קירור/חימום/אוורור - סוג המערכת והספקה צריכים להיגזר מהמטלות שלה, והן תלויות בתכנון ובחומרי הבניה, וכמובן במיקום.
- הפרדת מים אפורים וטיפול במים. כיום שימוש במים אפורים לא מאושר ע"י משרד הבריאות בבתים פרטיים. אבל במוסדות ציבור - בתי ספר, יכול להיות ממש כלכלי לאגור מי שטיפת ידיים ומי מרזבים ומזגנים, ואיתם להשקות/להפנות לשטיפת אסלות.
- השלב הזה הוא אחד היקרים ומשמעותיים לאורך זמן.
- תאים פוטו וולטאיים - ירון תופס את מערכות הקיימות היום כעניין כלכלי. יש את הנתונים כמה זה עולה, מה משמעות הלוואה לצורך הקמה, וכמה מרוויחים. אם זה מתאים לכם כאפיק כלכלי סבבה, אבל זה לא קשור לבניה ירוקה. החשמל הסולארי מיוצר במשך היום וחוזר לחברת חשמל ולא לשימוש שלנו בבית. עם זאת, יש לשקול את הטכנולוגיה הזאת באתר שמנותק מרשת החשמל (למשל תאורה של גן ציבורי וכד')
- ישנן טכנולוגיות שמשתמשות בחום באופן ישיר לצורך חימום וקירור. שיטת קירור בספיגה, מיזוג אויר סולארי, משאבות חום.
- תכנון והפעלת הגיון פשוט. ירון נתן דוגמא למקווה שתכננו בו מערכת משולבת ויקרה להחריד של חימום מים בכמה מקומות, וכשפיצלו את העניין לצרכים נפרדים הצליחו להגיע לפתרונות בעלות של חצי מהסכום הראשוני.
- חסכמים
- קומפוסטרים, תכנון מיקום לערימת קומפוסט בחצר, פתרון לפח קמפוסט במטבח
- תאי אשפה - כשמפרידים אשפה זה תופס נפח גדול, וצריך לתכנן פתרון איחסון רלוונטי, אחרת כל המטבח המעוצב שלנו מלא שקיות נייר, בקבוקים, ושקית קומפוסט מגעילה על השיש
- קולטי שמש
- תאים פוטו וולטאים
- טורבינות רוח
- סוגי תאורה - אנשים אוהבים הרבה אור, ולא תמיד מתכננים את התאורה לפי הצורך. אפשרלחסוך נקודות חשמל מיותרות, ולחסוך בתפעול. (דוגמא: מטבח שתוכנן עם תאורה עילית חזקה במרכז, ובפועל הסתבר שכשעומדים ליד השיש מטילים צל ולא רואים מה עושים בכלל. המלצה נורות לד מציעות תאורה ממוקדת מאוד - טוב לשימוש למנורת קריאה בחדר שינה)
- מחשב השקיה (רצוי שיראה גם כמות מים ולא רק זמן השקיה, זאת בקרה טובה על תקלות ונזילות במערכת)
- חיישני נוכחות (הם לא מצריכים חיווט ומשדרים על התדר של השלט של המזגן. ניתנים להוספה במקומות קיימים. בטכניון הורידו צריכת חשמל ב25% בעקבות שימוש בחיישני נוכחות)
- שעוני שבת (על הבוילר באופן קבוע, למשל)
- טרמוסטטים (והקדשת מחשבה לטמפרטורה הרצויה)
- לוח חשמל חכם (נותן פירוט של חשבון החשמל פר צריכה של כל קו במבנה. חשוב במוסדות - ניתן לנתח מאיפה מגיעים הסכומים שבחשבון, ולאתר למשל את זה שיושב כל היום עם מזגן וחלון פתוח...)
סגנון חיים - מבחינת תחזוקת המבנה והמערכות
- מה מידת שיתוף הפעולה היומיומי של הדיירים?
- לאורך כמה זמן יתמידו, במידה ונדרשת התעסקות שוטפת בתחזוקת ה"ירוק".
- לשקול משמעות של בנין "אוטומטי" מול בנין שך "אפס תחזוקה"
טיפים מהניסיון של ירון בבניית ביתו הפרטי
- ממליץ בחום על צינור תאורה, מכניס אור יום לחדר ומאוורר ע"י יניקת אויר החוצה. אצלו בבית זה פועל היטב, בחדר מדרגות וחדר שירותים.
- חימום תת רצפתי חשמלי - מסתבר שבהתקנה לא נכונה, שזה כנראה מה שקרה אצלו, המערכת יוצרת שדה אלקטרו מגנטי (אפילו יותר חזק מלעמוד תחת קו מתח גבוה..). בסופו של דבר קמין עצים עם ארובה שעוברת דרך הקומה השניה פתר את החימום של כל הבית בלי בעיה.
- בניה בקלקר - הבית בנוי מבלוקים של קלקר שבמרכז יש חלל בו יוצקים בטון (אם הבנתי נכון). לעדותו של ירון הבית הוא בעצם כמו צידנית...
- ממליץ להקפיד על זיגוג. ירון עשה את החלונות עם זכוכית טריפלקס (כמו במכוניות - זכוכית בין שכבות פילם) מתוך השיקול שלא רצו סורגים. בדיעבד יש בריחת אנרגיה מהחלונות (חלון מעל מיטה של ילד מכניס קור בלילה), ועדיף היה לשלב את הטריפלקס עם בידודית. הפתרון שלו היה סגירת תריסים בלילות קרים (כשהתריס עם בידוד).
- טיפ נוסף - להקפיד על בידוד לארגז התריס. הרבה פעמים זו נקודה שלא מקפידים עליה, ואז יש לא רק גשר קור במקום הזה, אלא ממש שאיבה של אויר החוצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה