מקור האדמה - אדמה עילית מלאה בחומרים אורגנים, שטובים לחקלאות ולא תורמים ליציבות החומר. לכן נעדיף להשאיר אותה לשימוש האופטימלי שלה, ונשתמש באדמה מעומק ביניים (למשל אדמה שהוצאה בחפירה של יסודות וכד').
בדיקת אדמה - כדי להגיע ל"מתכון" האופטימלי עבור האדמה המקומית שלנו, יש לבצע מחקר קטן. מה שנעשה בעצם זה ליצור תערובות בהרכבים שונים (כשכל החומרים מקומיים - האדמה, החול, הסיבים, המים) לרשום את המינונים ולאחר ייבוש לראות איזה תערובת נותנת לנו את התוצאה האידיאלית. היחסים יוגדרו כך - חומר אחר:סיבים:חול:אדמה כשאחנו עובדים כל הזמן עם יחידת נפח זהה, ועם חומרים יבשים. מבחינת מים - בתערובת הראשונה מודדים כמה מים צריך להוסיף כדי להגיע למרקם "חומוס" בוצי, ולפי כמות זו עושים גם עם שאר התערובות. מינון קש יהיה בדרך כלל: חול ועוד אדמה לחלק לשתיים.
מחלקים משטח/לוח גדול למרובעים של 20/20 ס"מ, בכל ריבוע שמים דגימה מתערובת מסויימת ולידה רושמים את המינונים. מומלץ גם לעשות יומן מעקב למקרה שהרישום ידהה בשמש. התערובת הראשונה שנעשה תהיה רק של האדמה המקומית עם מים, כלומר 1:0:0:0, לפי נוסחת היחסים מקודם. ולאחר מכן נשחק עם זה בקפיצות של חצי-אחד בכל אחד מהחומרים. את התערובת נמרח בשכבה בעובי 2 ס"מ, וחצי ממנה נלחץ עם מסטרינה כדי לראות איך החומר מתנהג תחת לחץ. את התוצאות אפשר לשפוט רק כשזה יבש לחלוטין - 3ימים עד 3 שבועות, תלוי באקלים. אם יצאו שתי תערובות שנותנות תוצאות טובות באותה מידה, נעדיף את זו עם החומרים שיותר זמינים לנו.
פתרון בעיות: אדמה חרסיתית מידי ניתן לאזן ע"י הוספה של חול, או הוספה של סיבים, או הוספה של מעט מלח. אדמה חולית מידי ניתן לאזן ע"י הפחתה של סיבים, או הוספה של דבק קמח (מים חמים עם קמח).
עם החומר הזה ניתן לעבוד גם בהכנת לבני בוץ, גם כחומר שמטייח קיר העשוי מצמיגים או קש או כל דבר אחר. לבני בוץ טובלים בדלי מים לפני שמניחים אותן אחת על השניה, ומתמשים בתערובת בוץ טריה ביניהן. בטיוח העבודה תהיה בשכבות, כי אם נשים מאסה של חומר הוא ייפול. אז עובדים שכבה דקה, משאירים חיספוס של שטח הפנים (ע"י שריטה עם האצבעות למשל) ומחכים לייבוש. בתחילת העבודה על השכבה הבאה מרטיבים קצת את הקודמת ואז ממשיכים עם עוד שכבה. לשכבה אחרונה ולגימורים עובדים עם חומר חלק יותר - בהכנת התערובת מסננים את האדמה, סיבים שנוסיף יהיו קצוצים דק או שנוותר עליהם לגמרי, עובדים עם שכבה דקה, ובסוף העבודה מחליקים עם ספוג טבול במים.
איטום - לאחר סיום המבנה "צובעים אותו בשמן צמחי. זה אוטם נגד מים ומוסיף יציבות. עושים 4 שכבות - הראשונה רק שמן, השניה 25% טרפנטין, השלישית 50% טרפנטין והאחרונה 75% טרפנטין. הטרפנטין מדלל את השמן וגורם לו להכינס יותר לעומק. יש לחדש את שכבת השמן כל שנתיים בערך.באיזור האקו כיף יש עוד דברים מעניינים לראות - מתקני שעשועים בנויים מבוץ, גינון אורגני, שירותי קומפוסט, קומפוסט, תנור סולארי - אין לנו זמן בכלל, כי אנחנו רצים לארוחת צהריים, אבל לצלם אפשר:
אחרי הארוחה, פוגש אותנו אלכס, להסבר קצר על הקיבוץ וסיור. הוא מדבר על חזון הקיבוץ - קהילה, יהדות מתקדמת, ציונות, אקולוגיה - עם המון להט ואנרגיה, ממש כיף לשמוע שיש כאלה אנשים! 
תגובה 1:
למתעניינים בבניה אלטרנטיבית, הנה אתר בנושא יורטים:
https://sites.google.com/site/kirgizyurts/home
הוסף רשומת תגובה